הימים האחרונים היו לא פשוטים עבור עמיר פרץ. ההודעה על החיבור עם מפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס, והצהרות בעייתיות לתקשורת בעניין ישיבה אפשרית בממשלה בראשות בנימין נתניהו, חוללו סערה.
אורי משגב סיכם ב"הארץ" את שכתבו מאות אנשי שמאל ברשתות החברתיות: "אין צורך לסבך סיפור פשוט. עמיר פרץ חבר לאורלי לוי-אבקסיס כדי לסדר לשניהם מקום של כבוד בקואליציה האפשרית הבאה של בנימין נתניהו".
ד"ר עמי וטורי, ממייסדי וראשי "כוח לעובדים" – ארגון עובדים אלטרנטיבי להסתדרות – מסתכל על המציאות בצורה הפוכה לחלוטין.
פרץ, בעיניו, עסוק בימים אלה בהנדסה גנטית פוליטית, כדי להגשים את משימת חייו: שינוי הדי.אנ.איי של מפלגת העבודה, כדי להפוך אותה למפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית, שחלק ניכר ממצביעיה מגיעים ממעמד הפועלים. הטענות על הצטרפות לנתניהו נראות לו לקוחות ממחוזות הקונספירציה.
"אני חושב שפרץ הוא מסוג האנשים שחושבים על תפקידם בהיסטוריה, ובצדק. הוא כבר פוליטיקאי ברמה הזאת. יש עוד כאלו, ופרץ הוא אחד מהם.
"אני לא חושב שמה שעומד בראש סדר העדיפויות שלו זה שבהיסטוריה יהיה כתוב עליו שהוא היה נשיא מדינת ישראל. אני מאמין שהוא כן ישמח להיחשב כמי שיצר את המפלגה הסוציאליסטית האותנטית היהודית הראשונה בהיסטוריה של ישראל".
וטורי, שהדוקטורט שלו עוסק בסוציאל-דמוקרטיה בגרמניה ובסקנדינביה, הוא תומך ותיק של פרץ ונמצא בקשר עם אנשים סביבו. הוא אינו מחזיק בתפקיד רשמי במטה פרץ ונזהר מלדבר בשמו, אך מוסיף כי פרץ מכיר היטב את דעותיו, וכי "כוח לעובדים הוא גוף שמחנה פרץ בעבודה מיוצג בו טוב".
דמויות נוספות המשפיעות על המהלכים הפוליטיים של פרץ בימים אלה הן בנו יפתח, וההיסטוריון פרופ' דני גוטווין, העוסק רבות בפירוק מדינת הרווחה ובמה שהוא מכנה "משטר ההפרטה".
וטורי מזכיר שפרץ ניסה פעמיים בעבר ללא הצלחה להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית, שמי שמצביעים לה אינם העשירונים הגבוהים ביותר, כמו במקרה של מפלגת העבודה. בפעם הראשונה הוא הקים ב-1999 את "עם אחד", ובשנייה ניסה לשנות את העבודה לאחר שנבחר להוביל אותה ב-2005.
"העובדה שמפלגת העבודה צנחה ל-6 מנדטים היא גם הזדמנות, לא רק טרגדיה", אומר וטורי. "רק במצבים כאלה, של משבר טוטאלי, אתה מסוגל לקחת מפלגה ולעשות לה שינוי מהיסוד. עכשיו זאת ההזדמנות של פרץ, כנראה ההזדמנות האחרונה כמו שהוא מבין את זה. אחריה כנראה לא תהיה לו הזדמנות נוספת.
"רק במצבים כאלה, של משבר טוטאלי, אתה מסוגל לקחת מפלגה ולעשות לה שינוי מהיסוד. עכשיו זאת ההזדמנות של פרץ, כנראה ההזדמנות האחרונה כמו שהוא מבין את זה. אחריה כנראה לא תהיה לו הזדמנות נוספת"
"למיטב הבנתי", הוא מתמצת את המהלך הנוכחי, "תסריט של שמונה מנדטים, שלפחות חצי מהם באים, נקרא לזה, מהעשירונים 4-7, יתקבל אצל פרץ ואנשיו כהצלחה גדולה. תסריט של שמונה ואפילו עשרה מנדטים, שכולם מהעשירונים 7-10, ייחשב אצלם די כישלון.
"אני יכול לומר מידיעה שהעבודה תציג בבחירות האלה עמדות סוציאל-דמוקרטיות נחרצות מאוד, בתחומים הקלאסיים של זכויות עובדים, מדינת רווחה, שכר מינימום. כל מה שמפלגה סוציאל-דמוקרטית אמורה להגיד. העמדות המדיניות שלה בטח לא יילכו ימינה".
בימים האחרונים יצא וטורי למאבק גרילה משל עצמו בפייסבוק, נגד גל הפוסטים והפרסומים הביקורתיים והארסיים על פרץ, כאילו שחבירתו ללוי-אבקסיס מעידה על מזימה להציל את נתניהו, בתמורה לכאורה להבטחה לתמיכה במועמדות פרץ לנשיאות בעוד שנתיים. אלא שקשה להאמין שפרץ המנוסה מייחס לנתניהו אמינות גבוהה כל כך, אם לנקוט לשון המעטה.
את ההרהור של פרץ על התמודדות לנשיאות, שהיא למעשה פרישה מהחיים הפוליטיים, אומר וטורי, צריך לראות בהקשר הנכון, שהוא הייאוש שלאחר בחירות אפריל. "פרץ הוא חלק ממפלגה שהיתה די מרוסקת, והיה נראה שהולכים עכשיו לארבע שנות שלטון נתניהו. אף אחד לא חשב שליברמן לא יהיה בקואליציה. זה הפתיע את כולם".
עכשיו, סבור וטורי, "החידוש, העובדה שעוד פעם יש בחירות, ועוד יותר מכך העובדה שהוא זכה בפריימריז, נותן לו אנרגיות חדשות. זאת ההזדמנות שלו, אני לא יודע אם תהיה לו הזדמנות נוספת".
"החידוש, העובדה שעוד פעם יש בחירות, ועוד יותר מכך העובדה שהוא זכה בפריימריז, נותן לו אנרגיות חדשות. זאת ההזדמנות שלו, אני לא יודע אם תהיה לו הזדמנות נוספת"
ומה על הבחירה של פרץ ולוי-אבקסיס לא להתנער קטגורית מנתניהו במנותק מהתיקים הפליליים, אלא על רקע הפערים האידיאולוגיים העמוקים? האם לא מדובר ברמז לשיתוף פעולה אפשרי? וטורי חושב שזה אולי נכון לתשובות של לוי-אבקסיס, אך לא לאלה של פרץ.
"נראה לי שפרץ מאמין, שאחרי יותר מ-30 שנה בשטח הוא לא צריך בכל ראיון לפרוש את כל התיאוריה שלו מא' ועד ת'. נקודה נוספת, והיא מאוד מהותית, היא שפרץ רוצה לדבר במסרים פוזיטיביים. הניתוח העמוק אומר שקרב נגטיבי של 'כן ביבי לא ביבי', משרת רק את כחול-לבן והליכוד".
על פי הניתוח הזה, קהל המצביעים שפרץ מבקש למשוך לא בהכרח פוסל קטגורית את נתניהו, וחלקו אולי אף נרתע מכך. זאת לא ההבטחה שמדברת אליו. הרבה יותר חשובים לציבור הזה העניינים הכלכליים וחיי היומיום.
על החשש שנתניהו יפתה את פרץ בהבטחות למלא את כל משאלותיו החברתיות משיב וטורי: "מבין השחקנים הפוליטיים, פרץ הוא אחד היותר מנוסים. הסיכוי שיעשו סיבוב על בני גנץ גדול הרבה יותר מהסיכוי שיעשו סיבוב על פרץ. בכל זאת, יש לו 31 שנות כנסת. אם מנסים לתאר את פרץ כאיזה שוטה, זה טמטום.
"לגבי אהוד ברק, אני בטוח שאי אפשר לעשות לו תרגילים פוליטיים. אלא שאני גם בטוח שברק לא מתכוון למילה אחת ממה שהוא אומר. אם נתניהו יפרוש, הוא לא מתכוון להיות חבר כנסת באופוזיציה או בוועדת חוץ וביטחון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו