הימים האחרונים היו לא פשוטים עבור עמיר פרץ. ההודעה על החיבור עם מפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס, והצהרות בעייתיות לתקשורת בעניין ישיבה אפשרית בממשלה בראשות בנימין נתניהו, חוללו סערה.
אורי משגב סיכם ב"הארץ" את שכתבו מאות אנשי שמאל ברשתות החברתיות: "אין צורך לסבך סיפור פשוט. עמיר פרץ חבר לאורלי לוי-אבקסיס כדי לסדר לשניהם מקום של כבוד בקואליציה האפשרית הבאה של בנימין נתניהו".
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
ד"ר עמי וטורי (צילום: מוטי קרניאל/ויקיפדיה)
ד"ר עמי וטורי, ממייסדי וראשי "כוח לעובדים" – ארגון עובדים אלטרנטיבי להסתדרות – מסתכל על המציאות בצורה הפוכה לחלוטין.
פרץ, בעיניו, עסוק בימים אלה בהנדסה גנטית פוליטית, כדי להגשים את משימת חייו: שינוי הדי.אנ.איי של מפלגת העבודה, כדי להפוך אותה למפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית, שחלק ניכר ממצביעיה מגיעים ממעמד הפועלים. הטענות על הצטרפות לנתניהו נראות לו לקוחות ממחוזות הקונספירציה.
"אני חושב שפרץ הוא מסוג האנשים שחושבים על תפקידם בהיסטוריה, ובצדק. הוא כבר פוליטיקאי ברמה הזאת. יש עוד כאלו, ופרץ הוא אחד מהם.
"אני לא חושב שמה שעומד בראש סדר העדיפויות שלו זה שבהיסטוריה יהיה כתוב עליו שהוא היה נשיא מדינת ישראל. אני מאמין שהוא כן ישמח להיחשב כמי שיצר את המפלגה הסוציאליסטית האותנטית היהודית הראשונה בהיסטוריה של ישראל".
וטורי, שהדוקטורט שלו עוסק בסוציאל-דמוקרטיה בגרמניה ובסקנדינביה, הוא תומך ותיק של פרץ ונמצא בקשר עם אנשים סביבו. הוא אינו מחזיק בתפקיד רשמי במטה פרץ ונזהר מלדבר בשמו, אך מוסיף כי פרץ מכיר היטב את דעותיו, וכי "כוח לעובדים הוא גוף שמחנה פרץ בעבודה מיוצג בו טוב".
דמויות נוספות המשפיעות על המהלכים הפוליטיים של פרץ בימים אלה הן בנו יפתח, וההיסטוריון פרופ' דני גוטווין, העוסק רבות בפירוק מדינת הרווחה ובמה שהוא מכנה "משטר ההפרטה".
עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מודיעים על האיחוד בין גשר לעבודה (צילום: רועי אלימה/פלאש90)
וטורי מזכיר שפרץ ניסה פעמיים בעבר ללא הצלחה להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית אמיתית, שמי שמצביעים לה אינם העשירונים הגבוהים ביותר, כמו במקרה של מפלגת העבודה. בפעם הראשונה הוא הקים ב-1999 את "עם אחד", ובשנייה ניסה לשנות את העבודה לאחר שנבחר להוביל אותה ב-2005.
"העובדה שמפלגת העבודה צנחה ל-6 מנדטים היא גם הזדמנות, לא רק טרגדיה", אומר וטורי. "רק במצבים כאלה, של משבר טוטאלי, אתה מסוגל לקחת מפלגה ולעשות לה שינוי מהיסוד. עכשיו זאת ההזדמנות של פרץ, כנראה ההזדמנות האחרונה כמו שהוא מבין את זה. אחריה כנראה לא תהיה לו הזדמנות נוספת.
"רק במצבים כאלה, של משבר טוטאלי, אתה מסוגל לקחת מפלגה ולעשות לה שינוי מהיסוד. עכשיו זאת ההזדמנות של פרץ, כנראה ההזדמנות האחרונה כמו שהוא מבין את זה. אחריה כנראה לא תהיה לו הזדמנות נוספת"
"למיטב הבנתי", הוא מתמצת את המהלך הנוכחי, "תסריט של שמונה מנדטים, שלפחות חצי מהם באים, נקרא לזה, מהעשירונים 4-7, יתקבל אצל פרץ ואנשיו כהצלחה גדולה. תסריט של שמונה ואפילו עשרה מנדטים, שכולם מהעשירונים 7-10, ייחשב אצלם די כישלון.
"אני יכול לומר מידיעה שהעבודה תציג בבחירות האלה עמדות סוציאל-דמוקרטיות נחרצות מאוד, בתחומים הקלאסיים של זכויות עובדים, מדינת רווחה, שכר מינימום. כל מה שמפלגה סוציאל-דמוקרטית אמורה להגיד. העמדות המדיניות שלה בטח לא יילכו ימינה".
עמיר פרץ נבחר לכנסת לראשונה, ב-1988 (צילום: זיו קורן/לע"מ)
בימים האחרונים יצא וטורי למאבק גרילה משל עצמו בפייסבוק, נגד גל הפוסטים והפרסומים הביקורתיים והארסיים על פרץ, כאילו שחבירתו ללוי-אבקסיס מעידה על מזימה להציל את נתניהו, בתמורה לכאורה להבטחה לתמיכה במועמדות פרץ לנשיאות בעוד שנתיים. אלא שקשה להאמין שפרץ המנוסה מייחס לנתניהו אמינות גבוהה כל כך, אם לנקוט לשון המעטה.
את ההרהור של פרץ על התמודדות לנשיאות, שהיא למעשה פרישה מהחיים הפוליטיים, אומר וטורי, צריך לראות בהקשר הנכון, שהוא הייאוש שלאחר בחירות אפריל. "פרץ הוא חלק ממפלגה שהיתה די מרוסקת, והיה נראה שהולכים עכשיו לארבע שנות שלטון נתניהו. אף אחד לא חשב שליברמן לא יהיה בקואליציה. זה הפתיע את כולם".
עכשיו, סבור וטורי, "החידוש, העובדה שעוד פעם יש בחירות, ועוד יותר מכך העובדה שהוא זכה בפריימריז, נותן לו אנרגיות חדשות. זאת ההזדמנות שלו, אני לא יודע אם תהיה לו הזדמנות נוספת".
"החידוש, העובדה שעוד פעם יש בחירות, ועוד יותר מכך העובדה שהוא זכה בפריימריז, נותן לו אנרגיות חדשות. זאת ההזדמנות שלו, אני לא יודע אם תהיה לו הזדמנות נוספת"
ומה על הבחירה של פרץ ולוי-אבקסיס לא להתנער קטגורית מנתניהו במנותק מהתיקים הפליליים, אלא על רקע הפערים האידיאולוגיים העמוקים? האם לא מדובר ברמז לשיתוף פעולה אפשרי? וטורי חושב שזה אולי נכון לתשובות של לוי-אבקסיס, אך לא לאלה של פרץ.
"נראה לי שפרץ מאמין, שאחרי יותר מ-30 שנה בשטח הוא לא צריך בכל ראיון לפרוש את כל התיאוריה שלו מא' ועד ת'. נקודה נוספת, והיא מאוד מהותית, היא שפרץ רוצה לדבר במסרים פוזיטיביים. הניתוח העמוק אומר שקרב נגטיבי של 'כן ביבי לא ביבי', משרת רק את כחול-לבן והליכוד".
על פי הניתוח הזה, קהל המצביעים שפרץ מבקש למשוך לא בהכרח פוסל קטגורית את נתניהו, וחלקו אולי אף נרתע מכך. זאת לא ההבטחה שמדברת אליו. הרבה יותר חשובים לציבור הזה העניינים הכלכליים וחיי היומיום.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ ב-2 ביולי 1996 (צילום: משה מילנר/לע"מ)
על החשש שנתניהו יפתה את פרץ בהבטחות למלא את כל משאלותיו החברתיות משיב וטורי: "מבין השחקנים הפוליטיים, פרץ הוא אחד היותר מנוסים. הסיכוי שיעשו סיבוב על בני גנץ גדול הרבה יותר מהסיכוי שיעשו סיבוב על פרץ. בכל זאת, יש לו 31 שנות כנסת. אם מנסים לתאר את פרץ כאיזה שוטה, זה טמטום.
"לגבי אהוד ברק, אני בטוח שאי אפשר לעשות לו תרגילים פוליטיים. אלא שאני גם בטוח שברק לא מתכוון למילה אחת ממה שהוא אומר. אם נתניהו יפרוש, הוא לא מתכוון להיות חבר כנסת באופוזיציה או בוועדת חוץ וביטחון".
ב-29 בספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בצעד דרמטי זה, הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי (אחרי תוניסיה) שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת.
זמן קצר לאחר מכן, הופצו ברחבי העולם תמונות של מנסורי בפגישה חגיגית עם המלך, כששניהם לבושים בבגדים מסורתיים בגוון תכלת זהה. עבור קוראים שאינם עוקבים ביומיום אחר החברה המרוקאית, נציין כי זהו רגע מכונן שעד לפני זמן לא רב היה קשה בכלל להעלות על הדעת.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
המינוי ההיסטורי של מנסורי הצליח לעורר התרגשות במערכת בחירות שהתנהלה עד לאותו רגע באופן מנומנם למדי, ומרוקאים רבים בחרו להתעלם ממנה כמעט לחלוטין.
בסוף ספטמבר מינה מלך מרוקו, מוחמד השישי, את פאטמה זהראא אל-מנסורי לראשות ממשלת מרוקו. בכך הפכה מרוקו למדינה השנייה בלבד בעולם הערבי שמינתה אישה לעמוד בראש הרשות המבצעת
בבחירות, שנערכו ב-23 בספטמבר, נרשם שיעור הימנעות מהצבעה של כמעט 62 אחוזים – הנתון הגבוה ביותר במדינה מזה קרוב ל-20 שנה.
שיעור ההשתתפות הנמוך בקלפיות היה למעשה שיאו של תהליך ארוך וממושך של אדישות כלפי מערכת הבחירות. התהליך הזה נמשך כבר עשרות שנים, ובמהלכו האזרחים חשים ניכור הולך וגובר כלפי המפלגות הפוליטיות במרוקו.
מלך מרוקו מוחמד השישי (מימין) יושב לצד פאטמה א-זהרא אל-מנסורי במהלך פגישה שבה מינה אותה לראשת הממשלה ברבאט. 29 בספטמבר 2026 (צילום: Driss BEN MALEK/MAP/AFP)
ואולם, אף שלתפקידה החדש של מנסורי יש חשיבות סמלית אדירה, חשוב להבין שסמכויותיה בפועל יהיו מוגבלות למדי – שכן הסמכות הביצועית האמיתית נותרת בסופו של יום בידיו של המלך.
למרות שסמכויותיה מוגבלות למדי, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור מרוקו. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה
ובכל זאת, מנסורי נכנסת לתפקידה ברגע מכריע ועדין עבור המדינה. תהיה לה הזדמנות פז להשפיע על סוגיות החשובות לאזרחים רבים, ובהן הרפורמה המיוחלת והנפיצה בדיני המשפחה במרוקו.
אם תצליח לעצב ולהעביר מדיניות שתשפר את חייהם של המרוקאים ותקדם שוויון מגדרי, היא עשויה בהחלט להותיר את חותמה על מדינה ששואפת נואשות למודרניזציה, אף שלאורך שנים נטתה לשמרנות עמוקה.
פאטמה א-זהרא אל-מנסורי, שרה בממשלת מרוקו, פוליטיקאית וראש עיריית מרקש, משתתפת בעצרת בחירות של מפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM) לקראת הבחירות לפרלמנט, בטנג'יר, מרוקו. 16 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
עבור מי שעוקב מקרוב אחר הפוליטיקה המרוקאית, מינויה של מנסורי לא נפל בהכרח כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח בממשלה, המצב הזה החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים.
ב-1993 נבחרו שתי הנשים הראשונות אי פעם לבית הנבחרים המרוקאי. מאז שנת 2000, אז עשתה זוליכה נאסרי המנוחה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה שמונתה ליועצת המלך, נשים החלו לאייש תפקידים רבים יותר בממשלה.
כיום, ולמרות שנשים עדיין סובלות מתת-ייצוג בולט בפוליטיקה המקומית, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
מינויה של מנסורי לא נפל כרעם ביום בהיר. אף שבעבר נשים הודרו לחלוטין מתפקידי מפתח, המצב החל להשתנות בהדרגה בשלושת העשורים האחרונים. כיום, 107 מתוך 395 המושבים בבית הנבחרים מאוישים בידי נשים.
במקביל למישור הפוליטי, נשים במרוקו הפכו לדמויות בולטות, דומיננטיות ומשפיעות יותר ויותר גם בחברה האזרחית.
ב-2007 בחר "הארגון המרוקאי לזכויות אדם" (AMDH), שהוא אולי ארגון זכויות האדם המשפיע ביותר באזור כולו, את חדיג'ה ריאדי כאישה הראשונה לעמוד בראשו (כיום עומדת בראש הארגון אישה נוספת, סועאד ברהמה).
חמש שנים מאוחר יותר, הפכה נבילה מוניב לאישה הראשונה שנבחרה לתפקיד מזכ"לית של מפלגה פוליטית (המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת – PSU). ובנוסף, בראש "המועצה הלאומית לזכויות אדם", שראשיה ממונים באופן ישיר ובלעדי בידי המלך, עומדת מאז 2018 אמינה בועיאש.
גבר חותם לאחר שהצביע בקלפי במהלך הבחירות לפרלמנט ברבאט, מרוקו. 23 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר. לפני אירועי האביב הערבי, המלך היה רשאי וזכאי לבחור כל אדם שיחפוץ לתפקיד ראש הממשלה.
כל זה השתנה לאחר שהפגנות "תנועת 20 בפברואר" טלטלו את המדינה ב-2011, והובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר.
המגמות המעודדות הללו התרחשו במקביל למעבר ההדרגתי של מרוקו למונרכיה חוקתית ודמוקרטית יותר בעקבות הפגנות "תנועת 20 בפברואר" ב-2011, שהובילו להשתרשותם של נהלים דמוקרטיים יותר ושוויון מגדרי
החוקה החדשה, שאומצה באותה שנה, עיגנה לראשונה את השוויון המגדרי, והעניקה סמכויות נרחבות יותר לראש הממשלה (תואר ששונה מאז ל"ראש הממשל") ולפרלמנט עצמו.
כיום, מלך מרוקו נדרש לבחור את ראש הממשלה אך ורק מקרב המפלגה שניצחה בבחירות הכלליות, אף שהוא שומר בקנאות על שליטתו הבלעדית בתחומים מסוימים וקריטיים של הממשל, ובהם משרדי הפנים והחוץ.
מפגינים צועדים ברבאט. אלפי בני אדם הפגינו ביום ראשון בערים ברחבי מרוקו בדרישה לחוקה חדשה שתביא ליותר דמוקרטיה בממלכה הצפון-אפריקאית, על רקע גל התהפוכות בעולם הערבי. 20 בפברואר 2011 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי תמונה לראשות הממשלה ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות. זאת, שכן מדובר בדמות בולטת ומובילה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM), שניצחונה נחשב לצפוי במידה רבה.
המפלגה הליברלית הזו, המגדירה את עצמה כ"מודרניסטית", הוקמה ב-2008 בידי פואד עלי אל-הימה, המשמש כיום כיועץ בכיר למלך. מאז הקמתה, מרוקאים רבים מזהים אותה ישירות עם מוקדי קבלת ההחלטות האמיתיים במדינה, קרי ארמון המלוכה.
לקראת הבחירות השנה, האפשרות שמנסורי – חברה במפלגת האותנטיות והמודרניות (PAM) המזוהה עם ארמון המלוכה – תמונה לראשות הממשלה, ריחפה באוויר לאורך ימיה האחרונים של מערכת הבחירות
מטרתה הפוליטית של מפלגת ה-PAM בעת הקמתה הייתה להוות משקל נגד ולהתחרות במפלגה האסלאמיסטית – מפלגת הצדק והפיתוח (PJD).
אותה מפלגת הצדק והפיתוח עמדה בראש ממשלות הקואליציה של מרוקו מ-2011 ועד 2021, אז ספגה תבוסה מוחצת. בספטמבר האחרון זכתה מפלגת האותנטיות והמודרניות ב-97 מושבים ורשמה ניצחון משמעותי, אף שנאלצה לבסוף להקים קואליציה על מנת למשול.
פאטמה א-זהרא אל-מנצורי, ראשת הממשלה החדשה של מרוקו, עוזבת לאחר פגישה ברבאט. 29 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בפוליטיקה או בציבוריות המרוקאית. אביה, עבד א-רחמן אל-מנסורי, עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש, כיהן כ"פאשה" של העיר (תפקיד מנהלי בכיר ורב-עוצמה), ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות.
היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית.
מנסורי, בת 50, אינה פנים חדשות בציבוריות המרוקאית. אביה עמד בראש לשכת עורכי הדין של מרקש ובהמשך מונה לשגריר מרוקו באיחוד האמירויות. היא הלכה בדרכו, הוסמכה כעורכת דין, ובהמשך פנתה לעשייה פוליטית
ב-2007 הצטרפה מנסורי ל"תנועת כל הדמוקרטים", תנועה שהניחה את היסודות הרעיוניים להקמת מפלגת ה-PAM. מאז היא הפכה לאחת משלושת מנהיגי המפלגה, ובעת מינויה לראשות הממשלה, היא כיהנה במקביל הן כראשת עיריית מרקש והן כשרת השיכון של מרוקו.
מנסורי אומנם אינה מוכרת כפעילה קולנית במיוחד למען זכויות נשים, אף שבהצהרתה הפומבית הראשונה כראשת הממשלה חגגה בגלוי את מינויה כאירוע היסטורי וכניצחון לנשות מרוקו.
בנוסף, חשוב לציין כי מתוך 32 השרים בממשלתה החדשה, רק שש הן נשים (כולל מנסורי עצמה).
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מקבל את פניה של ראש ממשלת מרוקו פטימה א-זהרא אל-מנסורי, בקרמלין במוסקבה. 28 באוקטובר 2026 (צילום: Igor IVANKO/POOL/AFP)
ובכל זאת, בכל הנוגע לזכויות נשים, האליטה הפוליטית במדינה העבירה מסר ברור: זמן קצר לאחר מינויה, הביעו פומבית בעלי ברית פוליטיים פוטנציאליים רבים בממשלת הקואליציה שלה תמיכה נלהבת בכך שאישה תאייש את התפקיד הרם.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב, והכול באקלים פוליטי עדין ומורכב.
אף שמרחב קבלת ההחלטות והתמרון של מנסורי יהיה מוגבל, היא עדיין צפויה למלא תפקיד קריטי בחודשים הקרובים, כאשר רבאט תנסה למצוא את דרכה וליישם רפורמות נועזות שהציבור מצפה להן זמן רב
ראשית, יהיה עליה לפקח על רפורמות חדשות ב"מודוואנה" – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית.
חוק המודוואנה מבוסס על עקרונות האסלאם, ועוסק בסוגיות חברתיות רגישות כמו זכויות נשים, משמורת על ילדים וגיל הנישואים החוקי. החוק עבר שינויים משמעותיים ב-2004, בתהליך סוער שעורר מתחים חברתיים ניכרים.
ראש ממשלת מרוקו פאטמה א-זהרא אל-מנסורי בעצרת בחירות של המפלגה בטנג'יר לקראת הבחירות לפרלמנט במדינה. 16 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
בשנים האחרונות, קרא המלך מוחמד השישי לעריכת רפורמה עמוקה נוספת. רפורמה זו אמורה לעסוק בנושאים בוערים ומחלוקתיים כמו סוגיית הגירושים ושוויון מלא בזכויות הירושה, סוגיות שבוודאי יעוררו התנגדות עזה בקרב המחנות השמרנים והאסלאמיסטים במרוקו.
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה – חוק המעמד האישי, שהוא נושא נפיץ ורגיש במיוחד בפוליטיקה המרוקאית – מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית
כדי להביא למודרניזציה אמיתית של חוק המודוואנה, מנסורי תזדקק לאומץ פוליטי רב, שכן אין ספק שתיתקל בחזית של התנגדות משמעותית.
ואולם, האופן שבו תיגש לרפורמה, ישפיע על אופייה של החברה המרוקאית לעשרות שנים קדימה ומהווה עבורה הזדמנות יוצאת דופן לחולל שינוי שורשי למען שוויון מגדרי.
אישה מצביעה בבחירות לפרלמנט של מרוקו, בקלפי שהוקמה בתוך בית ספר בשכונת חסן ברבאט. 23 בספטמבר 2026 (צילום: Abdel Majid BZIOUAT/AFP)
נוסף על כך, ממשלת מרוקו בראשותה תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח.
בסתיו שעבר טלטלו את המדינה מחאות "דור Z 212" (המספר מתייחס לקידומת הטלפון הבינלאומית של מרוקו). הייתה זו תנועת מחאת צעירים שקראה לממשלה להשקיע בחינוך וברפורמות הכרחיות במערכת הבריאות, במקום לשפוך מיליארדי דולרים שהוקצו לבנייה ולשדרוג מגלומני של אצטדיוני כדורגל.
המחאות הללו הובילו לגל מעצרים נרחב על ידי השלטונות, שבמסגרתו הועמדו לדין כ-2,500 בני אדם. לדברי עומר ערביב מהארגון המרוקאי לזכויות אדם, לפחות 580 מאותם עצורים עדיין כלואים כיום מאחורי סורג ובריח.
ממשלת מרוקו בראשותה של מנסורי תצטרך לנהל את האתגר האדיר של האירוח המשותף של מונדיאל 2030, והכול על רקע מתחים חברתיים-כלכליים עמוקים שמבעבעים מתחת לפני השטח, כמו מחאת הצעירים Z 212
מנסורי תצטרך להתמודד חזיתית גם עם סוגיות חברתיות קשורות ובוערות לא פחות. עליהן נמנות יוקר המחיה המאמיר ותחושת הייאוש והמרמור בקרב הצעירים.
תחושות אלו באו לידי ביטוי מזעזע ביולי האחרון, עת נרשמה בריחה המונית של יותר מ-70 אלף מרוקאים שניסו לחצות את הגבול למובלעת הספרדית סאוטה (Ceuta). רובם המוחלט אומנם הוחזר מאז למרוקו, אך לפחות 145 בני אדם קיפחו את חייהם בניסיון ההגירה הנואש.
מהגרים חוזרים למרוקו מהמובלעת הספרדית סאוטה. 31 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Antonio Sempere)
אף שמרוקו מתגאה רשמית בצמיחה כלכלית יציבה של כ-4 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי (לפי נתוני הנציבות העליונה לתכנון), אזרחים רבים בני 15 עד 24 פשוט נותרו מאחור, עם שיעור אבטלה שמזנק ל-30 אחוזים בקרבם.
יתרה מכך, שלושה מיליון צעירים מרוקאים, בגילי 15 עד 29, מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או משתתפים במסגרת הכשרה מקצועית כלשהי (NEET).
בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת: בני 18 עד 24 מהווים 12 אחוזים מכלל האוכלוסייה, אך מהווים רק 4 אחוזים מתוך 15.8 מיליון בעלי זכות הבחירה הרשומים כדין במדינה.
שלושה מיליון צעירים מרוקאים מוגדרים כיום תחת הקטגוריה העגומה של צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהכשרה מקצועית. בתוך המציאות הזו, צעירים מרוקאים רבים גם מפגינים אדישות פוליטית מוחלטת
עד כה, הציבור המרוקאי נמצא בעיקר במצב של המתנה וציפייה דרוכה. "נראה קודם מה היא תעשה, ואז נשפוט", היא אמירה שחזרה על עצמה פעמים רבות ברחוב בשבועות האחרונים.
חלק מהצעירים שהסכימו לשוחח אכן אישרו ותמכו במינויה של מנסורי בשל היותה אישה, אך מיהרו להסתייג ולהוסיף שהיא ממש אינה "האישה שהם היו בוחרים" (רובם היו מעדיפים לראות בתפקיד את מוניב, שהביעה תמיכה גלויה ופומבית בתנועת דור Z 212, וקראה לשחרור העצורים הפוליטיים).
משתתפים בהפגנה בהובלת צעירים נגד שחיתות ובקריאה לרפורמות במערכות החינוך והבריאות, ברבאט, מרוקו. 9 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
בחוגי הפעילים החברתיים, בינתיים, העובדה שאישה עומדת בראש הממשלה לא הייתה נושא כה חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה לנושאים הבוערים של המאבק בשחיתות והדחיפה להמשך תהליכי הדמוקרטיזציה.
לפחות חלק מהמבקרים החריפים של השלטון אף רואים בדיון התקשורתי סביב מינויה של מנסורי, סוג של הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר.
בחוגי הפעילים, מינוי מנסורי לא היה נושא חשוב ומרכזי לדיון – בטח שלא בהשוואה למאבק בשחיתות והמשך הדמוקרטיזציה. היו שטענו שזו הסחת דעת מכוונת מוויכוחים פוליטיים וכלכליים חשובים הרבה יותר
אף שהם מברכים עקרונית על כך שאישה מנהיגה את הממשלה, אנשי השמאל במפלגת ה-PSU ובפדרציית השמאל הדמוקרטי סבורים שרפורמות מבניות במערכת הפוליטית, יצירת צדק חברתי והעמקת הדמוקרטיזציה חשובים כיום למדינה הרבה יותר מ"פוליטיקת זהויות".
ואכן, במבחן התוצאה, נראה שאזרחים מרוקאים רבים מודאגים הרבה יותר מהרפורמות הכלכליות שמנסורי תקדם כדי להקל על משבר יוקר המחיה שלהם, מאשר מהדינמיקה המגדרית המהפכנית שמונחת על כף המאזניים.
מפגינים משתתפים במחאת צעירים נגד שחיתות ובקריאה לרפורמות בחינוך ובבריאות, ברבאט, מרוקו. 9 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)
כך או כך, האופי המלכותי של ההחלטה מותיר מטבע הדברים מרחב מצומצם מאוד לביקורת גלויה עליה.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו הן את אי-השוויון המגדרי והן את האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה כראשת הממשלה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21.
אם מנסורי תצליח לפקח על רפורמות שישפרו את אי-השוויון המגדרי ואת האקלים החברתי-כלכלי הקשה, לכהונתה עשויה בהחלט להיות השפעה אדירה והיסטורית על התפתחותה של מרוקו במאה ה-21
בה בעת, מכיוון שמושכות השלטון אינן נתונות בידיה במלואן, והמלך הוא עדיין הפוסק האחרון, היא עלולה למצוא את עצמה כלואה בתפקיד פוליטי ייצוגי בעיקרו.
תפקיד שמבקרי השלטון עלולים לראות בו, בסופו של יום, כמכשול בפני שיפור דמוקרטי אמיתי. אחרי הכול, אם מרוקו תעבור שינוי משמעותי ושורשי, כולם מבינים שהוא יתחולל בסופו של דבר בידיו של המלך – ולא בידיה של מנסורי עצמה.
אילהאם רשידי היא עיתונאית עצמאית המתגוררת ופועלת במרוקו. היא עבדה בעבר במשך ארבע שנים ככתבת באתר התקשורת הצרפתי Mediapart וכתבה עבור גופי תקשורת בולטים, בהם Orient XXI, Rue89, "אל-מוניטור" ו"כריסטיאן סיינס מוניטור"
"זו העת להקמת ממשלת חירום לאומית", הכריז גדי איזנקוט לאחר שהנשיא יצחק הרצוג הטיל עליו את המנדט להקמת ממשלה. ואילו בנימין נתניהו הזהיר: "יש מי שמתכננים כבר השבוע להשביע ממשלה בתמיכת תומכי טרור. אלה שחותרים לחסל את מדינת ישראל. אלה שרוצים להקים על חורבותיה את מדינת פלסטין".
תחילה, בעקבות התנגדותו הראשונית של אביגדור ליברמן לממשלה עם חרדים, איזנקוט הודיע על עצירת השבעתה של ממשלת הבזק. בהמשך השניים נפגשו ואיזנקוט קיבל מליברמן רשמית את ברכת הדרך כראש ממשלה עתידי.
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ישנם אלה, וביניהם כותבת הפוסט, שמתנגדים לנתניהו מסיבות של תמיכה בליברליזם.
אבל ישנם גם אחרים, שאינם ליברלים, אשר בכל זאת מתנגדים להמשך שילטון נתניהו מסיבות קיומיות: נתניהו יביא לעימות ... המשך קריאה
ישנם אלה, וביניהם כותבת הפוסט, שמתנגדים לנתניהו מסיבות של תמיכה בליברליזם.
אבל ישנם גם אחרים, שאינם ליברלים, אשר בכל זאת מתנגדים להמשך שילטון נתניהו מסיבות קיומיות: נתניהו יביא לעימות צבאי שלישי, חסר תכלית אבל הרסני לאין ערוך ביחס לשניים הראשונים, עם איראן. כמו כן, המשך ביצוע הג'נוסייד בפלסטינים, שנתניהו חותר אליו, יגדיל את איבת העולם כלפינו.
לודוויג ויטגנשטיין אמר שאנחנו בוראים עולם באמצעות המילים שלנו. הן לא רק מתארות מציאות, אלא גם מעצבות אותה. השבוע ציינו 88 שנים לליל הבדולח – שם כמעט קסום שיצרו הגרמנים ללילה שבו נופצו חיי יהודי גרמניה, בתי כנסת הועלו באש ומאות יהודים נרצחו. גם המספרים האלה עוותו ל-91 בידי הגרמנים, והזיכרון נתקבע.
שלושה ימים לאחר מכן התכנסו בכירי הרייך לאחת הישיבות החשובות ביותר, במהלכה גיבשו 500 חוקים – ביניהם חובת טלאי צהוב, הפקעת רכוש היהודים והטלת קנס עצום עליהם בגין נזקי ליל הבדולח. הישיבה הפכה למחזה "מבדולח לעשן", שהפילוסוף ז'אק אטלי ואנוכי יצרנו והעלינו לפני 16 שנה.
עו"ד סא"ל (במיל'), לשעבר שופטת בעבירות טרור, שירתה בפרקליטות הצבאית ובמשרד החוץ, חברת פורום דבורה. מחזאית ותסריטאית, מרצה במכינות קדם צבאיות, כותבת סיפורי ׳קשת אחים׳ (keshet-achim.com)
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בנאום שלו בהשבעת הכנסת נתניהו טרק את הדלת על כל שותפות למעט שותף לתא במעשיהו.
ראש ממשלה זמני, לא כשיר, לא ראוי, נאשם במשפט ובדרך לכלא, הנתמך ע״י 46 ח״כים בלבד. וזה עוד לפני הנאום הנ״ל.
"איזנקוט משוכנע שיש להרחיק את נתניהו מלשכת ראש הממשלה ושאסור שיחזור אליה " והוא צודק בכך. אין לאפשר למחריב מדינת ישראל להתקרב לשום תפקיד ממלכתי. ש ו ם ת פ ק י ד ! !
שצרה תשלם על הניקו... המשך קריאה
"איזנקוט משוכנע שיש להרחיק את נתניהו מלשכת ראש הממשלה ושאסור שיחזור אליה " והוא צודק בכך. אין לאפשר למחריב מדינת ישראל להתקרב לשום תפקיד ממלכתי. ש ו ם ת פ ק י ד ! !
שצרה תשלם על הניקוי יבש שלה בעצמה. ועל ריהוט הגן. ועל ה'חמגשיות'. והתכשיטים הרומניים. והטיסות. והשמפניות הוורודות. למה מה קרה.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו