בעולם הערבי ממשיך הוויכוח מי ניצח בסבב האחרון בעזה, אך כולם מסכימים על דבר אחד: המרוויחה הגדולה מהמשבר היא מצרים. מדוע התקשורת והפרשנים בעולם הערבי משבחים כולם את מנהיג מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ומדוע מדובר במהפך של ממש במעמדו? מהי המשמעות מבחינת רצועת עזה?

בעולם הערבי נמשך הוויכוח מי ניצח בסבב בעזה, אך כולם מסכימים על כך שהמרוויחה הגדולה היא מצרים. מדוע מדובר במהפך של ממש במעמדו של מנהיג מצרים א-סיסי?

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

"My favorite dictator"

עבד אל-פתאח א-סיסי, נשיאה של מצרים, היה עד לא מזמן דמות שנויה במחלוקת בעולם הערבי. למרבה האירוניה, מי שמינה אותו לרמטכ"ל מצרים הוא הנשיא מחמד מורסי, איש האחים המוסלמים שנבחר לנשיא ב-2012. כשנה לאחר מכן, הדיח א-סיסי את הנשיא מורסי בהפיכה צבאית בקיץ 2013. ההפיכה נראתה בעיני מצרים רבים ובעולם המערבי כסופה של המהפכה במצרים וחזרתה של ארץ הנילוס להיות דיקטטורה צבאית.

בראשית 2014 התחרה א-סיסי על הנשיאות וזכה ברוב המחשיד של 97%. בבחירות 2018 זכה שוב ב-97%. הגינויים לסגנון שלטונו של א-סיסי אפיינו את העולם המערבי, שחזה בהידרדרות משמעותית בנושא זכויות האדם במצרים ובפגיעה משמעותית בחופש הביטוי והעיתונות. במזרח התיכון גברה הביקורת על הדיכוי הקשה של תנועת האחים המוסלמים. א-סיסי נטל על עצמו את המלחמה בטרור האסלאמיסטי בדרך אכזרית. אלפי פעילים מהאחים המוסלמים נעצרו, מאות הוצאו להורג והמנהיגים מתו בכלא מעינויים או מהיעדר טיפול רפואי (כגון הנשיא מורסי שמת בתאו מסכרת).

יש הרואים בצעדיו של א-סיסי מעשה נקם על פיגועים של אסלאמיסטים נגד חיילים מצריים, כגון התקפות של דאעש נגד חיילים מצריים בסיני וחיסול התובע הכללי השאם ברכאת ב-2017. קטר וטורקיה, תומכיה העיקריים של תנועת האחים המוסלמים, ניתקו את קשריהם עם מצרים. כתבי ערוץ אל-ג'זירה הקטרים שהואשמו בהסתה נגד השלטון סולקו ממצרים.

ממשל אובמה בארה"ב התייחס בהסתייגות למשטר א-סיסי, הנלחם בתשתיות הטרור, אך בו-זמנית פוגע בדמוקרטיה. הנשיא דונלד טראמפ הביך את המשטר המצרי כשהתבדח ושאל על א-סיסי בוועידה בינלאומית ב-2019 "היכן הדיקטטור האהוב עליי?".

ממשל אובמה הסתייג ממשטר א-סיסי, הנלחם בתשתיות הטרור ובו-זמנית פוגע בדמוקרטיה. הנשיא טראמפ הביך את המשטר המצרי כשהתבד על א-סיסי בוועידה בינלאומית ב-2019: "היכן הדיקטטור האהוב עליי?"

נראה היה, כי לאחר תקופה של התקרבות אמריקאית-מצרית בימי נשיאותו של טראמפ, ניצחון הדמוקרטים בארה"ב עלול להשיב את זרקורי הביקורת על טבע משטרו הריכוזי של א-סיסי.

כעת מנהיג לגיטימי

הלגיטימציה לה זכה בשנים האחרונות משטרו של א-סיסי בעיניי מתנגדיו במצרים ומחוץ לה, קשורה במידה רבה לניצני ההתאוששות הכלכלית של מצרים בתקופת כהונתו.

א-סיסי אמנם לא הצליח לעצור את התפוצצות האוכלוסייה ולהתגבר על בעיית הצפיפות בגדות הנילוס, והחוב הלאומי של מצרים אחרי הלוואות מהבנק הבינלאומי עדיין גבוה, אך הוא עצר את ההתרסקות המדאיגה של הכלכלה, שבאה אחרי המהפכה ב-2011.

החזרת הכוח לצבא והחלשת האסלאמיסטים השיבו את היציבות למדינה ואפשרו את השבתם של המשקיעים והתאוששות התיירות. הפרויקטים העצומים שביצע א-סיסי והתפרשו בהתחלה כמגלומניים: הרחבת תעלת סואץ, הקמת מפעלים ענקיים והרחבת הערים – הביאו לצמיחה כלכלית ולירידה משמעותית באבטלה. עם משק בצמיחה ותמיכה סוציאלית במפעלים ובעסקים הקטנים, מצליחה מצרים להתמודד לא רע עם משבר הקורונה והיא שמרה על אבטלה נמוכה יחסית.

ארה"ב רואה במצרים בן ברית חשוב באזור, השומר על הסכמי השלום עם ישראל. מדינות המפרץ רואות במצרים ידידה ושותפה במלחמה נגד הטרור האסלאמי ואיראן. על כן, מצרים זכתה לסיוע משמעותי של ארה"ב ומדינות המפרץ, בראשן סעודיה והאמירויות.

סביבת מצרים נרגעת, אויביה מתמתנים

ההתייצבות בסביבתה הכאוטית של מצרים בשנים האחרונות סייעה מאד להתאוששותה של מצרים. בלוב ובסודאן, שכנותיה ממערב ומדרום, התרחשו מלחמות אזרחים. במזרח, במדבר סיני השתולל הטרור של דאעש (ארגון מחוז סיני). בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בכל הזירות הללו.

ההתייצבות בסביבתה הכאוטית של מצרים סייעה מאד להתאוששותה. בלוב ובסודאן, שכנותיה ממערב ומדרום, התרחשו קודם מלחמות אזרחים. במזרח, במדבר סיני השתולל הטרור של דאעש. בשנתיים האחרונות חל שינוי משמעותי בהזירות הללו

מלחמת האזרחים בסודאן הסתיימה, היא ניתקה את יחסיה עם איראן והתקרבה לסעודיה ולמצרים. בשנה שעברה הכריז מנהיגה עבד אל-פתאח בורהאן על נורמליזציה עם ישראל על מנת להתקרב לארה"ב. גם במלחמת האזרחים בלוב חלה הפוגה, אחרי שהוחלט על הפסקת אש ושיחות בין המשטר האסלאמיסטי במזרח ומשטר הגנראל חליפה חפתר במזרח. גם הזירה המזרחית של מצרים נרגעה והטרור בסיני כמעט חוסל אחרי מבצע ענק שקיים צבא מצרים בחצי האי בשנתיים האחרונות (באישורה של ישראל כי לפי הסכם השלום מדובר בשטח מפורז).

נשיא מצרים זכה לשבחים על התפקיד שנטל בהשגת הפסקת האש בלוב בחסות האו"ם בשנה שעברה. בנוסף, טורקיה אותתה לאחרונה על כוונתה להתקרב למצרים, על מנת לצאת מבידודה הפוליטי. הפיוס של קטר עם סעודיה בתחילת השנה הועיל מאד למצרים. קטר שואפת כעת להתפייס גם עם מצרים. הטון של ערוץ אל-ג'זירה נגד המשטר המצרי התמתן מאד בחודשים האחרונים.

הסבב בעזה – מצרים מנהיגה, שומרת על השלום

הסבב האחרון של המלחמה בעזה הבליט מחדש את תפקידה של מצרים כמתווכת חיונית בין ישראל וחמאס, וכמעצמה השומרת על השלום והיציבות באזור. ההתקשרות הישירה בין נשיא ארה"ב הדמוקרטי ג'ו ביידן עם א-סיסי, שיקפה את הלגיטימציה לה זוכה כיום מנהיג מצרים בעיני המערב וארה"ב.

הפרשן עבדאללה בן בג'אד אל-עתיבי מהאמירויות כתב השבוע, כי מצרים שבה לתפקידה ההיסטורי כמדינה מובילה בעולם הערבי. הוא הוסיף כי הפסקת האש היא ניצחון לדיפלומטיה הערבית וכישלון לאג'נדה האלימה של האחים המוסלמים (שחמאס היא זרוע שלו בעזה). הוא הצביע על העובדה שזו הפעם הראשונה מזה שנים שנסיכות קטר מודה למצרים על תפקידה בהרגעת המצב.

הסבב האחרון בעזה הבליט מחדש את תפקיד מצרים כמתווכת חיונית בין ישראל וחמאס וכמעצמה השומרת על היציבות באזור. ההתקשרות הישירה בין ביידן וא-סיסי שיקפה את הלגיטימציה לה זוכה א-סיסי בעיני המערב

עיתון אילאף (במימון מדינות המפרץ) שיבח אף הוא את מצרים והעביר ביקורת רבה על תפקידה השלילי של איראן במשבר בעזה. כתבת העיתון סארה א-שמאלי האשימה את איראן בכך שהיא מנצלת את הפלסטינים בעזה לפתוח זירת לחימה נגד ישראל. לטענתה הפלסטינים ולא איראן, הם שמשלמים את המחיר הכבד של המלחמה. א-שמאלי כתבה כי המצרים זועמים על מאמציה של איראן לחדש את הלחימה בעזה, בעוד שהם עמלים כל העת להשגת רגיעה ממושכת בתאום עם קטר.

מצרים בהנהגתו של א-סיסי היא לא רק אי של יציבות במזרח תיכון גועש. היא נתפסת כיום בעולם כגורם מרגיע וממתן בסכסוכים במזרח התיכון, כגון בסודאן, בלוב ובעזה. קטר ואיראן התחרו בעבר על ההשפעה בעזה. כעת יש לקוות כי ההתקרבות המצרית-קטרית תסייע להשגת פתרון ארוך-טווח של רגיעה בעזה ויחליש את מאמציה של איראן להמשיך את הלחימה. אין ספק, כי מצרים בהנהגתו של א-סיסי היא שחקנית מפתח לכל פתרון עתידי בעזה.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q