איילת שקד, מרב מיכאלי (צילום: פלאש90, מונטז')
פלאש90, מונטז'

המאבקים על הקמת הקואליציה הבהירו מה יעמוד במרכזה: המלחמה על העליון

הקרב על המקום בוועדה לבחירת שופטים בין איילת שקד ומרב מיכאלי הסתיים בפשרה כואבת אך לא בלי רווחים לשני הצדדים ● אבל הקרב הזה מסמן את המאבק האידאולוגי המרכזי שילווה את ממשלה החדשה, אם תשרוד קדנציה מלאה ● שבעה שופטים ימונו לעליון - ארבעה מהם בשנה הקרובה ● יחד עם פיצול תפקיד היועמ"ש, לשוחרי שלטון החוק צפויה קדנציה סוערת במיוחד ● פרשנות

היממה האחרונה, מורטת העצבים, שעברה על ראשי גוש השינוי בטרם הודיע יאיר לפיד לנשיא המדינה ראובן ריבלין כי "עלה בידו" להרכיב ממשלה, חשפה מה חשוב באמת בעיני הפוליטיקאים: לא מו"מ מדיני עם הפלסטינים או הסכם הגרעין עם איראן, לא מדיניות החיסונים ותקצוב בתי החולים, לא נושא רפורמות במשק או הטלת מיסים. הקרב האידיאולוגי האמיתי בממשלה החדשה יהיה סביב שאלת מינוי שופטים.

לא בכדי הציבה איילת שקד, ביממות האחרונות של החזקת המנדט על ידי לפיד,  את הדרישה להיות חברה בוועדה לבחירת שופטים כדרישת ייהרג ובל יעבור.

המינוי נחוץ לשקד, כדי לנסות ולגרום לכך שפרופיל השופטים שימונו לבית המשפט עליון בשנתיים הקרובות יהיה דומה לזה ששרר בתקופתה כשרת המשפטים, בשנים 2015-2019. ומאותה סיבה בדיוק מדובר בעניין קריטי גם עבור יו"ר העבודה מרב מיכאלי ושותפה לאגף השמאלי בממשלה, יו"ר מרצ ניצן הורוביץ.

המינוי נחוץ לשקד, כדי לנסות ולגרום לכך שפרופיל השופטים שימונו לבית המשפט עליון בשנתיים הקרובות יהיה דומה לזה ששרר בתקופתה כשרת המשפטים

בשורה התחתונה: הפשרה שהושגה משקפת נכונות של אגף מיכאלי-הורוביץ לעשות ויתורים כואבים. הוויתור הוא בעצם ישיבתה הצפויה של שקד בוועדה לבחירת שופטים לאורך כל ארבע שנות הקדנציה, ככל שהממשלה אכן תחזיק מעמד ותמלא את ימיה. זו גלולה מרה משתי סיבות מרכזיות.

יאיר לפיד ונפתלי בנט במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יאיר לפיד ונפתלי בנט במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הסיבה האחת, היא שסדר העדיפויות של שקד במינוי שופטים – לכל הערכאות, אך במיוחד לעליון – הוא שקודם כל השופט צריך להיות "שמרן" או דתי. הייתה זו חברת הוועדה לבחירת שופטים לרגע קט, הילה מארק, שהחליטה לכנות את הז'אנר הזה "שופטים ליכודניקים".

מדובר במשפטנים התומכים בגישה אנכרוניסטית שעיקרה צמצום תפקידו של בית המשפט ליישוב סכסוכים בין שני צדדים בלבד, וחלילה להם מלקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שלטוניות.

הסיבה השנייה, היא העובדה שבתקופתה כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, שקד ראתה בה מעין שלוחה קדמית של אינטרסים פוליטיים, תוך שהכתימה את נורמות העבודה הממלכתיות, פחות או יותר, ששררו בוועדה לאורך השנים, והייתה שותפה ליוזמות מפוקפקות, על גבול הפלילים, של מקח וממכר לטובת קידום מועמדים כאלה ואחרים.

"אני זורם איתה, היא זורמת איתי", אמר בזמנו ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ומילים אלו ימשיכו לשמש ההגדרה הקולעת ביותר להתנהלות החרפתית של שקד בנושא מינוי שופטים. כעת היא תמשיך לעשות זאת, בממשלה שבה שותפים גם לפיד, מיכאלי והורוביץ.

מרב מיכאלי ונפתלי בנט במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מרב מיכאלי ונפתלי בנט במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

אבל צריך לשים את הפשרה הזו בהקשר הראוי לה. ההסכמה לאפשר דריסת רגל לשקד בוועדה היא אכן קשה. במחצית הראשונה של הקדנציה, כשנפתלי בנט יכהן כראש הממשלה, שקד אמורה להיות שרת הפנים ולשמש השרה הנוספת מטעם הממשלה בוועדה.

במחצית השנייה צפויה עסקה סיבובית: בנט יהיה שר הפנים במקומה של שקד; שקד תתפוס את מקומו של גדעון סער כשרת המשפטים (ומתוקף כך תחזור גם לתפקיד יו"ר הוועדה לבחירת שופטים); ואילו סער ידלג למשרד החוץ, במקום לפיד שייכנס ללשכת ראש הממשלה.

מן הצד השני, מיכאלי עמדה על כך שלמפלגת העבודה תהיה נציגות בוועדה לבחירת שופטים לאורך כל הקדנציה. במחצית הראשונה, הקואליציה אמורה להביא לכך שאחד משני חברי הכנסת שייבחרו במליאה כנציגי הכנסת בוועדה, יהיה ח"כ (או ח"כית) מטעם העבודה. לא ברור כיצד ניתן לוודא זאת, שהרי ההצבעה היא חשאית ונתונה להפתעות; ובמחצית השנייה, מיכאלי אמורה לקבל את תפקיד השרה השנייה בוועדה.

במאמר מוסגר, חוק בתי המשפט מחייב שלפחות אחד מנציגי כל סקטור בוועדה לבחירת שופטים – השופטים, הכנסת, הממשלה ולשכת עורכי הדין – תהיה אישה. אבל המניעה אינה הפוכה: אסור לממשלה לשלוח שני שרים גברים לוועדה, אך מותר לה לשלוח שתי נשים. כך שכהונה מקבילה של שקד ומיכאלי בוועדה בחלק השני של הקדנציה היא אפשרית.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בישיבה של הוועדה לבחירת שופטים, 22 בפברואר 2018 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

משמעותה של הפשרה שהושגה היא שהרכב הוועדה לבחירת שופטים יהיה פחות או יותר מאוזן. החשיבות היא עצומה: שבעה שופטי עליון ימונו במהלך הקדנציה של הממשלה הזו, בהנחה שתחזיק מעמד:

  • מני מזוז וחנן מלצר פרשו לפני חודשיים;
  • ניל הנדל יפרוש באפריל 2022;
  • ג'ורג' קרא במאי 2022;
  • ענת ברון והנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023;
  • עוזי פוגלמן באוקטובר 2024.

פרישתו המיועדת של יוסף אלרון בספטמבר 2025 תהיה מן הסתם כבר בתוך תקופת בחירות, שבה לא ממנים שופטים.

נוכח הפרופיל של השופטים שמונו בשנים האחרונות לבית המשפט העליון, קיימת חשיבות עליונה בכך שחלק מכריע מהשופטים שימונו בקדנציה הקרובה יהיו בעלי פרופיל ליברלי. לא בהכרח אולטרה-אקטיביסטים, אבל כן כאלה הנכונים לפסוק נגד מוקדי כוח – בממשלה, בייעוץ המשפטי או בסקטור הפרטי – לטובת שמירה על זכויות אדם ושלטון החוק.

טקס הפרידה לחנן מלצר בבית המשפט העליון, 12 באפריל 2021 (צילום: צילום מסך, לע"מ)
טקס הפרידה לחנן מלצר בבית המשפט העליון, 12 באפריל 2021 (צילום: צילום מסך, לע"מ)

החלוקה לא יכולה להיות "שוויונית", כי משמעותה היא השגת רוב בעליון לפאסיביזם שיפוטי שכמוהו כביטול מגילת זכויות האדם.

זה יהיה מוקד המאבק הפנים-קואליציוני בשנים הקרובות. והוא יתחיל מיידית, שכן כיסאותיהם של מזוז ומלצר כבר ממתינים לאיוש. אי אפשר לנוח על זרי הדפנה: הסכנה להתפתחויות רעות ומסוכנות לשלטון החוק ולעצמאותה של המערכת המשפטית הן ממשיות, ויחייבו עמידה ערנית על המשמר.

זה יהיה מוקד המאבק הפנים-קואליציוני בשנים הקרובות. והוא יתחיל מיידית, שכן כיסאותיהם של מזוז ומלצר כבר ממתינים לאיוש. אי אפשר לנוח על זרי הדפנה

המאבקים הנוספים בזירה המשפטית

שני הנושאים המשפטיים המרכזיים האחרים שיעמדו על סדר יומה של הממשלה, הם סוגיית פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ושליטה על האג'נדה החקיקתית.

מיכאלי הצליחה לקבל כפיצוי את שליטתה של מפלגת העבודה על ועדת החוקה בכנסת. זה מאחז כוח חשוב מאוד, שיש ביכולתו לסכל את סדר היום החקיקתי של הממשלה, שעליה שולט שר המשפטים בכובעו כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה – סער במחצית הראשונה, שקד במחצית השנייה.

גדעון סער ואיילת שקד במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
גדעון סער ואיילת שקד במליאת הכנסת, 2 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

הצלחתו של סער להכניס את נושא פיצול תפקיד היועמ"ש לקווי היסוד של הממשלה, היא תמרור אזהרה מהבהב אל מול שוחרי שלטון החוק.

המאבק על שינוי מבני מטלטל ומסוכן שכזה, צפוי להתערבב בחודשים הקרובים עם המהלכים להקמת ועדת איתור לבחינת המועמדים לתפקיד היועץ הבא.

השאלה מיהם המועמדים שיעזו להציב את מועמדותם לתפקיד, כאשר לא ברור בכלל איזה תוכן יהיה לו, מה יהיה היקף סמכויותיו, והאם הממשלה תספור אותו או תשנמך את מעמדו לפקיד שמנפק חוות דעת בלתי מחייבות.

עוד 870 מילים
סגירה