1

השבעת הממשלה

בסוף השבוע הודיע יו"ר הכנסת היוצא, ח"כ יריב לוין, על כך שמחר (שני) בכוונתו להודיע למליאת הכנסת על כך שעלה בידם של ח"כ יאיר לפיד ונפתלי בנט להרכיב ממשלה.

הבוקר נודע כי לוין בוחן לקיים את ישיבת השבעת הממשלה בכנסת כבר ביום רביעי הקרוב. זאת, אף שחוק יסוד הממשלה קובע כי המועד האחרון לקיים את השבעת הממשלה הוא בדיוק 7 ימים לאחר הודעת היו"ר לכנסת, כלומר – ביום שני בשבוע הבא, אם לא יהיו זעזועים קואליציוניים, פוליטיים או ביטחוניים.

אם לוין יבחר לקיים את השבעת הממשלה כבר השבוע, הרי שהוא יפעל באופן ראוי לשבח. אם יבחר להתמהמה ככל הניתן עם קידום ההליכים הפרלמנטריים להשבעת הממשלה החדשה – בחירתו תהיה מובנת מבחינה פוליטית, אך מגונה מבחינה ערכית: תפקיד יו"ר הכנסת אמור להתמלא באופן ממלכתי, נטול-פניות.

אם לוין יבחר להתמהמה ככל הניתן עם קידום ההליכים הפרלמנטריים להשבעת הממשלה החדשה – בחירתו תהיה מובנת פוליטית, אך מגונה ערכית: תפקיד יו"ר הכנסת אמור להתמלא באופן ממלכתי, נטול-פניות

אך השאלה הנשאלת היא מה מחייב את יו"ר הכנסת מבחינה משפטית. או במילים פשוטות: אם לוין יעכב את השבעת הממשלה החדשה עד ליום שני בשבוע הבא, האם הדבר חוקי? התשובה היא, בדוחק רב – כן.

יו"ר הכנסת יריב לוין (צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת)

סעיף 13(ב) לחוק יסוד הממשלה, קובע כי אם חבר הכנסת שהוטל עליו המנדט הצליח להרכיב ממשלה, עליו להודיע על כך לנשיא המדינה וליו"ר הכנסת. אחריותו של יו"ר הכנסת היא להודיע לכנסת על כך, ולקבוע ישיבה לצורך כינון הממשלה בתוך שבוע מיום שהוא עצמו הודיע לכנסת.

החוק אם כך מאוד ברור בקשר לפרק הזמן המרבי שיכול לחלוף ממועד ההודעה לכנסת לבין המועד לקיום השבעת הממשלה. מצד שני, החוק לא נוקב בלוח זמנים מחייב הנוגע לעיתוי הודעת יו"ר הכנסת לכנסת, שממנה מתחיל להיספר שבוע לכל היותר עד להשבעת הממשלה.

החוק אם כך מאוד ברור בקשר לפרק הזמן המרבי שיכול לחלוף ממועד ההודעה לכנסת לבין המועד לקיום השבעת הממשלה. מצד שני, החוק לא נוקב בלוח זמנים מחייב הנוגע לעיתוי הודעת יו"ר הכנסת לכנסת

מה שלוין בחר לעשות, הוא כביכול ללכת לפי הפרוצדורה הרגילה של עבודת המליאה. זו מתכנסת בימים שני, שלישי ורביעי. ההודעה של לפיד ובנט על הרכבת הממשלה הגיעה בשעת לילה ביום רביעי. לוין קיבל את ההודעה כבר אז, אבל החליט שבמקום לשלוח אימייל ל-120 חברי הכנסת, הוא ימתין לפתיחת המליאה מחר (שני) כדי למסור הודעה מעל דוכן היו"ר במליאה.

זו התנהלות בלתי ממלכתית, היא סותרת את מה שבג"ץ כתב בנושא הזה בעבר, והיא אינה תואמת את האופן שבו פעלו יושבי ראש הכנסת בעבר, ביחס למהירות הנדרשת בקידום המהלכים להקמת ממשלה – אבל היא אינה סותרת את לשון החוק.

שובה של ברית האחים: יאיר לפיד ונפתלי בנט אחרי שסיימו להקים ממשלה בכפר המכבייה, 2 ביוני 2021

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, טרם אמרה את דברה בשאלה האם התנהלותו של לוין תקינה. אבל זה כבר ממילא מיותר: מאחר שמדובר על הבדל של ימים אחדים, אין היתכנות להתערבות משפטית אפקטיבית, מצד אפיק או מצד בג"ץ. מקסימום, קואליציית השינוי תצטרך פשוט להמתין עוד כמה ימים. זה חלק מהמשחק הפוליטי.

מאחר שמדובר על הבדל של ימים אחדים, אין היתכנות להתערבות משפטית אפקטיבית, מצד יועמ"ש הכנסת או מצד בג"ץ. מקסימום, קואליציית השינוי תצטרך פשוט להמתין עוד כמה ימים. זה חלק מהמשחק הפוליטי

2

בחירת יו"ר הכנסת

לוין מכהן בימים אלה כיו"ר הכנסת רק מכוח "דין רציפות", דהיינו בשל העובדה ששימש יו"ר הכנסת (הנבחר) בכנסת ה-23, וההליכים לבחירת יו"ר כנסת לכנסת ה-24 טרם התקיימו. בסוף השבוע פנו אליו 60 חברי כנסת בדרישה לקיים בהקדם האפשרי את ההליכים לבחירת יו"ר חדש לכנסת.

סעיף 20(א) לחוק יסוד הכנסת, קובע כי "הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יושב ראש הכנסת היוצאת" – ככל שהוא נבחר לכהן גם בכנסת החדשה. סעיף 2(ב) לתקנון הכנסת משלים את ההסדר החקיקתי, וקובע כי "יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה".

אם אכן מתקיימת בחירת יו"ר הכנסת באותה ישיבה שבה מושבעת הממשלה, הרי שבחירת היו"ר היא הסעיף הראשון בסדר היום, כך שהממשלה החדשה תושבע בכל מקרה על-ידי היושב ראש החדש.

מליאת הכנסת בדיון על חוק דחיית התקציב, 24 באוגוסט 2020 (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

השאלה היא האם המועד האחרון שנקבע בתקנון לבחירת יו"ר – מעמד השבעת הממשלה החדשה – מאפשר ליו"ר הזמני חופש פעולה מלא, לדחות בכל מצב את מועד בחירת היו"ר עד למועד האחרון.

השאלה הזו עלתה, כזכור, בשנה שעברה, כאשר 61 ח"כים פנו ליו"ר הזמני באותה עת, יולי אדלשטיין, וביקשו ממנו להעלות לסדר יומה של המליאה את ההצעה לבחור יו"ר קבוע. אדלשטיין סירב ובג"ץ ביטל את החלטתו, בנימוק שהוא אינו רשאי למנוע או לעכב בחירת יו"ר חדש בניגוד לעמדת רוב חברי הכנסת, המייצגים את הרוב הפוליטי.

הפנייה ללוין לקיים הליך בחירה ליו"ר הכנסת כבר מחר (שני) באה מטעם כל סיעות ממשלת השינוי, המונות 61 ח"כים. בהמשך הודיעו 6 ח"כים מסיעת ימינה על משיכת בקשתם, ומנגד הצטרפו לבקשה 5 ח"כים מהרשימה המשותפת, כך שנותרו 60.

לוין יכול היה לטעון שבמצב כזה הפנייה לא משקפת את רצונם של רוב חברי הכנסת – אבל פרשנות נכונה של פסק דין אדלשטיין הייתה מלמדת שגם במצב הזה חובתו להעלות את הנושא במליאה.

יולי אדלשטיין חותם על תשובתו לבג"ץ, ב-23 במרץ 2020

האם לוין יפעל בהתאם לחובתו? לא ברור. נוכח הזלזול המוצהר שלו בפסיקת בג"ץ ביחס להליכי הכנסת, כל האפשרויות פתוחות. סביר להניח שבשל עמדתה של ימינה, המעדיפה להמתין להחלפת היו"ר עד למועד השבעת הממשלה, יתר סיעות הקואליציה המתגבשת לא יתעקשו בנושא, והבחירה תתקיים באותה ישיבה שבה תושבע הממשלה.

3

פרסום הסכמים קואליציוניים

החל משנת 2001, אז הוחלף חוק יסוד הממשלה ונחקק במקביל אליו גם חוק הממשלה, קיימת חובה חוקית להניח על שולחן הכנסת – כלומר, לפרסם בפומבי – את קווי היסוד של הממשלה ואת כלל ההסכמים הקואליציוניים.

סעיף 1(א) לחוק הממשלה, שנחקק בעקבות פסקי דין של בג"ץ משנות ה-90, קובע כי אם "נעשה הסכם בכתב בקשר לכינונה של ממשלה או בקשר להבעת אי-אמון בה או בקשר להצבעה על חוק התקציב, או בקשר לצירוף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה, או למינויו של סגן שר – ימסרו הצדדים להסכם את נוסחו המלא למזכיר הכנסת".

המועדים לפרסום ההסכמים הם תוך שלושה ימים מיום החתימה, ולא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד כינון הממשלה. במניין הימים לא יבואו ימי המנוחה.

מנסור עבאס, נפתלי בנט ויאיר לפיד חותמים על הסכם קואליציוני היסטורי ראשון עם מפלגה ערבית, 2 ביוני 2021 (צילום: רע"ם)

ההסכמים הקואליציוניים בין סיעות ממשלת השינוי נחתמו ביום רביעי. שלושה ימים מאותו מועד, לא כולל ימי מנוחה, פירושם – היום. משמעות הדבר היא שהיום אמורים להיות מונחים כלל ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד על שולחן הכנסת, ולהתפרסם באתר הכנסת.

ההסכמים הקואליציוניים בין סיעות ממשלת השינוי נחתמו ביום רביעי. משמעות הדבר היא שהיום אמורים להיות מונחים כלל ההסכמים הקואליציוניים וקווי היסוד על שולחן הכנסת, ולהתפרסם באתר הכנסת

ההסכמים הקואליציוניים כוללים גם חלוקת תפקידים – בממשלה, בוועדות בכנסת וברשויות שלטוניות נוספות – וגם הצהרה על המדיניות המיועדת בשלל הנושאים שבהם תעסוק הממשלה.

חלק חשוב של ההסכמים הקואליציוניים הוא ביצירת המנגנונים לתיאום ושיתוף פעולה בין סיעות הקואליציה. לעתים מצורפות להסכמים הקואליציוניים הצעות חוק שבכוונת הקואליציה לחוקק, באופן מיידי או עתידי, או טיוטה של תקנון עבודת הממשלה, שיסדיר את האופן שבו יתקבלו החלטות בין ראשי סיעותיה.

בשעה שיתכנסו 120 חברי הכנסת כדי להצביע הצבעת אמון בממשלה החדשה – הם אמורים לכלכל את הצבעתם בין היתר על יסוד האמור באותם הסכמים קואליציוניים, המהווים הצהרת כוונות מטעם הממשלה החדשה. אם כי, מדובר בהצהרת כוונות בעלת משמעות סמלית בלבד, שכן, ההסכמים אינם אכיפים משפטית.