פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש המודיעין הכללי המצרי עבאס כאמל, 30 במאי 2021 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)
עמוס בן גרשום/לע"מ‎

מצרים פורצת קדימה כשחקנית אזורית ומקווה שישכחו לה הפרת זכויות אדם

עם הצגה פומבית כמעט חסרת תקדים של קשריה עם ישראל - לרבות תמונה משותפת של ראש המודיעין המצרי עם נתניהו - מצרים מנסה לבנות את עצמה כמשכינת שלום אזורי ● "מצרים רוצה שנוכחותה כמנהיגה אזורית תורגש, שהיא שחקנית חיובית, נכס אסטרטגי - למרות נקיפות המצפון שאולי יש לעולם לגבי מצב זכויות האדם והדמוקרטיה שם"

תמונות השער מהפגישות בין גורמים מצריים וישראליים משני צדי תעלת סואץ בשבוע שעבר היו בלתי שגרתיות, בייחוד בכך שהן שוחררו לפרסום.

אבל הם היו שם: שר החוץ גבי אשכנזי יושב אל מול המצלמות בקהיר, בביקור ראשון מסוגו מאז 2008 – ומפתיע אף יותר, ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל, לוחץ ידיים לעיני המצלמות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים.

הקשרים בין ישראל למצרים משגשגים מאז שנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי עלה לשלטון בהפיכה צבאית ב-2013. אבל היחסים הללו לרוב אינם מוצגים לראווה בראש חוצות.

"רוב הפגישות שלנו התקיימו בשארם א-שייח'", אומר יצחק לבנון, לשעבר שגריר ישראל במצרים. "אבל אשכנזי הוזמן לקהיר. יש לזה משמעות עבור הממשלה המצרית, עבור הציבור המצרי".

גבי אשכנזי בפגישה עם שר החוץ המצרי סאמח שוכרי בקהיר, 30 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)
גבי אשכנזי בפגישה עם שר החוץ המצרי סאמח שוכרי בקהיר, 30 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

המשבר האחרון בין ישראל לרצועת עזה התגלה כהזדמנות עבור קהיר להציג את עצמה כשחקנית אזורית. הדבר מאפשר למצרים – שבחודשים האחרונים נדחקה לספסל האחורי – להחזיר לעצמה את אור הזרקורים מאיחוד האמירויות ומבחריין, שזכו לתשואות בבירות המערב על נרמול היחסים עם ישראל בשנה שעברה.

ואולי הדבר החשוב ביותר – זה מושך את תשומת לבה של ארצות הברית אל משטר שספג ביקורת לעתים קרובות על הפרות קשות של זכויות אדם. עבור קהיר, היכולת לנפנף בתפקידה כמשכינת שלום היא חלק מהעסקה.

"מצרים רוצה שנוכחותה כמנהיגה אזורית תורגש. היא רוצה להדגיש בפני ארצות הברית, המערב, האיחוד האירופי, שהיא שחקנית חיובית, נכס אסטרטגי – למרות נקיפות המצפון שאולי יש להם לגבי מצב זכויות האדם והדמוקרטיה שם", אומר אופיר וינטר, שעוסק בחקר יחסי ישראל ומצרים במכון למחקרי ביטחון לאומי.

מאז ההפיכה הצבאית של 2013, משטרו של א-סיסי פעל להידוק הקשרים עם ישראל, עד כדי כך ששגריר ישראל לשעבר במצרים, חיים קורן, תיאר פעם את היחסים בין שתי המדינות בשנים האחרונות כ"טובים ביותר שהיו לנו מאז הסכם השלום".

פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש המודיעין הכללי המצרי עבאס כאמל, 30 במאי 2021 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)
פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש המודיעין הכללי המצרי עבאס כאמל, 30 במאי 2021 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ‎)

שתי המדינות פעלו יחד בחצי האי סיני כדי לדכא התקוממות של האסלאם הקיצוני. שתיהן פועלות במרץ לקידום יוזמת גז טבעי במזרח הים התיכון במסגרת פורום אנרגיה אזורי.

אולם בשנים קודמות, נראה היה שמשטרו של א-סיסי הרגיש כי הוא אינו יכול להציג בצורה פומבית שכזו את קשריו עם ישראל, אולי מחשש להתנגדות מבית. מצרים שמרה על שלום קר עם ישראל מאז הסכם השלום ב-1979, ואזרחים שעוסקים בנרמול היחסים סובלים פעמים רבות מסנקציות מצד גופים הקשורים לממשל.

אולם הסכמי אברהם מהשנה שעברה – שהחלו תהליכי נורמליזציה בין ישראל לארבע מדינות ערביות בתוך שבועות ספורים – שינו את התמונה האזורית מן הקצה אל הקצה.

"מאז הנרמול היחסים עם האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן, המחסום הוסר. העולם הערבי יכול עכשיו לומר ולעשות יותר מאשר קודם לכן", אומר עז א-דין פשיר, דיפלומט מצרי בכיר לשעבר ומרצה באוניברסיטת דארטמות'.

גבי אשכנזי, שני מימין, בשיחות שנערכו בארמון תחריר בקהיר על הטיפול בעזה, 30 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)
גבי אשכנזי, שני מימין, בשיחות שנערכו בארמון תחריר בקהיר על הטיפול בעזה, 30 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Nariman El-Mofty)

בינתיים, במצרים, הממשלה דיכאה את האופוזיציה ביד קשה או הגלתה אותה. ארגוני זכויות אדם מעריכים כי כ-60 אלף אסירים פוליטיים מוחזקים כיום בבתי הכלא המצריים.

סבב הלחימה האחרון בעזה עורר סבב הפגנות של סולידריות עממית עם המאבק הפלסטיני ברחבי העולם הערבי. אבל רחובותיה הראשיים של קהיר נותרו ריקים.

"אולי במהלך התקוממויות אחרות, כמו ב-2014 וב-2015, כשהמשטר רק הוקם, זה היה פחות נוח למשטר… זה יכול להיות סימן לכך שהמשטר של א-סיסי ייצב את מעמדו", אומר וינטר.

"אולי במהלך התקוממויות אחרות, כמו ב-2014 וב-2015, כשהמשטר רק הוקם, זה היה פחות נוח למשטר… זה יכול להיות סימן לכך שהמשטר של א-סיסי ייצב את מעמדו"

למשוך את תשומת לבה של וושינגטון

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לא דיבר עם א-סיסי במשך כמעט חמישה חודשים לאחר שנכנס לתפקידו בינואר האחרון. הנשיא החדש הבטיח לנקוט עמדה ביקורתית יותר כלפי מצרים מאשר קודמו דונלד טראמפ, שהתפאר בפומבי בקשריו הקרובים עם א-סיסי.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מארח בבית הלבן את נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, 9 באפריל 2019 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מארח בבית הלבן את נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, 9 באפריל 2019 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

"לא יהיו יותר צ'קים ריקים עבור 'הרודן החביב' על טראמפ", צייץ ביידן בטוויטר ביוני, בהתייחס להתבטאות של טראמפ על נשיא מצרים. אולם סבב הלחימה האחרון אילץ את וושינגטון להסתמך בכבדות על מצרים, אחת המדינות הבודדות באזור שיש להן שיח ושיג הן עם ישראל והן עם חמאס.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן ביקר בבירה המצרית במהלך סיורו באזור בעקבות הפסקת האש. בהצהרה שפרסם לאחר מכן משרד החוץ האמריקאי, בלינקן שיבח את התפקיד שמילאה מצרים במשא ומתן על הפסקת האש.

הדיפלומט "אישר את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ארצות הברית ומצרים ואת מחויבותו של הנשיא ביידן ליחסים אלה", נמסר ממשרד החוץ האמריקאי. זכויות האדם זכו לאזכור קצר בסיום הדברים, באמירה כי שני הבכירים קיימו "שיחה חיובית" בנושא.

מאוחר יותר אמר בלינקן לכתבים בעמאן כי הוא ניהל שיחה ממושכת עם א-סיסי על זכויות אדם, ודחה את הרעיון כי א-סיסי יכול לצפות מוושינגטון להניח לחששותיה בנושא.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בפגישה עם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בקהיר, 26 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בפגישה עם שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בקהיר, 26 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

קהיר סייעה במשא ומתן על רוב הפסקות האש בין ישראל לארגון הטרור מעזה מאז 2008. מצרים היא אולי המתווכת היחידה שמקובלת על כל הצדדים: ישראל, הרשות הפלסטינית, חמאס ושחקנים אזוריים אחרים, כגון איחוד האמירויות הערביות וסעודיה.

קטאר, הפטרונית האזורית של חמאס, אינה יכולה למלא תפקיד כזה, איחוד האמירויות נתפסת כקרובה מדי ליריבה של הרשות הפלסטינית מוחמד דחלאן, והסעודים ניתקו את עצמם במידה רבה מהסכסוך הישראלי-פלסטיני, אמר פרשן פוליטי מצרי לזמן ישראל במרץ.

אחרי סבב הלחימה של 2014 בין ישראל לחמאס, מבצע "צוק איתן", המצרים אירחו בקהיר ועידה נרחבת שעסקה בשיקומה של רצועת עזה ההרוסה.

כעת, משהלחימה הסתיימה נכון לעכשיו, מצרים מקווה לארח שיחות דומות על שיקום עזה ואולי עוד ועידה של תורמות בינלאומיות. מצרים גם תארח בקרוב שיחות בין ישראל לחמאס, שעשויות להוביל לחילופי שבויים בין שני הצדדים ולהפסקת אש ארוכת טווח.

שר החוץ המצרי עבאס כאמל נפגש בעזה עם מנהיג חמאס ברצועה יחיא סנוואר, 31 במאי 2021 (צילום: Mohammed Salem/Pool Photo via AP)
שר החוץ המצרי עבאס כאמל נפגש בעזה עם מנהיג חמאס ברצועה יחיא סנוואר, 31 במאי 2021 (צילום: Mohammed Salem/Pool Photo via AP)

מצרים התחייבה להשקיע 500 מיליון דולר במאמצי השיקום. אולם היא אינה צפויה להעביר את הכסף לידיו של גורם אחר, וודאי לא לחמאס. תחת זאת, אומרים מומחים, חברות בנייה מצריות יבצעו את הפרויקטים בעצמן.

"מצרים תהיה צינור להעברת כספים, וחברות מצריות יוציאו לפועל את מיזמי הפיתוח. יהיה בכך רווח פוליטי, אבל גם רווח כלכלי", אומר וינטר.

בשל מעמדה הייחודי, קהיר גם נוהגת לארח שיחות פיוס בין מפלגות פלסטיניות. ביום ראשון, עבאס קיבל הצעה מצרית לקיים פגישה נוספת בין מנהיגי הפלגים הפלסטיניים השונים, כדי לדון באחדות הפלסטינית המיוחלת זה זמן רב.

"אין עוד מדינה שיכולה למלא את התפקיד של מצרים. אז בהתחשב בכך שהגישה של ביידן כלפי מצרים היא שלילית במידת מה, מצרים מעוניינת למלא את התפקיד הזה אפילו יותר", אומר פשיר.

עוד 912 מילים
סגירה