לאחר 12 שנות שלטון נתניהו, השבעתה של הממשלה החדשה מאפשרת לערוך חשיבה מחדש על עקרונותיה של מדיניות החוץ הישראלית, ובראשם המדיניות הדוגמטית שהובילה ירושלים אל מול טהראן בשנים האחרונות.

לאחר 12 שנות שלטון נתניהו, השבעת ממשלה חדשה מאפשרת לערוך חשיבה מחדש על עקרונות מדיניות החוץ הישראלית, ובראשם המדיניות הדוגמטית שהובילה ירושלים אל מול טהראן בשנים האחרונות

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

למרות שלכאורה הנושא האיראני, בדגש על הצורך לעצור את תוכניתה הגרעינית של איראן, נמצא בלב הקונצנזוס הישראלי, יש צורך לדון בשאלה האם המדיניות אותה נקטה ישראל תחת נתניהו ביחס לאיראן אכן שירתה את מטרתה האסטרטגית, והאם לא נכון לאמץ מדיניות אחרת שתשיג את אותה מטרת-על של עצירת פרוייקט הגרעין?

כראש ממשלה, נתניהו הוביל מדיניות תקיפה ביחס לטהראן, אשר מטרתה המוצהרת היתה להביא את המשטר לנקודת ההכרעה בין תוכנית גרעין לבין הישרדותו, מתוך הנחה כי המשטר יוותר על התוכנית אם זו תהיה הדילמה המוצבת בפניו.

כדי להגשים יעד זה, היוותה ישראל את המניע והמחולל של מדיניות "הלחץ המקסימלי" על איראן שבבסיסה הטלתן של סנקציות הכלכליות כבדות על טהראן. ישראל התנגדה כמובן לכל משא ומתן עים איראן, ובמקביל, לפי פרסומים זרים, ביצעה מספר פעולות חשאיות כנגד מדענים איראנים ומתקני הגרעין כדי לעכב תוכנית זו. נראה כי ישראל גם קיוותה בסתר ליבה כי אותן סנקציות גם יובילו בסופו של דבר לחילופי משטר באיראן באמצעות הפיכה נגד שלטון האייתולות.

למרות מספר הצלחות מאוד משמעותיות בשנים האחרונות, ישראל נכשלה במטרתה המוצהרת לעצור את  פרוייקט הגרעין איראני. לא פחות חשוב מכך, היא נכשלה במניעת ההכרה הבינלאומית בזכותה של איראן לקיים תוכנית גרעין לצרכי שלום (הכרה שעמדה בבסיס הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות). איראן הצליחה להתגבר על כל המכשולים הרבים שהוצבו בפניה, ומדעניה הצליחו לייצר מערך העשרה רחב ומגוון מאוד בשני אתרים ממוגנים. יתרה מכך, הידע שקיים היום באיראן (בעיקר בנושא ההעשרה) הוא כזה שגם "מחיקתם" של האתרים תסיג לכל היותר את התוכנית אחורה, אבל בוודאי שלא "תמחק" אותה. תוכנית הגרעין כיום הינה רחבה מידי ורובסטית מידי מכדי שאפשר יהיה לעצור אותה בפעולות עלומות.

נתניהו הוביל מדיניות תקיפה ביחס לטהראן, שמטרתה המוצהרת היתה להביא את המשטר לנקודת ההכרעה בין תוכנית הגרעין לבין הישרדותו, בהנחה שהמשטר יוותר על התוכנית אם זו תהיה הדילמה המוצבת בפניו

גם השלטון האיראני עצמו, למרות הרצון הישראלי, לא עמד בסכנה ממשית של איבוד האחיזה במדינה. נכון שבשנים האחרונות היו הפגנות ברחבי איראן וקריאות חסרות תקדים כנגד המנהיג, אבל המשטר האיראני מכיר ויודע כיצד להתמודד עם הפגנות אלו, ולא נראה שלפחות בטווח הזמן המיידי המשטר נמצא בסכנה של ממש. איראן למדה גם להסתדר עם משטר הסנקציות ולמרות המצוקה הכלכלית הקשה, האזרח האיראני מעדיף, משיקולים שונים, שלא לצאת לרחובות.

ההתקדמות של תוכנית הגרעין האיראנית מאז ביטולו בפועל של הסכם הגרעין מלמדת, כי היכולת לעצור תוכנית זו שלא באמצעות הסכם הינה מוגבלת ביותר עד לא קיימת. ובכלל, היכולת של ישראל להתמודד לבדה עם האיום האיראני ללא עזרה אמריקנית הינה מוגבלת מאוד. איראן מחזיקה היום בכמות גדולה של אורניום מועשר (רובו המכריע ברמה נמוכה ומקצתו ברמה גבוהה יותר), מתקדמת במחקר ופיתוח של צנטריפוגות מתקדמות, וממשיכה להשמיש צנטריפוגות בקצב יוצא דופן. למרות שישראל יכולה לעקוץ את פרוייקט הגרעין, היכולת שלה להוביל את המערכה אל מול איראן תלויה במידה רבה בנכונות האמריקנית לסייע לה בכך.

גם בהקשר האיזורי חשוב לציין, כי למרות המדיניות ההתקפית בסוריה בנסיון למנוע את התעצמות חזבאללה ולעקור את הנוכחות האיראנית במדינה, ישראל לא מצליחה להגשים מטרות אלו.

הפעילות הישראלית אמנם פוגעת ומעכבת את היכולת של איראן להעמיק את אחיזתה בסוריה ולסייע לבניין הכוח של חזבאללה, אבל ראוי להדגיש כי חזבאללה מעולם לא היה חזק יותר צבאית והארגון המשיך להתחמש ביכולות אסטרטגיות גם תחת המב"מ הישראלי. גם ביחס לנוכחות האיראנית במדינה – זו עדיין קיימת, ולראיה התקיפות הבלתי פוסקות נגדה בחודשים האחרונים. בנוסף לכך, לאחרונה הוזכרה האפשרות לכניסתם של שחקנים נוספים שנתמכים על-ידי איראן כגון החות'ים והמילציות השיעיות בעיראק למעגל העימות אל מול ישראל.

התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית מאז ביטול הסכם הגרעין מלמדת, כי היכולת לעצור תוכנית זו שלא במסגרת הסכם מוגבלת ביותר עד לא קיימת. גם חזבאללה מעולם לא היה חזק יותר צבאית

ולכן, למרות אותה מדיניות התקפית של ישראל מול איראן בשנים האחרונות, בשורה תחתונה תוצאותיה מאוד מוגבלות, ועל כן יש לצורך לחשב מסלול מחדש.

להלן כמה אופציות מתחרות למדיניות הישראלית מול איראן, שעיקרן – הבנה עמוקה, שלצד הפעלת אמצעים קינטיים נכון לקדם תוכניות מדיניות, ולעיתים השפעתן על המציאות משמעותית יותר מכל טיל שנורה ממטוס:

1

לאור ההבנה שהסכם הגרעין הינו הפתרון הטוב ביותר לעצירת תוכנית הגרעין בעת הנוכחית, ישראל יכולה וצריכה לתמוך ולסייע במאמצי לארצות הברית ולעבוד במשותף כדי להחזיר את הסכם הגרעין על כנו. אם ההסכם יחזור על כנו, אזי תוכנית הגרעין האיראנית תחזור שוב לאחור וישראל תוכל לגזור קופון אצל ממשל ביידן על נכונות זו. ואם איראן לא תחזור להסכם הגרעין, אזי הלגיטימציה של ישראל לפעול לעצירת האיום תתחזק בצורה משמעותית.

2

לאור ההבנה, כי לאחר שייבחר נשיא שמרני באיראן יגבר הפער בין הציבור לבין השלטון במדינה וגם בתוך האגף השמרני בין אותם שמרנים מתונים (אותם מוביל רוחאני) לבין האגף היותר ניצי (בהובלת המנהיג) על ישראל וארצות הברית לחשוב על מדיניות שתאפשר הושטת יד כלפי אלו שיכולים להוביל לשינוי בתוך המשטר, ואשר מבינים את מידת הסכנה הנשקפת לאיראן עם התחזקותם של השמרנים.

3

ביחס לסוריה, על ישראל לקדם תוכנית מדיניות אל מול רוסיה וטורקיה, שמטרתה המוצהרת היא הזזתו של בשאר אלאסד מתוך הנחה ברורה שכל עוד אסד בשלטון, הסבירות שאיראן תהיה אורחת רצויה בסוריה גבוה. כפי שכבר הוכח, המב"מ הוא כלי אפקטיבי לכל היותר לעיכוב ובטח שלא לעקירת הנוכחות האיראנית במדינה.

4

בכל הנוגע ללבנון, לאור ההתכנות הנמוכה של מערכה בלבנון בשל מידת הנזק הצפוי למערכה זו מצד שני הצדדים, ישראל צריכה לחשוב מדינית, כיצד היא תנצל את המצב הפוליטי והכלכלי בלבנון ולעבוד ביחד עם חבריה בקהילה הבינלאומית כדי לייצר מציאות פוליטית וביטחונית אחרת בלבנון. כזו שתגביל משמעותית את מעמדו של חיזבאללה.

בשורה התחתונה,

למרות ההישגים לכאורה של ישראל במערכה שהיא מנהלת מול איראן, תוצאותיה של אותה מערכה מגלות כי בפועל הבעיה האיראנית רק גדלה בשנים האחרונות, ולכן ישראל אולי מנצחת בקרבות אבל מפסידה במערכה. תוך שהיא מתמקדת בפעולות קינטיות טקטיות, אשר חלקן לקוח מסרטי ג'ימס בונד, שכחה ישראל כי פעולות אלו צריכות לשרת מטרה ופעולה מדינית. אם היא חסרה, אזי כל הפעולות שנעשו הן למעשה כמעט חסרות תכלית.

בפועל, הבעיה האיראנית רק גדלה. תוך שישראל מתמקדת בפעולות טקטיות, שחלקן לקוח מסרטי ג'ימס בונד, היא שכחה כי פעולות אלו צריכות לשרת מטרה מדינית. אם היא חסרה, כל הפעולות שנעשו כמעט חסרות תכלית

חילופי השלטון בישראל מהווים הזדמנות פז לקיומו של דיון מעמיק על עקרונות המדיניות הישראלית מול איראן, דיון אשר אפשר ויוביל לשינוי מעמיק בתפיסה הישראלית בכל הנוגע לצעדים שיש לנקוט כדי להגשים את מטרותיה האסטרטגיות של ישראל.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).