לראשונה מזה שנים, אולי מאז יהודית נאות ז"ל, תיכנס היום למשרד להגנת הסביבה שרה חדשה שדוברת על בוריה את השפה הירוקה.

בישראל כולם שולטים בביטחונית מדוברת; הז'רגון הסביבתי הוא למרבה הצער עדיין נישה למיטיבי לכת. תמר זנדברג מכירה את הנישה הזו מקרוב. היא חיה את הנושא עוד מאז שהייתה חברת מועצה בעיריית תל אביב.

"סוף סוף מישהי שלא נצטרך להסביר לה למה שטחים פתוחים חשובים ומה המשמעות של עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה", אמר אתמול גורם במשרד להגנת הסביבה.

השרים שהגיעו למשרד בשנים האחרונות – אף פעם לא כבחירה ראשונה – נחלקו לשניים: אלה שהתאהבו בתחום ועשו הכול כדי לשדרג אותו, כמו גלעד ארדן, ואלה שנמנמו על משמרתם והעבירו איכשהו את הקדנציה.

תמר זנדברג נשבעת אמונים עם כניסתה לתפקיד השרה להגנת הסביבה, 13 ביוני 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

גילה גמליאל קרובה הרבה יותר לסוגה הראשונה. מותר לשער שהעברת השרביט בינה לבין זנדברג תישא אופי דמוקרטי ומכבד לאין שיעור ממה שהתרחש אתמול (ראשון) במליאה, בעת השבעת הממשלה החדשה.

השרה היוצאת והנכנסת גם יוכלו להסכים על שלל נושאים – מהצורך לפנות את התעשייה ממפרץ חיפה, דרך יישום חוק הפיקדון המורחב ועד החובה לסכל את הסכם הנפט בין קצא"א לאמירויות, שמסכן את מפרץ אילת בשירות אינטרסים של גורמים עלומים ורבי עוצמה.

ערכית ואפקטיבית

בפני זנדברג ניצבים אתגרים כבדי משקל, אבל דווקא משום שסדר היום שלה מוכר, ושהחילופים לא עתידים להביא איתם פניית פרסה, דומה שהדרמה הסביבתית מתרחשת היום דווקא במשרד אחר.

קארין אלהרר נוחתת במשרד האנרגיה עם מוניטין מרשימים כפרלמנטרית חרוצה, ערכית ואפקטיבית, אבל עם מעט מאוד קילומטרז' בתחום האנרגיה.

קארין אלהרר נשבעת אמונים עם מינויה לשרת האנרגיה, 13ביוני 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בימים האחרונים דובר על האג'נדה של אלהרר במונחים של תעלומה, אם כי רמזים לסדר העדיפויות שלה ניתן למצוא בדיונים שניהלה בעבר כשהייתה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: היא תבעה שקיפות מהמפעלים המזהמים למען האזרחים, נזפה במשרד האנרגיה על הקצב האיטי של חיבור מפעלים לגז ואפילו הייתה חתומה על הצעת חוק לקידום אנרגיות מתחדשות יחד עם זנדברג.

אלהרר תבעה שקיפות מהמפעלים המזהמים למען האזרחים, נזפה במשרד האנרגיה על הקצב האיטי של חיבור מפעלים לגז ואפילו הייתה חתומה על הצעת חוק לקידום אנרגיות מתחדשות יחד עם זנדברג

יובל שטייניץ עשה ניסיון כן לתת לישראל דחיפה חזקה לעבר אנרגיית השמש, אבל באותה נשימה היה ידידותי למדי, שלא לומר ידידותי מדי, כלפי ברוני הגז והצרכים שלהם. פעילי סביבה ואנרגיה ניסו להבין בימים האחרונים לאיזה כיוון נוטה אלהרר.

מצד אחד, היא מוכרת כשליחת ציבור שלא מתרגשת מלחצים. לא במקרה מונתה על ידי יאיר לפיד לעמוד בתקופה האחרונה בראש הוועדה המסדרת בכנסת. היא גם זכורה כמי שעמדה בראש הוועדה שהקימה את תאגיד השידור הציבורי, פרויקט שניווטה בהצלחה בתוך ביצה של אינטרסים מפוקפקים.

מצד שני, מי ששיבץ אותה למשרד האנרגיה הוא יאיר לפיד, שבעבר תמך במתווה הגז שמהווה דגל אדום עבור ארגוני הסביבה והחברה ונתפס כמי שלא שש לעימותים עם בעלי ההון. אבל היום זה לפיד אחר, שמינה רפרנט סביבה בסיעתו (ח"כ יוראי להב-הרצנו) והציג מצע אקלים מפורט לקראת הבחירות.

קארין אלהרר עם יאיר לפיד ונפתלי בנט במליאת הכנסת אחרי השבעת הממשלה ה-36, 13 ביוני 2021 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"אין ספק שמשרד האנרגיה הוא המשרד הכי משמעותי לעניין ההתמודדות עם משבר האקלים", אומרת יעל כהן-פארן, יו"ר משותפת של התנועה הירוקה שבתקופתה כחברת כנסת פעלה על קו התפר שבין סביבה לאנרגיה.

"אני מקווה שהשרה תעמוד בהתחייבויות של מפלגתה בזמן מערכת הבחירות לשים את נושא האקלים במקום גבוה בסדר העדיפויות".

"אין ספק שמשרד האנרגיה הוא המשרד הכי משמעותי לעניין ההתמודדות עם משבר האקלים. אני מקווה שהשרה תעמוד בהתחייבויות של מפלגתה לשים את נושא האקלים במקום גבוה בסדר העדיפויות"

איום ברור ומיידי

האתגר הראשון שמונח לפתחה של אלהרר לא יכול לחכות: בימי שגרה המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה נוטים להתקוטט. מול האיום הכבד הנשקף מהסכם קצא"א, הם צריכים לאחד כוחות ולפעול במשותף. ככל שנוקף הזמן, המיזם הזה נעטף בעוד ועוד סימני שאלה מטרידים.

אחרי החשיפה בזמן ישראל והתחקיר המעולה ששודר ב"זמן אמת" בכאן 11, כבר ברור שזהו החומר שממנו נולדות ועדות חקירה: מיליוני טונות נפט עוברים דרך ישראל ודרך מפרץ אילת הרגיש, כנגד עמדת המשרד להגנת הסביבה ומבלי שאיש עדכן את משרד האנרגיה.

כשמכליות הנפט העצומות עוגנות בנמל, הנפט מוזרם אל היבשה בקצב של 6,000 טון בשעה. תקלת דליפה של 10 דקות – לא צריך יותר מזה – תזרים למימי המפרץ 1,000 טון של הנוזל השחור, אותה כמות שדלפה לים התיכון וכיסתה את כל קו החוף הישראלי בזפת. אפשר רק לדמיין מה כמות דומה תעשה למפרץ הקומפקטי של אילת ולשונית האלמוגים.

תקלת דליפה של 10 דקות – לא צריך יותר מזה – תזרים למימי המפרץ 1,000 טון של הנוזל השחור, אותה כמות שדלפה לים התיכון וכיסתה את כל קו החוף הישראלי בזפת

בתחקיר של אבי עמית אומר שר האנרגיה היוצא שטייניץ בתסכול שהוא למד על ההסכם מהתקשורת. גילה גמליאל פנתה השבוע לראש המועצה לביטחון לאומי ודרשה שיביא להפסקת הזרמת הנפט דרך ישראל, וראש המל"ל בתגובה הודיע שאין לו שום קשר לעניין. כך אמר גם מיכאל ביטון, שר במשרד הביטחון.

אם משרדי הביטחון והאנרגיה לא יודעים מזה, והמשרד להגנת הסביבה מתנגד, אז מי אישר, בדק ולקח אחריות? בהיעדר תשובות לשאלות הבסיסיות האלה, זה הזמן להתחיל לדאוג.

"Faithful Warrior", מכלית נפט, במזח של קצא"א באילת ב-8 בינואר 2021 (צילום: מור חן)

כדי להסיר את הסכנה הזו, אלהרר תצטרך לגייס את כל מיומנותה הפוליטית ולפעול במשותף עם זנדברג. השאלה היא מה יגידו הגברים בלשכות שר החוץ, האוצר וראש הממשלה, עם דגש על שני האחרונים.

חיזוק נוסף לסביבה

מעט מתחת לרדאר נרשם עם הקמת הממשלה מינוי מסקרן נוסף בתחום האנרגיה והסביבה: מהיום מוסי רז, מרצ, הוא יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל.

מאחורי השם המעורפל הזה מסתתרת ועדה שתפקידה לפקח על השימוש שנעשה ברווחים העודפים מקידוחי הגז, ולוודא שהם משמשים לטובת הדורות הבאים ורווחת אזרחי ישראל.

בקדנציה הקודמת התפקוד של הוועדה (בראשות ח"כ אבי דיכטר) היה מגומגם למדי, בין השאר משום שקצב הצטברות הרווחים היה איטי בהרבה מתחזיות המיליארדים.

מוסי רז (צילום: גילי יערי/פלאש90)

לפי החוק, הקרן תתחיל לעשות שימוש בכספים רק כשיצטברו בה מיליארד שקל, וזה עומד לקרות לראשונה במהלך החודשים הקרובים.

או אז, ליו"ר החדש – בעל השקפת עולם מובהקת של סביבה, חברה ושלום –  בטח יהיו כמה רעיונות מעניינים מה אפשר לעשות עם הכסף לטובת הישראלים של 2050 ו-2060.