מטרת הוראת השעה המתחדשת למניעת איחוד משפחות של אזרחי ישראל רק מפני שהם פלסטינים ולא יהודים, אינה ביטחונית אלא דמוגרפית. עליונות יהודית. מדובר בסבל עמוק לאלפי משפחות בשם הדמוגרפיה. עצוב.

האם הממשלה הנוכחית תאסור מכירת נשק וטכנולוגיות ממדינת ישראל לדיקטטורות שרוצחות מתנגדי משטר, מענות פעילי אופוזיציה וכולאות אנשי זכויות אדם? עקרונית, הדבר הבסיסי הזה אמור להיות מובן מאליו גם בעיני בנט, שקד וליברמן. אבל גם ביטול שליטה צבאית במיליוני נתינים ללא אזרחות בגדה והחלת חוק אחיד ושוויוני לכולם, אמורים להיות מובנים מאליהם.

האם הממשלה הנוכחית תאסור מכירת נשק וטכנולוגיות ממדינת ישראל לדיקטטורות שרוצחות מתנגדי משטר, מענות פעילי אופוזיציה וכולאות אנשי זכויות אדם? עקרונית, הדבר הזה אמור להיות מובן מאליו

עצוב שגם הממשלה הנוכחית לא תעניק מעמד קבע למבקשי המקלט והפליטים מאפריקה אך ורק מטעמי גזע. עליונות יהודית.

והרי ההיסטוריה היהודית מחייבת אותנו להיאבק בגזענות, הפרות זכויות אדם, אפליית מיעוט וגו'. היא גם מחייבת אותנו להקיא מקרבנו נבחרי ציבור גזענים, הומופובים או ממשיכי דרכו של כהנא. בפועל, מדובר היום בדמויות הדומיננטיות ביותר בקרב חלק גדול מהציונות הדתית. האנשים האלו, אגב, בצירוף מספר עסקנים חרדים עמוסים בשנאה, הם שנותרו לצדו של ראש האופוזיציה שממשיך לפנטז על חזרה לבלפור.

אה, רגע. קודם שייצא משם. 30 דקות לצורך חפיפת ראש הממשלה אבל חודש וחצי כדי להתפנות מהמעון הרשמי. תמצית הפתולוגיה.

עם זאת, ועל אף חומרת מצבו וחומרת הסיכון שנשקף מהאיש הזה, אני חייב להודות שהסרטונים והציוצים שלו קורעים מצחוק. מין פתטיות שמעוררת צחוק לצד אימה.

מה שלא מבטל את ההכרה בתחושת האובדן של רבים ורבות מתומכיו של המנהיג הרעיל. הזעם על הבן המסורס והמוכה בנט שהעז לבצע רצח אב פוליטי (ומטאפורי בלבד! עד 120) הוא זעם אותנטי. מובן שהוא מלובה בידי נתניהו הרעיל.

אני רוצה משטר דמוקרטי במדינת ישראל. אני לא רוצה אפרטהייד. בנט, שקד וליברמן בעמדות המפתח הם בעיה קשה. בלי אבל ובלי שטיקים ובלי לשקר לעצמנו ובלי לפתח אשליות.

עם זאת, הקשבה לבנט שמדבר ללא שנאה וללא בוז וללא יהירות וללא לעג לאחר וללא פולחן אישיות וללא האדרה עצמית וללא רעל – חושפת דבר מדהים: לאורך 12 שנים רצופות ספגנו רעל בלתי פוסק מלשכת ראש הממשלה. בלתי פוסק. כל הזמן. כ-ל הזמן.

גזענים ועסקנים חרדים עמוסי שנאה נותרו לצד ראש האופוזיציה שממשיך לפנטז על חזרה לבלפור. אה, רגע. קודם שייצא משם. 30 דקות לצורך חפיפת רה"מ אבל חודש וחצי כדי להתפנות מהמעון הרשמי. תמצית הפתולוגיה

אני מתקשה להיזכר בנאום או ראיון או הופעה פומבית או סרטון מטעם נתניהו, שלא טמנו בחובם הפצת שנאה, פחד, האדרה עצמית, משחק מזויף, מניירות, פוזה ושקרים. מדהים להרגיש פתאום את ההפך.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.