ביום הבחירות האחרון לכנסת, ב-23 במרץ 2021, פרסם מזכיר הממשלה לשעבר צחי ברוורמן תמונה שלו בקלפי עם פתק "מחל" בידו וכתב: "כולם מצביעים, משפיעים ומנצחים. גאה בראש הממשלה בנימין נתניהו. בעזרת השם, נעשה ונצליח".

ברוורמן כיהן באחד התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בשירות הציבורי במשך חמש שנים ויחד עם ראש הממשלה לשעבר נתניהו עבר ארבע מערכות בחירות. עוד לפני שהיה מזכיר הממשלה, הכיר ברוורמן את השירות הציבורי היטב ולכן עבירת המשמעת שלו, ביום הבחירות, לא נעשתה בהיסח הדעת.

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ לא יזם מטעמו הערה או קובלנה נגד ברוורמן. למחרת הבחירות פנו עורכי הדין אביה אלף ועומר מקייס מהתנועה לטוהר המידות וביקשו שנציב שירות המדינה יתערב, יעיר, ינקוט הליכים משמעתיים, אך גם לאחר התלונה הזו, הרשקוביץ התנהל באיטיות.

הרשקוביץ לא יזם מטעמו הערה או קובלנה נגד ברוורמן. למחרת הבחירות פנתה התנועה לטוהר המידות וביקשה שנציב שירות המדינה יתערב, אך גם לאחר התלונה הזו, הרשקוביץ התנהל באיטיות

הסיפור של ברוורמן הוא רק דוגמה אחת מהחודשים האחרונים לאופי ניהול המערכות בנציבות, הממונה על כ-70 אלף עובדי מדינה.

צילום מסך של התמונה שהעלה צחי ברוורמן מהקלפי ב-23 במרץ 2021 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א בחוק זכות יוצרים)

לברוורמן, מתוקף תפקידו הבכיר, אסור היה לעסוק בפוליטיקה, אבל כתבים פוליטיים ראו אותו בוחש, מתערב ומערבב אין-ספור פעמים. לנציב שירות המדינה זה ממש לא הפריע. הוא בחר שלא לטפל ולא להתייחס.

כמה דוגמאות:

• אחרי מערכת הבחירות באפריל 2019, ברוורמן נצפה במליאת הכנסת כשהואמשוחח  עם ח"כ גדי יברקן בדיוק בימים בהם תיכנן לנטוש את כחול-לבן ולעבור לליכוד.
• במערכת הבחירות בספטמבר 2019, ברוורמן השתתף בפגישה פוליטית של ראשי הגוש הפוליטי של הליכוד.
• ברוורמן, שאמור ללוות את שרי הממשלה, ליווה את שרה נתניהו בנסיעתה התמוהה לגוואטמלה.
• אפילו תוך כדי שיאי מגפת הקורונה, ברוורמן נשלח לוועדת הכספים של הכנסת כדי לטפל בסוגיה הכי בוערת באותם הימים: ניכויי המס האישיים של נתניהו.

"אין להסתפק בהליך של 'בירור' לא מוגדר, תוך הימנעות מנקיטת צעדים חריפים", כתבה עו"ד אלף לנציב, "אחרת זו השלמה הלכה למעשה עם פעילותו של ברוורמן".

בחוסר חשק ובאיטיות האופיינית לו, נציב שירות המדינה טרם השלים מהלך כלשהו מול ברוורמן. ב-13 ביוני ברוורמן סיים את תפקידו. אבל השלכות מעשיות להתנהגותו לא היו – לא בזמן אמת, ולא בדיעבד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה צחי ברוורמן בישיבת הממשלה השבועית, 17 ביוני 2018 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL – פלאש 90)

בתגובה, מסר דובר הנציבות כי ביום הבחירות הוחלט לפתוח בחקירת משמעת נגד ברוורמן, התיק הועבר אל אגף המשמעת ולאחר מכן נמסרה בנושא עמדת פרקליטות המדינה. לפי הדובר, בנציבות ממתינים כעת להבהרות נוספות של פרקליטות המדינה לגבי המשך ההליך.

שורה ארוכה של משרות לא מאוישות

רפיסות נציב שירות המדינה בנוגע לברוורמן לא מפתיעה. למעשה, היא מאפיינת את כל כהונתו של דניאל הרשקוביץ כנציב שירות המדינה. ולא רק באשר לברוורמן, אלא בנוגע לכל מי שנמצא במוקדי הכוח.

הרשקוביץ, בן 68, נכנס לתפקיד הבכיר לפני כמעט כשלוש שנים. במשך כשנה וחצי קודם לכן פעלה נציבות שירות המדינה ללא בוס קבוע. אחרי סיום הקדנציה של משה דיין, נציב שירות מדינה שהוביל רפורמות ודחף לשינויים, נקט ראש הממשלה נתניהו בשיטה המוכרת לעייפה והמאפיינת את 12 שנותיו בשלטון: לאתר מקורבים ו/או להותיר בצמרת אגף ממשלתי חשוב אדם שהוא ממלא מקום זמני.

אהוד פראוור, איש המועצה לביטחון לאומי בתחום התשתיות וקודם לכן איש צבא, אשר שירת כסגן קצין חינוך ראשי, מונה באופן זמני לתפקיד הרגיש.

מדי כמה חודשים האריך נתניהו את כהונתו של פראוור ובו בזמן ניסה להביא לראשות נציבות שירות המדינה אישיות לא מוכרת – עפרה ברכה, ראשת מחלקה במשרד הפנים. המינוי של ברכה נתקל בהתנגדויות, העיתונות הכלכלית עסקה בכך בהרחבה, עד שנתניהו נסוג ובחר בהרשקוביץ.

נציב שירות המדינה הקודם משה דיין, ב-2013 (צילום: פלאש90)

הרשקוביץ התאים לתפקיד, לפחות על הנייר: שר המדע לשעבר, יו"ר הבית היהודי, פרופ' למתמטיקה, דיקן פקולטה ונשיא אוניברסיטת בר-אילן לשעבר. אולם כעבור שלוש שנים, הביקורת מבפנים ומבחוץ על תפקוד נציבות שירות המדינה הולכת וטופחת.

בראשות הגוף שממונה על 70 אלף עובדי ציבור, עומד כיום אדם לכאורה נטול אמביציה. הוא יכול היה להיות נציב שירות המדינה נהדר, אך תחת זאת הוא נציב שירות מדינה נעדר.

מאז ספטמבר 2018, הרשקוביץ יושב בתפקידו כרוח רפאים. לא מורגש, לא דורש, לא מיישם רפורמה ולא יוזם מהלכים.

גורמים רבים עמם שוחחנו לצורך הכנת הכתבה אמרו לזמן ישראל שדווקא בתקופה כה רגישה, במהלכן של ארבע ממשלות מעבר, וחשדות לשחיתות ציבורית ברמות הכי גבוהות במדינה, נציב שירות המדינה עצם עיניים אל מול מינויים לקויים, אי-כשירויות, מינויים פוליטיים אסורים והגרוע מכל: נדמה היה שלא אכפת לו והוא לא התערב בשורה ארוכה של משרות בכירות לא מאוישות.

ציב שירות המדינה עצם עיניים אל מול מינויים לקויים, אי-כשירויות, מינויים פוליטיים אסורים והגרוע מכל: נדמה היה שלא אכפת לו והוא לא התערב בשורה ארוכה של משרות בכירות לא מאוישות

דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה (צילום: Miriam Alster/Flash90)

הנה מספר דוגמאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

בהעדר מנכ"ל למשרד ראש הממשלה, ולאור הערות נגד נתניהו בדוח מבקר המדינה על אי-איוש המשרה הרמה, נתניהו בחר במזכיר הממשלה צחי ברוורמן לאייש במקביל גם את תפקיד זה, כממלא מקום. גם לפני ברוורמן הוצב בתפקיד ממלא מקום – רונן פרץ.

מדובר במהלך לא תקין, כיוון שמזכיר הממשלה אמור לעבוד עם כל השרים, מה שחורה במיוחד בממשלה פריטטית כמו זו שהקימו נתניהו ובני גנץ, ולא לשרת רק צד פוליטי אחד. ככל הידוע, נציב שירות המדינה לא העיר דבר על מינויו של ברוורמן במשרד ראש הממשלה ולא הגיב לפניות של עמותות העוסקות בשחיתות ציבורית.

רק כאשר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט השיב לאחת הפניות של אותן העמותות, הוא ציין כי כבר ב-29 באפריל 2021, קבעו היועמ"ש בעצה אחת עם נציב שירות המדינה ש"ברוורמן שרוי בניגוד עניינים מוסדי שלא מאפשר את המשך כהונתו". את דבר קיומה של אותה קביעה ניתן היה ללמוד רק ממשרד המשפטים. נציבות שירות המדינה נתנה לאחרים להוביל ולהכריע.

רק כאשר היועמ"ש השיב לאחת הפניות של אותן העמותות, הוא ציין כי כבר ב-29 באפריל 2021, קבעו היועמ"ש בעצה אחת עם נציב שירות המדינה ש"ברוורמן שרוי בניגוד עניינים מוסדי שלא מאפשר את המשך כהונתו"

בסופו של דבר, הממשלה התחלפה וברוורמן ממילא נותר בחוץ.

שילה אדלר

שילה אדלר, לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע, מונה לתפקיד ראש מנהל תכנון ופיתוח התשתיות במשרד התחבורה. מינויו של אדלר במשרד התחבורה עורר מחלוקת, שכן נטען שתנאי המכרז הממשלתי הוגמשו כדי להתאימם אישית לו. במועד הפנייה אדלר כבר כיהן במשרת אמון כמשנה למנכ"ל משרד התחבורה ובמקביל גם שימש יועץ לשר צחי הנגבי (שמשרדו היה כפוף למשרד ראש הממשלה).

מזכ"ל מועצת יש"ע שילה אדלר ב-2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עו"ד אלף ועו"ד מקייס מהתנועה לטוהר המידות פנו לנציב בתלונה על הרכב ועדת המינויים לאיתור אדלר, על התאמת תנאי המכרז, ועל אישור המכרז יום לפני הבחירות במרץ 2021. התשובות התעכבו, התמסמסו, עד שהתחלפה השרה במשרד.

דובר הנציבות מסר לזמן ישראל בתגובה, כי הם נתנו מספר תשובות ביניים לפניות של התנועה לאיכות השלטון באשר לכך שהם "בוחנים את הנושא אל מול כלל הגורמים הרלוונטיים ובסיום הבדיקה הם יענו בהתאם". עוד אומרים בדוברות הנציבות כי "בשלב זה קיים הליך משפטי תלוי ועומד, במסגרתו הגישה המדינה את עמדתה הברורה בעניין".

דרורית שטיינמץ

תלונות רבות הוגשו על התנהלותה של דרורית שטיינמץ, מנהלת תחום תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה. התנועה לטוהר המידות הפנתה את נציב המדינה לכך שמבקר הפנים של משרד ראש הממשלה הכין דוח חמור, לרבות חשש לעבירות פליליות, בנוגע להתנהלותה של שטיינמץ – כולל רישום כוזב לכאורה של שעות עבודה והפרת איסור העבודה בשבת.

במכתבם טענו נציגי התנועה לטוהר המידות כי נושא תפקודה של שטיינמץ הועבר לטיפול נציבות שירות המדינה לפני זמן רב והנושא נגרר שנים. חלק מהדוחות נגדה קיימים כבר מ-2017.

עו"ד אביה אלף

לפני יותר משנה, מתח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקורת על ריכוז הסמכויות הגדול בידיה של שטיינמץ, אשר בתקופתה אושרו חריגות לכאורה בהוצאות למשפחת נתניהו ואושרו פעולות נוספות תוך חריגה לכאורה מסמכות.

"הדבר מעורר שני קשיים – האחד צמצום משאבי ניהול בכיר בשעה שיש צורך לרכז מאמץ ניהולי להשגת השיפור הנדרש בתחום הרכש במשרד. והשני, היווצרות מצב שבו גורם אחד במשרד ממלא שני תפקידים – ניהול התקציבים וניהול הרכש – שלא בהתאם להוראות נציב שירות המדינה", כתב המבקר אנגלמן.

בדוברות נציבות המדינה עדכנו את זמן ישראל כי לאחרונה התקיימה חקירה באגף המשמעת אשר עסקה גם בטענות כנגד שטיימנץ. החקירה הסתיימה ותיק החקירה נמצא בבחינה באגף המשמעת. התיק מנוהל בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, נאמר בהודעתם.

בדוברות נציבות המדינה עדכנו את זמן ישראל כי לאחרונה התקיימה חקירה באגף המשמעת אשר עסקה גם בטענות כנגד שטיימנץ. החקירה הסתיימה ותיק החקירה נמצא בבחינה באגף המשמעת

יצויין כי עד לפרסום כתבה זו, נושא שטיינמץ נגרר ולא טופל. עמותות שפנו בתלונות בנוגע אליה לא קיבלו תשובה כי מתקיים הליך כלשהו. התחושה העולה מהדברים היא שברגע שהעיתונאים פונים לטפל בנושא מסוים, מתברר שכבר מתקיימת בדיקה והליך כלשהו, אך הוא לא דווח בשום מקום.

ראובן עזר

תלונה נוספת בנושא הפרת כללי קורונה הוגשה נגד סגן ראש המל"ל ראובן עזר. במקרה זה, נציב שירות המדינה דווקא השיב לפונים ואף נזף בעזר, כחודש וקצת אחרי המקרה.

עזר, אשר שימש כסגן בגוף שהיה אחראי באותה העת על תכלול משבר הקורונה, יצא לעשות ספורט מחוץ לבית המלון בו שהתה המשלחת הישראלית בוושינגטון בעת ימי טקס החתימה על הסכמי אברהם.

סגן ראש המל"ל ראובן עזר ב-2019 (צילום: רונן חורש/לע"מ)

הוא עשה זאת למרות הנחיית סגר מחמירה שהוטלה על כל משתתפי המשלחת לוושינגטון. בעוד הכתבים המדיניים יישובים בחדר האוכל במלון, ולא מעיזים לצאת אפילו לא לקנות משקה קל בדוכן, הם ראו דרך חלון המלון את עזר בבגדי ספורט באימון.

בעוד הכתבים המדיניים יישובים בחדר האוכל במלון, ולא מעיזים לצאת אפילו לא לקנות משקה קל בדוכן, הם ראו דרך חלון המלון את עזר בבגדי ספורט באימון

כאמור, התנועה לטוהר המידות פנתה והתלוננה – ונציב שירות המדינה אכן מצא לנכון לנזוף בעזר ולעדכן על כך במכתב תשובה לתנועה.

אלין אלול

התנועה לאיכות השלטון פנתה אף היא לנציב שירות המדינה בשורה של מקרים. איש התנועה, עו"ד תומר נאור, סיפר לזמן ישראל כי נדיר שמישהו בנציבות משיב להם.

אלין אלול

כך, למשל, במקרה של סמנכ"לית לשעבר במשרד הרווחה, אלין אלול, שמינויה לתפקיד בכיר הופיע בדוח חריף של מבקר המדינה כבר ב-2019.

מבקר המדינה חשב שהמכרז למינויה נתפר למידותיה. נגד אלול היו שלושה תיקי משמעת החל משנת 2012. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד נציב שירות המדינה על כך שהוא מאפשר את המשך העסקתה ואף האריך את העסקתה.

בסופו של דבר, במאי 2021 היא פוטרה משירות המדינה על ידי מנכ"ל משרד הרווחה, ונציב שירות המדינה נותר גורם בלתי מעורב.

בתשובה לשאלת זמן ישראל, השיב דובר נציבות שירות המדינה כי ההליך ממשיך להתקיים ונמצא בתוך שלב ערעור, ולכן הנציבות מנועה מלהגיב לגופו של עניין.

החלטות והנמקות

במקרים רבים, פניות של שתי התנועות – התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון- נותרות ללא מענה, לא בכתב ולא בעל פה. בתנועה לאיכות השלטון התלוננו על הליך מינוי מנהל רשות התחבורה הציבורית ולא קיבלו תשובה מהנציבות. התלוננו על מינוי יו"ר רשות החשמל, ולא קיבלו תשובה. התלוננו על מינוי מנהל רשות החברות, והנציבות מעולם לא השיבה לפניותיהם.

בשיחה עם זמן ישראל אומר עו"ד נאור: "מצער מאוד שדווקא הגוף האחראי על ניווט הספינה הענקית שנקראת השירות הציבורי, הוא זה שבוחר להסיר ידיים מההגה.

"הפרקטיקה הלא ראויה של התעלמות מתמשכת מפניות גופים ציבוריים וגרירת רגליים מכוונת בטיפול בהן מביאה להליכים משפטיים אשר יכלו להימנע ולהטלת עומסים על המערכת, כמו גם להתבססות מינויים לא ראויים בתפקידם.

"הפרקטיקה הלא ראויה של התעלמות מתמשכת וגרירת רגליים מכוונת בטיפול בהן מביאה להליכים משפטיים אשר יכלו להימנע ולהטלת עומסים על המערכת, כמו גם להתבססות מינויים לא ראויים בתפקידם"

"חמורה מכל הדוגמה הרעה שנותן דווקא הגוף שאמור להיות מגדלור ליתר ענפי השירות הציבורי, בחוסר מתן מענה ובהתעלמות מפניות הציבור".

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון (צילום: נועה גלאי)

השבת מענה לעמותות ציבוריות או אזרחים המתלוננים אצל נציב שירות המדינה – הינה חובה חוקית של כל רשות שלטון. החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), קובע שפקידי ציבור המשתמשים בסמכותם על פי דין, ומקבלים פניות מן הציבור בנוגע אליהן, חייבים להשיב ולנמק, בין אם פעלו או נמנעו מפעולה.

סגנון העבודה שפשה בנציבות בשנים האחרונות סותר אפילו את הוראות החוק שמכוחם קיימת הנציבות.

אינו מתפקד כנציב, חושב שהוא עדיין שר

בכירים בנציבות שירות המדינה בהווה ובעבר אליהם פנה זמן ישראל, מדברים על גוף משותק, מסורבל שאינו מחיל רפורמות בתחום כוח האדם על עצמו.

נציב שירות המדינה הקודם, משה דיין, שהחל את תפקידו ב-2011, הוביל את אחת הרפורמות הגדולות והמשמעותיות ביותר בכוח אדם של שירות המדינה. דיין היה מושקע כל כולו ביישום הרפורמה, אך התהליכים הללו לוקחים זמן. אחרי עזיבתו את מונה רון צור, מתוך הנציבות, להמשיך במשימה של יישום והחלת הרפורמה.

בתקופת המעבר של אהוד פרוואר לא ניתן היה לקדם את הרפורמה, ולמן הרגע שהרשקוביץ נכנס לתפקיד, הרפורמה נזנחה לחלוטין. זניחת הרפורמה הפכה לעניין כה בולט ומאכזב, עד שאפילו מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הקדיש דוח ביקורת שלם לכשל הארגוני ואי-ביצוע הרפורמה על ידי נציבות שירות המדינה.

מתניהו אנגלמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הגוף המשמעותי בתוך הנציבות הוא אגף המשמעת בראשות עו"ד גיא דוד. האגף פרסם דוח לסיכום 2020 בתחום משמעת עובדי המדינה, תוך פירוט המקרים והתגובות. מהסיכום עולה כי בכל הנוגע לעובדים זוטרים בשירות המדינה נעשות פעולות אכיפה, אך כאשר מגיעים לרמות הבכירות ביותר, האכיפה היא מועטה ופחות מדווחת.

כך, למשל, דוח הסיכום אינו כולל התייחסות לנזיפה שספג סגן ראש המל"ל ראובן עזר על הפרת כללי הקורונה.

אחת הבעיות של אגף המשמעת, כך אמר לנו אדם המכיר את הנציבות, היא כוח אדם מדולל האמור לעסוק באלפי תלונות. "מי שרצה להחליש את אגף המשמעת של הנציבות, עשה זאת לאורך השנים וכיום אין לו שיניים", אומר אדם המכיר את הפעילות מבפנים.

אחד האנשים עמם שוחחנו סיפר כי התנהלותו הפנימית של הרשקוביץ היא כאילו הוא ממשיך להיות שר משרי הממשלה. "יש לו גינונים של שר. הוא לא יורד לפרטים. לא מסנכרן בין כל האגפים. זה ברור לכולם שיש חולשה משמעותית של אגף המשמעת, כי אין להם תקנים ואין להם דחיפה מלמעלה לבצע כל אכיפה", טוען אחד האנשים המכירים את הנעשה בנציבות מבפנים.

"יש לו גינונים של שר. הוא לא יורד לפרטים. לא מסנכרן בין כל האגפים. זה ברור לכולם שיש חולשה משמעותית של אגף המשמעת, כי אין להם תקנים ואין להם דחיפה מלמעלה"

הנציב דניאל הרשקוביץ והיועמ"ש אביחי מנדלבליט בוועדת ביקורת המדינה, ב-3 בדצמבר 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

במה כן עוסק הרשקוביץ? במהלך שלוש שנותיו הוא שם דגש על נושא הגיוון התעסוקתי, על פעולות לקידום שוויון בין המינים. "אבל הוא לא פרואקטיבי, וזה בלשון המעטה. הוא מעדיף לפנות לעיסוק בקטנות, כמו אישורים על גבי אישורים של מבנה של יחידה מסוימת במקום להשאיר למשרד הממשלתי המיועד את האופן שבו הם רוצים לבנות את היחידה.

"כאשר אמורים להיות מהלכים גדולים מול ההסתדרות או מול הממונה על השכר באוצר, הוא מעדיף שלא להתערב. הוא לא רוצה להתעמת עם חזקים".

שוחחנו עם מספר בכירים בשירות המדינה העובדים באופן צמוד עם הנציבות והם מתארים תהליכים קשים, איטיים. "זה ברמה שנציבות שירות המדינה, שאמורה לתת מענה למשרדי ממשלה אחרים כמו ספק שירותים, פשוט לא מסוגלת לתפקד.

"עד שהם עונים – ולעיתים לא עונים בכלל – אז הכול בניירת, כמו פעם. אין אצלם בפנים שום התייעלות ואחר כך מצפים ששירות המדינה יעבור תהליך התייעלות כאשר הנציבות עצמה לא מסוגלת להחיל זאת בבית", כך לפי בכיר באחד ממשרדי הממשלה.

"עד שהם עונים – ולעיתים לא עונים בכלל – אז הכול בניירת, כמו פעם. אין אצלם בפנים שום התייעלות ואחר כך מצפים ששירות המדינה יעבור תהליך התייעלות כאשר הנציבות עצמה לא מסוגלת להחיל זאת בבית"

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"הבדיחה הכי גדולה הייתה שהנציב החליט להילחם בצוערים הצעירים על סטטוס שהם כתבו בנוגע לחיים משותפים כשגל התקיפות והלינצ'ים התרחש", מספר גורם המכיר את הנציבות מקרוב.

"זו המלחמה שלו? על איזה סטטוס שכתבו צוערים לגבי חיים ביחד? זה שימוע משמעתי? מה זה הבדיחה הזו. הנציבות בוחרת שלא להתעסק עם בכירים ויורדת לחיי הזוטרים".

עוד נושא שעולה בשיחות מרובות שערכנו, הוא ההחלטה של נציב שירות המדינה לנהל מדיניות רפה באשר לאי-איוש משרות.

הנושא הזה, של החזקת בעלי תפקידים כממלאי מקום ובחירה מודעת שלא למנות מפכ"ל במשך למעלה משנתיים, לעכב או לדחות את מינוי פרקליט המדינה, להותיר את תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ללא איוש – וכך גם לגבי תפקידי סמנכ"לים במשרד – עלה על שולחן הנציבות ועל שולחן מבקר המדינה יותר מפעם אחת.

מבקר המדינה אף פרסם דוח בנושא לפני כשנה, בו התייחס בצורה מפורטת להיעדרם של בעלי תפקידים במשרד ראש הממשלה.

ומה עשו עם זה בנציבות שירות המדינה? כלום. נציב פרואקטיבי יכול היה ללחוץ במקומות הנכונים, להדגיש את הנושא, אפילו להתראיין ולעורר שיח ציבורי. אבל אצל הרשקוביץ אפילו הכלל הבסיסי של להשיב לפניות ציבור לא מתקיים.

"הרשקוביץ נמצא שם כעציץ, סבאל'ה חמוד ולא יותר" מעיד גורם המכיר את ההתנהלות מבפנים. "נרדם בדיונים, הולך בשעה שלוש אחר הצהריים. נותן לאנשי הנציבות הוותיקים לנהל את העניינים".

"הרשקוביץ נמצא שם כעציץ, סבאל'ה חמוד ולא יותר" מעיד גורם המכיר את ההתנהלות מבפנים. "נרדם בדיונים, הולך בשעה שלוש אחר הצהריים. נותן לאנשי הנציבות הוותיקים לנהל את העניינים"

לדבריו, ממלא המקום פראוור, שהחזיק את הנציבות במשך כשנה וחצי, לא התאים לתפקיד, וגם לא הייתה לו היכולת לנהל תהליכים ארוכי טווח, שכן הציבו אותו שם כמחליף זמני.

פרופ' דניאל הרשקוביץ בעת שכיהן כשר המדע והטכנולוגיה ועמד בראש הבית היהודי, 2012 (צילום: יואב ארי דודקביץ'/פלאש90)

הנציבות מחזיקה בפונקציות מרכזיות בשלטון בישראל: גיוס כוח האדם, שמירה על כוח אדם איכותי, פיתוח, יצירת שכבת מנהיגות. "זה הגוף האחראי על המשאב הגדול ביותר של המדינה, ההון האנושי, ויש להם גם נכס עצום של דאטה, אבל הם לא מפתחים דבר. הכל מוזנח".

עם זאת, דווקא במהלך תקופת הקורונה, ניסו להעביר בנציבות מהלך של עבודה מרחוק, ומחלקת מערכות מידע וטכנולוגיות דיגיטליות בנציבות סיפקה מענה למשרדי הממשלה השונים, באשר לפורטלים וסיוע לעובדים לבצע את משימותיהם מרחוק.

תגובת נציבות שירות המדינה

"מיד עם כניסתו של נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, לתפקידו הוא החליט להאיץ את קצב ביצוע הרפורמה בשירות המדינה בהתאם לדו"ח ועדת טרכטנברג,  ואף מעבר לכך. בין היתר, הושלמה אצילת סמכויות בתחום הפרט, והופעלה אצילת סמכויות בתחום התקן על כל המשרדים.

"בנוסף לכך בוצעו שינויים מרחיקי לכת בנושא גיוס ומיון, וביניהם – מחשוב ודיגיטציה של ועדות הבוחנים, בחינת תהליכי המיון, עוצבו חליפות גיוס ומיון למשרדים במקרים מיוחדים וייעודיים למשרות מיוחדות, נקבע SLA (תהליך גיוס עובדים) לתהליכים המכרזיים ויישומם, הוטמעו תהליכים לגיוס ומיון לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם.

"בנוסף, בוצע שיפור תהליכי בקרה ופיקוח של הנציבות לתהליכי ניהול ההון האנושי למיניהם, שיפור תהליכי העבודה מול מכוני המיון, בוצעו הכשרות והדרכות למרכזי ומרכזות המכרזים, נעשה שימוש במכרזי מאגר ייעודיים ושינוי המכרז הפנימי למכרז בין-משרדי מדרגי הביניים ומעלה ובוצעו הכשרות והדרכות לעתודה ולסגל הבכיר במסגרת הקמת המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול.

"נוסף על אלו, הוטמעו תהליכים מובנים להערכות עובדים, הוחלו קדנציות לסגל הבכיר המוביל בשירות המדינה, החל תהליך איתור והכשרה הן של עתודה והן של סגל בכיר, ובוצע עיסוק נרחב בפרופסיית ההון האנושי – מיקודה ומיצובה.

"בנוסף לכך, הנציבות אימצה כיוונים שונים בנושא הגמישות התעסוקתית, בהם גמישות בשעות העבודה, הפעלת מנגנונים של עבודה מהבית/מרחוק, הגברת השוויון המגדרי והגיוון התעסוקתי, ועוד. כמו כן, נעשית עבודת מטה בנושא היערכות שירות המדינה לשוק העבודה העתידי והתאמת העיסוקים והכישורים לבלי התפקידים העתידיים.

"נציבות שירות המדינה מעודדת תכנון אסטרטגי ועבודה על פי תכניות עבודה סדורות ומובנות בראיית ניהול ההון האנושי. לאור כל שפורט לעיל, ברור כי הטענות שהועלו בפנייך בנושא זה הינן חסרות כל בסיס".

באשר לטענות בנוגע להיות של נציב שירות המדינה איטי, לא יוזם ועל כך שדיוני המשמעת אינם נחשפים לציבור, אומרים בנציבות כי הדיונים בבית הדין למשמעת הינם דיונים פומביים וכל אדם רשאי להיות נוכח בדיון ושפסקי הדין של הנציבות מתפרסמים באתר, ככל שלא ניתנו בדלתיים סגורות.

באשר לטענה שהנציבות פועלת במהירות כלפי עובדים זוטרים אך איטית בפועלה כלפי עובדי מדינה בכירים, משיבים בנציבות שמדובר בטענה בעלמה, ללא פרטים.

"עמדת אגף המשמעת של הנציבות הינה כי ככל שעובד בכיר יותר חלה עליו חובה מוגברת יותר לפעול בהתאם לנדרש מעובד מדינה ועובדת היותו בכיר הינה בגדר נסיבה מחמירה. כך, למשל, הועמד לאחרונה לדין משמעתי מנכ"ל משרד האוצר דאז, מר שי באב"ד, והורשע על ידי בית הדין למשמעת.

"כמו כן התקיימה חקירת משמעת בעניינו של מר משה (צ'יקו) אדרי, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, בעקבותיה התבקש השר לביטחון פנים לקיים בעניינו הליך משמעתי. על בסיס האמור ניתנה למר אדרי התראה. הנושא אף פורסם לאחרונה בעיתונות.

"ככל שיועברו פרטים של מקרים לגביהם הועלתה הטענה, נוכל להתייחס לכך".