האם שנאת חינם באמת הייתה הגורם לחורבן?

נצחון דוד, ציור של מתאו רוסלי, המאה ה-17
נצחון דוד, ציור של מתאו רוסלי, המאה ה-17

על פי המסורת, בתשעה באב של שנת 556 לפנה"ס הוחרב בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל. בתשעה באב של שנת 70 הוחרב בית המקדש השני על ידי טיטוס קיסר רומי. בתשעה באב של שנת 135 הוכרע סופית מרד בר כוכבא על ידי הקיסר אדריאנוס ונהרג מנהיג המרד, הנשיא שמעון בן כוסבא בעיר ביתר.

על פי הסטוריון רומי, 580 אלף איש נהרגו בדיכוי המרד וכ-50 ערים ביהודה הושמדו על ידי הצבא הרומי. המסורת איחדה את שלושת האסונות הלאומיים ליום אבל אחד והסבירה שהסיבה לאסונות הנוראיים היו חטאים של עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים ולגבי חורבן בית שני שנאת חינם.

עפ"י הסטוריון רומי, 580 אלף איש נהרגו בדיכוי המרד וכ-50 ערים ביהודה הושמדו ע"י צבא רומי. המסורת איחדה את שלושת האסונות הלאומיים ליום אבל אחד, והסבירה שהסיבה לאסונות היו חטאים

חטא שנאת החינם

חז"ל אמרו:

"בית ראשון מפני מה חרב, מפני שהיו בו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית שני מפני מה חרב, מפני שנאת חינם".

זכינו להיות בו זמנית גם עם סגולה, העם הנבחר, וגם נאשמים בחטא של שנאת חינם איומה ונוראה שהביאה לכאורה לחורבן ירושלים, למותם של מאות אלפי גברים, נשים וילדים, לאובדן עצמאות ישראל ולגלות נוראה, המלווה בפוגרומים וגירושים שנמשכה כ-2000 שנה.

הטענה הזו של חטא שנאת החינם מרעילה, משסה ומסיתה ובעיקר פשוט איננה נכונה. היא לא הייתה הסיבה העיקרית לחורבן. למנהיגי האימפריות הכובשות לא היה באמת חשוב אם יש או אין שנאת חינם ומחלוקות פנימיות בארץ ישראל. הם באו, כבשו, השמידו והחריבו את ירושלים ובית המקדש.

מדובר באימפריות חזקות ומרושעות. כך הם נהגו במדינות שכבשו, ועם ישראל קיבל את אותו יחס נורא שקיבלו עמים כבושים אחרים מידי האימפריה הבבלית והרומאית.

האם טענת שנאת החינם כגורם לחורבן לא שימשה במהלך הדורות כמסך עשן? ההתמקדות בחטא שנאת החינם מסיחה את דעת הציבור מהעובדה שישראל הייתה חלשה מאויביה ולא הייתה מסוגלת להתמודד לבדה מול האימפריה הבבלית ואחר כך מול האימפריות היוונית והרומאית.

ההתמקדות בחטא שנאת החינם מסיח את הדעת מכך שהנהגת העם לא קראה נכון את המפה, כשלה בהערכת כוחות האויב ובהכנת הכוחות של ישראל למלחמה. הנהגת ישראל לא כרתה בריתות משמעותיות עם עמים שכנים כדי להתמודד עם האויב המשותף הגדול מהם ולא עמדה במלחמה.

ההתמקדות בחטא שנאת החינם מסיח את הדעת מכך שהנהגת העם לא קראה נכון את המפה, כשלה בהערכת כוחות האויב ובהכנות למלחמה, לא כרתה בריתות משמעותיות עם עמים שכנים ולא עמדה במלחמה

ומי לכאורה היה אשם בחורבן הנורא, במותם של מאות אלפי גברים נשים וילדים במלחמה חסרת סיכוי מול הליגיונות הרומאים? לא הפולשים המחריבים האכזרים וגם לא הנהגת ישראל שכשלה. אלא דוקא עם ישראל, העם הנבחר, שהיה לכאורה נגוע בחטא שנאת החינם, האומנם?

להוציא את החץ המורעל

שנאת החינם היא חץ מורעל שפוגע, מסית ומונע דיון אמיתי בחולשה של עם ישראל אל מול שכניו ערב חורבן הבית הראשון והשני ובדיקה עמוקה של הכשלים של הנהגת ישראל ערב החורבן.

יתכן, שכמו שמנהיגי ישראל ב-1973 טייחו את מה שקרה במלחמת יום הכיפורים והשתמשו במסך עשן שיצרה עבורם ועדת אגרנט, כך מנהיגי ישראל בימי בית ראשון ושני, וממשיכי דרכם בהנהגת העם אחרי החורבן, העדיפו להסתתר מאחורי מסך העשן של חטא שנאת החינם. ובכך למנוע בדיקה של כשלונות ההנהגה שקרוב לודאי קרו.

יתכן שקדמו לחורבן יחסים מדיניים מורכבים יותר בין מנהיגי ישראל ומנהיגי האימפריות, ויתכן שנעשו שגיאות מדיניות וצבאיות. אולי לולא התקבלה החלטה לא נכונה לצאת למלחמה אבודה וחסרת סיכוי באימפריה הרומית, יתכן שהחורבן הנורא של יהודה היה נמנע.

אולי קדמו לחורבן שגיאות מדיניות וצבאיות בין מנהיגי ישראל ומנהיגי האימפריות. אולי לולא ההחלטה לצאת למלחמה אבודה באימפריה הרומית, חורבן יהודה הנורא היה נמנע

מעט מדי ידוע לנו על מה באמת קרה, אבל ממש לא סביר שהסיבה לפלישה של האימפריה הבבלית ואחריה הרומית לארץ ישראל הייתה שנאת החינם. כדאי להוציא את החץ המורעל, המזיק והמסית הזה של אשמת עם ישראל, הנגוע לכאורה בשנאת חינם. גם אם הייתה שנאת חינם, זו לא הייתה הסיבה העיקרית לחורבן ירושלים והישוב היהודי בארץ ישראל.

צריך למנוע מלחמה מיותרת וחורבן נוסף

למדינת ישראל יש כיום יכולות טכנולוגיות וצבאיות שלא היו בימי בית ראשון ושני. אין סיבה שיתרחש חורבן נוסף והאחריות לכך היא בידי מנהיגי המדינה, שצריכים לנהוג בחוכמה ובאיזון אל מול שכנינו הקרובים והרחוקים.

ארץ ישראל תמיד הייתה מאוכלסת על ידי מספר עמים ודתות והייתה נכס אסטרטגי שמשך את המעצמות האיזוריות. אז כנראה שתמיד יהיה צורך לעמוד על המשמר.

לא צריך להתבלבל ממסך העשן של חטא שנאת החינם, שלא היה הסיבה לחורבן, וצריך ללמוד ולנסות להבין את הנסיבות האמיתיות שהובילו לחורבן בית ראשון, בית שני והחורבן הסופי של יהודה בעקבות מרד בר-כוכבא. ייתכן שלקחים חשובים לא נלמדו ולא הופקו בשל מסך העשן. למשל הבנת גאונותו המדינית של המלך דוד, שידע לעשות פשרות ולכרות בריתות עם שכניו.

הגאונות המדינית של המלך דוד

השיר בלינק למטה מדבר על המלך דוד שעשה פשרות מדיניות, שגם עליהן איננו יודעים מספיק. מי מכיר את פלשתין הצפונית של צפון סוריה? לדעת פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה, מלחמת שאול ויונתן בהר הגלבוע הייתה נגד פלשתין הצפונית. זו הייתה בזמנו ממלכה גדולה בהרבה מפלשת הדרומית המוכרת לנו יותר ושבירתה הייתה העיר חמת הרחק מגבולות ארץ ישראל בצפון סוריה.

ייתכן שלקחים חשובים לא נלמדו ולא הופקו בשל מסך העשן. למשל הבנת גאונותו המדינית של המלך דוד, שידע לעשות פשרות ולכרות בריתות עם שכניו

לדעת פרופ' גליל, המלך דוד היה בן ברית של פלשתין הצפונית וגם של פלשת הדרומית. תועי, מלך חמת, בירת פלשתין הצפונית, היה בן בריתו של דוד ומוזכר גם בתנ"ך. לשניהם היה אויב גדול ומשותף, הארמים, שהם ניצחו ביחד. כדאי ללמוד מהגאונות המדינית של המלך דוד ולא להגרר למלחמה אבודה נוספת ומיותרת.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
אמנון פורטוגלי אומר: "מי ששלח 'אותנו' לגלות ארוכה היו אלו שבחרו לעזוב את הארץ ולחיות בחו"ל" אף יהודי לא ירד מארץ ישראל מתוך בחירה חופשית, משום שהחיים בחו"ל היו נעימים יותר. כל יהודי מצו... המשך קריאה

אמנון פורטוגלי אומר: "מי ששלח 'אותנו' לגלות ארוכה היו אלו שבחרו לעזוב את הארץ ולחיות בחו"ל" אף יהודי לא ירד מארץ ישראל מתוך בחירה חופשית, משום שהחיים בחו"ל היו נעימים יותר. כל יהודי מצווה לחיות בארץ ישראל, ואסור לצאת מגבולות הארץ. החיים בארץ ישראל בתקופת השילטון הרומאי היו בלתי נסבלים. הנציבים הרומאים היו רודפי בצע ןאנטישמיים ומיררו את חיי היהודים בארץ. לכן היו שתי מרידות, המרד הגדול ומרד בר כוכבא, שבהן יהודים העדיפו למות ולא לחיות את הסבל תחת השילטון הרומאי המרושע. באותו זמן הקהילה היהודית בבבל נהנתה מחיים טובים, תחת שילטון אוהד. לכן היתה זרימה איטית של יהודים מא"י לבבל, תוצאה של המצב הבלתי-נסבל – ולא רצון להרוויח יותר כסף.

שינאת חינם לא היתה הגורם לחורבן הית המיקדש הראשון ולחורבן ירושלים. הסיבה למרד הגדול, ולחורבן שניגרם בעטיו – לא היתה שינאת חינם. הטענה ש"הנהגת העם לא קראה נכון את המפה, כשלה בהערכת כוחות... המשך קריאה

שינאת חינם לא היתה הגורם לחורבן הית המיקדש הראשון ולחורבן ירושלים. הסיבה למרד הגדול, ולחורבן שניגרם בעטיו – לא היתה שינאת חינם. הטענה ש"הנהגת העם לא קראה נכון את המפה, כשלה בהערכת כוחות האויב ובהכנת הכוחות של ישראל למלחמה" וזה מה שגרם לאסון – לא נראית לי כקריאה נכונה של העובדות הידועות לנו. הסיבות למרד הגדול, ולחורבן היו ההתעמרות של הנציבים הרומאים האנטישמיים ורודפי הבצע – ביהודים, וגם הסיכסוך המדמם בין האוכלוסיה היהודית לבין האוכלוסיה היוונית, סיכסוך שבו הנציבים הרומאים הכריעו תמיד לטובת היוונים.
האם היתה שם שינאת חינם? היתה גם היתה. בין הקנאים לבין רודפי השלום, ובין יוחנן מגוש חלב לבין בר גיורא. שינאת החינם לא גרמה למרד, אבל היא החישה את המפלה ואת החורבן. טיטוס חנה עם צבאו מחוץ לירושלים וחיכה שהיהודים יגמרו לשרוף את מחסני המזון שלהם ולהרוג אלה את אלה.
כאשר התנאים מציינים את שינאת החינם כסיבה לחורבן הבית, הם לא מנסים לתת הערכה הסטורית של התפתחות האירועים – אלא סיבה דתית מוסרית, למה ראוי היה שייחרב בית המירדש, למה אלוהים נתן לרומאים להחריב את בית מיקדשו. צריך להבין שבני אותו הדור היו משוכנעים בכך שהקב"ה לא יתן לרומאים להרוס את בית המיקדש, וברגע האחרון יקרה משהו שיגרום לרומאים לסגת. והיתה להם אכזבה מרה, והם היו חייבים להמציא תירוץ למה זה לא קרה.

הרומאים לא שלחו אף אחד ל'גלות נוראה'. הישראלים ש'הוגלו' אחרי המרד ואחרי מרד בר-כוכבא היו שבויים שנשלחו לעבודות במכרות ובספינות. מי ששלח 'אותנו' לגלות ארוכה היו אלו שבחרו לעזוב את הארץ ו... המשך קריאה

הרומאים לא שלחו אף אחד ל'גלות נוראה'. הישראלים ש'הוגלו' אחרי המרד ואחרי מרד בר-כוכבא היו שבויים שנשלחו לעבודות במכרות ובספינות. מי ששלח 'אותנו' לגלות ארוכה היו אלו שבחרו לעזוב את הארץ ולחיות בחו"ל.

צודק בהחלט. בשני חורבנות הבית, ההנהגה כשלה בהבנת יחסי הכוחות, ונכנסה להתמודדות צבאית עם מעצמה חזקה לאין ערוך (בבל, רומא) מן המדינה היהודית. "שנאת החינם" בתקופת המרד הגדול אמנם גרמה להרו... המשך קריאה

צודק בהחלט. בשני חורבנות הבית, ההנהגה כשלה בהבנת יחסי הכוחות, ונכנסה להתמודדות צבאית עם מעצמה חזקה לאין ערוך (בבל, רומא) מן המדינה היהודית. "שנאת החינם" בתקופת המרד הגדול אמנם גרמה להרוגים רבים, אבל היא לא היתה גורם מרכזי בתבוסה היהודית מול הצבא הרומאי.

עוד 856 מילים ו-5 תגובות
סגירה