על פי המסורת, בתשעה באב של שנת 556 לפנה"ס הוחרב בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל. בתשעה באב של שנת 70 הוחרב בית המקדש השני על ידי טיטוס קיסר רומי. בתשעה באב של שנת 135 הוכרע סופית מרד בר כוכבא על ידי הקיסר אדריאנוס ונהרג מנהיג המרד, הנשיא שמעון בן כוסבא בעיר ביתר.
על פי הסטוריון רומי, 580 אלף איש נהרגו בדיכוי המרד וכ-50 ערים ביהודה הושמדו על ידי הצבא הרומי. המסורת איחדה את שלושת האסונות הלאומיים ליום אבל אחד והסבירה שהסיבה לאסונות הנוראיים היו חטאים של עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים ולגבי חורבן בית שני שנאת חינם.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
אציג כאן את היתרונות שינבעו לישראל מהגעה לעסקה, וארכז תשובות לטענות נפוצות נגדה. המסמך מתייחס באופן כללי לשתי הגרסאות המוצעות לעסקה: עסקה חלקית (פעימה ראשונה, דוגמת זו שנמצאת בימים אלו על שולחן המשא ומתן) ועסקה כוללת (מהלך גדול, שיחזיר את כל החטופים ויוביל לסיום המלחמה).
א. עסקה חלקית
יתרונות העסקה:
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
הרשות הפלסטינית שמרה על שקט ועל אי-מעורבות של העם הפלסטיני בגדה המערבית בהתנגדות ובמעשי אלימות נגד מתנחלים במשך 19 שנים, לאורך כהונתו של הנשיא אבו מאזן. הוא עדיין מקפיד על מדיניות זו ועל הפילוסופיה של "ללא אלימות וללא פעולות מזוינות נגד ישראל" אלא תמיכה "בהתנגדות בדרכי שלום על מנת לסיים את הכיבוש ולהקים המדינה הפלסטינית".
שירותי הביטחון הפלסטינים, המיוצגים על ידי שירות המודיעין הכללי, תרמו לשמירה על השקט בגדה המערבית לאורך מעל 200 ימי המלחמה בעזה, וזאת מבלי לבצע פעולות מזוינות שתומכות בעזה או בתנועת חמאס.
ד"ר עלי אל-אעור הוא המנהל הכללי של מכון אל קודס ללימודי ישראל. מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אמנון פורטוגלי אומר: "מי ששלח 'אותנו' לגלות ארוכה היו אלו שבחרו לעזוב את הארץ ולחיות בחו"ל" אף יהודי לא ירד מארץ ישראל מתוך בחירה חופשית, משום שהחיים בחו"ל היו נעימים יותר. כל יהודי מצווה לחיות בארץ ישראל, ואסור לצאת מגבולות הארץ. החיים בארץ ישראל בתקופת השילטון הרומאי היו בלתי נסבלים. הנציבים הרומאים היו רודפי בצע ןאנטישמיים ומיררו את חיי היהודים בארץ. לכן היו שתי מרידות, המרד הגדול ומרד בר כוכבא, שבהן יהודים העדיפו למות ולא לחיות את הסבל תחת השילטון הרומאי המרושע. באותו זמן הקהילה היהודית בבבל נהנתה מחיים טובים, תחת שילטון אוהד. לכן היתה זרימה איטית של יהודים מא"י לבבל, תוצאה של המצב הבלתי-נסבל – ולא רצון להרוויח יותר כסף.
שינאת חינם לא היתה הגורם לחורבן הית המיקדש הראשון ולחורבן ירושלים. הסיבה למרד הגדול, ולחורבן שניגרם בעטיו – לא היתה שינאת חינם. הטענה ש"הנהגת העם לא קראה נכון את המפה, כשלה בהערכת כוחות האויב ובהכנת הכוחות של ישראל למלחמה" וזה מה שגרם לאסון – לא נראית לי כקריאה נכונה של העובדות הידועות לנו. הסיבות למרד הגדול, ולחורבן היו ההתעמרות של הנציבים הרומאים האנטישמיים ורודפי הבצע – ביהודים, וגם הסיכסוך המדמם בין האוכלוסיה היהודית לבין האוכלוסיה היוונית, סיכסוך שבו הנציבים הרומאים הכריעו תמיד לטובת היוונים.
האם היתה שם שינאת חינם? היתה גם היתה. בין הקנאים לבין רודפי השלום, ובין יוחנן מגוש חלב לבין בר גיורא. שינאת החינם לא גרמה למרד, אבל היא החישה את המפלה ואת החורבן. טיטוס חנה עם צבאו מחוץ לירושלים וחיכה שהיהודים יגמרו לשרוף את מחסני המזון שלהם ולהרוג אלה את אלה.
כאשר התנאים מציינים את שינאת החינם כסיבה לחורבן הבית, הם לא מנסים לתת הערכה הסטורית של התפתחות האירועים – אלא סיבה דתית מוסרית, למה ראוי היה שייחרב בית המירדש, למה אלוהים נתן לרומאים להחריב את בית מיקדשו. צריך להבין שבני אותו הדור היו משוכנעים בכך שהקב"ה לא יתן לרומאים להרוס את בית המיקדש, וברגע האחרון יקרה משהו שיגרום לרומאים לסגת. והיתה להם אכזבה מרה, והם היו חייבים להמציא תירוץ למה זה לא קרה.
הרומאים לא שלחו אף אחד ל'גלות נוראה'. הישראלים ש'הוגלו' אחרי המרד ואחרי מרד בר-כוכבא היו שבויים שנשלחו לעבודות במכרות ובספינות. מי ששלח 'אותנו' לגלות ארוכה היו אלו שבחרו לעזוב את הארץ ולחיות בחו"ל.
צודק בהחלט. בשני חורבנות הבית, ההנהגה כשלה בהבנת יחסי הכוחות, ונכנסה להתמודדות צבאית עם מעצמה חזקה לאין ערוך (בבל, רומא) מן המדינה היהודית. "שנאת החינם" בתקופת המרד הגדול אמנם גרמה להרוגים רבים, אבל היא לא היתה גורם מרכזי בתבוסה היהודית מול הצבא הרומאי.