ועדת אגרנט הסתירה את הטעות של המודיעין האמריקאי, את חילוקי הדעות, ואת הפער המודיעיני שנוצר בין ההערכות של המודיעין הישראלי והאמריקאי ערב מלחמת יום כיפור.

מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. הקונספציה השגויה של אמ"ן הסיחה את דעת הציבור ואיפשרה להסתיר את הטעות של המודיעין האמריקאי, שהרעיף על ישראל הערכות מרגיעות ושגויות ב-24 השעות לפני פרוץ המלחמה, כפי שמסר דיין בעדותו לוועדה.

מסך העשן שיצרה הוועדה מנע פגיעה ביחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות אחרי המלחמה, אך לאחר 47 שנים הגיע הזמן לפזרו. העיסוק בקונספציה השגויה של אמ"ן איפשר להסתיר את טעות המודיעין האמריקאי

דו"ח הפוסטמורטם הראשוני של סוכנות הביון האמריקאית מדצמבר 1973 קובע שהיה כישלון של המודיעין האמריקאי שלא התריע על מלחמה. בדומה למסקנות של ועדת אגרנט שפורסמו מספר חודשים לאחר הדו"ח האמריקאי באפריל 1974, הדו"ח קובע שהיה לאמריקאים מודיעין בשפע, מספק ומדוייק, ושהבעיה היתה באנליזה המודיעינית שנכשלה בשל הפרה-קונספציה, שהערבים בחרו בפתרון מדיני ולא צבאי. דו"ח הפוסטמורטם האמריקאי מציין גם שהמודיעין האמריקאי הושפע יתר על המידה מההערכות השגויות של המודיעין הישראלי.

דיין העריך כבר ביום שישי ה-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות של המודיעין האמריקאי שיתקה את מנהיגי ישראל שחששו שהאמריקאים יאמרו שישראל שוב פתחה במלחמה.

ועדת אגרנט קיבלה את הטענה של דיין שישראל היתה חייבת להיות מתואמת, מיושרת ומהודקת עם האמריקאים עד הסוף, כדי שנקבל סיוע אמריקאי במהלך המלחמה. קיסינג'ר איים על מנהיגי ישראל בחודשים שלפני המלחמה שאם ישראל תפתח במלחמה האמריקאים לא יסייעו לה ותהיה שואה גמורה.

דיין, בעזרת היועץ המשפטי של משרד הבטחון, עו"ד אליקים רובינשטיין, שיכנע את הועדה שהיה מחוייב להיות מיושר עד הסוף עם האמריקאים. ועדת אגרנט קיבלה את דעתו והתעלמה מהטעות בהערכת הכוחות של דיין, שאמר שעשה רק את המינימום כי חשש שישראל תשאר לבדה במלחמה.

דיין העריך כבר ב-5 באוקטובר בבוקר שמלחמה תפרוץ וביקש מזעירא להתיישר מודיעינית עם האמריקאים. המודיעין האמריקאי השיב שהערבים אינם מתכוונים לתקוף ולא תהיה מלחמה. הטעות שיתקה את מנהיגי ישראל

מסך העשן שיצרה הועדה מסתיר כבר 47 שנים את הטעות הקשה של המודיעין האמריקאי ערב המלחמה. היו שם חילוקי דעות ופער בין ההערכות של המודיעין האמריקאי והישראלי שנוצר ערב המלחמה. היה זיכוי של הדרג המדיני בשל הצורך להיות מיושר ומהודק עד הסוף עם האמריקאים, כדי שיהיו מחוייבים לסייע לנו במלחמה. לטענת דיין ויועצו המשפטי אליקים רובינשטיין, אחרי שהאמריקאים אמרו לנו כי לא תהיה מלחמה, לדרג המדיני לא היתה ברירה לכאורה, והוא פעל מתוך אילוץ מדיני שהיה בחזקת כורח עליון.

האם חילוקי הדיעות והפער בהערכות המודיעיניות היו אמיתיים?

הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית שכתב את הביוגרפיה של ראש הסוכנות בזמן המלחמה, וויליאם קולבי, כתב שקיסינג'ר הסתיר מידע קריטי שהיה בידיו על המלחמה – מראש הסוכנות קולבי ומשאר קהילת המודיעין האמריקאית.

פורד כותב כי גורם נוסף אשר פגע בהערכה של קהילת המודיעין האמריקאית – היה מצבו של הנשיא ניקסון. דעתו של ניקסון היתה מוסחת עקב פרשת ווטרגייט שהייתה בשיאה בזמן המלחמה, ולכן לא התקיימו פגישות עבודה סדירות בבית הלבן עם הנשיא. לדוגמה, קיסינג'ר קיבל מידע בהול על המלחמה ב-5 באוקטובר בערב מריי קליין, ראש מחלקת המודיעין והמחקר במחלקת המדינה האמריקאית, אבל לא שיתף את ישראל ואת הסי. איי. אי. במידע שקיבל.

חילוקי הדיעות והפער המודיעיני בין ישראל וארה"ב היו למעשה מלאכותיים. קיסינג'ר היה צריך להעביר מיידית ובאופן בהול את המידע הקריטי שקיבל על המלחמה מריי קליין ביום שישי בערב. איתו היה צריך לקבל גם את המידע הקודם שקיבל מברנז'נייב על הכוונות הרציניות של הערבים לפתוח במלחמה, ולהגיד לדיין ולגולדה: 'אתם צודקים, הערבים מתכוננים לתקוף את ישראל מחר, תגייסו מילואים, אתם רשאים להתחיל עם מכה מונעת, אנחנו אתכם, מתואמים ומהודקים עד הסוף'.

קיסינג'ר לא עשה זאת והטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לכל אורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא היתה המדיניות האמריקאית הפורמלית ולא אושרה על ידי הממשל האמריקאי.

קיסינג'ר הטעה את כולם. את האמריקאים, הישראלים, הרוסים, וגם את המצרים לאורך שנת 1973. לקיסינג'ר היתה מדיניות חשאית, דו-פרצופית, מקיאווליסטית, שלא אושרה על ידי הממשל האמריקאי

המדיניות של קיסינג'ר במלחמה היתה הפוכה ממדיניותו של הנשיא ניקסון, ונגדה את האינטרס האמריקאי הגלובלי להביס את הרוסים במלחמה, ולבסס את מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ובעולם כמעצמת העל המובילה. יתכן שקיסינג'ר פעל בחשאי עבור האינטרסים של חברות הנפט האמריקאיות.

ניקסון ושלזינגר התערבו ברגע האחרון ומנעו את נפילת ישראל לתהום, בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, והפעילו את הרכבת האוירית המסיבית לישראל שאיפשרה לישראל להפוך את הקערה על פיה במבצע אבירי הלב. גולדה מאיר הודתה לנשיא ניקסון מקרב לב על כך ובצדק בסיום המלחמה. הנשיא ניקסון היה ידיד ישראל ולא רצה להפסיד מלחמה שנייה לסובייטים בשנת 73, בניגוד למזכירו המקיאווליסטי, קיסינג'ר, שפעל בחשאי מאחורי גבו וגב המודיעין האמריקאי.

קיסינג'ר, מזכירו של "הנסיך" הנשיא ניקסון, נקרא "המקיאוולי האמריקאי" על ידי מעריצים ומבקרים. קיסינג'ר:

"מקיאוולי היה התיאורטיקן הפוליטי הראשון בעידן הנצרות שבאופן שיטתי ניתח את הדרישות של כוח והישרדות".

בריאליזם המיליטריסטי של מקיאוולי, התוצאה מצדיקה את האמצעים ומדינאות מופרדת ממוסר:

"יש מצבים מסויימים שבהם ככל שהשרידות יותר מאויימת, אפשרות הבחירה נעשית מוגבלת יותר, אלא אם כן אתה מעדיף להיהרס מאשר להשתמש באמצאים קיצוניים".

דיין לוקח אחריות אך ועדת אגרנט מתעלמת

דיין טעה בהערכת הכוחות, וחשב שישראל יכולה להרשות לעצמה מדיניות של לעשות רק את המינימום, ושגם כך ישראל תכה את האוייב שוק על ירך. השופט לנדוי כינה את החשש של דיין תסביך דה-גול, אך כפי שהתברר במלחמה, החשש של דיין היה לגמרי מוצדק. קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל.

אם הדבר היה תלוי בקיסינג'ר, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח לה רק בסיום המלחמה כשהיא על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד צבאי חליפי שהוא עיכב.

קיסינג'ר עצר את הסיוע הצבאי לישראל למרות צייתנותם העיוורת של מנהיגי ישראל. אם הדבר היה תלוי בו, ישראל היתה מקבלת את הסיוע החליפי שהובטח רק בסיום המלחמה, על סף כניעה בשל חוסר קריטי בציוד שעיכב

למזלה של ישראל, בסוף השבוע הראשון למלחמה סאדאת דחה את הצעת הפסקת האש במקום של רוסיה, ארה"ב ובריטניה. ישראל הצליחה לשכנע את מזכיר ההגנה שלזינגר ואת הנשיא ניקסון שרק רכבת אוירית מסיבית של מטוסי הצבא האמריקאי תאפשר לישראל לנצח במלחמה, והם התניעו את הרכבת האוירית האמריקאית בניגוד לדעתו של קיסינג'ר, שהמשיך להתנגד ולנסות למזער את הנזק, שגרמה לדעתו החלטת נשיא ארה"ב לסייע לישראל.

דיין לקח אחריות על הטעות המרכזית של מלחמת יום כיפור, הטעות בהערכת הכוחות, ביום השני של המלחמה, ב-7 באוקטובר 1973. שהובילה לטעויותיו האחרות.

הוידוי של דיין מה-7 באוקטובר 1973 נאמר בישיבה פורמלית ומתועדת של קבינט המלחמה של גולדה מאיר, בו השתתפו מלבד ראש הממשלה ושר הבטחון גם השרים הבכירים ישראל גלילי ויגאל אלון ומנכ"לי משרד החוץ, משרד ראש הממלה ומזכיריהם הצבאיים. לכן יש להודעה\וידוי של דיין תוקף היסטורי.

לא ברור איך יכלה ועדת אגרנט להתעלם מההודעה של דיין מה-7 באוקטובר 1973 שנאמרה בשלושת הימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, אותם חקרה ועדת אגרנט בפירוט רב. לא יתכן שהפרוטוקול הדרמטי של קבינט המלחמה מה-7 באוקטובר שבו דיין אמר:

"לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד",

לא היה על שולחן הועדה. אחרי המלחמה, דיין אימץ את סיפור ההפתעה שלא היתה, את הקונספציה השגויה של אמ"ן שאותה דחה לפני המלחמה, האשים את הדרג הצבאי בטעות בהערכת הכוחות ויישר קו עם מסקנות דוח הפוסטמורטם האמריקאי של קולבי ושל ועדת אגרנט.

אין עוד צורך לחפות על מעשי קיסינג'ר והטעויות של דיין

קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב1973. משה דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת המדיניות של קיסינג'ר וחשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון, ושכל חברי הקבינט האמריקאי של הנשיא ניקסון "ללא יוצא מהכלל" הם מימינו, בחזית אחידה נגד ישראל. כך אמר קיסינג'ר לדיפלומטים הישראלים שהאמינו בו אמון עיוור. לעומת זאת, לחברי הקבינט האמריקאי, קיסינג'ר הורה להתנהג מול ראש הממשלה גולדה מאיר בברוטליות ואגרסיביות גדולה אף יותר ממנו, כדי שיוכל לשחק את האיש הטוב.

קיסינג'ר לא היה ידיד ישראל ב-1973. דיין וגולדה מאיר כשלו בהבנת מדיניותו. חשבו שהוא הטוב בידידי ישראל בוושינגטון ושכל חברי הקבינט האמריקאי של ניקסון "ללא יוצא מהכלל" בחזית אחידה נגד ישראל

גולדה מאיר אמרה למנכ"ל משרדה מרדכי גזית שקיסינג'ר עשה "מעל ומעבר" למען ישראל ואל להם להטיל בו דופי באפריל 1973. היא לא שינתה את דעתה עד סוף המלחמה כשהתעמתה איתו בוושינגטון ב1 בנובמבר. דיין אמר לועדת אגרנט גם לאחר המלחמה, ב-11 בפברואר 1974, שהתרשם כי קיסינג'ר אמר אמת. אך יצירת חילוקי הדעות והפער המלאכותי בהערכות המודיעיניות של ישראל וארה"ב ערב המלחמה על ידי אי שיתוף מידע קריטי על המלחמה עם קהילת המודיעין האמריקאית ועם ישראל, מצטרפים לשורת מעשים של קיסינג'ר שפגעו קשה בישראל במלחמה.

ועדת אגרנט סיפקה לקיסינג'ר ולדיין מסך עשן שאיפשר להם להתחמק מאחריותם והגיע זמן לפזרו. יחסי ישראל ארה"ב טובים וחזקים ואינם תלויים יותר ביועץ לבטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי המקיאווליסטי, הנרי קיסינג'ר, שאיים אין ספור פעמים על ישראל בעצירת אספקת מטוסי הפנטום, בהתנתקות מישראל ובהערכה מחדש של יחסי ישראל ארה"ב – ביודעו שזו נקודת החולשה של משה דיין וגולדה מאיר.

אין צורך יותר לחפות על מעשיו ועל מדיניותו הדו פרצופית והעוינת של קיסינג'ר לישראל בשנת 1973. קיסינג'ר היה היוצא מהכלל שפעל בחשאי מאחורי הקלעים בוושינגטון ופגע בישראל וביחסי ישראל-ארה"ב יותר מכל חבר קבינט או יועץ לבטחון לאומי אחר בממשל האמריקאי אי פעם.

אין צורך יותר לחפות גם על הטעויות של דיין, מחשש שיתחיל "פרשה" חדשה כפי שאמרה אחרי המלחמה גולדה מאיר. דיין היה האיש שנתן את ההוראה להפעיל את רשת הסוכנים  במצרים בשנות החמישים, ודיין נתן את ההוראה לא להזיז כוחות ולהתחיל "צנוע" במלחמת יום כיפור כי טעה בהערכת הכוחות וחשב שגם כך נכה את המצרים שוק על ירך. ועדת אגרנט טעתה כשזיכתה את הדרג המדיני ויצרה את מסך העשן עבורם.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.