ממשלת ישראל היא ממשלת ימין-מרכז עם מספר מרכיבי שמאל. היא סילקה לעת עתה את סכנת שלטון הכזב, השיסוי, ההסתה, האיומים על מערכת המשפט, ההתקרבנות, ההסתרה, החרבת השירות הציבורי, הפגיעה במשטרת ישראל ורתימת מדינה שלמה לצרכיו של נאשם בפלילים.

כל אלו חשובים ואף קריטיים. אלו היבטים קיומיים. מבחינה זו יש לברך על החלפת מנהיג מסוכן שפירק את ההיבטים הדמוקרטיים שנותרו בישראל לטובת שלטון מסוכן של פחד, חנופה, פולחן אישיות, שקרים והסתה.

השינוי ניכר. האווירה נעימה יותר. הממשלה החדשה מתעקשת שלא להרעיל את האוויר. והאופוזיציה מימין מוכיחה מדי יום ומדי לילה עד כמה היה זה חיוני ובהול להחליף את שלטון נתניהו.

אך אין לעצום עיניים מול סוגיות יסוד מבעבעות:

השינוי ניכר. האווירה נעימה יותר. הממשלה החדשה מתעקשת לא להרעיל את האוויר, והאופוזיציה מימין מוכיחה מדי יום ומדי לילה עד כמה היה זה חיוני ובהול להחליף את שלטון נתניהו. אך אין לעצום עיניים מול סוגיות יסוד

כל מאחז בגדה הוא בלתי חוקי. לפי דעת הרוב במשפט הבינלאומי, כל התנחלות בגדה היא בלתי חוקית. זו כמובן גם דעתי, גם אם אני מחבב ומעריך חברים וחברות שונים מהתנחלויות.

לכן פשרת מאחז אביתר מקוממת בעיניי. מצוקת חברי הכנסת ממרצ מובנת. חבריי האהובים מוסי רז וגבי לסקי נמצאים בין פטיש לסדן. אבל פשרות בין האדונים היהודים על חשבון הנתינים הפלסטינים הן דבר פסול מוסרית.

וכך גם לגבי חידוש הוראת השעה לפירוק משפחות. הוראה איומה: לשלוט בגדה ולכונן התנחלויות בחסות משטר צבאי תוך יצירת 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה – זה כן. הרי כל ארץ ישראל שלנו. אבל לאפשר לתושבים הפלסטינים מאותה גדה לגור במחיצת בני ובנות הזוג והילדים בתחום מדינת ישראל – זה לא. פתאום הקו הירוק חוזר לתוקף.

מדובר בחרפה מוסרית. זו משמעות משטר עליונות יהודית. משטר דמוקרטי מחויב להעניק זכויות אדם ואזרח בצורה שווה לכל אזרחיו לרבות הזכות לכונן משפחה בתחום המדינה ללא שום אפליה אתנית.

חידוש הוראת השעה נדרש משיקולי ביטחון? נו, באמת. יאיר לפיד לפחות היה ישר דיו כדי להודות שמהות הוראת השעה המתחדשת היא דמוגרפית.

המציאות מחייבת פשרות. החלפת שלטון השיסוי וההסתה הייתה קריטית. כמו מכונת חמצן. אבל המציאות מחייבת גם זהירות ודאגה מול שרת פנים בשם איילת שקד, שר אוצר בשם אביגדור ליברמן וראש ממשלה בשם נפתלי בנט שהוא כנראה אדם נעים אבל דעותיו המדיניות והכלכליות אכזריות בעיניי. ברור שהתפקיד הרם ייצור איזון בין דעותיו לבין המציאות. אבל יש להודות שהמרחק האידיאולוגי בינו לבין תפיסת עולמי מצוי במרחק של 180 מעלות.

המציאות מחייבת פשרות. החלפת שלטון השיסוי וההסתה הייתה קריטית. כמו מכונת חמצן. אבל המציאות מחייבת גם זהירות ודאגה מול שרת פנים בשם איילת שקד, שר אוצר בשם ליברמן וראש ממשלה בשם בנט

גם אם דבריי משוללי השפעה, עליי להביע מחאה מוסרית: המשטר הצבאי המפלה בגדה נמשך. אפלייתם הממוסדת של האזרחים הערבים זכתה בעיגון חוקתי באישור בג"ץ (שאמנם הבהיר שיש לפרש את הסעיפים שמבטאים העדפה יהודית בחוק יסוד מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, פרשנות מצמצמת ושוויונית שתבטיח העדר אפליה של האזרחים הערבים. אך כל מי שקורא את הסעיפים הללו, מבין שהם מבטאים עליונות אתנית, למרבה העצב).

גם הכלכלה הניאו-ליברלית האכזרית פורחת. במקום לחולל מהפכה דמוקרטית וכלכלית ולהבטיח חינוך חינם מגיל 0 לכל האזרחים הישראלים, מתמקד כעת הדיון בביטול סובסידיות שמסייעות לממן שהות ילדים חרדים בפעוטונים אם הוריהם אינם ממצים את כושר השתכרותם.

כן, קיים קושי עצום – כלכלית ומוסרית – בהבאת 8 או 10 ילדים לעולם מבלי לעבוד (נזכיר שמדובר בחלק ספציפי מהציבור החרדי ולא בכולו. אבל מדובר בפלח גדול) תוך הישענות על תקציב ציבורי, כלומר על תקציב שממומן מסכומי מיסוי שמשלמים אנשים עובדים. הדבר עלול להוליד בעתיד קריסה כלכלית של ממש.

אין ספק שהבאת ילדים רבים לעולם בלא לעבוד היא מעשה מקומם וחסר אחריות (אך מעשה זה אינו מזמין שנאת חרדים והכללה אלא ביקורת זהירה, חמורה ומוצדקת וגם כעס אנושי). מאידך, יש לזכור שאותם 8 או 10 ילדים אינם אשמים בהתנהלות חסרת האחריות של הוריהם. עלינו לסייע להם להבטיח עתיד סביר. עלינו לסייע לכל ילדינו להבטיח עתיד סביר.

אין ספק שהבאת ילדים רבים לעולם בלא לעבוד היא מעשה מקומם וחסר אחריות. מאידך, יש לזכור שאותם 8 או 10 ילדים אינם אשמים בהתנהלות חסרת האחריות של הוריהם

חוץ מזה, חשוב להדגיש: ישראלים עובדים רבים חיים בעוני. מיסוי עצום ורגרסיבי על שכר עבודה תוך מתן פטור מוחלט ממיסוי על ירושות עתק ועל מתנות בדמות נכסים רבים מהורים עשירים לילדיהם – זהו דבר מקומם ביותר. אם תעבוד, אומרת לך מדינת ישראל, תשלם המון מס ותחלום על קניית דירה תוך שאתה משלם שכר דירה בסכומי עתק שנוסקים אל על תמורת קורת גג ותוך שאתה בחרדה קיומית קבועה.

אם תיוולד להורים עשירים, לעומת זאת, או תתחתן עם משפחה עשירה – תקבל ללא שום מיסוי נכסים רבים (אין שום מס על בית ענק שניתן מאב לבתו במתנה או על ירושת עתק). אתה תוכל להשכירם למי שגורלו לא שפר עליו כמוך ולקבל סכומי עתק בלי שום מאמץ מאותם שוכרים שנאלצים לגלח חלק עצום ממשכורתם המצומצמת לטובת הבטחת קורת גג. זהו כמובן עיוות מקומם מאד.

הנה רשימת הדברים שהייתי רוצה שיקרו במדינת ישראל. מובן שעל רובם אוכל רק לחלום תחת הממשלה החדשה:

• סיום המשטר הצבאי בגדה.
• כינון מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
• ביטול כל היבט מפלה כלפי אזרחים ערבים.
• שוויון זכויות מוחלט ללהט"ב ולנשים.
• שוויון חוקי ואזרחי מוחלט לכל.
• שוויון הזדמנויות ולכל הפחות צמצום פערי הענק בתחום ההזדמנויות שנגזרים אך ורק מהשאלה לאיזו משפחה נולדת.
• כלכלה סוציאל-דמוקרטית במדינת רווחה שמקיימת כלכלה חופשית לכל האזרחים ולא כלכלת שוק פרועה שפירושה כלכלה חופשית אך ורק לחזקים ולמעטים ומחנק כלכלי למרבית האזרחים.
• תחבורה ציבורית.
• דיור ציבורי רחב היקף.
• הקפדה קשוחה על מניעת זיהום הסביבה תוך הצבת יעדים מובהקים לצמצום פליטת פחמן.
• מערכת משפט עצמאית שיודעת לתקן את עצמה (ויש מה לתקן) ומצויה תחת ביקורת עצמאית ואפקטיבית.
• מיסוי פרוגרסיבי וצודק על הון עתק ועל ירושות עתק תוך הפחתת מיסוי על עבודה.
• הקצאת קרקעות הוגנת: בישראל קיים עיוות חמור בנושא. 5 אחוזים מהאוכלוסיה מקבלים מהמדינה מרחב קרקעי כפרי (מושבים וכפרים) תמורת סכום אפסי ואז עושים ממנו בוננזה (למשל: מושב שמקבל בחינם מהמדינה קרקע לצורך חקלאות. ברבות השנים אין עוד חקלאות במושב. המדינה מבקשת להפקיע את הקרקע לטובת בניית שכונה בעיר סמוכה. כל משפחה מקרב חברי המושב מקבלת 3 דירות או בתים באותה שכונה חדשה. בחינם).

בין הדברים שהייתי רוצה שיקרו: כלכלה סוציאל-דמוקרטית במדינת רווחה שמקיימת כלכלה חופשית לכל האזרחים ולא כלכלת שוק פרועה שפירושה כלכלה חופשית לחזקים ומחנק כלכלי לכל היתר

• הבטחת חינוך חינם מגיל 0. ישראל מצויה בתחתית המדינות המתועשות בתחום ההשקעה בחינוך פעוטות עד גיל 3. הנטל הכלכלי נופל על ההורים שגם כך נקרעים מתשלום שכר דירה עצום או משכנתה ענקית. ועליהם לשלם במקביל לגן פרטי.
• השקעה ציבורית במערכת הבריאות תוך צמצום ההוצאה הפרטית על בריאות (ישראל בצמרת המדינות המתועשות בתחום ההוצאה הפרטית על בריאות ובמקום נמוך מאד בקרב המדינות המתועשות בתחום ההוצאה הציבורית על בריאות).
• תשלום ראוי למורות ולאחיות ולפסיכולוגיות בשירות הציבורי ולעובדות הסוציאליות במשרד הרווחה.
• משטרה חזקה שנקייה מהשפעות פוליטיות, מוקיעה אלימות שוטרים ועוקרת מקרבה את תרבות הכזב והחיפוי, באמצעות חינוך בתחום זכויות האדם בקורסי הכשרת השוטרים והשוטרות.
• הבטחת קיום כלכלי ראוי לכל קשיש ולכל נכה ולכל מתמודד נפש.
• שינוי המדד הכלכלי מ"צמיחה" (שמעניקה כסף רב למעטים אך חיי עוני ושכר דירה גבוה או משכנתא עצומה עד גיל זקנה לרבים) ל"רווחה" (הבטחת קיום הוגן ובטוח לכל אזרח ואזרחית). פרטים אצל ראשת ממשלת ניו זילנד.
• הסדרה הגונה ומקיפה של מעמדם האזרחי של התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית (הם אינם אזרחים ישראלים אף שסופחו למדינת ישראל לאחר מלחמת יוני 1967. הם אינם מורשים להצביע לכנסת שקובעת את החוקים בחייהם): עליהם להיות אזרחי מדינת פלסטין או אזרחים בעלי זכויות אזרח שוות בתחום מדינת ישראל. אין אפשרות שלישית.
• ניתוק מוחלט של לוביסטים מחברי הכנסת והשרים (פשוט לאסור על מפגשים בין לוביסטים של חברות ותאגידים ובנקים עם חברי כנסת ושרים).
• איסור מפגש בין בעל הון לשר בלא תיעוד ונוכחות גורם נוסף.
• הסדרת מעמדם האזרחי של מבקשי המקלט והפליטים.
• הבטחת שקיפות והגינות מטעם הבנקים, חברות הביטוח, חברות הפיננסים וכל גורם בשוק ההון כלפי האזרחים, הצרכנים והמשקיעים הקטנים.

הייתי רוצה משטרה חזקה שנקייה מהשפעות פוליטיות, מוקיעה אלימות שוטרים ועוקרת מקרבה את תרבות הכזב והחיפוי, באמצעות חינוך בתחום זכויות האדם בקורסי הכשרת השוטרים והשוטרות

• הבטחת דמי אבטלה/רווחה לעצמאים.
• ביטול מס הערך המוסף לעצמאים רגילים שאינם חברות גדולות.
• מיגור הפשיעה ביישובים הערבים.
• הבטחת שוויון בהקצאת קרקעות ואישורי בנייה בין יהודים וערבים.
• מאבק נחרץ ותקיף בגזענות ובכהניזם המתפשט.
• מניעת כהונת ראש ממשלה תחת כתב אישום.
• הגבלת כהונת ראש ממשלה ל-8 שנים לכל היותר.
• תקצוב מוסדות ציבור רק אם הם מחוייבים לא להפלות ערבים או נשים.
• כינון חוקה דמוקרטית.
• הפרדת הדת מהמדינה.
• הענקת שוויון לזרמים לא אורתודוכסיים ביהדות.
• ביטול מונופול האורתודוקסיה על דיני האישות.
• כינון נישואים אזרחיים.
• השקעה עצומה בסל התרופות.
• הסדרת מעמד הכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
• ביטול היחס לאזרחים הערבים כאל אויב פנימי.
• מאבק בארגוני פשיעה.
• חינוך אזרחי לדמוקרטיה ושמירת זכויות אדם בכל מערכת החינוך.
• פירוק השליטה הרקובה של עסקנים על הציבור החרדי.
• ביטול המצור על עזה.

כל כך הרבה מטלות, כל כך הרבה משימות, כל כך הרבה דברים שהיה ניתן לבצע לו הייתה כאן ממשלת שמאל-מרכז.

אבל במדינת ישראל יש ממשלת ימין-מרכז עם מספר חברים משמאל. לכן נסתפק בינתיים בפירוק שלטון שטיפת המוח, ההסתה, השיסוי והכזב ונבקר בהגינות היבטים מקוממים בפועלה של הממשלה החדשה תוך מתן שבח וחיזוק להיבטים הראויים בפועלה של ממשלה זו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.