הטענות הקשות שיש לנציגי האופוזיציה על הייצוג העלוב שניתן להם בועדות הכנסת הן מוצדקות בהחלט.

במשך 31 השנים שבהן סיקרתי את דיוני הכנסת והחלטותיה אינני זוכר שהיה תקדים לכך שהקואליציה "השתלטה" על כל ועדות הכנסת. גם בכנסות שבהן הייתה קואליציה רחבה, שנהנתה מתמיכה של 70 ח"כים ויותר, התייחסו ראשי הקואליציה בהגינות כלפי סיעות האופוזיציה ונתנו לה ייצוג הולם בראשות הוועדות ובמספר הנציגים בכל ועדה.

הטענות הקשות של נציגי האופוזיציה על הייצוג העלוב שקיבלו בועדות הכנסת מוצדקות בהחלט. ב-31 השנים שסיקרתי את דיוני הכנסת והחלטותיה אינני זוכר תקדים לקואליציה ש"השתלטה" על כל ועדות הכנסת

לא מתקבל על הדעת שהאופוזיציה בראשות הליכוד, שהיא המפלגה הגדולה ביותר בכנסת עם 30 מנדטים, והמפלגות החרדיות שיש להן 16 מנדטים והציונות הדתית עם 6 מנדטים והרשימה המשותפת, בסך הכל 58 מנדטים, יקבלו לידיהם את ראשות הועדה לביקורת המדינה בלבד בעוד שראשויות כל הוועדות האחרות הופקדו בידי 62 נציגי סיעות הקואליציה החדשה.

אפשר בהחלט להבין לליבם של ראשי האופוזיציה שלא השתתפו בהצבעה לאישור הרכב הוועדות וסירבו לקבוע את נציגיהם בועדות הכנסת.

יו"ר הקואליציה החדשה ח"כ עידית סלמן מימינה, שהיא גם יו"ר הועדה המסדרת, אמרה השבוע:

"חשוב לי לציין שאני וחברים נוספים בקואליציה עשינו ניסיונות להגיע להסכמות עם האופוזיציה, אך לצערי הניסיונות לא צלחו. בכל זאת, ניסנו להקפיד ככל האפשר על כך שההרכב המוצע ישקף את יחסי הכוחות בכנסת. יכול להיות שבהידברות מסודרת יותר האופוזיציה הייתה יכולה לקבל ייצוג רחב יותר, בין אם בוועדות הקבועות ובין אם בוועדות המיוחדות, שיובאו לאישור הכנסת במועד אחר".

עידית סילמן, הנעדרת כל ניסיון פרלמנטרי קודם, איננה מבינה כנראה שהכנסת לא מתנהלת בשיטה של חטוף ככל יכולתך. העובדה שהיא יו"ר הקואליציה איננה מעניקה לה סמכות לזלזל בסיעות האופוזיציה ולנצל את הרוב הזעום שיש לקואליציה במליאת הכנסת כדי להתנהג בהתעלמות וחוסר התחשבות ביריביה הפוליטיים.

סילמן, הנעדרת ניסיון פרלמנטרי קודם, אינה מבינה כנראה שהכנסת לא מתנהלת בשיטת חטוף ככל יכולתך. העובדה שהיא יו"ר הקואליציה איננה מעניקה לה סמכות לזלזל בסיעות האופוזיציה

צודק יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ יריב לוין (הליכוד), המכיר היטב את הכנסת, שאמר לראשי הקואליציה:

"אתם מעוותים את העיקרון הבסיסי של קול אחד – אדם אחד. את העיקרון הבסיסי של הדמוקרטיה, שבו כל אזרחי ישראל שווים. ואת תוצאות הבחירות והקול של כל אחד, שיש לו אותו משקל כאן בבניין".

דברים דומים אמר ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה):

"הייצוג בוועדות הכנסת נועד להחליף באופן דמוקרטי את קרבות הרחוב. כאשר קואליציה דורסנית של בקושי 60 או 61 חברים לוקחת את כל הייצוג לעצמה, היא פוגעת ביכולת הדמוקרטית לקיים דו שיח וחיים משותפים של האזרחים. זו התנהלות מסוכנת".

כדי להמחיש עד כמה הייצוג שנקבע בועדות לאופוזיציה הוא מעוות, די לציין שבוועדת הכנסת החדשה המונה 15 ח"כים יש לליכוד, המפלגה הגדולה בכנסת, שני נציגים. גם לימינה עם 7 המנדטים שלה יש שני נציגים וגם את תפקיד יו"ר ועדה (ח"כ ניר אורבך). גם בועדת הכספים העיוות דומה. מתוך 16 חברי ועדה יש לליכוד שני נציגים כמו ליש עתיד ולרשימה המשותפת, וראשות הועדה החשובה הופקדה בידי נציג ישראל ביתנו (אלכס קושניר), שהוא חבר סיעתו של שר האוצר. כיצד ועדת הכספים תפקח ותבקר את החלטות שר האוצר אם בראש הועדה יכהן אחד "מחייליו" של ליברמן?

לעומת זאת, בועדת החוץ והביטחון ובועדת הפנים ניתן ייצוג הולם לסיעות בהתאם לגודלן, כשלליכוד יהיו 5 חברים בועדת חו"ב מתוך 17 חברי הוועדה, ובוועדת הפנים 3 מתוך 15.

חובתו של יו"ר הכנסת החדש מיקי לוי (יש עתיד) ליטול את היוזמה לידיו ולפעול בהקדם לתיקון העיוות שנעשה בהרכב הוועדות והעומדים בראשן. מרגע שהוא נבחר ליו"ר הכנסת עליו לפעול בצורה ממלכתית ולגלות גישה עניינית, גם אם גישתו לא תישא חן בעיני "פטרונו" הפוליטי השר יאיר לפיד.

דבריו בישיבת ועדת החוץ והביטחון, לאחר אישור מינויו של ח"כ רם בן ברק כיו"ר הועדה, לפיהם עשה במשך חודש ימים מאמצים רבים כדי להגיע לגישור ופשרה עם האופוזיציה בנושא הרכב הוועדות, אינם משכנעים כלל. גם הביקורת שלו נגד סיעות האופוזיציה כי "יש תמיד מקום להילחם, אך אין מקום להחרים", הם דברים בלתי משכנעים, שאינם פותרים את הבעייה האמיתית, מתן ייצוג הולם ומכובד לסיעות האופוזיציה בועדות הכנסת.

חובת יו"ר הכנסת החדש מיקי לוי לפעול בהקדם לתיקון העיוות שבהרכב הוועדות והעומדים בראשן. עליו לפעול בממלכתיות ובענייניות, גם אם גישתו לא תישא חן בעיני "פטרונו" הפוליטי השר יאיר לפיד

האופוזיציה איננה סרח עודף. היא מייצגת שכבות רחבות בציבוריות הישראלית ולא יעלה על הדעת לנהוג בהם בצורה מעליבה, מעוותת ובלתי ראויה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעיתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של ״הארץ״ ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תוכניות בערוץ הכנסת, הפיק הסרט התיעודי ״חומות של שתיקה״ על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופרסם חמישה ספרים. האחרונים שבהם ״מתחככים״, על הכנסת ו״סופה עזה״ על המלחמה הנוכחית . זכה ב-2021 לפרס למפעל חיים בתקשורת מהמכללה האקדמית ״כנרת״. בסוף אפריל 2021 יצא לגמלאות.