אביגדור ליברמן מחסל את אלי אבידר בשיטתיות ובעורמה, כמו שרק הוא יודע. זה התחיל עם הודעה פשוטה לעיתונות, לפני חודש, נמשך עם שיימינג, ועכשיו זה בשלב הפריימינג.
לכולם ברור מה הכיוון ואיך זה ייגמר: ליברמן רוצה להיפטר מאבידר בכל דרך. אם אבידר יעזוב בעצמו, ובמקומו ייכנס שאדי חלול, ערבי נוצרי מגוש חלב – מה טוב לו. אם אבידר יישאר בכנסת, ליברמן יהפוך אותו לפורש חסר מעמד וסמכויות של ממש במשכן, בדיוק כפי שעשה לאורלי לוי-אבקסיס.
ההודעה הפשוטה לעיתונות, ב-13 ביוני, בבוקר יום השבעת הממשלה, הגיעה אחרי דרמה גדולה בישראל ביתנו, מפלגתו של ליברמן. אבידר, מקום רביעי ברשימה, רצה להיות שר ביצועי, שמחזיק בידיו תיק קטן עד בינוני.
ליברמן, שיועד לתפקיד שר האוצר, הציע לאבידר להיות שר אצלו במשרד האוצר. אבידר סירב. הוא רצה סמכויות. ליברמן אמר לו, תהיה אחראי על שוק ההון, אבל אבידר הבין שזה שטויות.
ליברמן, שיועד לתפקיד שר האוצר, הציע לאבידר להיות שר אצלו במשרד האוצר. אבידר סירב. הוא רצה סמכויות. ליברמן אמר לו, תהיה אחראי על שוק ההון, אבל אבידר הבין שזה שטויות
אבידר ביקש את תיק החקלאות, או את תיק הנגב והגליל. ליברמן נתן את תיק החקלאות לעודד פורר והדביק לחקלאות גם את תיק הנגב והגליל. אבידר אמר לו, "תפרק את התיק ותן לי משהו", אבל סורב.
בינתיים קיבל חאמד עמאר, מקום שישי ברשימה, את תפקיד השר במשרד האוצר. אלכס קושניר, מקום שביעי ברשימה, קיבל מליברמן את ראשות ועדת הכספים, שאי אפשר להפריז בחשיבותה בכנסת.
שעות ספורות לפני השבעת הממשלה הוציא ליברמן הודעה לקונית על חלוקת התפקידים במפלגתו. "המינויים הסתיימו", הכריז ליברמן, "אבידר יכהן כחבר כנסת". עיתונאי שביקש את תגובתו של אבידר זכה לתשובה מיידית. "עכשיו יש שבעה חברי כנסת לישראל ביתנו ואחד עצמאי".
אוהו, אוהו. המשפט הזה סימן כנראה את סוף הדרך הפוליטית של אבידר, אחד מחברי הכנסת המעניינים במשכן. אצל ליברמן אין עצמאות, אין חופש תנועה ולא חופש דעה. העבודה שעשה אבידר לאורך השנה האחרונה לשביעות רצונו של ליברמן, נשכחה מייד.
אבידר הצטרף למחאה נגד בנימין נתניהו, הגיע לרוב ההפגנות בבלפור, עלה על הגשרים וביקר בצמתים. ההתבטאויות שלו נגד ראש הממשלה דאז היו לפעמים בוטות ומוגזמות, אבל זה מה שליברמן רצה וקיבל.
אבל היו גם בעיות. בימי בלפור הסביר אבידר שהוא לא בא להילחם נגד השחיתות, אלא בעד הדמוקרטיה. ליברמן הוא לא דמוקרט גדול וסדר היום הליברלי של אבידר לא עניין אותו במיוחד וגרם לחיכוכים. אבידר דיבר על זכויות אזרח, שוויון מלא לקהילת הלהט"בים, טבעונות והסתייג מהחיסונים.
https://twitter.com/kumiiisrael/status/1403989789817421826
גם ביחס לערבים ליברמן שונה מאבידר. ליברמן הוא טרנספריסט. הערבים מעוררים בו חלחלה. קמפיינים שלמים הוא הקדיש למלחמה במגזר תחת הכותרת "בלי נאמנות אין אזרחות". ליברמן לא לוחץ יד לאיימן עודה. לאחמד טיבי הוא לא אומר שלום. גם למנסור עבאס הוא רק מושיט את היד, אבל לא ממש לוחץ.
אבידר, יליד מצרים, הוא חבר של הפוליטיקאים הערבים. הוא, למשל, בעד לימודי השפה הערבית בכל מוסד חינוכי. מבחינתו הקואליציה שקמה עם רע"ם היא אירוע היסטורי. הוא היה רוצה לראות גם את הרשימה המשותפת בממשלה.
אבידר, יליד מצרים, הוא חבר של הפוליטיקאים הערבים. הוא, למשל, בעד לימודי השפה הערבית בכל מוסד חינוכי. מבחינתו הקואליציה שקמה עם רע"ם היא אירוע היסטורי. הוא היה רוצה לראות גם את המשותפת בממשלה
המיתוג של טיבי כתומך טרור בידי נתניהו, וגם בידי ליברמן, חורה לו. הוא אף פעם לא היה מוכן לקבל את התכתיבים האלה. בשבוע שעבר, כאשר שרת הפנים איילת שקד נאמה במליאה על הערבים שפתחו במלחמת העצמאות, הפסידו כמו פראיירים ועכשיו הם צריכים לשלם את המחיר – חברי הכנסת הערבים באו להתלונן אצל החבר אבידר.
הצהרת העצמאות המהירה מדי של אבידר הפכה אותו לפרסונה נון-גרטה אצל ליברמן וכמובן שאצל חברי הכנסת האחרים בסיעה. עכשיו התחיל השיימינג.
בשבוע שעבר הודיע אבידר כי יצביע נגד חוק הפיצול, שבא להקל על הפרישה של מספר ח"כים ממפלגה גדולה. ליברמן רתח מזעם. בסוף הגיע אבידר להצבעה ביום רביעי בחמש בבוקר, ראה שיש רוב לקואליציה ועזב את אולם המליאה.
בדרך החוצה פגש בו יו"ר סיעת ישראל ביתנו, יבגני סובה. "אתה מחזיר את נתניהו לבלפור", הוא נזף בו.
במהלך השבוע האחרון פרסמו עיתונאים מקורבים לליברמן כי אבידר הגיש אולטימטום ואיים שאם לא ימונה לשר, הוא מתכוון להצביע נגד הקואליציה. בהמשך דווח שהוא לקח יועץ אסטרטגי ומתכוון להקים מפלגה חדשה. אבידר אכן לקח יועץ אסטרטגי חדש, יוסי טאקיטה, שעבד עם דוד ביטן, מאי גולן ואחרים.
אבידר מצדו הבהיר בכל מקום שהוא בעד הקואליציה הזו, והוא רוצה שהיא תכהן ארבע שנים וחצי. מבחינת ליברמן זה לא משנה. רק שהבעיה היא לא רק של ליברמן. בקואליציה של 61 חברי כנסת. כל אמירה, תנודה קלה או התבטאות חריגה של אבידר גורמת לעצבנות רבה גם בלשכת ראש הממשלה.
השבוע התברר שיש לראש הממשלה נפתלי בנט פרויקטור חדש, ולא לענייני הקורונה. מזכיר הממשלה שלום שלמה הוא הפרויקטור של בנט לענייני אלי אבידר.
השבוע התברר שיש לראש הממשלה נפתלי בנט פרויקטור חדש, ולא לענייני הקורונה. מזכיר הממשלה שלום שלמה הוא הפרויקטור של בנט לענייני אלי אבידר
שלמה שומר על צעדיו, נמצא איתו בקשר מתמיד, ואם ליברמן לא היה מתנגד, בנט ושלמה היו מוצאים לאבידר תפקיד בממשלה במסלול עוקף ישראל ביתנו. שניהם יודעים היטב שאם אבידר ישתגע ולא יצביע בעד התקציב בנובמבר הקרוב, כולם עלולים ללכת הבייתה.
ליברמן בינתיים שם והוא לא שוכח ולא סולח, ולכן אבידר צריך להכין את עצמו למציאות החדשה.
אבידר שומר בימים האלה על דממה תקשורתית אבל הוא יודע היטב מה עלול לקרות לו אם וכאשר יוכרז כפורש. ליברמן הפך את אורלי לוי-אבקסיס לפורשת אחרי שמונה חודשים שבהם הצביעה נגד המפלגה.
אבידר שומר בימים האלה על דממה תקשורתית אבל הוא יודע היטב מה עלול לקרות לו אם וכאשר יוכרז כפורש. ליברמן הפך את אורלי לוי-אבקסיס לפורשת אחרי שמונה חודשים שבהם הצביעה נגד המפלגה
אם יוכרז כפורש, אבידר לא יוכל להגיש הצעות חוק וייאסר עליו להצביע בוועדות שבהן הוא חבר (היום אבידר חבר מטעם ישראל ביתנו בוועדת החוץ והביטחון).
יש גם מצב שלישי. מרב מיכאלי לא התפלגה ממפלגת העבודה ואיש לא הכריז עליה כפורשת כאשר עמיר פרץ ואיציק שמולי הצטרפו לממשלה נתניהו. מיכאלי ניהלה סדר יום חקיקתי לכל דבר. אולי זו תהיה גם הפשרה מול אבידר בזכות המצב הרגיש של הקואליציה: עצמאי בשטח, אבל לא חוצה מסגרות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואבידר ראוי להיות שר ואם לא קיבל תפקיד זה מלכתחילה, היה צריך למצוא לעניין פתרון. זה נמצא, אפשר להתווכח על חשיבות ונחיצות התפקיד כשר במשרד רוה"מ וגם ברור כי הממשלה הנוכחית "מתנפחת" לאט לאט אבל בטוח. המצב של רוה"מ בנט לא פשוט עם רוב זעום, אין פוליטיקה בלי פשרות. מצער אך זו המציאות. המצוין הוא האויב של הטוב- צריך לנסות להרחיב את הבסיס של הקואליציה ומצד שני, היו"ר של האופוזיציה צריך לשנות הקו שדגל בו במשך תריסר שנים: יש לחשוב מה טוב למדינה-הרי נתניהו פטריוט וציוני גדול-ולא לחשוב מה טוב לנתניהו, לליכוד ולימין. זה יבטיח לנתניהו עוד מקום סביר בתולדות המדינה ואם ימשיך להעדיף האינטרסים שלו גם בתפקידו הנוכחי- הוא עלול להישכח ויותר גרוע- יבלוט כמנהיג שראה עצמו חשוב יותר מן המדינה ויעדיה. הוא איש חכם עם ראייה לרחוק ומפוכחת-הוא יודע מה עליו לעשות, אך לא בטוח שיצרו ייתן לא ללכת בדרך זו. ימים יגידו.
"עצמאי בשטח, אבל לא חוצה מסגרות" נראה האפשרות ההגיונית – הלוואי שכך יהיה. על כל פנים, לתחושת הבטן שלי, האימה מחזרת ביבי תסדר את העניינים ככה שהממשלה הטובה הזאת תמשיך, ואולי אף תפתיע לטובה, קודם כל את עצמה