לאחרונה פורסם כי שב"כ והמשטרה חוששים מתזכיר חוק שהפיץ שר המשפטים גדעון סער כתיקון לפקודת הראיות ויובא בהמשך לאישור הממשלה, לפיו ראיה שהושגה שלא כחוק תיפסל על ידי בית המשפט (החוק המוכר בארה"ב כ"פרי העץ המורעל").
שב"כ והמשטרה נגד החוק של סער: "זו פגיעה בביטחון המדינה"https://t.co/O0s5PJ42et@tovazimuky pic.twitter.com/cDy2eQc6ZD
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי— ynet עדכוני (@ynetalerts) July 12, 2021
הטיעון המרכזי נגד החוק הוא שהוא ישפיע מהותית על הצלחת חקירות שב"כ ועל עבודת סייעני שב"כ, שלעיתים אינם פועלים על פי חוק. במיוחד מצוין בידיעה כי החוק החדש יפגע ביכולת לסכל פעילות איומים חתרניים קיצוניים במגזר היהודי. הגורם הביטחוני מסר עוד כי "שיטותיו של שב"כ תלויות רבות בתחום האפור והחשש הוא שתחום זה ימחק כליל ויקשה על שב"כ להביא תוצאות".
עפ"י גורם בטחוני, החוק ישפיע מהותית על חקירות שב"כ ועבודת סייעניו, שלעיתים אינם פועלים כחוק, ויפגע בסיכול איומים חתרניים קיצוניים במגזר היהודי. לטענתו "שיטות שב"כ תלויות רבות בתחום האפור"
בהזדמנות שנושא החוק של סער עולה לדיון, כדאי לבחון מה הייתה תגובת שב"כ בעבר להצעות שאכן ייושמו ואשר מטרתן הייתה להסדיר את פעילותו ולהעבירה לפסים חוקיים כפי שמקובל במדינות דמוקרטיות.
1
עד שנת 1979 לא היה בישראל חוק להאזנת סתר. שב"כ פעל לפי הבנתו, והטלת האזנת סתר הייתה פררוגטיבה של ראש שב"כ, שבמקרים מסוימים הביאה לאישור / ידיעת השר הממונה, הוא ראש הממשלה. כאשר החלה "להתגלגל" טיוטת החוק להאזנת סתר, הייתה לכך התנגדות פנימית בשב"כ (אז לא היה נהוג לצאת לתקשורת כמו היום), בטענה כי הדבר יקשה על פעילותו המבצעית של שב"כ.
ראש שב"כ דאז, אברהם אחיטוב, משפטן בהשכלתו, תמך בחוק בטענה כי עניין רגיש זה צריך להיות מוסדר בחקיקה כפי שקיים בכל דמוקרטיה. החוק עבר ושב"כ המשיך לפעול באופן אפקטיבי לאחר שידע להתאים עצמו לחוק החדש ודבר לא נפגע ביעילותו המבצעית.
2
המקרה השני הבולט היה באמצע שנות ה-80, כאשר התברר כי במשך שנים רבות שב"כ עינה אסירים ביטחוניים כדי לקבל מהם הודאות על פעילות הטרור שלהם. פרסום דוח ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט העליון משה לנדוי (המכונה ועדת לנדוי) שחקרה את שיטות החקירה של שב"כ, בשנת 1987, היכה בתדהמה את הציבור הישראלי. התברר שבמשך שנים רבות, החל משנת 1967, לא רק ששב"כ השתמש באופן שיטתי בעינויים בחקירותיו אלא שאנשיו שיקרו על כך ביודעין בבתי המשפט ובפרקליטות.
כתוצאה מדוח לנדוי, אישרה הממשלה את דוח הועדה על כל המלצותיו. שב"כ נדרש לשנות לחלוטין את שיטות החקירה של ולהתאימן להנחיות הועדה ולחדול משימוש בעינויים כשיטת פעולה. ההנחיה החדשה, עוררה תרעומת לא קטנה בתוך שב"כ וגם מחוץ לו כולל בקרב חברי כנסת ואישי ציבור, בטענה שיישום ההנחיות החדשות יפגע אנושות ביכולת שב"כ לסכל את הטרור הפלסטיני המופעל כנגד ישראל.
תקופה קצרה לאחר מכן פרצה האינתיפאדה הראשונה והנחיות ועדת לנדוי עמדו למבחן. התברר כי שב"כ ידע להתאים את עצמו למצב החדש ולפעול ביעילות במגבלות שהוטלו עליו, למעט מספר מקרים יוצאי דופן שטופלו במקום ובחומרה. וכך הארגון פועל מאז. כעבור שנים (ב-1999) דן בג"ץ בנושא שיטות החקירה בשב"כ ופסק כי שימוש בכוח אסורה אלא במקרים בודדים ויוצאי דופן.
כדאי לבחון את תגובת שב"כ בעבר להצעות שנועדו להסדיר את פעילותו ולהעבירה לפסים חוקיים כמקובל במדינות דמוקרטיות, ואכן יושמו. התברר כי שב"כ ידע להתאים את עצמו למצב ולפעול ביעילות במגבלות שהוטלו
החל משנת 2002, כאשר עבר בכנסת חוק שב"כ, הפך הארגון לבעל עוצמה חריגה במדינות דמוקרטיות ולמגוון נרחב על פעולותיו ניתן אישור חוקי. "צעקת הקוזאק הנגזל" הנשמעת בימים אלה נגד חוק סער מוגזמת לחלוטין. אסור לשר המשפטים לחזור בו. מדובר בחוק חשוב ואין כל חשש כי הוא יפגע ביכולותיו המבצעיות של שב"כ כפי שלא קרה בעבר. מה שלא נראה לי הוא, כי לכאורה שב"כ עושה שימוש בתקשורת לצרכיו כדי ללחוץ על שר המשפטים ולמנוע את חקיקת החוק.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט (אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו