המדרגות בדרך מבצע קדש, על הגבול בין רמת גן לבני ברק (צילום: אביב לביא)
אביב לביא

אם מרב מיכאלי רוצה לראות דוגמה מצערת לכשלים של התחבורה הציבורית - כדאי שתבקר בדרך מבצע קדש, על גבול רמת גן-בני ברק ● גרם מדרגות צר ומטונף משמש כנקודת החיבור היחידה בין תחנת הרכבת לתחנות האוטובוס במקום ● לבעיה יש פתרון פשוט - מעלית - אבל אף אחד לא מוכן לקחת אחריות על התחזוקה שלה ● ככה מבריחים את הציבור אל המכוניות הפרטיות

אם צריך לבחור מקום אחד, מקרה אחד, שמהווה תמצית מזוקקת של כשלי התחבורה הציבורית בישראל – יכול להיות שהוא נמצא על קו התפר בין רמת גן לבני ברק, בין קניון איילון לתחנת הרכבת שמעבר לכביש.

אפשר להשקיע מיליארדים בתשתיות, ברכבות קלות וכבדות, במחלפים וגשרים, אבל אם לא דואגים לקטע הקצר שמחבר בין כל אלה, לחוליה החסרה שנופלת בין הכיסאות – כאילו לא נעשה דבר.

אפשר להשקיע מיליארדים בתשתיות, ברכבות קלות וכבדות, במחלפים וגשרים, אבל אם לא דואגים לקטע הקצר שמחבר בין כל אלה, לחוליה החסרה שנופלת בין הכיסאות – כאילו לא נעשה דבר

המסע שלנו מתחיל בתחנת הרכבת בני ברק/רמת החייל. מדי שעה עוצרות בתחנה הזו כמה רכבות שמשנעות נוסעים מרחבי הארץ בדרכם למגוון יעדים במטרופולין דן: חלקם ממוקמים באזור – כמו מתחם ההייטק ברמת החייל, מגדלי בסר הרמת גנים, מתחם האאוטלטים הגדול (דן דיזיין ושות') או קניון איילון. נוסעים אחרים ימשיכו מכאן ליעדם באמצעות אחד מקווי האוטובוס הרבים שעוברים על דרך מבצע קדש שמרוחקת 200-300 מטרים בלבד מהתחנה.

על הנייר, זהו האב תחבורתי שמאפשר קישוריות משוכללת בין אמצעי תחבורה שונים, כמעט אירופה.

אבל רק כמעט. כי בין תחנת הרכבת לתחנות האוטובוס – שכאמור ממוקמות בדרך מבצע קדש – מפרידים אולי רק כמה מאות מטרים, אבל גם כמה מפלסי גובה. תחנת הרכבת שוכנת למטה, תחנות האוטובוס למעלה, על הגשר. וכדי להגיע אל הגשר צריך לטפס על כ-60 מדרגות לולייניות, ישנות, מטונפות ומוזנחות.

אם אתם מלווים בילדים עם עגלה – תשכחו מזה (אלא אם אתם נמנים עם זן הגיבורים שמסוגל לטפס 60 מדרגות עם ילד ביד אחת ועגלה ביד השנייה).

אם אתם מתקשים בהליכה, קל וחומר מתניידים בכיסא גלגלים או נעזרים בהליכון – תשכחו מזה.

כדי להגיע אל הגשר צריך לטפס על כ-60 מדרגות לולייניות, מטונפות ומוזנחות. אם אתם מלווים בילדים עם עגלה – תשכחו מזה; אם אתם מתקשים בהליכה, מתניידים בכיסא גלגלים או נעזרים בהליכון – תשכחו מזה

אם הגעתם ברכבת עם אופניים ואתם רוצים לעלות על הגשר ולהמשיך לדווש משם ליעדכם – קחו בחשבון שתצטרכו להעמיס את האופניים על הכתפיים ולטפס. וזה לא יהיה קל. במו עיני ראיתי אתמול בחור צעיר עושה את זה, וכשהגיע למעלה הוא היה רטוב כולו. דרך נפלאה להתחיל את היום.

המדרגות בדרך מבצע קדש, על הגבול בין רמת גן לבני ברק (צילום: אביב לביא)
המדרגות בדרך מבצע קדש, על הגבול בין רמת גן לבני ברק (צילום: אביב לביא)

זה שהגשר אינו מונגש על פי כל הגדרה – זה ברור; אבל גם לאנשים צעירים, בריאים וקלי צעד, חוויית הטיפוס או הירידה בגרמי המדרגות הלולייניים אינה ידידותית בעליל.

בגלל האבק והלכלוך, מדרגות המתכת חלקות במיוחד; כששני אנשים עולים ויורדים בו זמנית – וזה קורה כל הזמן – זה מסוכן, כי בצד הפנימי של הספירלה המדרגות צרות מאוד.

במהלך כחצי שעה של שהייה במקום ראיתי מספר תלת-ספרתי של אנשים עולים ויורדים במדרגות. ביניהם קבוצת חיילים וחיילות שהגיעו ברכבת מהצפון לשהייה של שבוע ביחידה במרכז, ובקושי הצליחו לגרור את המזוודות והתרמילים הכבדים במעלה המדרגות המעוקלות.

לבעיה הפשוטה לכאורה – חיבור בין הרכבת לעשרות קווי אוטובוס שהיא מזינה – אמור להיות פתרון קל: מעלית אחת מכל צד של הגשר. כל כך מתבקש ומובן מאליו, אבל זה לא קורה.

לבעיה הפשוטה לכאורה – חיבור בין הרכבת לעשרות קווי אוטובוס שהיא מזינה – אמור להיות פתרון קל: מעלית מכל צד של הגשר. כל כך מתבקש ומובן מאליו, אבל זה לא קורה

אם נוסעי הרכבת שיורדים בתחנה רוצים להימנע מהמדרגות, הם מוזמנים לבחור: או לצעוד ברגל בחום הלוהט במסלול עוקף של כקילומטר וחצי, או לקחת מונית שתביא אותם אל הגשר שניצב ממש מול עיניהם.

מבין הגופים המעורבים, נראה שרכבת ישראל עשתה את ההשתדלות הגדולה ביותר לקדם פתרון: על אף שהגשר והמדרגות נמצאים מחוץ לגבולות תחנת הרכבת, ברכבת הבינו שזה אינטרס שלהם לסייע לנוסעים ומוכנים לממן את התקנת המעליות המיוחלות ואפילו לבצע.

המדרגות בדרך מבצע קדש, על הגבול בין רמת גן לבני ברק, שוחה בטינופת והזנחה (צילום: אביב לביא)
המדרגות בדרך מבצע קדש, על הגבול בין רמת גן לבני ברק, שוחה בטינופת והזנחה (צילום: אביב לביא)

נותרה רק בעיית התחזוקה השוטפת: ברכבת אומרים שאין להם יכולת – משפטית ותפעולית – לתחזק מתקן שאינו נמצא בתחום שיפוט הרכבת, במקום שבו עובדי הרכבת, למשל, לא יכולים לנתק או לחבר את זרם החשמל במקרה הצורך. התחזוקה השוטפת חייבת להיות בידי הרשות המקומית.

אבל באיזו עירייה מדובר? איפה עובר קו הגבול בין רמת גן לבני ברק? התשובה לא לגמרי ברורה גם לגורמי המיפוי הרשמיים בישראל. ההנחה הרווחת היא שהגבול עובר בדיוק על הגשר, ושצד אחד של דרך מבצע קדש (הצד של קניון איילון) הוא רמת גני בעוד השני שייך לבני ברק.

המשמעות: אם יותקנו מעליות בכל צד של הגשר, כל אחת מהן תהיה תחת אחריותה של עירייה אחרת. רק שבינתיים אין אפילו מעלית אחת. במשך שנים, שתי העיריות התבצרו בעמדה שזו לא בעיה שלהן, ומסמסו כל ניסיון לפתרון.

אם יותקנו מעליות בכל צד של הגשר, כל אחת מהן תהיה תחת אחריותה של עירייה אחרת. רק שבינתיים אין אפילו מעלית אחת. במשך שנים, שתי העיריות התבצרו בעמדה שזו לא בעיה שלהן, ומסמסו כל ניסיון לפתרון

עם זאת, בתקופה האחרונה עיריית בני ברק שינתה גישה, ולפחות לכאורה היא מציעה לחלוק את הנטל. בתגובה לזמן ישראל נמסר: "עיריית בני ברק כואבת על ההכבדה המיותרת להולכי הרגל בגשר המדובר. ללא כל ספק, מדובר בתוואי לקוי המחייב שינוי.

גרם המדרגות בדרך מבצע קדש, על גבול רמת גן-בני ברק (צילום: אביב לביא)
גרם המדרגות בדרך מבצע קדש, על גבול רמת גן-בני ברק (צילום: אביב לביא)

"בשיחות שונות עם כל הגורמים, הובן כי עיקר הקושי הוא בהגעה למתחם הרכבת ובבחירה במיקום זה ללא אפשרות של נגישות לנוסעים ובהתאם לכך רכבת ישראל הינה חלק מהתהליך באתגר ובפתרונו.

"ועדיין, עיריית בני ברק הביעה את נכונותה לפעול ולהגיע לפתרון ושינוי מקצועי שיביא לפתרון כולל, ובתנאי שאחריות התחזוקה והתפעול השוטף תוטל במשותף על כלל הגורמים השותפים לציר. לצערנו, חלק מהשותפים גוררים רגליים בנושא ועד כה לא הובעה נכונות לשותפות בתחזוקה ותפעול של פתרונות נגישות אלו בציר תנועה משותף זה.

"אנו מנצלים במה זו לקריאה משותפת לכלל הגורמים, לשלב ידיים ולעשות הכול לפתרון מהיר, משותף ומוסכם. עיריית בני ברק תהיה, כאמור, הראשונה והחלוצה בנושא".

עיריית רמת גן, לעומת זאת, דבקה בעמדתה שהגשר אינו נמצא בשטחה המוניציפלי ולכן אין בסמכותה לפעול בנושא. ניסיונות לפנות אישית אל ראש העירייה כרמל שאמה הכהן ולרתום אותו לפתרון הבעיה העלו עד כה חרס.

עיריית רמת גן דבקה בעמדתה שהגשר אינו נמצא בשטחה המוניציפלי ולכן אין בסמכותה לפעול בנושא. ניסיונות לפנות אישית אל ראש העירייה כרמל שאמה הכהן ולרתום אותו לפתרון הבעיה העלו עד כה חרס

הרבה מאמצים ואנרגיה הושקעו במהלך השנים בניסיון לפתור את הבעיה הלכאורה פשוטה הזו. ח"כ מיקי לוי, בטרם מונה ליו"ר הכנסת, הרבה לעסוק בשנה האחרונה בסוגיית הגשר בעקבות פניות שקיבל מנוסעים עצבניים.

לפני כשנה, בתשובה לפנייתו, כתבה לו שרת התחבורה דאז מירי רגב שמשרד התחבורה והרכבת הסכימו לתכנן ולהקים מעלית, אבל, כדבריה, "נציגי המשרד קיימו פגישות עם עיריית בני ברק ועיריית רמת גן בניסיון לסכם איתם על לקיחת אחריות בנושא התחזוקה – אבל זה לא צלח, וכל רשות זרקה את האחריות על האחרת".

מיקי לוי (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מיקי לוי (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

בשולי הדברים, ומעבר לסוגיית המעלית, הצעידה באזור באופן כללי היא חוויה מפוקפקת מאוד. המתחם שלמרגלות הגשר מטונף, עתיר פסולת ודוחה. עולם שלישי בלב גוש דן. כמה סמלי ששלט ההכוונה לתחנת הרכבת ממוקם בלב מצבור אשפה והחץ מורה לכיוון שחסום להולכי רגל.

אם מרב מיכאלי, שרת התחבורה החדשה, רוצה לדעת למה כל כך הרבה ישראלים בורחים אל המכוניות הפרטיות – תחילתה של התשובה ממתינה לה למרגלות דרך מבצע קדש, על גבול רמת גן-בני ברק.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אני כל כך מסכימה איתך, שלחתי בעבר פנייה לרכבת ישראל וגם לשר התחבורה דאז בצלאל סמוטריץ ולא קיבלתי תגובה למי שנוסע לקרית עתידים מגיע פינוק שואל מפתח הרכבת מי שצריך להגיע לאזור ב"ב, ר"ג ... המשך קריאה

אני כל כך מסכימה איתך, שלחתי בעבר פנייה לרכבת ישראל וגם לשר התחבורה דאז בצלאל סמוטריץ ולא קיבלתי תגובה
למי שנוסע לקרית עתידים מגיע פינוק שואל מפתח הרכבת מי שצריך להגיע לאזור ב"ב, ר"ג צריך לטפס 3 קומות. כמה פעמים עזרתי לאמהות עם עגלות לעלות 3 קומות סיימתי עם גב כמו סימן שאלה שהרבה גברים חסונים עקפו אותנו.
הפתרון, לבנות את תחנת הרכבת מתחת לגשר והוסיף מדרגות נעות מתוך תחנת הרכבת כמו שמקובל בתחנות רבות.
אגב התחנה הנוכחית גם לא מותאמת לנכים יש מדרגות רבות .
מקווה שהשרה מיכאלי אכן תטפל בבעיה.

עוד 1,068 מילים ו-2 תגובות
סגירה