האמת שאני כבר לא מבין מה רוצים מאתנו. יש ממשלה מוזרה שמתפקדת. מתפקדת זו מילה שמתארת את הפעולה הבסיסית. הממשלה שהוקמה על חודו של קול חייבת להיות בכוננות מתמדת, לפצות מיד כל מי שמשמיע קול, כדי שהרעש לא יפריע לתפקוד.

האם לזה ייחלנו? לא, כי בניגוד לנאמר חדשות לבקרים, לאף אחד מנבחרי הציבור אין מושג ירוק מה צריך לעשות. אולי זה עומד בכללי הדמוקרטיה, אך לא עומדת בכללי האתיקה והמוסר.

האמת שאני כבר לא מבין מה רוצים מאתנו. יש ממשלה מוזרה שמתפקדת. מתפקדת זו מילה שמתארת את הפעולה הבסיסית, אבל לאף אחד מנבחרי הציבור אין מושג מה צריך לעשות

בואו ניקח למשל את החוק שמאפשר קידום פרויקטים תכנוניים. מה שמכונה חוק הותמ"ל, או בשמו המלא חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד-2014.

זהו חוק שנועד לעקוף הלכה ולמעשה את כל ארגוני החברה האזרחית שמציקים לוועדות התכנון והבניה. נבחרי הציבור מעדיפים אינטרסים כלכליים ופתרונות בשליפה, ומחפשים כל דרך לחמוק מהערות ומהתנגדויות אזרחיות בעלות משקל וראיה מתכללת. וזו התוצאה הסופית: שבעה עשר ח"כים הצביעו בעד ואחד הצביע נגד. זו דוגמה לחוק שהוא הוראה שעה המוארכת מפעם לפעם, בדיוק כמו הוראת השעה המכונה חוק ההסדרים ועוד הוראות שעה רבות מנשוא שמעטרות את ספר החוקים בימי הקורונה המתישים.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג יוצאת נגד הארכת חוק הותמ"ל https://t.co/FHo9L41kuX pic.twitter.com/nHQkwf2afc

— Globes גלובס (@globesnews) July 6, 2021

במילים אחרות. המחוקקים הישראליים רותמים את הדמוקרטיה למבצעי חקיקה עם מיעוט משתתפים, וכך חוקים עוברים בלי כל עיכוב בסרט נע שמלווה בלהג בלתי פוסק של אופוזיציה וקואליציה.

ועוד לא נכנסנו בכלל לחוקי החירום ותקנות החירום שכבר התרגלנו אליהם בחודשים האחרונים. חוקי חירום שמגדירים מי יכול להיכנס לחללים סגורים ציבוריים ומי לא. חוקי חירום שנחקקו באותה הצורה ועם אותו דפוס חשיבה, לפיו אין צורך בהסכמה מלא אלא ברוב פשוט. דפוס חשיבה שבסיסו מאפשר ל-61 נבחרי ציבור לקבל החלטות בניגוד מוחלט לרצונם ועמדתם של 59 נבחרי ציבור.

המחוקקים הישראליים רותמים את הדמוקרטיה למבצעי חקיקה עם מיעוט משתתפים, וכך חוקים עוברים בלי כל עיכוב בסרט נע שמלווה בלהג בלתי פוסק של אופוזיציה וקואליציה

במשטרים טוטליטריים יש בדרך כלל קבוצה קטנה של שליטים ולעיתים אף שליט כל יכול. שוחרי החופש והדמוקרטיה מביטים בשלוות נפש על הנעשה כאן ולא קולטים שהחלטות המתקבלות בהצבעה, כשרק מקצת הנבחרים טורחים להפגין בה נוכחות – הן החלטות לא ראויות. ומובן שנבחרי הציבור שאינם משתתפים בתהליך אינן ראויים פי כמה.

מקל ההנהגה הועבר בדרך חוקית אך תמוהה למי שמפלגתו מונה שבעה חכ"ים כשאחד מהם הכריז על עצמאות. גם נתניהו השתמש בחוק לא אתי כדי לפזר את הכנסת עוד לפני שהוקמה הממשלה. נוסיף על כך את הנשיא, שהוא ראש מדינה נטול סמכויות ושיקול דעת. דווקא במקרים כאלה נשיא מדינה יכול לעלעל בקוד האתי, אילו היה כזה, לומר את דברו, ולמנוע התנהגות לא ראויה של נבחרי ציבור.

הלכה ולמעשה, בהעדר קוד אתי מתאים לממשלה, לכנסת ולרשות השופטת, הסביר והראוי הוא בעיני המתבונן. איך הוא או היא תופשים את טובת הציבור. בשל המבנה המורכב של הכנסת מרובת המפלגות, התופעות הללו של התנהגות חוקית אבל לא אתית, רווחות והופכות לכללי ההתנהגות בפועל של נבחרי ונבחרות הציבור.

וכשזה דפוס ההתנהגות הרווח בהנהגת המדינה, אין מה להתפלא שאזרחיה מחפשים כל דרך להתאים את עצמם. ממש באקראי נתקלתי בידיעה על בעלת דירה שמחייבת שוכרים להתאים למודל נכון לטעמה, ואלה חייבים לחתום על מסמכים ושטרות חוב הרבה מאוד מעבר לנדרש. זה לא סיפור בודד אלא תופעה. מראה מקום לחוסר האמון הבסיסי בין בני אדם. לצערי גם במקרים כאלה, אלה שאין להן ברירה חותמים על מה שנדרש, כי הם זקוקים לדירה.

תופעות ההתנהגות החוקית אך לא אתית רווחות והופכות לכללי ההתנהגות בפועל של נבחרי הציבור. וכשזה דפוס ההתנהגות הרווח בהנהגת המדינה, אין להתפלא שאזרחיה מחפשים להתאים את עצמם

ונשוב אל כותרת הרשומה ואל הבקשה הפשוטה שלי: נמאס מהמשפטים בנוסח: "הכתובת הייתה על הקיר" או "חוקי אבל מסריח". למה נמאס? כי הפתרון הוא קוד אתי מחייב לרשויות השלטון, כדי שהאינטרס הציבורי המוסכם יוביל את מי שמנהיגים את המדינה.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.