JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עפר שלח על חוק הגיוס: "ההחלטה הזו מערערת את כל היסודות של צבא העם" | זמן ישראל
עפר שלח על חוק הגיוס:

"ההחלטה הזו מערערת את כל היסודות של צבא העם"

חוק הגיוס שעבר אתמול בממשלה הוא כל מה שהחרדים ייחלו לו, למרות שהם יצביעו נגדו ● השאלה עתה היא האם החרדים אכן יצאו לעבוד ● ביהדות התורה אומרים שכן, עפר שלח - המומחה הגדול בסוגיה - מפקפק בכך שהחוק ישנה משהו בחברה החרדית ● אבל הוא כן מאמין שהחוק יוביל "לשבר גדול בציבור הכללי" ● "אם לא יהיה גיוס אחד לכולם, ספק אם יהיה גיוס חובה למישהו"

גבר חרדי חולף על פני שלט המצביע על לשכת הגיוס בירושלים, 5 בדצמבר 2019 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
אוליבייה פיטוסי/פלאש90
גבר חרדי חולף על פני שלט המצביע על לשכת הגיוס בירושלים, 5 בדצמבר 2019

הממשלה קיבלה אתמול (ראשון) פה אחד את אחד החוקים החשובים בתולדות הסוגיה הבלתי נגמרת סביב גיוס החרדים לצבא. דווקא בימים שבהם החרדים מחוץ לקואליציה, הם זוכים לפרס הגדול מכולם – הורדת גיל הפטור מגיל 24 ל-21. פירוש הדבר: המדינה מעניקה לגיטימציה לעשרות אלפי חרדים שלא רוצים ללכת לצבא, ועכשיו הם יכולים לצאת לעבודה.

"חרדים לעולם לא ישרתו בדרך הזו. בושה לכל מי שחתום על החוק הזה", מיהרו להגיב בפורום לשוויון בנטל.

החרדים מרוצים עד הגג. זהו עוד שלב בדרך שפוטר אותם מגיוס בכלל. בשלב הבא יורידו כנראה את הפטור לגיל 18 וחסל סדר גיוס החרדים במדינה אחת ולתמיד. בינתיים החרדים יציגו הסתייגויות ובבוא היום יצביעו נגד החוק בכנסת, גם אם הם יהיו בעדו.

הנרטיב החרדי קובע שכל מה שקושר חרדים עם שירות הביטחון והגיוס במסגרת חוק מדינה הוא פסול מעיקרו. כך היה תמיד, וכך יקרה גם הפעם. בתפיסה החרדית, כל דיון, שיח, ועדה, הצעת חוק או חוק בעניין הזה דינו שלא להתקיים בכלל.

הפגנות חרדים נגד חוק הגיוס, 13 באוגוסט 2019 (צילום: פלאש90)
הפגנות חרדים נגד חוק הגיוס, 13 באוגוסט 2019 (צילום: פלאש90)

השאלה הגדולה היא האם החרדים אכן יצאו לעבוד בעקבות החוק הדרמטי שעבר את אתמול בממשלה. בכירים ביהדות התורה ששוחחתי איתם אתמול טוענים שכן.

"יש המון חרדים שיושבים בכולל ולא יוצאים לעבודה, או עובדים בשחור, בסתר", הסביר אחד מהם. "אם הם יצאו לעבוד, יתפסו אותם וישלחו אותם לצבא. מהיום זה יהיה מותר. אנשים יוכלו לעבוד בלבן, בלי פחד, וגם המדינה תרוויח את המסים שלה".

"יש המון חרדים שיושבים בכולל ולא יוצאים לעבודה, או עובדים בשחור, בסתר. אם הם יצאו לעבוד, יתפסו אותם וישלחו אותם לצבא. מהיום זה יהיה מותר. אנשים יוכלו לעבוד בלבן, בלי פחד, וגם המדינה תרוויח מסים"

עפר שלח מפקפק בטיעון הזה. הוא לא מאמין ביציאת החרדים לעבודה בעקבות החלטת הממשלה. את ההחלטות שקיבלה אתמול הממשלה (השתיים הנוספות נוגעות לאורך השירות והעלאת הפנסיה הצה"לית) מגדיר שלח בארבע מלים "אחת יותר מטומטמת מהשנייה".

שלח פרסם אתמול מאמר מרתק בכתב העת "תלם", על סיפור הגיוס החרדי, תחת הכותרת "גיוס אחר לכולם". אין מי שמכיר כמוהו את הסוגיה. שלח היה חבר כנסת ביש עתיד, חבר בכיר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדה לניסוח חוק הגיוס. הוא ישב בכל הפורומים הפרלמנטריים שעסקו בגיוס חרדים וכתב ספרים על מדיניות הביטחון.

עפר שלח (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
עפר שלח (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לטענתו, אין אפשרות ממשית לגיוס חרדים ובעצם מדובר באחיזת עיניים. "הקרב על השוויון בנטל הוא לא יותר מהצגה אחת גדולה", הוא כותב.

"הסיפור של הורדת גיל הפטור זה שטויות", אומר שלח לזמן ישראל. "אף חרדי לא יצא לעבודה. אני רואה שגם בחוק שעבר הם מורידים את הגיל ואחר כך מעלים בשנה. זה לא רציני. החרדים לא מתחבאים בישיבות. זו מחשבה מופרכת. הם לא עובדים מסיבות שקשורות באורח החיים שלהם, ההרגלים, לימודי הליבה, האנגלית שהם לא יודעים".

"אף חרדי לא יצא לעבודה. אני רואה שגם בחוק שעבר הם מורידים את הגיל ואחר כך מעלים בשנה. זה לא רציני. החרדים לא מתחבאים בישיבות. זו מחשבה מופרכת"

"מה שיותר חמור זה הבג"ץ החילוני הראשון שיוגש בעקבות החוק הזה", מוסיף שלח. "כאשר הפטור לחרדים ירד לגיל 21, יגיע מתגייס לצה"ל ויגיד שגם הוא רוצה. למה לא? חבר'ה צעירים יתחמקו משירות בכמויות. הם יגררו את הגיוס וידחו אותו ובסוף יבקשו פטור, כמו החרדים. ההחלטה הזו מערערת את כל היסודות של צבא העם, שהם קורסים ממילא.

"אם ראש הממשלה בנט רוצה לפטור את החרדים, אסור לו לעשות את זה בדרך הזו. שיסתכל על הכול דרך הפריזמה של הציבור הכללי. כל פסיכיאטר יכול לתת סעיף נפשי, וזה יקרה דווקא בשכבות הגבוהות, המקושרות. גם היום 30% משתחררים על סעיף כזה, כמעט כמו מספר החרדים שלא מתגייסים".

הפגנה נגד חוק הגיוס בירושלים, 2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הפגנה נגד חוק הגיוס בירושלים, 2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שלח מדבר בספרו "האומץ לנצח" על שירות אזרחי-ביטחוני אלטרנטיבי של החרדים, אבל נדמה שהוא מיואש גם מהאפשרות הזו. "אף אחד לא ילך לכלום. אולי כבר עדיף לפטור את כולם. אולי אנחנו בדרך לשם. מה שבטוח, אנחנו הולכים לשבר גדול בציבור הכללי. אם לא יהיה גיוס אחד לכולם, ספק אם יהיה גיוס חובה למישהו".

"אולי כבר עדיף לפטור את כולם. אולי אנחנו בדרך לשם. מה שבטוח, אנחנו הולכים לשבר גדול בציבור הכללי. אם לא יהיה גיוס אחד לכולם, ספק אם יהיה גיוס חובה למישהו"

אגב, אתה מציע גם לשנות את השיח של השמאל מול החרדים. אולי תצמח מזה גם תועלת פוליטית.
"נכון. אתה לא יכול לנצח במאבק על לבם של החרדים אם תדבר איתם על ארץ ישראל השלמה. תציג להם תמונת עולם שאתה מאמין בה והיא רלוונטית לעולם שלהם, אז זה יהיה אחרת. השקפה כלכלית וחברתית, למשל.

"הבעיה היא שהשמאל בממשלה הזו הוא לא באמת שמאל, ועכשיו הם חותמים על תקציב ואג'נדה כלכלית ימנית. הם לא רוצים להזיז כלום. הם לא רוצים שנתניהו יהיה שם, וחוץ מזה אין להם שום עניין אחר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 698 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 10 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.