הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן, קריסת צבא אפגניסטן, הכניסה המיידית של הטליבאן לעיר הבירה קאבול ובריחת נשיא אפגניסטן וההנהגה הבכירה של המדינה, גרמו להלם בעולם המערבי ובעיקר בארה"ב.

אכן, נסיגות צבאיות אינן מצטלמות היטב. עדיין טרייה בזיכרון הנסיגה האמריקאית מסייגון (דרום וייטנאם) בשנת 1975, ולא נשכח את התמונות הקשות מנסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. אין נסיגות שמחות.

נסיגות צבאיות אינן מצטלמות היטב. עדיין טרייה בזיכרון הנסיגה האמריקאית מסייגון (דרום וייטנאם) בשנת 1975, ולא נשכח את התמונות הקשות מנסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. אין נסיגות שמחות

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן שהייתה צפויה לפחות כשנה מעלה שאלות רבות. אני מבקש לדון ולהתייחס למספר היבטים מודיעיניים בהקשר לאירוע אסטרטגי זה.

כמה זמן ייקח לטליבאן להשתלט על אפגניסטן?

אנליסטים של סוכנויות המודיעין של ארה"ב, כעיקר ה-CIA וה-DIA, לא הצליחו להעריך עד כמה מיידית תהיה השתלטות הטליבאן לאחר שארה"ב תסיג את כוחותיה מאפגניסטן. הנשיא ביידן בהודעתו לאומה הודה כי הממשל קיבל הערכות מודיעין לא נכונות בדבר יכולות העמידה של צבא אפגניסטן מול הטליבאן. הטעויות בהערכה של עוצמת הטליבאן היו משותפות לכלל קהיליית המודיעין האמריקאית.

קהיליית המודיעין האמריקאיות נתנה הערכות-יתר ליכולותיו של צבא אפגניסטן "לעמוד בפרץ" ולהגן את השלטון במשך כשנתיים, והערכות-חסר באשר ליכולות של הטאליבן להשלים את ההשתלטות במהירות.

יכולות של הצבא האפגני, שהערכות-היתר שלהן התבררו כמשוללות כל יסוד, לא נבעו מהיעדר יכולת צבאית וחוסר בציוד אלא מחוסר המוטיבציה של החיילים והמפקדים, שצוידו בכלי נשק מהמקדמים בעולם, להגן על ארצם בו השקיעה ארה"ב 89 מיליארד דולר לאורך עשרים שנות הימצאותה שם. כל הציוד הצבאי נפל לידי הטליבאן.

שאלת היכולות של הצבא האפגני ומה יקרה אחרי הנסיגה הטרידו לא מעט את קהיליית המודיעין האמריקאית. בתחילת שנת 2021 היה כמעט קונצנזוס בקרב האנליסטים במודיעין ארה"ב כי המשטר האפגני יחזיק מעמד לפחות במשך כשנתיים. אולם קונצנזוס זה החל להיסדק לפני כחודשיים -שלושה כאשר אנליסטים של ה- CIA החלו לבטא דעות פסימיות לגבי כוחו של הצבא האפגני והממשלה והעריכו כי קאבול נמצאת בסכנת כיבוש יותר מהיר ממה שחשבו קודם לכן וכך גם מרכזים אורבניים אחרים במדינה.

ההערכות הפסימיות לא זכו להכרה ולתשומת לב של הממשל האמריקאי החדש, שהמשיך להאמין ביכולותיה של ממשלת אפגניסטן לעמוד מול הטליבאן. מה גם שההערכות הפסימיות היו כתובות באופן כזה, שהיה קשה לעיתים להבין את משמעותן ועד כמה הן מבוססות.

קהיליית המודיעין האמריקאיות נתנה הערכות-יתר ליכולותיו של צבא אפגניסטן "לעמוד בפרץ" ולהגן את השלטון במשך כשנתיים, והערכות-חסר באשר ליכולות של הטאליבן להשלים את ההשתלטות במהירות

נראה כי ה"בית הלבן" הסתמך בעיקר על ההערכות שנכתבו בתחילת השנה, לפיהן הממשל האפגני יחזיק מעמד ולא יהיה שינוי כה מהותי בתוך אפגניסטן לאחר יציאת הצבא האמריקאי.

ארגוני מודיעין אחרים בארה"ב, בעיקר ה-DIA (גוף המודיעין של משרד ההגנה) לא קיבלו את ההערכות היותר פסימיות של  ה-CIA, וההערכה שלהם כי אפגניסטן תחזיק מעמד היא זו שבסופו של דבר השפיעה על הבית הלבן.

המודיעין האמריקאי ואנשי המועצה לביטחון לאומי לא העריכו נכון עד כמה מערכות הצבא והביטחון הממשלתיות באפגניסטן פריכות ולאמיתו של דבר נעדרות יכולת הישרדות ללא תמיכת ארה"ב בשטח.

הפקרת אזרחי אפגניסטן שסייעו לצבא ארה"ב

ההשתלטות המהירה של הטליבאן על קאבול הייתה בלתי צפויה רק לאלה שלא עקבו אחרי ההתפתחויות במדינה. מאז אוקטובר 2020, כאשר נמסר רשמית שכוחות ארה"ב ייצאו מהמדינה, ממשל ביידן אימץ את המדיניות של ממשל טראמפ, שנדחפה על ידי  צבא ארה"ב אשר המליץ על כך לממשל.

דיווחים עיתונאיים של עיתונאים מערביים ששהו באפגניסטן העריכו כי הטליבאן ישתלט במהירות לאחר יציאת צבא ארה"ב, וכי לא צפויה התנגדות של צבא אפגניסטן.

כבר אז התחילו אפגנים רבים, במיוחד אלה שסייעו לצבא ארה"ב, לחפש כל דרך לעזוב את המדינה. המראות בתקשורת של אלה שניסו בימים האחרונים למצוא מקלט במערב היו רק סוף התהליך שהחל לפני כשנה. רבים מאלה ששיתפו פעולה עם צבא ארה"ב פעלו במשך חדשים לקבל מקלט מדיני בארה"ב אך ארה"ב עשתה מעט מאד בנושא, ובעיקר לא נערכה לסייע לאותם משתפי פעולה ביום שבו ארה"ב תעזוב רשמית.

מראות הימים האחרונים בתקשורת של המנסים למצוא מקלט במערב, היו רק סוף התהליך שהחל לפני כשנה. רבים ממשתפי הפעולה עם צבא ארה"ב פעלו במשך חדשים לקבל מקלט מדיני בארה"ב, אך הושארו מאחור

מתברר כי ארה"ב השאירה מאחור את אלה שסייעו לה. בעיקר כאלה ששימשו כמתורגמנים בצבא האפגני והאמריקאי, ואלה שהשתתפו בחקירות של אנשי טליבאן. זאת  למרות שהיה לארה"ב מספיק זמן להכין רשימות מסודרות ולהוציא אותם ואת בני משפחתם מבעוד מועד. יצוין כי במידה רבה כך גם קרה כאשר ארה"ב יצאה ב-1975 מוויטנאם.

האם המודיעין האמריקאי ידע שהטליבאן מכין את הקרקע להשתלטות מהירה?

מהמידע שמתפרסם ממקורות המקורבים לקהיליית המודיעין האמריקאית עולה, כי האמריקאים היו עיוורים לכך שהטליבאן עשה בחשאי הסכמים עם שבטים בפרובינציות ברחבי אפגניסטן שלא תמכו בו, מיד כשהחלו להישמע קולות על יציאת ארה"ב. זה עוד בתקופת טראמפ ובמיוחד לאחר כניסת ביידן לבית הלבן.

בניגוד למה שחושבים, לטליבאן יש אופוזיציה חזקה באפגניסטן בעיקר בפרובינציות הצפוניות של המדינה ולכן היה חשוב למנהיגיו להגיע להסכמים לפני הפריצה לקאבול. החוסר במודיעין זה השפיע על הערכות ארה"ב לגבי יכולותיו של הטליבאן ולגבי הזמן שייקח לו להשתלט על המדינה.

הטעויות בהערכה לא היו רק של ארה"ב. מדינות נוספות שלחמו באפגניסטן – גם הן טעו בהערכת המצב לגבי מה שיקרה אחרי צאת צבא ארה"ב מאפגניסטן.

האמריקאים היו עיוורים להסכמים החשאיים בין הטליבאן לשבטים הפרובינציות האפגניות שלא תמכו בו, שנערכו מיד לנוכח הקולות על יציאת ארה"ב, עוד בתקופת טראמפ ובמיוחד לאחר כניסת ביידן לבית הלבן

בהודעה שפרסם שר החוץ הגרמני ביוני 2021 נטען, שלא סביר כי הטליבאן ישתלטו על המדינה תוך מספר שבועות מצאת האמריקאים. שרים בממשלתה של אנגלה מרקל חזרו על אותה הערכה בימים שלאחר מכן.

ארגון המודיעין הגרמני ה-BND (עוסק במודיעין חוץ) הסביר בדיעבד כי הסיבה להערכה vמוטעית של המודיעין הגרמני היא כי לגרמנים לא היו מקורות-אנוש איכותיים באפגניסטן. אחרים המקורבים למודיעין הגרמני טענו כי לגרמנים לא היה מושג על עוצמת המערכת הביטחונית האפגנית לאחר יציאת ארה"ב.

בגרמניה עוסקת התקשורת בעניין זה ומועלות הצעות לבדוק את ביצועי המודיעין הגרמני על ידי הקמת ועדת חקירה.

סיכום

אף מדינה לא הצליחה להשתלט על אפגניסטן. הבריטים ניסו זאת שלוש פעמים – פעמיים במאה ה-19 ופעם אחת במאה ה-20 והובסו. רוסיה פלשה בשנת 1979 ויצאה מובסת לאחר מלחמה שנמשכה כ-10 שנים. ועכשיו במאה ה-21, ארה"ב  יוצאת משם בשן ועין. ההיסטוריה חוזרת על עצמה. לא לומדים מההיסטוריה.

אף מדינה לא הצליחה להשתלט על אפגניסטן. הבריטים ניסו 3 פעמים – פעמיים במאה ה-19 ופעם במאה ה-20 והובסו. רוסיה פלשה ב-1979 ויצאה מובסת לאחר כעשור של מלחמה. וכעת ארה"ב יוצאת משם בשן ועין

הקושי של המודיעין האמריקאי להבין את המתרחש באזור זה בא לידי ביטוי בולט לפני כשנה, כאשר ארה"ב הופתעה מהמתקפה של אזרבייג'ן על אזור נגורנו קאראבך שהיה בידי שכנתה ארמניה. אזרבייג'ן השיגה ניצחון מוחלט במערכה והשליטה באזור זה עברה אליה. ה-CIA מעולם לא סיפק הסבר על הכשלון המודיעיני שלו במיוחד שהנוכחות שלו  באזרבייג'ן מאד משמעותית בגין ההתמודדות עם איראן.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט (אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב.