JavaScript is required for our website accessibility to work properly. כרמלה כהן שלומי: שכול בשירות פוליטי | זמן ישראל

שכול בשירות פוליטי

בית העלמין הצבאי בגבעת שאול בערב יום הזיכרון, 13 באפריל 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
בית העלמין הצבאי בגבעת שאול בערב יום הזיכרון, 13 באפריל 2021

הסערה סביב נפילת החייל בראל חדריה שמואלי על גבול עזה מוכיחה שוב, למי שלא הבין עדיין, שבעידן נתניהו וכנראה גם אחריו הפוליטיקה חצתה מזמן את הגבול ועלתה על אזרחי.

הסערה סביב נפילת החייל בראל שמואלי על גבול עזה מוכיחה שוב, למי שלא הבין עדיין, שבעידן נתניהו וכנראה גם אחריו הפוליטיקה חצתה מזמן את הגבול ועלתה על אזרחי

פוליטיקאים, בלי שמות, טוב, נתניהו, רותמים את צה"ל כדי לחדד מסרים פוליטיים ועושים שימוש ציני ומחושב בטרגדיה של משפחות, לפי שיוך פוליטי.

התמונה המטורפת שהעלתה הביביסטית אורלי לב, ובה בנט מציג ידיים מגואלות בדם, כאילו ביצע לינץ' בחייל בראל, צריכה להטריד כל אזרח. אורלי לב היא הצדקת שהטרידה גם את משפחת החייל תם פרקש ז"ל.

צה"ל מזמן לא "הילד של כולנו", ולמרות שחייל אינו ילד הוא נגרר למרכז הזירה כדי לשרת אג'נדה ופוליטיקאי ציני ששלט כאן יותר מעשור. מאז כניסת נתניהו לבלפור, אם לדייק.

זה החל בקטן ועצוב עם אחיו יוני ז"ל והלך ותפח. מבצע יונתן הפך ממבצע הרואי של חיילים במדינת אויב למופע יחיד של נתניהו, האח השכול שאין בלתו.

שלטון היחיד שלו יצר זהות ברורה בין המדינה לבין השליט המגלומן שראה בעצמו מושיע, ובחסות כת שבעבר נקראה ליכוד ובשנות שלטונו שהפך לשלטון ללא מצרים נטול יורשים פוטנציאליים, עברה לשרת אותו, ואותו בלבד.

הזהות המוחלטת בין ראש הממשלה למדינה עברה לצבא. מלחמת צוק איתן, שלא באה אלא להוכיח שרק נתניהו ימוטט את החמאס, הסתיימה בתחינה אילמת להפסקת אש. עשרות חיילים לא שבו הביתה, ביניהם אורון שאול והדר גולדין, שנותרו תעלומה נוראה אשר נתניהו לא שילם עליה – ולו באזכור מקשר.

זה לא שרט במילימטר את ציפוי הטפלון של נתניהו, לא חוסר המוכנות של הצבא, לא הימ"חים המוזנחים ולא שערוריית הנגמ"ש הישן והלא ממוגן בו נהרגו לוחמים בקלות דעת בלתי נסלחת.

זה לא שרט במילימטר את ציפוי הטפלון של נתניהו, לא חוסר המוכנות של הצבא, לא הימ"חים המוזנחים ולא שערוריית הנגמ"ש הישן והלא ממוגן בו נהרגו לוחמים בקלות דעת בלתי נסלחת

התבוסה הצורבת וההתקפלות המהירה לא דבקה בנתניהו ממוטט החמאס. לא הפגנות שדרשו הפקת לקחים או התפטרות. אל תגזימו. הוא פסע מעדנות מעל ההריסות, גם אלה של העיתונות, ניער את החליפה ולא הזכיר יותר את משענת הקנה הרצוץ שנקראה ביהירות מוקדמת מדי "צוק איתן".

התקשורת שמסקרת כעת את התקיפות נגד בנט בנושא מותו העצוב של בראל שמואלי זרמה עם המחדל הנורא.

מאז הפסיד נתניהו את השלטון, שעבר לידי ממשלת בנט-לפיד, נרשם שינוי. העיתונות התנערה, אבל החצים הופנו לבנט בורא הקורונה, לא לכיוון נתניהו, שמעל 6400 איש מתו מקורונה במשמרת השערורייתית שלו, עם הרכבת האווירית של החולים והנשאים מארה"ב ומו"מ טלפוני מתרפס עם הנכד של הרב קנייבסקי.

"בנט יוכל לטפל בקורונה?" פקפקו באולפני החדשות, כאילו נתניהו הצילנו מידיה. כל נושא חדשותי נפיץ שקשור לנתניהו, כמו גריסת מסמכים בבלפור או נסיעה לאחוזת נופש מפונפנת בהוואי מוכת הקורונה, כולל הילד והמאבטחים ומיליארדר המחמד  שהוא גם עד תביעה במשפטו (הצוללות במיליארדים והמניות ב-16 מיליון נשכחו, תודה למי שלא שואל), כל אלה ועוד רבים וגרועים – עוברים כמו מים מתחת לגשר-העיתונות שרוח נתניהו עוד מרחפת מעליו. חדרי החדשות זקוקים לגמילה דחופה.

איתרע מזלו של ראש הממשלה בנט, שנפילתו של החייל בראל על גבול עזה קרתה במשמרת שלו. נתניהו כבר היה מזדהה ומשווה עם נפילת אחיו הגדול אבל לבנט אין אח חלל, רק חברי נפש שנפלו בקרב, והארץ נסערה כאילו מאז קום המדינה לא היה כדבר הזה.

חצי התקשורת הופנו לבנט בורא הקורונה, לא לנתניהו, שמעל 6400 איש מתו ממנה במשמרתו השערורייתית, עם הרכבת האווירית של החולים והנשאים מארה"ב והמו"מ הטלפוני המתרפס עם הנכד של הרב קנייבסקי

המשפחה נזעקה, האב האשים והעליב ותבע ועדת חקירה ועריפת ראשים, פוליטיקאים ואנשי צבא הגיעו לבקר ולספוג הערות על תפקודם, ולא רק מהמשפחה הכואבת. כל אזרח נהיה שופט ודרש הפקת לקחים כאן ועכשיו ובנט הביתה.

כולם תובעים לדעת מה עשה שם החייל.
ובכן, שירת בצה"ל.

ולמה לא שמרו עליו?
שאלה טובה. עשרות אלפי אימהות התחבטו בה בלילות ללא שינה מאז קום המדינה כש"הילדים של כולנו" שירתו בקרבי במקומות שלא ברא השטן. תדע כל אם עברייה שממשלות ישראל לדורותיהן, כולל נתניהו, לא שמו עליה. של כולנו עאלכ. קבלו תיקון: הם רכוש צה"ל וזה לא קרה לראשונה לפני שבועיים. בראל ז"ל הוא עוד אחד במצעד האיוולת המזרח תיכוני.

ושום דיון על הימצאותנו בעזה מול אזרחים שאין להם מה להפסיד זולת חיים זולים. הורים לחיילים, איפה הייתם עד עכשיו? זה קורה יום יום, שעה שעה, שנים רבות מדי. עושים את אותו הדבר ומצפים לתוצאה אחרת שלא תגיע.

תושבים פלסטינים מסתערים על חומה בצורה שמאחוריה חיילים חמושים באפודי מגן ונשק חם. בנט לא יכול לשמור עליהם, אלא אם ישלח את המאבטחים שלו במקומם.

האב האשים והעליב ותבע ועדת חקירה ועריפת ראשים. כולם תובעים לדעת מה עשה שם החייל. ובכן, שירת בצה"ל. ולמה לא שמרו עליו? שאלה שעשרות אלפי אימהות התחבטו בה בלילות ללא שינה מאז קום המדינה

או, לשם שינוי, ידבר. סתם זרקתי רעיון. אל תקחו אותו ברצינות. מה פתאום לדבר? אין עם מי.

אז נשתוק.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 754 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 1 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.