קשה להאמין שבאותה מדינה ממש, בטווח של כמה עשרות קילומטרים בלבד, נתקלנו בשבוע האחרון בהבדלים תהומיים בהתייחסותם של עובדים בשני מוסדות ציבור שונים לנושאים שהם מופקדים על ניהולם התקין.

קשה להאמין שבאותה מדינה ממש, בטווח כמה עשרות קילומטרים בלבד, נתקלנו בשבוע האחרון בהבדלים תהומיים בהתייחסות עובדים בשני מוסדות ציבור שונים לנושאים שהם מופקדים על ניהולם

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מצד אחד שירות בתי הסוהר, שנכשל בתפקיד הבסיסי ביותר המוטל עליו והוא לשמור על האסירים שנמצאים מאחורי סורג ובריח ולמנוע את בריחתם. במקרה זה המחדל חמור עשרת מונים, כי לא מדובר באסירים שהורשעו בביצוע עבירות צווארון לבן אלא בששה מחבלים. מרביתם אנשי הג'יהאד האיסלמי, כולם ארכי רוצחים שהורשעו בביצוע מעשי רצח אכזריים, שהצליחו ללא קושי להערים על הסוהרים ועל כל האמצעים הטכנולוגים שעומדים לרשותם ולברוח מהכלא באישון לילה.

מצד שני רשות כבאות והצלה, ארגון שספג אסון נורא בשריפה הגדולה בהר הכרמל ב-2010, בה ניספו 44 סוהרים, אנשי משטרה ולוחמי אש. הארגון הזה שהוקם ב-2013 (במקום מערך הכבאות) תיפקד השבוע בצורה מקצועית ואחראית לעילא ולעילא ומנע אסון כבד בחולון.

לאחר שהדיירים המתגוררים ברחוב סרלין 38 בעיר התלוננו על סדקים בקירות ועל כך שאינם מצליחים לסגור את הדלתות, הגיעו מיד אנשי כבאות והצלה והורו לעשרות משפחות לפנות לאלתר את ביתן כי קיימת סכנה להתמוטטות מיידית של הבניין. התנהלות זו מלמדת כי ישנם עובדי ציבור הממלאים את תפקידם בצורה ראויה, אחראית ומקצועית כפי שמצופה מכל עובד ציבור. לעומתם, כאמור,  ישנם עובדי ציבור כמו בשב"ס, שמזלזלים בתפקידם, אינם מקפידים על ההנחיות ועקב זאת גורמים לנזקים עצומים ולכאב ראש עצום לכל גורמי הביטחון במדינה.

יתרה מזו, אצלנו קיימת גם התרבות הקלוקלת לפיה האנשים האחראים לכשלים ולמחדלים אינם לוקחים על עצמם אחריות. נדירים המקרים שבהם אנשים שבתחום אחריותם אירעו אסונות, מחדלים ותקלות, מגלים אחריות ציבורית, ומגישים את התפטרותם.

אפילו גולדה מאיר, שכיהנה כראש הממשלה במלחמת יום הכיפורים, לא הסיקה מסקנות ולא התפטרה בעקבות הכשלון הגדול, אלא הציגה שוב את מועמדותה, ומפלגתה (מפלגת העבודה) אף זכתה בבחירות, כך שמאיר הקימה את הממשלה החדשה.

אצלנו קיימת גם התרבות הקלוקלת, לפיה האחראים לכשלים ולמחדלים אינם לוקחים אחריות. נדירים המקרים שבהם אנשים שבתחום אחריותם אירעו אסונות, מחדלים ותקלות – מגלים אחריות ציבורית ומתפטרים

תופעת החפיפניקיות בחברה הישראלית איננה חדשה. היא קיימת בארץ עשרות שנים. ביטוי נוקב לכך נתן יצחק רבין ז"ל ב-1992 כשכיהן כראש הממשלה. ארבעה חודשים לאחר שנבחר לתפקידו הוא אמר בטקס סיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה:

"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם פרטי ושם משפחה – זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'. הצירוף, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום-יום, הוא בלתי נסבל. ה'יהיה בסדר' מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה'יהיה בסדר', אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותה קריצת עין, אותו 'סמוך עליי', הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת ה'חפיף' היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש'יהיה בסדר' פירושו שהרבה מאוד לא 'בסדר'".

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעיתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של ״הארץ״ ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תוכניות בערוץ הכנסת, הפיק הסרט התיעודי ״חומות של שתיקה״ על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופרסם חמישה ספרים. האחרונים שבהם ״מתחככים״, על הכנסת ו״סופה עזה״ על המלחמה הנוכחית . זכה ב-2021 לפרס למפעל חיים בתקשורת מהמכללה האקדמית ״כנרת״. בסוף אפריל 2021 יצא לגמלאות.