הטלפון מצלצל. אני מסתכל במסך: מספר חסום. אולי עצור מתקשר מתחנת משטרה? אולי משהו בהול אחר?

אז אני לוחץ על המסך ועונה: הלו? בהתחלה יש שתיקה. אחר כך יש רעשים בקו. בעייה של קליטה. אין לי כוח לזה. אני מותש. כבר שנים רבות אני מותש. אני עומד לנתק.

הטלפון מצלצל. אני מביט במסך: מספר חסום. אני לוחץ על המסך ועונה: הלו? בהתחלה יש שתיקה. אחר כך רעשים בקו. בעיית קליטה. אין לי כוח לזה. אני מותש. כבר שנים רבות אני מותש. אני עומד לנתק

אבל דווקא כשאני עומד לנתק, השתיקה נגמרת. פתאום אני שומע קול מהצד השני. קול קצת מתכתי בגלל הבעיות בקליטה. קול ששובר שתיקה.

הקול מהצד השני אומר: הלו, דניאל?

ואני אומר לו: כן. זה אני. מי אתה?

הקול מהצד השני אומר שהוא אלוהים. הוא מבקש שאני לא אחשוב שהוא משוגע או משהו. אני לא איזה בן אדם במצב פסיכוטי, ככה הוא מסביר. אין לי מאניה דיפרסיה, הוא אומר (למרות שאני די דיכאוני רוב הזמן, הוא מוסיף). גם לא סכיזופרניה פרנואידית (למרות שלפעמים יש לי פרנויות, הוא מדגיש בצער).

אני באמת אלוהים, הוא אומר. ואני עונה לו בקול מרגיע: סבבה. רק בוא תוכיח לי שאתה אלוהים, כי אין לי כוח לשיחות סרק.

אז הוא אומר לי: אין לי הוכחה. לאף אחד אין הוכחה לגבי הקיום שלי.

וזה באמת נשמע כמו אלוהים. אני משתכנע. לכן אני שואל: אז מה אתה רוצה, אלוהים? איך אני יכול לעזור?

אלוהים אומר לי: אני עצור. והרשו לי להתקשר אליך. שיחת טלפון אחת. זה מה שנתנו לי. שיחה אחת בלבד. לכן התקשרתי אליך.

וזה באמת נשמע כמו אלוהים. אני משתכנע. לכן אני שואל: אז מה אתה רוצה, אלוהים? איך אני יכול לעזור? אלוהים אומר לי: אני עצור. והרשו לי להתקשר אליך. שיחת טלפון אחת. זה מה שנתנו לי

אבל למה דווקא להתקשר אליי, אני שואל. הרי כשאני דיברתי אליך כשהייתי ילד, לא ענית לי. ככה אני אומר לאלוהים ומרגיש רצון לישון. אני מבליע פיהוק.

אלוהים אומר שאני צודק. אבל עכשיו הוא התקשר אליי כי הוא במצוקה. מצוקה גדולה. שללו לו את החירות. עצרו אותו. והוא מרגיש חלש מאד. מבוהל. בלי יכולת להבין בכלל מה עומד לקרות לו בחיים מעכשיו ואילך.

אני שואל אותו: באיזו עבירה אתה חשוד? ואלוהים עונה: בכמויות של עבירות. כמויות. המון עבירות. חלקן בוצעו בכוונה. חלקן בכוונה מיוחדת. חלקן נעשו באדישות. אחרות נעשו בקלות דעת. ויש גם עבירות של רשלנות.

אני מבין, אני אומר לאלוהים. אני מבין לגמרי. אתה יודע שתצטרך לשלם תמורת הייצוג שלי מול המשטרה ובבית המשפט, נכון?

אני יודע, עונה אלוהים בעצב. למרות שאני לא יודע מה זה לשלם בדרך כלל, הפעם אני מבין שאין ברירה.

אני אומר לו: כרגע מדובר בעשרת אלפים שקלים. תמורת ייעוץ ראשוני. לא כולל מע"מ.

אלוהים לא מתווכח. הוא מתחייב לעשות לי העברה בנקאית במוצאי החג באמצעות חבריו. מיכאל וגבריאל. אני לא מאד סומך עליו, אבל שמעתי שהם דווקא בסדר.

טוב, אני יוצא אליך, אני אומר לאלוהים. יוצא לתחנת המשטרה תוך 5 דקות. אבל זה ייקח זמן. ייקח זמן עד שאני אגיע. עד שאני אוכל לעזור.

אני שואל אותו: באיזו עבירה אתה חשוד? ואלוהים עונה: בכמויות של עבירות. כמויות. חלקן בוצעו בכוונה. חלקן בכוונה מיוחדת. חלקן באדישות. אחרות בקלות דעת. ויש גם עבירות של רשלנות

אלוהים שותק וחושב. אפשר להרגיש את המחשבות שלו עד כאן. ואז הוא שואל שאלה אחת. הוא שואל: אז מה לעשות בינתיים אם יתחילו לחקור אותי?

תשמור על זכות השתיקה, אני אומר לו. אתה מכיר את זה. אתה מכיר את השמירה על זכות השתיקה כבר המון זמן.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.