מנהל.ת בית ספר וגני ילדים לא יכולים לממש את תפקידם כמחנכים בזמן בו הם נדרשים למנוע כניסת תלמידים שאין בידיהם תוצאות בדיקת אנטיגן שלילית. החוק אוסר זאת!

כולכם מכירים את רמת האלימות המופעלת כלפי א.נשי חינוך בישראל. מפחיד לדמיין סצנה בה מנהל.ת גן מנסה למנוע את כניסתו של ילד בן 4 או 5 בזמן שהוריו מתעלמים, מתעקשים ועושים כרצונם. סוף מעשה, הילד נשאר בגן/בית הספר. ההורים התבהמו הפכו שולחן וניצחו, המחנך.ת (כרגיל) נשאר לבד, מושפל ולאף אחד לא  אכפת.

כולכם מכירים את רמת האלימות המופעלת כלפי א.נשי חינוך בישראל. מפחיד לדמיין סצנה בה מנהל.ת גן מנסה למנוע את כניסתו של ילד בן 4 או 5 בזמן שהוריו מתעלמים, מתעקשים ועושים כרצונם

עד כה משרד החינוך לא מינה "נאמני קורונה" כפי שהבטיח, לא דאג לפריסה מסודרת של גורמי פיקוח ואכיפה, לא שינה את התקנות והשאיר בפועל את האחריות כולה על מנהלי/ות מוסדות החינוך שמוצאים עצמם לבדם בסיטואציה בלתי אפשרית.

ישנם הורים שלא יבדקו את ילדיהם בבדיקת אנטיגן לפני החזרה לגני הילדים ובתי הספר בתום חופשת חגי תשרי זו עובדה אחת. עובדה שניה היא שלאף  אחד.ת במערכת החינוך אין סמכות או זכות למנוע את כניסתם של אותם ילדים לגני הילדים ולבית הספר! 

אסור שא.נשי חינוך ישמשו "סלקטורים" בכניסה למוסדות החינוך! 

אף אחד לא יטען שאני מכחיש קסדות – אולם, אני מכיר במגבלות הכוח. אין ביכולתי מעבר למעשה החינוכי (שיח, הסברה וכולי – שזה המון בעיניי) לעשות דבר ביחס לרכיבתם של תלמידי ללא קסדות. אין לי סמכות חוקית ולפעמים אין לי תמיכה והסכמה הורית לטפל בסכנה. כאן, בשונה מבקורונה לכולי עלמא מדובר בדיני נפשות של ממש – יחד עם זאת, אין לי ולמערכת כולה יכולת אמיתית (כרגע) להתמודד עם התופעה. 

ההחלטה האם להציג תוצאות בדיקת אנטיגן  (בטח בגן ובכיתות היסוד) היא החלטה/בחירת הורית ואינה קשורה בהתנהגות/מעשיו של הילד.ה. דמיינו מצב בו ילד בן 4/5 (או תלמידי בחטיבת היסוד) "מושאר" בידיהם של הגננות/מורות לאחר ויכוח קולני בכניסה למוסד בין הוריו למנהל.ת הגן/בית ספר. סצנה נוראית שכזו תהפוך לתפאורת היום יום בבית הספר של הילדים שלנו.

דמיינו מצב בו ילד בן 4/5 "מושאר" בידיהם של הגננות/מורות לאחר ויכוח קולני בכניסה למוסד בין הוריו למנהל.ת הגן/בית ספר. סצנה נוראית שכזו תהפוך לתפאורת היום יום בבית הספר של הילדים שלנו

מציאות שכזו תגרום לילדים שלנו לחוות את א.נשי החינוך כמי ש"רבים" עם ההורים שלהם בפרהסיה של הכניסה למוסד החינוכי למול הורים ותלמידים נוספים. עבור ילד זו סיטואציה בלתי נסבלת. ויכוח גולש מהר מאוד לטונים צורמים ואלימים (קללות וצעקות) בתרבות השיח הנהוגה במחוזותינו בטח למול א.נשי חינוך (ובכלל).

מעבר לנושא המהותי, ברמה הפרקטית, כיצד בית ספר בו לומדים 600 תלמידי א'-ד' יבצע את בדיקת האישורים בזמן כניסת התלמידים למוסד? 

נדרשים כוח אדם, תכנון והיערכות בכדי למנוע תור ארוך ועצבני ברחובות הסמוכים לבתי הספר ולגנים.  בפועל,  מי יבצע מיד אחרי שמחת תורה את משימת הסלקציה בכניסה למוסדות החינוך? 

בעצם ההורים יכולים לחתום על אישור לקבלת תוצאה שלילית בבדיקת אנטיגן ב"פורטל ההורים" של משרד החינוך באופן מקוון.

רק יש בעיה אחת קטנה – אף אחד לא יודע איך להעביר את המידע המפורטל לאותו משגיח בכניסה לבית הספר או לגן.  ושוב נזכר, לאותו משגיח אין זכות/סמכות לעיין ברישומים סודיים הנוגעים במצבם הרפואי/בריאותי של הילדים שלנו.

מה שאותי מעציב בסיפור הזה, בסוף מדובר בשקר – אין באמת בשטח כלים לביצוע המהלך כפי שמסופר לכולנו בתקשורת. וכמו שהורים חתמו בסבב הקודם של הקורונה על מסמך המאשר שבדקו בבוקרו של אותו היום שלילדים שלהם אין חום, כך נמשיך את השקר לחתימה אוטומטית ב"פורטל הורים". כולם יודעים שזה בכאילו ואף אחד באמת לא בודק.

כמו שהורים חתמו בסבב הקודם על מסמך המאשר שבדקו שלילדים שלהם אין חום, כך נמשיך את השקר לחתימה אוטומטית ב"פורטל הורים". כולם יודעים שזה בכאילו ואף אחד באמת לא בודק

בתי הספר חייבים לשמש מרחב מוגן ובטוח עבור כלל התלמידים. על אחת כמה וכמה כאשר העולם סביב מצוי בתוהו וחרדה סביב המגפה, על בית הספר לשמש עוגן של יציבות עבור התלמידים והוריהם.

התוכנית הנוכחית לשיבה מחופשת תשרי – תעמיד מנהלי.ות בתי הספר והגנים בסיטואציה בלתי אפשרית שתפגע ביכולתם לממש את תפקידם האמיתי כמחנכים!

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.