מהלכי החקיקה שיוזמת הממשלה נגד סרבני החיסונים הולכים ומתקרבים אל גבול החוקיות. פגיעתה של חקיקה זו בליבת הזכות לאוטונומיה של אדם על גופו, מציבה סימן שאלה על יכולתה של המדינה להמשיך ולטעון כי היא אינה מחסנת בכפייה.
הצעת החוק השוללת פיצויי פיטורים ממי שמסרב להציג תו ירוק במקום עבודתו היא הדוגמה האחרונה בסדרה.
בהתאם להצעת החוק – שעתידה להיות מונחת על שולחן הממשלה בעוד כשבוע, לאישורה בטרם הגשתה לכנסת – יוכל מעסיק במקום עבודה המחייב הצגת תו ירוק, עקב חשיפה לילדים או לקהל, למנוע את כניסתו של עובד למקום העבודה כל עוד לא הציג תעודת מתחסן או בדיקת PCR תקפה, ואף להימנע מלשלם לו את שכרו.
בהתאם להצעת החוק, יוכל מעסיק במקום עבודה המחייב הצגת תו ירוק למנוע את כניסתו של עובד למקום העבודה כל עוד לא הציג תעודת מתחסן או בדיקת PCR תקפה, ואף להימנע מלשלם לו את שכרו
אם יבחר העובד להתפטר – לא יראו התפטרות זו כפיטורים, וכתוצאה מכך לא תהיה חובה לשלם לעובד פיצויי פיטורים. רכיב נוסף בהצעה פוטר את המעסיק המבקש לפטר עובד שאינו מציג תו ירוק מחובת ההודעה המוקדמת.
הסיבה לכך, לפי דברי ההסבר להצעת החוק, היא ש"אין להטיל על המעסיק את הנטל על החלטה להתפטר שקיבל עובדו בשל המצב החקיקתי החדש ונוכח הצורך להבטיח את בריאות העובדים, המעסיקים והאוכלוסייה הבאה במגע עם העובדים במקומות עבודה כפי שפורטו בחוות הדעת של משרד הבריאות".
במילים אחרות: אם סרבן חיסונים ובדיקות מסרב להציג תו ירוק או בדיקה שלילית עדכנית, הוא עלול לאבד את מקום עבודתו ולא יזכה אפילו לפיצויים. המעסיק לא יצטרך אפילו לפטרו, אלא פשוט להרחיקו ממקום העבודה ולמנוע ממנו לקבל שכר.
עם זאת, הצעת החוק שנוסחה במשרד הכלכלה והתעשייה, משתדלת בכל זאת להיראות מאוזנת במידת-מה: מצוין בה, כי היא אינה גורעת מחובתם הן של המעסיק והן של העובד לנהוג בתום לב, ולמשל לשקול חלופות סבירות לעובדים שאינם מתחסנים ואינם נבדקים.
מהן "חלופות סבירות"? למשל, אם מורים שאינם יכולים להיכנס למוסדות החינוך וללמד מאחר שאין ברשותם תו ירוק והם מסרבים להיבדק, יוכלו ללמד מרחוק את כיתותיהם, זו עשויה להיחשב חלופה סבירה.
אלא שמשרד החינוך כבר הודיע שמורים כאלה לא יוכלו ליהנות מהפריבילגיה הזו, וזאת על מנת שלא יזכו ליחס מועדף לעומת העובדים האחרים שכן טורחים להציג תו ירוק.
התכלית האמיתית של ההצעה
הצעת החוק הזו היא חלק ממהלך של משרדי הממשלה ביחס לבלתי מחוסנים, ובעיקר במקומות עבודה שבהם יש לעובדים מגע עם הקהל הרחב או אוכלוסיית ילדים. ערב פתיחת שנת הלימודים הוחלה חובת תו ירוק על עובדי מערכת החינוך, המחויבים להתחסן או להציג בדיקה שלילית.
יוזמת חקיקה זו מהלכת על הגבול, שמעבר לו נגרמת פגיעה חריפה בזכויות יסוד. הטיעון לפיו בתקופת חירום מותר להפר את האיזון הולך ומאבד את תוקפו. בתום 18 חודשי מאבק במגפת הקורונה, מותר כבר לומר שהנסיבות הללו מפסיקות להיות שעת חירום והופכות להיות השגרה החדשה.
העלמת עין מדורסנות חקיקתית כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה, כמוה כהסכמה לאפלייתן דרך קבע.
נקודת המוצא היא שמדינה דמוקרטית אינה מחסנת בכפייה את אזרחיה. למדינה אין סמכות להחדיר בכוח חומרים שונים לגופו של אדם, אפילו אם היא משוכנעת שחייבים לחסן את כלל האוכלוסייה כדי להגן על הציבור מפני מגיפה משתוללת. על כך נדמה שאין חולק. השאלה היא האם הטלת סנקציות, ישירות ועקיפות, הופכת מעבר לרמה מסוימת לאמצעי כפייה לנטילת חיסון.
למדינה אין סמכות להחדיר בכוח חומרים שונים לגופו של אדם, אפילו אם היא משוכנעת שחייבים לחסן את כלל האוכלוסייה כדי להגן על הציבור מפני מגיפה משתוללת
אפשר לשאול את השאלה הזו גם אחרת: בהינתן שההגבלות על סרבני החיסונים פוגעות בזכויותיהם החוקתיות, יש לבחון את תכליתה של הפגיעה ואת עמידתה במבחני המידתיות.
אפשר היה לטעון שהתכלית במקרה הנוכחי היא ראויה – מאחר שהצעת החוק מכוונת לצמצם את חשיפתה של האוכלוסייה לאנשים שאינם מחוסנים והמהווים סיכון לסביבתם להדבקה בנגיף.
אך הצהרותיהם של חברי הממשלה, ובראשם ראש הממשלה נפתלי בנט, שלפיהן מטרת ההגבלות היא ללחוץ על בלתי מחוסנים להתחסן, קורעות את המסכה מעל התכלית האמיתית של ההצעה.
![ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה בירושלים בנושא הקורונה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/08/WhatsApp-Image-2021-08-18-at-20.51.03-1024x640.jpeg "ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה בירושלים בנושא הקורונה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)")
חלופת הבדיקות מאיינת את הכפייה
את הלחצים הכלכליים על מי שמסרבנים להתחסן, ובין היתר בתחום התעסוקה, ניתן היה לסווג בקלות כלחצים בלתי לגיטימיים שכמוהם כחיסון בכפייה אלמלא עמדה לסרבני החיסונים אופציית הבדיקות התכופות.
את הלחצים הכלכליים על מי שמסרבנים להתחסן, ובין היתר בתחום התעסוקה, ניתן היה לסווג בקלות כלחצים בלתי לגיטימיים שכמוהם כחיסון בכפייה אלמלא עמדה לסרבני החיסונים אופציית הבדיקות התכופות
עובדי מערכת החינוך, כמו עובדים במקומות עבודה אחרים המחייבים הצגת תו ירוק כתנאי להגעה למקום העבודה, יכולים להמשיך ולהחזיק בעבודתם ללא כל סנקציות, אם יקפידו להיבדק מדי שלושה ימים (במקרה של מערכת החינוך, פעמיים בשבוע).
אפשר לטעון שהבדיקות התכופות גורמות ל"טרטור" מוגזם של העובדים. אפשר לקבול על עצם האפליה לרעה הננקטת כלפיהם, נוכח העובדה שעשו שימוש בזכותם הלגיטימית לסרב להכניס לגופם חומרים שהם אינם מעוניינים בהם.
אך נוכח אחריותה של המדינה לדאוג לבריאות הציבור בכללותו, ולא רק לזכויות הפרט, נראה שהפגיעה הנגרמת לסרבני החיסונים בשל חובת קיום הבדיקות נכנסת בקלות למתחם המידתיות.
קיומה של חלופת הבדיקות העומדת לסרבני החיסונים, מעקרת את העוקץ מטיעוניהם, ומוסיפה ממד של הצדקה לצעדים הננקטים בעניינם, דוגמת הצעת החוק החדשה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"אלמלא עמדה לסרבני החיסונים אופציית הבדיקות התכופות"
נשמע לכם הגיוני הוצאה של 1150 שקל בחודש לאדם על בדיקות ? שלא לדבר על זמן ההמתנה המשוגע !
ומה עם משפחה ש 4 נפשות צריכות בדיקות ?
גם 4500 שקל זה כסף "קטן" ?
זו כפיה לכל דבר !
תתבישו !
יש אנשים כמו Dan Inbari כאן בתגובות, שמאוד מפחידים אותי. הקונספקט של דמוקרטיה זה שיש זכויות בסיסיות שאותן אנו לא שוללים מהאינדיבידואל וגם באמצעות הליך דמוקרטי לא ניתן לקחת או לשלול זכויות אלו. וגם בחירה של הרוב לא יכולה לשלול זאת.
במקרה הנוכחי, כפי שצויין כאן כבר בתגובות, החיסון לא מחזיק להרבה זמן ועדיין אנשים מחוסנים נדבקים ומדביקים. מעבר לכך, אנשים בוחרים להתחחסן כדי שהם בעצמם יהיו מחוסנים, ואם הטענה שאחרים צריכים להתחסן כי אדם מחוסן יכול להידבק, ניתן להסיק שהחיסון הזה לא כזה עוזר ולא יגקום ל"העלמת הקורונה" כפי שניסו להצדיק בעבר.
ניתן לומר כי אדם לא מחוסן מעלה במעט את הסיכוי שאדם מחוסן יידבק, אך האם העלאת הסיכוי במעט מצדיקה שלילה כזו בוטה של זכויות יסוד כמו חופש התנועה ואף חופש הביטוי?
תמוכי הדבר, יכולים לטעון כי יש אנשים זקנים או חולים מאוד שלא יכולים להתחסן ולכן על הסביבה הקרובה שלהם להתחסן. אם כך הדבר, אם למשפחה ולסביבה הקרובה מספיק חשוב מאותו אדם, הם יתחסנו מבלי כפייה. אך בכל מקרה האחריות מוטלת על האדם בעל הסיכון, לנקוט צעדים מתאימים להפחתת הסיכוי להידבקות, גם אם אומר בידוד חברתי.
למשל, אנשים שחלו עד היום בסרטן ועברו טיפולי כימותרפיה, מצבם החיסוני מאוד מאוד ירוד. מה הם עשו? נאלצו להתבודד ולהיזהר מאוד מלהיחשף אפילו לאנשים עם צינון קל. אז האם עקב מיעוט של אנשים שאינם יכולים להתחסן או במצב מאוד פגיע חיסונית, צריך לכפות על הכלל חיסון? או שמא יש אנשים שצריכים להיות מאוד זהירים כי הם מאוד פגיעים.
עוד נקודה חשובה שפוספסה – כל סאגת התו הירוק זה בכדי למנוע הדבקה, כבר ידוע לכולם וגם למשרד הבריאות ולאנשי הרפואה שאומרים את זה שהמחוסנים מדביקים גם הם אנשים אחרים ושיעילות מניעת ההדבקה במחוסנים פוחתת לאחר 3 חודשים.
הלא מחוסנים לא באמת מהווים סיכון על המחוסנים, כמו שהם מהווים סיכון לעצמם , וזאת נעשה מבחירה, המחוסנים גם אם מפיצים את הקורונה, מכאן שלתו הירוק אין באמת הצדקה אפידמיולוגית של "להגן על כלל הציבור" מי שבוחר להגן על עצמו שיבושם לו, מי שלא חד משמעי נשללות זכויותיו תחת מסווה דמוקרטי וחבל שלא שמת על זה את הדגש יותר .
פרופסורים מושתקים, רופאים שחושבים אחרת מועלים לשימוע , ממש מדינה דמוקרטית, מזל שהחיינו והגיענו
יש כאן כמה נקודות חסרות:
לא התייחסת כלל למחלימים. החלטת הצט"מ היא שמחלימים חייבים להתחסן פעם אחת בשביל התו הירוק. יש משהו כמו 1.2 מיליון מחלימים. נניח ש 800 אלף מהם החלימו ב 2020, הרי רובם יישארו ללא תו ירוק. ויצטרכו להתחסן או להציג בדיקות שליליות השכם וערב כשפועל הם מחוסנים הרבה יותר טוב ממחוסני פייזר.
איפה הנתונים עליהם התבססה ההחלטה? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב בקורונה ומתו? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב ואושפזו? בשיטוטים באתר משרד הבריאות ובטוויטר, אין כל נתונים. רק החלטות.
לא התייחסת כלל לעלות הכרוכה בבדיקות של פעמיים בשבוע. לעלות יש שני היבטים. אחד לאזרח והשני למדינה. המדינה מבזבזת כסף יקר על עשרות אלפי בדיקות, כשאת הכסף הזה יכלו להשקיע יותר חכם במערכת הבריאות הזועקת לעזרה. והאזרח משלם עוד מס של כמה מאות שקלים כל חודש. ולאלה שחיים בצמצום המשמעות היא חיסון בכפייה. אז עם כל המילים היפות, המדינה בהחלט מכריחה אזרחים להתחסן כנגד רצונם. מה שנקרא כפייה ליגאלית.
ומעל לכל מרחפת הידיעה (אפילו לא ההשערה) שהחיסון לא מגן מפני הדבקה. כלומר, מחוסנים נדבקים ומדביקים. כך שהתו הירוק הוא לא יותר מסנקציה משוללת יסוד לדחוף חיסון לכל אזרח בישראל. התו הירוק הוא תו פוליטי ולא בריאותי. תו שנגזר מהחלטות פוליטיות שאף אחד לא יודע מה עומד מאחוריהן. בטח לא בריאות הציבור.
יש כאן כמה נקודות חסרות:
לא התייחסת כלל למחלימים. החלטת הצט"מ היא שמחלימים חייבים להתחסן פעם אחת בשביל התו הירוק. יש משהו כמו 1.2 מיליון מחלימים. נניח ש 800 אלף מהם החלימו ב 2020, הרי רובם יישארו ללא תו ירוק. ויצטרכו להתחסן או להציג בדיקות שליליות השכם וערב כשפועל הם מחוסנים הרבה יותר טוב ממחוסני פייזר.
איפה הנתונים עליהם התבססה ההחלטה? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב בקורונה ומתו? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב ואושפזו? בשיטוטים באתר משרד הבריאות ובטוויטר, אין כל נתונים. רק החלטות.
לא התייחסת כלל לעלות הכרוכה בבדיקות של פעמיים בשבוע. לעלות יש שני היבטים. אחד לאזרח והשני למדינה. המדינה מבזבזת כסף יקר על עשרות אלפי בדיקות, כשאת הכסף הזה יכלו להשקיע יותר חכם במערכת הבריאות הזועקת לעזרה. והאזרח משלם עוד מס של כמה מאות שקלים כל חודש. ולאלה שחיים בצמצום המשמעות היא חיסון בכפייה. אז עם כל המילים היפות, המדינה בהחלט מכריחה אזרחים להתחסן כנגד רצונם. מה שנקרא כפייה ליגאלית.
ומעל לכל מרחפת הידיעה (אפילו לא ההשערה) שהחיסון לא מגן מפני הדבקה. כלומר, מחוסנים נדבקים ומדביקים. כך שהתו הירוק הוא לא יותר מסנקציה משוללת יסוד לדחוף חיסון לכל אזרח בישראל. התו הירוק הוא תו פוליטי ולא בריאותי. תו שנגזר מהחלטות פוליטיות שאף אחד לא יודע מה עומד מאחוריהן. בטח לא בריאות הציבור.
מעניין, השאלה איפה עובר הקו האדום. בסדר שמותר יהיה לפטר על רקע זה על מנת להגן על שאר העובדים, אבל למה לשלול דמי אבטלה? זו אכזריות, ומדובר בכספים שכל אדם מפריש לעצמו מידי חודש.
במרבית המקרים בהיסטוריה כפייה לא קוראת תוך כדי הצמדת אקדח לרקה אלא על ידי חוקים ותקנות, כמו כאן. כמו כן העובדה שח"כים מוחרגים מהתו הירוק מקוממת.
אם מתנגדי חיסון מהווים סיכון לכלל האוכלוסיה מותר, בהחלט, למדינה לכפות על אותם אנשים חיסון גם בניגוד לרצונם.
יש אין ספור דוגמאות לחוקים וצעדים שהמדינה נוקטת כלפי אזרחיה ותושביה שאינם עולים בקנה אחד עם רצון האזרחים. במדינה דמוקרטית מתוקנת יש לכפות פעמים את רצון הכלל על רצון הפרט למען אפשר התנהלות תקינה, בריאות, בטחון, ואי פגיעה באחרים.
סרבני החיסון המסכנים בריאות אחרים מתכסים בחופש המוקנה ע"י הדמוקרטיה לסרב ולקבל חיסון שהוכח כיעיל נגד המגיפה וזכות המדינה להתגונן גם אם תגובתה "לא דמוקרטית", כי אותם סרבנים "יפי נפש" הורסים את הדמוקרטיה, כביכול, מנימוקים דמוקרטיים.