JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מהלכי החקיקה נגד סרבני התו הירוק עדיין לא מהווים חיסון בכפייה - אבל מתקרבים לשם | זמן ישראל
הפגנה בתל אביב נגד מדיניות התו הירוק, 18 בספטמבר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

מהלכי החקיקה נגד סרבני התו הירוק עדיין לא מהווים חיסון בכפייה - אבל מתקרבים לשם

הצעת החוק השוללת שכר ופיצויי פיטורים ממי שמסרב להציג תו ירוק במקום עבודתו מציבה סימן שאלה על יכולתה של המדינה להמשיך ולטעון כי אינה מחסנת בכפייה ● מנגד, קיומה של חלופת הבדיקות העומדת לסרבני החיסונים מעקרת את העוקץ מטיעוניהם, ומוסיפה ממד של הצדקה לצעדים הננקטים בעניינם ● פרשנות

מהלכי החקיקה שיוזמת הממשלה נגד סרבני החיסונים הולכים ומתקרבים אל גבול החוקיות. פגיעתה של חקיקה זו בליבת הזכות לאוטונומיה של אדם על גופו, מציבה סימן שאלה על יכולתה של המדינה להמשיך ולטעון כי היא אינה מחסנת בכפייה.

הצעת החוק השוללת פיצויי פיטורים ממי שמסרב להציג תו ירוק במקום עבודתו היא הדוגמה האחרונה בסדרה.

בהתאם להצעת החוק – שעתידה להיות מונחת על שולחן הממשלה בעוד כשבוע, לאישורה בטרם הגשתה לכנסת – יוכל מעסיק במקום עבודה המחייב הצגת תו ירוק, עקב חשיפה לילדים או לקהל, למנוע את כניסתו של עובד למקום העבודה כל עוד לא הציג תעודת מתחסן או בדיקת PCR תקפה, ואף להימנע מלשלם לו את שכרו.

בהתאם להצעת החוק, יוכל מעסיק במקום עבודה המחייב הצגת תו ירוק למנוע את כניסתו של עובד למקום העבודה כל עוד לא הציג תעודת מתחסן או בדיקת PCR תקפה, ואף להימנע מלשלם לו את שכרו

אם יבחר העובד להתפטר – לא יראו התפטרות זו כפיטורים, וכתוצאה מכך לא תהיה חובה לשלם לעובד פיצויי פיטורים. רכיב נוסף בהצעה פוטר את המעסיק המבקש לפטר עובד שאינו מציג תו ירוק מחובת ההודעה המוקדמת.

אישה מציגה את תו ירוק. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אישה מציגה את תו ירוק. אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הסיבה לכך, לפי דברי ההסבר להצעת החוק, היא ש"אין להטיל על המעסיק את הנטל על החלטה להתפטר שקיבל עובדו בשל המצב החקיקתי החדש ונוכח הצורך להבטיח את בריאות העובדים, המעסיקים והאוכלוסייה הבאה במגע עם העובדים במקומות עבודה כפי שפורטו בחוות הדעת של משרד הבריאות".

במילים אחרות: אם סרבן חיסונים ובדיקות מסרב להציג תו ירוק או בדיקה שלילית עדכנית, הוא עלול לאבד את מקום עבודתו ולא יזכה אפילו לפיצויים. המעסיק לא יצטרך אפילו לפטרו, אלא פשוט להרחיקו ממקום העבודה ולמנוע ממנו לקבל שכר.

עם זאת, הצעת החוק שנוסחה במשרד הכלכלה והתעשייה, משתדלת בכל זאת להיראות מאוזנת במידת-מה: מצוין בה, כי היא אינה גורעת מחובתם הן של המעסיק והן של העובד לנהוג בתום לב, ולמשל לשקול חלופות סבירות לעובדים שאינם מתחסנים ואינם נבדקים.

מהן "חלופות סבירות"? למשל, אם מורים שאינם יכולים להיכנס למוסדות החינוך וללמד מאחר שאין ברשותם תו ירוק והם מסרבים להיבדק, יוכלו ללמד מרחוק את כיתותיהם, זו עשויה להיחשב חלופה סבירה.

תלמידים לומדים מרחוק בביתם. מרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
תלמידים לומדים מרחוק בביתם. מרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

אלא שמשרד החינוך כבר הודיע שמורים כאלה לא יוכלו ליהנות מהפריבילגיה הזו, וזאת על מנת שלא יזכו ליחס מועדף לעומת העובדים האחרים שכן טורחים להציג תו ירוק.

התכלית האמיתית של ההצעה

הצעת החוק הזו היא חלק ממהלך של משרדי הממשלה ביחס לבלתי מחוסנים, ובעיקר במקומות עבודה שבהם יש לעובדים מגע עם הקהל הרחב או אוכלוסיית ילדים. ערב פתיחת שנת הלימודים הוחלה חובת תו ירוק על עובדי מערכת החינוך, המחויבים להתחסן או להציג בדיקה שלילית.

יוזמת חקיקה זו מהלכת על הגבול, שמעבר לו נגרמת פגיעה חריפה בזכויות יסוד. הטיעון לפיו בתקופת חירום מותר להפר את האיזון הולך ומאבד את תוקפו. בתום 18 חודשי מאבק במגפת הקורונה, מותר כבר לומר שהנסיבות הללו מפסיקות להיות שעת חירום והופכות להיות השגרה החדשה.

העלמת עין מדורסנות חקיקתית כלפי קבוצות שונות באוכלוסייה, כמוה כהסכמה לאפלייתן דרך קבע.

הפגנה בתל אביב נגד מדיניות התו הירוק, 21 באוגוסט 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
הפגנה בתל אביב נגד מדיניות התו הירוק, 21 באוגוסט 2021 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

נקודת המוצא היא שמדינה דמוקרטית אינה מחסנת בכפייה את אזרחיה. למדינה אין סמכות להחדיר בכוח חומרים שונים לגופו של אדם, אפילו אם היא משוכנעת שחייבים לחסן את כלל האוכלוסייה כדי להגן על הציבור מפני מגיפה משתוללת. על כך נדמה שאין חולק. השאלה היא האם הטלת סנקציות, ישירות ועקיפות, הופכת מעבר לרמה מסוימת לאמצעי כפייה לנטילת חיסון.

למדינה אין סמכות להחדיר בכוח חומרים שונים לגופו של אדם, אפילו אם היא משוכנעת שחייבים לחסן את כלל האוכלוסייה כדי להגן על הציבור מפני מגיפה משתוללת

אפשר לשאול את השאלה הזו גם אחרת: בהינתן שההגבלות על סרבני החיסונים פוגעות בזכויותיהם החוקתיות, יש לבחון את תכליתה של הפגיעה ואת עמידתה במבחני המידתיות.

אפשר היה לטעון שהתכלית במקרה הנוכחי היא ראויה – מאחר שהצעת החוק מכוונת לצמצם את חשיפתה של האוכלוסייה לאנשים שאינם מחוסנים והמהווים סיכון לסביבתם להדבקה בנגיף.

אך הצהרותיהם של חברי הממשלה, ובראשם ראש הממשלה נפתלי בנט, שלפיהן מטרת ההגבלות היא ללחוץ על בלתי מחוסנים להתחסן, קורעות את המסכה מעל התכלית האמיתית של ההצעה.

ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה בירושלים בנושא הקורונה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים במשרד ראש הממשלה בירושלים בנושא הקורונה, 18 באוגוסט 2021 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

חלופת הבדיקות מאיינת את הכפייה

את הלחצים הכלכליים על מי שמסרבנים להתחסן, ובין היתר בתחום התעסוקה, ניתן היה לסווג בקלות כלחצים בלתי לגיטימיים שכמוהם כחיסון בכפייה אלמלא עמדה לסרבני החיסונים אופציית הבדיקות התכופות.

את הלחצים הכלכליים על מי שמסרבנים להתחסן, ובין היתר בתחום התעסוקה, ניתן היה לסווג בקלות כלחצים בלתי לגיטימיים שכמוהם כחיסון בכפייה אלמלא עמדה לסרבני החיסונים אופציית הבדיקות התכופות

עובדי מערכת החינוך, כמו עובדים במקומות עבודה אחרים המחייבים הצגת תו ירוק כתנאי להגעה למקום העבודה, יכולים להמשיך ולהחזיק בעבודתם ללא כל סנקציות, אם יקפידו להיבדק מדי שלושה ימים (במקרה של מערכת החינוך, פעמיים בשבוע).

אפשר לטעון שהבדיקות התכופות גורמות ל"טרטור" מוגזם של העובדים. אפשר לקבול על עצם האפליה לרעה הננקטת כלפיהם, נוכח העובדה שעשו שימוש בזכותם הלגיטימית לסרב להכניס לגופם חומרים שהם אינם מעוניינים בהם.

אך נוכח אחריותה של המדינה לדאוג לבריאות הציבור בכללותו, ולא רק לזכויות הפרט, נראה שהפגיעה הנגרמת לסרבני החיסונים בשל חובת קיום הבדיקות נכנסת בקלות למתחם המידתיות.

הפגנה בתל אביב נגד מדיניות התו הירוק, 18 בספטמבר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה בתל אביב נגד מדיניות התו הירוק, 18 בספטמבר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

קיומה של חלופת הבדיקות העומדת לסרבני החיסונים, מעקרת את העוקץ מטיעוניהם, ומוסיפה ממד של הצדקה לצעדים הננקטים בעניינם, דוגמת הצעת החוק החדשה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
8

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
"אלמלא עמדה לסרבני החיסונים אופציית הבדיקות התכופות" נשמע לכם הגיוני הוצאה של 1150 שקל בחודש לאדם על בדיקות ? שלא לדבר על זמן ההמתנה המשוגע ! ומה עם משפחה ש 4 נפשות צריכות בדיקות ? גם 4... המשך קריאה

"אלמלא עמדה לסרבני החיסונים אופציית הבדיקות התכופות"
נשמע לכם הגיוני הוצאה של 1150 שקל בחודש לאדם על בדיקות ? שלא לדבר על זמן ההמתנה המשוגע !
ומה עם משפחה ש 4 נפשות צריכות בדיקות ?
גם 4500 שקל זה כסף "קטן" ?

זו כפיה לכל דבר !
תתבישו !

יש אנשים כמו Dan Inbari כאן בתגובות, שמאוד מפחידים אותי. הקונספקט של דמוקרטיה זה שיש זכויות בסיסיות שאותן אנו לא שוללים מהאינדיבידואל וגם באמצעות הליך דמוקרטי לא ניתן לקחת או לשלול ז... המשך קריאה

יש אנשים כמו Dan Inbari כאן בתגובות, שמאוד מפחידים אותי. הקונספקט של דמוקרטיה זה שיש זכויות בסיסיות שאותן אנו לא שוללים מהאינדיבידואל וגם באמצעות הליך דמוקרטי לא ניתן לקחת או לשלול זכויות אלו. וגם בחירה של הרוב לא יכולה לשלול זאת.

במקרה הנוכחי, כפי שצויין כאן כבר בתגובות, החיסון לא מחזיק להרבה זמן ועדיין אנשים מחוסנים נדבקים ומדביקים. מעבר לכך, אנשים בוחרים להתחחסן כדי שהם בעצמם יהיו מחוסנים, ואם הטענה שאחרים צריכים להתחסן כי אדם מחוסן יכול להידבק, ניתן להסיק שהחיסון הזה לא כזה עוזר ולא יגקום ל"העלמת הקורונה" כפי שניסו להצדיק בעבר.

ניתן לומר כי אדם לא מחוסן מעלה במעט את הסיכוי שאדם מחוסן יידבק, אך האם העלאת הסיכוי במעט מצדיקה שלילה כזו בוטה של זכויות יסוד כמו חופש התנועה ואף חופש הביטוי?

תמוכי הדבר, יכולים לטעון כי יש אנשים זקנים או חולים מאוד שלא יכולים להתחסן ולכן על הסביבה הקרובה שלהם להתחסן. אם כך הדבר, אם למשפחה ולסביבה הקרובה מספיק חשוב מאותו אדם, הם יתחסנו מבלי כפייה. אך בכל מקרה האחריות מוטלת על האדם בעל הסיכון, לנקוט צעדים מתאימים להפחתת הסיכוי להידבקות, גם אם אומר בידוד חברתי.
למשל, אנשים שחלו עד היום בסרטן ועברו טיפולי כימותרפיה, מצבם החיסוני מאוד מאוד ירוד. מה הם עשו? נאלצו להתבודד ולהיזהר מאוד מלהיחשף אפילו לאנשים עם צינון קל. אז האם עקב מיעוט של אנשים שאינם יכולים להתחסן או במצב מאוד פגיע חיסונית, צריך לכפות על הכלל חיסון? או שמא יש אנשים שצריכים להיות מאוד זהירים כי הם מאוד פגיעים.

עוד נקודה חשובה שפוספסה - כל סאגת התו הירוק זה בכדי למנוע הדבקה, כבר ידוע לכולם וגם למשרד הבריאות ולאנשי הרפואה שאומרים את זה שהמחוסנים מדביקים גם הם אנשים אחרים ושיעילות מניעת ההדבקה ב... המשך קריאה

עוד נקודה חשובה שפוספסה – כל סאגת התו הירוק זה בכדי למנוע הדבקה, כבר ידוע לכולם וגם למשרד הבריאות ולאנשי הרפואה שאומרים את זה שהמחוסנים מדביקים גם הם אנשים אחרים ושיעילות מניעת ההדבקה במחוסנים פוחתת לאחר 3 חודשים.
הלא מחוסנים לא באמת מהווים סיכון על המחוסנים, כמו שהם מהווים סיכון לעצמם , וזאת נעשה מבחירה, המחוסנים גם אם מפיצים את הקורונה, מכאן שלתו הירוק אין באמת הצדקה אפידמיולוגית של "להגן על כלל הציבור" מי שבוחר להגן על עצמו שיבושם לו, מי שלא חד משמעי נשללות זכויותיו תחת מסווה דמוקרטי וחבל שלא שמת על זה את הדגש יותר .
פרופסורים מושתקים, רופאים שחושבים אחרת מועלים לשימוע , ממש מדינה דמוקרטית, מזל שהחיינו והגיענו

יש כאן כמה נקודות חסרות: לא התייחסת כלל למחלימים. החלטת הצט"מ היא שמחלימים חייבים להתחסן פעם אחת בשביל התו הירוק. יש משהו כמו 1.2 מיליון מחלימים. נניח ש 800 אלף מהם החלימו ב 2020, הרי ... המשך קריאה

יש כאן כמה נקודות חסרות:

לא התייחסת כלל למחלימים. החלטת הצט"מ היא שמחלימים חייבים להתחסן פעם אחת בשביל התו הירוק. יש משהו כמו 1.2 מיליון מחלימים. נניח ש 800 אלף מהם החלימו ב 2020, הרי רובם יישארו ללא תו ירוק. ויצטרכו להתחסן או להציג בדיקות שליליות השכם וערב כשפועל הם מחוסנים הרבה יותר טוב ממחוסני פייזר.
איפה הנתונים עליהם התבססה ההחלטה? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב בקורונה ומתו? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב ואושפזו? בשיטוטים באתר משרד הבריאות ובטוויטר, אין כל נתונים. רק החלטות.

לא התייחסת כלל לעלות הכרוכה בבדיקות של פעמיים בשבוע. לעלות יש שני היבטים. אחד לאזרח והשני למדינה. המדינה מבזבזת כסף יקר על עשרות אלפי בדיקות, כשאת הכסף הזה יכלו להשקיע יותר חכם במערכת הבריאות הזועקת לעזרה. והאזרח משלם עוד מס של כמה מאות שקלים כל חודש. ולאלה שחיים בצמצום המשמעות היא חיסון בכפייה. אז עם כל המילים היפות, המדינה בהחלט מכריחה אזרחים להתחסן כנגד רצונם. מה שנקרא כפייה ליגאלית.

ומעל לכל מרחפת הידיעה (אפילו לא ההשערה) שהחיסון לא מגן מפני הדבקה. כלומר, מחוסנים נדבקים ומדביקים. כך שהתו הירוק הוא לא יותר מסנקציה משוללת יסוד לדחוף חיסון לכל אזרח בישראל. התו הירוק הוא תו פוליטי ולא בריאותי. תו שנגזר מהחלטות פוליטיות שאף אחד לא יודע מה עומד מאחוריהן. בטח לא בריאות הציבור.

יש כאן כמה נקודות חסרות: לא התייחסת כלל למחלימים. החלטת הצט"מ היא שמחלימים חייבים להתחסן פעם אחת בשביל התו הירוק. יש משהו כמו 1.2 מיליון מחלימים. נניח ש 800 אלף מהם החלימו ב 2020, הרי ... המשך קריאה

יש כאן כמה נקודות חסרות:

לא התייחסת כלל למחלימים. החלטת הצט"מ היא שמחלימים חייבים להתחסן פעם אחת בשביל התו הירוק. יש משהו כמו 1.2 מיליון מחלימים. נניח ש 800 אלף מהם החלימו ב 2020, הרי רובם יישארו ללא תו ירוק. ויצטרכו להתחסן או להציג בדיקות שליליות השכם וערב כשפועל הם מחוסנים הרבה יותר טוב ממחוסני פייזר.
איפה הנתונים עליהם התבססה ההחלטה? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב בקורונה ומתו? כמה מחלימים שלא התחסנו חלו שוב ואושפזו? בשיטוטים באתר משרד הבריאות ובטוויטר, אין כל נתונים. רק החלטות.

לא התייחסת כלל לעלות הכרוכה בבדיקות של פעמיים בשבוע. לעלות יש שני היבטים. אחד לאזרח והשני למדינה. המדינה מבזבזת כסף יקר על עשרות אלפי בדיקות, כשאת הכסף הזה יכלו להשקיע יותר חכם במערכת הבריאות הזועקת לעזרה. והאזרח משלם עוד מס של כמה מאות שקלים כל חודש. ולאלה שחיים בצמצום המשמעות היא חיסון בכפייה. אז עם כל המילים היפות, המדינה בהחלט מכריחה אזרחים להתחסן כנגד רצונם. מה שנקרא כפייה ליגאלית.

ומעל לכל מרחפת הידיעה (אפילו לא ההשערה) שהחיסון לא מגן מפני הדבקה. כלומר, מחוסנים נדבקים ומדביקים. כך שהתו הירוק הוא לא יותר מסנקציה משוללת יסוד לדחוף חיסון לכל אזרח בישראל. התו הירוק הוא תו פוליטי ולא בריאותי. תו שנגזר מהחלטות פוליטיות שאף אחד לא יודע מה עומד מאחוריהן. בטח לא בריאות הציבור.

מעניין, השאלה איפה עובר הקו האדום. בסדר שמותר יהיה לפטר על רקע זה על מנת להגן על שאר העובדים, אבל למה לשלול דמי אבטלה? זו אכזריות, ומדובר בכספים שכל אדם מפריש לעצמו מידי חודש. במרבית המ... המשך קריאה

מעניין, השאלה איפה עובר הקו האדום. בסדר שמותר יהיה לפטר על רקע זה על מנת להגן על שאר העובדים, אבל למה לשלול דמי אבטלה? זו אכזריות, ומדובר בכספים שכל אדם מפריש לעצמו מידי חודש.
במרבית המקרים בהיסטוריה כפייה לא קוראת תוך כדי הצמדת אקדח לרקה אלא על ידי חוקים ותקנות, כמו כאן. כמו כן העובדה שח"כים מוחרגים מהתו הירוק מקוממת.

אם מתנגדי חיסון מהווים סיכון לכלל האוכלוסיה מותר, בהחלט, למדינה לכפות על אותם אנשים חיסון גם בניגוד לרצונם. יש אין ספור דוגמאות לחוקים וצעדים שהמדינה נוקטת כלפי אזרחיה ותושביה שאינם עול... המשך קריאה

אם מתנגדי חיסון מהווים סיכון לכלל האוכלוסיה מותר, בהחלט, למדינה לכפות על אותם אנשים חיסון גם בניגוד לרצונם.
יש אין ספור דוגמאות לחוקים וצעדים שהמדינה נוקטת כלפי אזרחיה ותושביה שאינם עולים בקנה אחד עם רצון האזרחים. במדינה דמוקרטית מתוקנת יש לכפות פעמים את רצון הכלל על רצון הפרט למען אפשר התנהלות תקינה, בריאות, בטחון, ואי פגיעה באחרים.
סרבני החיסון המסכנים בריאות אחרים מתכסים בחופש המוקנה ע"י הדמוקרטיה לסרב ולקבל חיסון שהוכח כיעיל נגד המגיפה וזכות המדינה להתגונן גם אם תגובתה "לא דמוקרטית", כי אותם סרבנים "יפי נפש" הורסים את הדמוקרטיה, כביכול, מנימוקים דמוקרטיים.

עוד 767 מילים ו-8 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 14 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

בניסיון להתמודד עם רחפני הנפץ, צה"ל הצטייד ב־158 אלף מטרים רבועים של רשתות מגן

הצבא הודיע שהוא פועל לרכוש עוד 188 מטרים רבועים של רשתות ● ארבעה פצועים, בהם אחד במצב אנוש, מפגיעה של רחפן נפץ של חזבאללה בראש הנקרה ● צה"ל הודיע שנכשלו ניסיונות לשגר טילי קרקע–אוויר זעירים לעבר כלי טיס של הצבא בדרום לבנון ● בוושינגטון החל הסבב השלישי של השיחות בין ישראל ללבנון ● שר החוץ של ארצות הברית: טראמפ דן עם נשיא סין לגבי איראן

לכל העדכונים עוד 47 עדכונים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ארבעה חודשים לבחירות, הרוב המכריע כבר יודע למי יצביע

הישראלים כבר בחרו באיזה צד של המפה הפוליטית הם נמצאים, והפכו את הבחירות הקרובות לקרב על תזוזות פנימיות ● סקר חדש של יוסי טאטיקה מגלה שבוחרי גוש הקואליציה יותר שומרים אמונים למפלגות שלהם, בעוד שבמרכז-שמאל עדיין מתלבטים איזה פתק לשים בקלפי ● ובינתיים בסקר המנדטים נמשך התיקו בין בנט לנתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 284 מילים

פרילנסרים פלסטינים מוצאים מפלט מהמלחמה בחללי עבודה משותפים המופעלים על ידי גנרטורים ● בין תקיפות אוויריות להפסקות חשמל, הם ממשיכים לספק שירותי תכנות ועיצוב ללקוחות בחו"ל כדי להבטיח את הישרדות משפחותיהם בצל הקריסה הכלכלית

לכתבה המלאה עוד 997 מילים

מאפגניסטן לירושלים - פרק שני במסע משפחתי

בדצמבר 1928 הגיע סבא שלי, ראובן בצלאל זצ"ל, יחד עם הוריו, לירושלים. היה זה בסופו של מסע תלאות שנמשך קרוב לחודשיים. המסע החל בעיר הראת שבאפגניסטן ועבר דרך ערי איראן, עיראק וסוריה. על המסע עצמו אפשר לקרוא בפוסט "מאפגניסטן לירושלים דרך איראן, סיפורו של מסע משפחתי". 

כל מסע נמדד גם ברגע שבו מגיעים ליעד.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים

סוף סוף אפשר להבין מה התקציב עושה לכיס שלנו

אתר חדש בשם "התקציב שלי" משתמש בכלי AI כדי להציג לכל אזרח ניתוח אישי של השפעת התקציב על הכיס, מהעלאת המע"מ ועד הקיצוצים בשירותים האזרחיים ● המייסד דני גיגי, מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, רוצה להפוך את ספר התקציב מכלי אטום למנגנון של שקיפות, מעורבות ציבורית והשפעה פוליטית

לכתבה המלאה עוד 832 מילים

למקרה שפיספסת

אחיו החילוני של הרבי מלובביץ' יוצא לאור

בסוף השבוע האחרון, ב-8 במאי (ובתאריך העברי: י"ג באייר), ציינו חסידי חב"ד 74 שנים למותו של ישראל אריה לייב שניאורסון – דמות שכמעט אינה מוכרת לציבור הרחב.

ככל שמעמיקים בסיפור חייו, קשה לא לחוש כי מדובר באחת הדמויות החריגות, המרתקות והטרגיות ביותר שצמחו מתוך משפחת הדמות הרבנית אולי המוכרת ביותר בדור האחרון, מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ'. 

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב... המשך קריאה

כנראה שעבודת המחקר של הכותב החצוף היתה חלקית. הרבי מעולם לא הסתיר וממילא גם חסידיו את הקורות את אחיו. ודרך אגב היה להם עוד אח אותו הכותב לא הזכיר אפילו ברמז. הרבי דיבר על אחיו והוד בקרב חסידי חב"ד לקרוא לילדים בשמו ולעלות לציונו בצפת ואם הכותב יתעניין הוא יגלה עוד הרבה דברים מעניינים שאף אחד לא מסתיר

לפוסט המלא עוד 741 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

צה"ל הבטיח לבג"ץ תחקיר על לחימת נשים, אבל מסרב לומר מה עלה בגורלו

בפסק הדין התקדימי על פתיחת כלל התפקידים לנשים, בג"ץ הסתמך על הודעת צה"ל שלפיה מתקיים תחקיר עומק על לחימת נשים במלחמה ● אלא שבמשך שבועיים דובר צה"ל סירב להשיב מתי החל התחקיר, מי מוביל אותו ומתי יפורסמו מסקנותיו ● בינתיים, הלחץ הפוליטי נגד שילוב לוחמות רק גובר

לכתבה המלאה עוד 1,041 מילים

חזבאללה מנסה להחזיר את ישראל למלכודת המשוואות

מאז הפסקת האש, חזבאללה מנסה לשקם את ההרתעה באמצעות ירי לעבר כוחות צה"ל והימנעות מירי על יישובים ● מבחינת ישראל, זו בדיוק הנקודה שבה צריך לעצור את חזרת "מדיניות המשוואות", לפני שההבלגה שוב תהפוך למגבלה אסטרטגית בגבול הצפוני ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 577 מילים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

ממבחן הריח נשאר רק הסירחון

המבוכה בבג"ץ סביב תהליך מינויו של רומן גופמן היא עדות נוספת למוסד אחר שקרס: מוסד ה"כך לא עושים", שפעם שם קץ למינויים מופרכים בלי להידרש למנופים משפטיים ● כוחה של המחאה הציבורית הידלדל ותש, ובהיעדרה מכשירים כל שרץ אפשרי: מראש שב"כ בעל ניגודי עניינים לכאורה, דרך חברת ועדת מינויים שבנה עבריין נמלט, ועד ראש מוסד שנפל רבב חמור בשיקול דעתו ● חלקים בעיתונות זורמים עם זה, משום מה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 909 מילים

שתי החלטות תכנוניות הזכירו השבוע למי שייכים משאבי הטבע

במדינה שרוב הזמן נראית כמו תאונת שרשרת תכנונית, שבוע שבו גופי התכנון הבכירים מקבלים החלטות ראויות בשני צמתים קריטיים אינו אירוע מובן מאליו ● בנגב ובכינרת הירוקים חוו השבוע כמה רגעים של נחת, אבל המרוויח האמיתי הוא הציבור שיוכל לטייל על שפת האגם בצפון ולשאוף אוויר בדרום בלי שריאותיו יתמלאו אדי נפט

לכתבה המלאה עוד 901 מילים

שמונה שעות של דיון בעתירה נגד מינוי ראש המוסד הבא הפכו למעין חקירה נגדית ● השופט שטיין צידד בהחלטת הוועדה המייעצת, השופטת ברק-ארז ראתה בפגמים ההליכיים עילה לביטול, והשופט גרוסקופף התלבט בין כשל ערכי למקצועי ● התוצאה הייתה החלטה חריגה של העליון לרדת לחקר האמת העובדתית, תוך התעלמות מוחלטת משאלת סבירות החלטתו של ראש הממשלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,310 מילים

יהדות התורה וש"ס שוברות את הכלים אבל יודעות שאין להן באמת לאן ללכת

האולטימטום של הרב לנדו וקריסת חוק הפטור מגיוס סוללים את הדרך לבחירות בספטמבר ● הרחוב החרדי אולי זועם על נתניהו, ודרעי כבר מתכנן קמפיין סליחות וגן עדן, אבל הדיבורים על ברית היסטורית עם המרכז-שמאל הם עורבא פרח ● כשבנט, לפיד וליברמן דורשים שוויון בנטל, המפלגות החרדיות מבינות שגט מנתניהו עלול לעלות להן במנדטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,209 מילים ו-1 תגובות

הקרב על עתיד הכסף עובר לסנאט

לכאורה, חוק "הבהירות" הוא עוד אירוע משעמם שנועד להסדיר את שוק הקריפטו בארה"ב ● בפועל, מדובר בקרב אימתנים רווי אמוציות, אחד החשובים שהתנהלו על השליטה בכסף: מצד אחד הבנקים, שאינם מוכנים לוותר על כוחם; ומצד שני קהילת הקריפטו, הנתמכת על ידי משפחת טראמפ רוויית ניגודי העניינים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 801 מילים

התרגיל התמוה של משרד הביטחון לטובת פמי

מעקב זמן ישראל אגף השיקום במשרד הביטחון ממשיך לשלם לחברת פמי פרימיום עבור שירותי בקרת חשבונות בהיקף של מיליוני שקלים, ללא מכרז, תוך הישענות על מכרז של חיל הרפואה ● גישור כזה בין מכרזים מנוגד לכאורה למנהל תקין, וגם להוראות המפורשות של המכרז המדובר ● בעבר התחייב משרד הביטחון כמה פעמים לצאת למכרז חדש, אחרי שהמכרז הקודם נפסל ● משרד הביטחון: "נוהל פטור מגישור הופעל עד דצמבר 2025”

לכתבה המלאה עוד 1,170 מילים

מבקר מטעם בלפור

עו"ד מיכאל ראבילו, שייצג את הליכוד, את הממשלה ואת נתניהו בשורת הליכים רגישים, עשוי להתמנות למבקר המדינה ● אם ייבחר, הוא עלול להיכנס לתפקיד כשהוא כבול להסדר ניגוד עניינים רחב־היקף ● מי שאמור לבקר את מוקדי הכוח עלול להיות מנוע מלעסוק בחלק ניכר מהם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 796 מילים ו-2 תגובות

איראן מתנהלת ללא "מבוגר אחראי" מתפקד

מאז שנפגע בטהרן, מוג'תבא חמינאי לא נראה בציבור, אבל משמרות המהפכה מתאמצים לשדר שהוא עדיין שולט ● הדיווחים על פגישות ללא תמונות נועדו לייצר רציפות שלטונית וצבאית ● אלא שהניסוחים הזהירים והוויכוחים בצמרת מרמזים על משטר שפועל בשם מנהיג שלא ברור עד כמה הוא מתפקד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 706 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.