מהומה התחוללה בשבוע שעבר בשלוחת אוניברסיטת אל-אזהר בעזה, כאשר משטרת חמאס דרשה מסטודנטים להסיר את הכאפייה בתחום הקמפוס. מדוע כיסוי הראש המסמל יותר מכל את הערביות מפריע לחמאס? ומה אנחנו יודעים על הכאפייה באופן כללי?
תורידו את הכאפייה!
הרשתות החברתיות בעולם הערבי בכלל והפלסטיני בפרט גועשות מזה שבוע בעקבות הסתערות משטרת חמאס על תלמידים בשלוחת אוניברסיטת אל-אזהר בעזה ביום שלישי. הכוחות דרשו מהם להסיר את הכאפייה מיד, מהראש ומהכתף. ככל הנראה, עם השנים הפכה הכאפייה מסמל פלסטיני לסמל של הפתח והרשות הפלסטינית, יריביו של חמאס.
הרשתות החברתיות בעולם הערבי בכלל והפלסטיני בפרט גועשות מזה שבוע בעקבות הסתערות משטרת חמאס על תלמידים בשלוחת אוניברסיטת אל-אזהר בעזה ודרישתה להסיר את הכאפייה מיד, מהראש ומהכתף
השבוע מיהרה תנועת חמאס להתנצל על האירוע, בטענה כי המשטרה ניסתה לפזר התארגנות פוליטית שהיא אסורה בין כותלי האוניברסיטה. לטענת חמאס, הכאפייה הייתה ונותרה סמל למאבק הפלסטיני לעצמאות. ההתנצלות לא עזרה, וברשתות החברתיות התפרצה מחאה תחת הכותרת "כּוּפִייֵתְנַא הַוִּייֵתְַנא" (הכאפייה שלנו היא זהותנו).
إصابات في جامعة الأزهر في صفوف الطلبة "اللي لابسين كوفية"
الكوفية لها رمزية فلسطينية، و ما حدث في جامعة الأزهر مُدان وطنياً و قانونياً و أخلاقياً.
لا يجوز لأي شخص منع أي أحد من ارتداء لبس معين.. pic.twitter.com/bP873180aZ— الثوري ???????????? (@alqasem_Afana17) September 21, 2021
משרד החינוך והתרבות של הרשות הפלסטינית העביר ביקורת חריפה על הצעד שעשתה משטרת חמאס לפני שבוע. שלוחת אוניברסיטת אל-אזהר בעזה גינתה באומץ רב את פעולת משטרת חמאס בשטח הקמפוס. האירוע זכה לכיסוי תקשורתי גם במצרים, שם שוכן הסניף המרכזי של אל-אזהר, האוניברסיטה החשובה ביותר בעולם הסוני.
חמאס טען להגנתו, כי מתנגדיו מנצלים את האירוע כדי לערער את היציבות בעזה ולהשחיר את דמותה של התנועה. האירוע נראה לכאורה עניין שולי בחשיבותו, אולם הוא טומן בחובו למעשה מאבק גדול המתחולל בכל המזרח התיכון, בין לאומיות ערבית לזהות דתית אסלאמית. מה מסמלת הכאפייה?
חמאס טען כי מתנגדיו מנצלים את האירוע לעירעור היציבות בעזה ולהשחרת התנועה. האירוע, שנראה שולי לכאורה, טומן בחובו מאבק גדול המתחולל בכל המזה"ת, בין לאומיות ערבית לזהות דתית אסלאמית
הכאפייה סמל הערביות
כאפייה, כיסוי הבד/כותנה על הראש נקראת בערבית ספרותית "כּוּפִייַה". מקור המילה לא ברור, אולי מלטינית או מהעיר כופה בעיראק. בערבית המדוברת הפלסטינית והלבנונית "חַטַה", בירדן בעיראק ובסעודיה "שְמַאר' " ובמפרץ הפרסי (כולל האמירויות ובחריין) "רֻ'תְרַה". מקור כיסוי הראש קדום והיה נפוץ בתרבויות מזרחיות מאז אשור ובבל וכנראה שבמקור המילה שמאר' כנראה בשפה השומרית העתיקה של מסופוטמיה.
שתי הצורות הנפוצות על הכאפייה קשורות לרשת הדייגים, ולצורות שיבולת שועל או ענפי חיטה. על הכאפייה, כשהיא על הראש, נהוג לשים את הרצועה השחורה העַקַאל (בפי הבדוים: עַגַאל) השומרת על יציבותו. הכאפייה נפוצה באזורי המדבר להגנה נגד קרני השמש, והעקאל נועד גם לקשירת הגמל. היא שומרת על קור בקיץ ועל חום בחורף.
במרוצת השנים הפכה הכאפייה במאה ה-20 לסמל הלאומיות הערבית, בהתחלה כמרד נגד השליטים העות'מנים הטורקים ואח"כ נגד האימפריאליזם המערבי.
בעבר היתה הכאפייה סמל מעמד הפלאחים, בעוד שהמכובדים לבשו את התרבוש האדום הטורקי. המרד הערבי נגד האמפריה העות'מנית הונהג ע"י ההאשמים ממכה שמנהיגיהם עטו כאפיות אדומות (חוסיין ובניו פייסל מלך עיראק ועבדאללה מלך ירדן). כיום הכאפייה בצבעי האדום-לבן בשימוש בסעודיה ובירדן, שם הפכה לסמל לצבא של הממלכה ההאשמית.
במרוצת השנים הפכה הכאפייה במאה ה-20 לסמל הלאומיות הערבית, בהתחלה כמרד נגד השליטים העות'מנים הטורקים ואח"כ נגד האימפריאליזם המערבי
החקלאים הפלסטינים עדיין עוטים כאפייה לבנה וגם הבדואים עדיין נוהגים לעטות כאפייה בצבע לבן בלבד (ללא פסים שחורים או אדומים) ברוב אזורי מחייתם, אם זה בארץ ישראל או במפרץ הפרסי.
הכאפייה הפלסטינית
במרוצת השנים השתמשה ההנהגה הפלסטינית, ובראשה יאסר ערפאת, בכאפייה בצבעי שחור-לבן כסמל למאבק הלאומי הפלסטיני. הכאפייה הפלסטינית שימשה גם את רעולי הפנים כסמל למוכנותם להקרבה עצמית וגם ככלי להסתרת הזהות מפני כוחות הביטחון הישראליים. גם לפני הקמת מדינת ישראל עטו הפלסטינים את הכאפייה כסמל למאבקם נגד המנדט הבריטי.
الكوفية الفلسطينية، رمز ثورة وحكاية شعب
منعتها أجهزة حكومة الأمر الواقع في غزة اليوم، جهلاً منها بتاريخ القضية.
فالكوفية الفلسطينية رمزاً ثورياً وطنياً منذ زمن الانتداب البريطاني، وعندما اعتمرها عرفات كانت محاولة لاستعارة رمزية كوفية عبدالقادر الحسيني.#كوفيتنا_هويتنا pic.twitter.com/I80r1717j9— الإعلام الفلسطيني الجديد (@PalMedia2022) September 21, 2021
משנות ה-60 בכל העולם השתמשו פעילי הפתח בכאפייה הפלסטינית כסמל של המאבק הלאומי. ערפאת נהג לסדר את הכאפייה בצורת משולש כדי שתיראה כמפת פלסטין השלמה.
*الكوفية رمز وهوية الشعب الفلسطيني*
*كوفيتي هويتي وعنوان قضيتي ????????????✌*#كوفية_الختيار pic.twitter.com/RTCyd09U8x
— Aboud ???????? (@Aboud23006443) September 22, 2021
תעשיית הכאפיות היוותה פרנסה לרבים באזור ואיכותם הייתה גבוהה. העקאל האיכותי ביותר היה מיוצר בסוריה. אולם כיום רוב תוצרת הכאפיות המקומיות נפגעו או פשטו את הרגל אחרי שמפעלים סיניים הציפו את השוק בכאפיות זולות ובאיכות ירודה. מפעלו של יאסר חרבאוי מחברון שהוקם ב-1961 הוא האחרון שמייצר עדיין כאפיות מקומיות.
משנות ה-60 בכל העולם השתמשו פעילי הפתח בכאפייה הפלסטינית כסמל של המאבק הלאומי. ערפאת נהג לסדר את הכאפייה בצורת משולש כדי שתיראה כמפת פלסטין השלמה
חמאס בוגד בכאפייה הלאומית?
בשנות ה-90 אנשי חמאס ומנהיגיהם, כמו מחמד דף, נהגו להופיע רעולי פנים עם כאפייה לבנה-שחורה. אולם בשנים האחרונות נראו פעילי הזרוע הצבאית של חמאס יותר בכאפייה לבנה-אדומה ולא בכאפייה הלאומית, מתוך הזדהות עם מייסדי הזרוע, בהם עמאד עקל, שנהגו לעטות אותה. נראה כי עם הזמן התפתחה רתיעה בקרב אנשי חמאס מהכאפייה הלבנה-שחורה, המסמלת את המאבק החילוני הלאומי של ארגוני השמאל.
סוכנות הידיעות הפלסטינית וַּפַא פרסמה בשבוע שעבר מאמר מאת באסם ברהום, בו האשים את חמאס שאין לו למעשה זהות לאומית פלסטינית אלא רק דתית אסלאמית ולכן לטענתו חושש הארגון מהכאפייה המסמלת ערכים חילוניים לאומיים.
לפי ברהום, חמאס מזדהה עם ערכי "האחים המוסלמים" ומטרתו להשתלט על המזרח התיכון וליצור ישות אסלאמית גדולה ולבטל כליל את הלאומיות הערבית והפלסטינית בפרט.
מחבר המאמר השווה את השתלטות חמאס על עזה להשתלטות הטליבאן על אפגניסטן, תוך מחיקת הזהות הלאומית. הוא הזכיר כי אחרי הפיכת חמאס בעזה ב-2006 הוסרו דגלי פלסטין ונקרעו והושחתו תמונותיו של יאסר ערפאת. הוא מסכם, כי מי שפוחד מהכאפייה הפלסטינית מתנגד ללא ספק לאחדות העם הפלסטיני ומעוניין בהמשך מצב האִנְקִסַאם (הפילוג בין פתח וחמאס).
באסם ברהום האשים את חמאס בכך שאין לו למעשה זהות לאומית פלסטינית אלא רק דתית אסלאמית, ולכן לטענתו חושש הארגון מהכאפייה המסמלת ערכים חילוניים לאומיים
כעת, כאשר הפופולריות של אבו מאזן בשפל עצום (כפי שמלמד סקר שנערך ברמאללה לפני כשבוע), מהווה פרשיית הסרת הכאפיות הזדמנות לרשות הפלסטינית להשיב לעצמה מעט אוהדים, לפגוע במעמדו של חמאס ולהזכיר לפלסטינים שהפתח היה הראשון שיזם את המאבק הלאומי וגם יצר את סמליו וכי חמאס הזיק לא מעט למאבק זה.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו