כשזה מגיע לפלסטינים, השופט סולברג זונח את השמרנות

שופט העליון נעם סולברג ידוע בזהירותו המופלגת שלא להתערב בעמדת הרשות המבצעת ● אבל כשזה מגיע לזכויות הפלסטינים בגדה המערבית, שמרנותו של סולברג מפנה דרכה לאקטיביזם שיפוטי ● בהחלטת בג"ץ מאתמול בעניין העתירה לפינוי חאן אל-אחמר בית המשפט אמנם נענה לבקשת המדינה לדחייה נוספת, אבל סולברג לא הותיר מקום לספק מה עמדתו בנושא ● פרשנות

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג

השופט נעם סולברג הוא שמרן ידוע, שערך מרכזי בתפיסת העולם השיפוטית שלו מבוסס על כיבוד שיקול דעתה של הרשות המבצעת, ועל זהירות מופלגת שמא בית המשפט יתערב יתר על המידה בעמדתם המקצועית או הפוליטית של עובדי ציבור ונבחרי ציבור.

רק בגזרה אחת יש לסולברג שטח מת עצום בגודלו: כאשר הדבר מגיע לזכויותיהם של פלסטינים בגדה המערבית. כאן פתאום נעלמת השמרנות, נעלמת המתינות ביחס לממשלה, והקרדום השיפוטי מתחיל לחפור.

החלטת בג"ץ מאתמול בעניין העתירה לפינוי מתחם חאן אל-אחמר היא דוגמה נוספת לגישתו זו של השופט סולברג. בשורה התחתונה של ההחלטה – השופטים נענו לבקשת המדינה לארכה נוספת, למשך שישה חודשים, לצורך יישום פסק הדין שהורה כבר לפני כשלוש שנים לפנות את חאן אל-אחמר, שהיה בעצמו כבר סיבוב חמישי של הנושא בבג"ץ בעשור האחרון.

אכן, פסק הדין שהורה לפנות את המתחם שבו יושבות משפחות מהשבט הבדואי ג'הלין, הוא חלוט. לכיבודו על-ידי רשויות המדינה יש חשיבות עקרונית, שהרי כיבוד פסקי דין הוא יסוד של שלטון החוק.

היישוב הבדואי חאן אל-אחמר במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היישוב הבדואי חאן אל-אחמר במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המדינה כבר הוציאה זה מכבר צווי הריסה למבנים שבמתחם, אך היא פועלת בהתאם להלכה העקרונית של בג"ץ מזה שנים רבות, ולפיה בכל הנוגע לעיתוי המימוש של צווי ההריסה בשטחים יש לכבד את שיקול דעתו של הדרג המדיני, דהיינו שר הביטחון והממשלה.

בית המשפט פועל באופן זה מאז ומעולם: מעל פני השטח הוא מביע מורת רוח מכך שהמדינה אינה ממהרת למלא אחר פסקי דינו הנוגעים לפינויי בנייה לא חוקית בגדה – הן של מתנחלים והן של פלסטינים – אך בפועל נכון להעלים עין ממשיכת זמן כמעט אינסופית, בנימוק של שיקולים ביטחוניים, פוליטיים או מדיניים. ומי כמו השופט סולברג, הנכון תמיד להזדהות עם שיקולי הממשלה, ולאפשר לה להפעיל את שיקול דעתה כראות עיניה.

אלא שבעניין עתירת עמותת "רגבים" לפינוי חאן אל-אחמר, סולברג מתגלה פתאום כאקטיביסט קשוח, הנכון לכופף את ידה של הממשלה ולהטיח בה מילים חריפות על הזמן שהיא נוטלת לעצמה למילוי ההוראה השיפוטית לפנות את המתחם.

בעניין פינוי חאן אל-אחמר, סולברג מתגלה פתאום כאקטיביסט קשוח, הנכון לכופף את ידה של הממשלה ולהטיח בה מילים חריפות על הזמן שהיא נוטלת לעצמה למילוי ההוראה השיפוטית לפנות את המתחם

מאז הגשת העתירה הנוכחית, לפני שנתיים וחצי, קונן סולברג בהחלטתו מאתמול, "אנו נעים ונדים מבקשת דחייה לבקשת דחייה, ומהודעת עדכון הטומנת בחובה בקשת דחייה, להודעת עדכון נוספת ברוח וזו וחוזר חלילה; המדינה אינה עקבית בטיעוניה, ולא מתמידה במימוש הצהרותיה".

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בחודש נובמבר האחרון טענה המדינה, בתגובתה לעתירת "רגבים", כי הדרג המדיני עודנו עומד על הצורך במימוש צווי ההריסה, "ובעניין זה אין שינוי בעמדתו". אלא שבמקביל הוחלט לעשות מאמץ נוסף לגיבוש מתווה לפינוי בהסכמה – שהוא תמיד עדיף מבחינת המדינה על פני פינוי בכוח, המלווה בעימות בשטח.

בית המשפט הורה למדינה לעדכן בנעשה עד מחצית יולי 2021. בינתיים התחלפה הממשלה, והפרקליטות ביקשה שהות נוספת על-מנת לבחון את עמדתה של הממשלה החדשה בנושא.

לפני שלושה שבועות הודיעה הפרקליטות כי "חלה התקדמות משמעותית במלאכת גיבוש המתווה" לפינוי מוסכם, וביקשה להגיש מסמך חסוי, לעיני השופטים בלבד, המפרט את הנושא. "רגבים" סירבה להגשת חומר שיהיה חסוי מעיניה, ובכך סיפקה לבית המשפט נתיב להיענות לבקשת הארכה הממשלתית.

וכך, על אף הביקורת שסולברג הטיח בממשלה על גרירת הרגליים במימוש צווי ההריסה, הוא החליט להיעתר לבקשת המדינה לשוב ולעדכן בעוד שישה חודשים. להחלטתו הצטרף השופט אלכס שטיין – עוד שופט הידוע בגישתו השמרנית, שנעלמה לפתע פתאום ביחס לסוגיית חאן אל-אחמר.

וכך, על אף הביקורת שסולברג הטיח בממשלה על גרירת הרגליים במימוש צווי ההריסה, הוא החליט להיעתר לבקשת המדינה לשוב ולעדכן בעוד שישה חודשים

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"עקרון החוקיות, שאותו אנו מצווים ליישם ולהעצים", כתב שטיין בהחלטתו, "אינו מאפשר למדינה לשבת על הגדר במשך שנים ארוכות ולהביט ממנה על מבנים בלתי חוקיים מבלי להכריע באופן מחייב בין הסדרתם להריסתם".

"עקרון החוקיות, שאותו אנו מצווים ליישם ולהעצים, אינו מאפשר למדינה לשבת על הגדר במשך שנים ארוכות ולהביט ממנה על מבנים בלתי חוקיים מבלי להכריע באופן מחייב בין הסדרתם להריסתם"

גישתם האולטרה-אקטיביסטית המפתיעה של השופטים סולברג ושטיין אינה ההפתעה היחידה בהחלטה מאתמול בעניין חאן אל-אחמר. לצידם של השניים יושב בהרכב השופטים גם השופט ג'ורג' קרא. ככל שמועד פרישתו הולך ומתקרב – מאי 2022 – כך נראה שקרא מרשה לעצמו בולטות הולכת וגוברת, ובפרט בסוגיות שבין יהודים לערבים בישראל, ובין ישראל לפלסטינים בשטחים.

כך היה בדעת המיעוט המהדהדת שלו בפסק הדין בעניין חוק הלאום, לפני חודשיים וחצי, וכך גם אתמול, בהחלטה בעניין חאן אל-אחמר. לא בכל יום אנו זוכים לראות גישה כה בוטה, כמעט עוינת, של שופט אחד בעליון כלפי רעהו.

"אני מסתייג מכל מה שכתב חברי השופט סולברג בפסקאות 1 עד 10 ו-12 להחלטה, ומסכים רק לאמור בפסקה 11 [שבה ניתנת ארכה למדינה]", חרך השופט קרא את הנייר, והוסיף: "אינני רואה בעיתוי זה מקום לכבול את שיקול דעתנו באשר להמשך הדיון בעתירה".

"אני מסתייג מכל מה שכתב חברי השופט סולברג בפסקאות 1 עד 10 ו-12 להחלטה, ומסכים רק לאמור בפסקה 11…אינני רואה בעיתוי זה מקום לכבול את שיקול דעתנו באשר להמשך הדיון בעתירה"

שופט בית המשפט העליון ג'ורג' קרא (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון ג'ורג' קרא (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כאילו אמר השופט קרא לעצמו ולנו: אם אני כבר יושב כאן, על "הכיסא הערבי" בבית המשפט העליון, כדאי אולי שתהיה לכך משמעות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
לצערינו מי שקובע איזה שופט ישב באיזה דיון היא נשיאת בית המשפט העליון. והיא יודעת לשים שופטים לפי התוצאה שהיא רוצה להביא לפועל. ולכן בצער רב השופט סולברג לא יופיע בדיונים אם השלכות של שמ... המשך קריאה

לצערינו מי שקובע איזה שופט ישב באיזה דיון היא נשיאת בית המשפט העליון.
והיא יודעת לשים שופטים לפי התוצאה שהיא רוצה להביא לפועל.
ולכן בצער רב השופט סולברג לא יופיע בדיונים אם השלכות של שמירה על ארצינו הקדושה והאהובה, אלא אם כן יש לנשיאה וודעות שדעתו לא תתקבל.
עצוב מאוד, מערכת המשפט בישראל מקלקלת ושורפת כל חלקה טובה.
מערכת המשפט שאמורה לשמור על איזון הרשיות המחוקקת והמבצעת מפרה כל איזון של שמירה על חיים עם ביטחון במדינת ישראל.
וזה התחיל מאהרן ברק, וממשיך גם להיום….
וכאזרח מודאג, אם חפצי חיים אנחנו צריך להוקיע את מערכת המשפט ולהקים אותה מחדש.

לנפתלי,אם לשופט מתנחל ״אסור״ לדון בנושא הקשור ל״כיבוש״. אז גם לשופט ערבי אסור! וגם לשופט שמאלני אסור! מה המשותף לשלוש המקרים? לכולם יש דעות פוליטיות מבית.אך לדבריך,שמסגירים חזק את דעותי... המשך קריאה

לנפתלי,אם לשופט מתנחל "אסור" לדון בנושא הקשור ל"כיבוש". אז גם לשופט ערבי אסור! וגם לשופט שמאלני אסור! מה המשותף לשלוש המקרים? לכולם יש דעות פוליטיות מבית.אך לדבריך,שמסגירים חזק את דעותיך השמאלניות (השימוש במילה כיבוש),לשופטים מהשמאל מותר לדון בהכל! ללא שום מגבלה! אך אם אתה שופט ימני! עצור!!!! יש מקרים שאסור לך לדון בהם! נפתלי,הצביעות שלך ושל כל השמאל עוד פעם מרימה ראש.

עוד 768 מילים ו-3 תגובות
סגירה