אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?

יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.