מי שסבלו מתופעת לוואי חמורה אחרי החיסון השני יצטרכו להגיש בקשה לועדת חריגים כדי לקבל תו ירוק ללא חיסון שלישי.

מה-3.10.21 החיסון השלישי מהווה תנאי לכניסה למקומות עבודה, לאוניברסיטה ולמקומות בילוי. החלופה להתחסנות היא תשלום על בדיקת קורונה מיוחדת שמבוצעת רק במוקדים מאושרים שתוקפה 24 שעות בלבד.

"מקימים ועדת חריגים" לנושא תו ירוק עבור מי שסבלו מתופעת לוואי חמורה לאחר החיסון השני – כך עדכנה הד"ר שרון אלרועי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור ב-@IsraelMOH. צפו pic.twitter.com/NsGpoYMikB

— ערוץ כנסת (@KnessetT) October 5, 2021

בארה"ב, שגם בה נהוג תו ירוק, יש במקביל גם מוקדים רבים לבדיקות בחינם. במדינות אחרות יש עידוד התחסנות ללא תו ירוק, בעזרת תמריצים חיוביים כמו פטור מבידוד למחוסנים. ארגון הבריאות העולמי התבטא נגד התו הירוק תוך פירוט מכלול סיבות, חלקן אפידמיולוגיות, חלקן טכנולוגיות וחלקן סוציולוגיות.

בארה"ב, שגם בה נהוג תו ירוק, יש במקביל גם מוקדים רבים לבדיקות בחינם. במדינות אחרות יש עידוד התחסנות ללא תו ירוק, בעזרת תמריצים חיוביים כמו פטור מבידוד למחוסנים

ממשלת ישראל באופן עקבי מנהלת את משבר הקורונה (והשיח הציבורי) כאילו מדובר במשבר חד מימדי ולא משבר מורכב עם מימד בריאותי, חברתי, כלכלי, חינוכי, מוסרי ודמוקרטי. מיקוד כמעט בלעדי רק המימד הבריאותי הצר (קורונה) תוך התעלמות ממכלול מחירים שמפזרים באופן שרירותי חוסר שיוויון וסבל אנושי.

אבסורד. מחוסנים שסבלו מתופעות לוואי חמורות ולא יכולים לקבל מנה שלישית – יצטרכו לגשת לועדת חריגים! כדי לקבל תו ירוק. הם נענשים בעוד בירוקרטיה מתישה, המתנה של שעות על הקו במוקד לפניות הציבור ועד אז – תישלל מהם הזכות להיכנס למסעדות, לאירועים ולמקומות עבודה

— Inbar Twizer ענבר טויזר (@inbartvizer) October 5, 2021

מי שסבלו מתופעות לוואי שהם.ן תפסו כחמורות, יצטרכו עכשיו להגיש טופס לועדת חריגים. קבוצה של זרים יקראו ויקבלו החלטה האם מה שסבלו נחשב חמור מספיק בשביל פטור מחיסון שלישי.

ההחלטה כמה סבל ראוי לסבול לא נתונה בידי האדם וגם לא בידי הרופא.ה שלו. במקום דיאלוג והסכמה, יש בירוקרטיה.

בכל המחקרים האמינים ומוכרים עולה כי יש לחיסונים תופעות לוואי, נדירות יותר ופחות, שאינן נחשבות מסכנות חיים אבל שבהחלט יכולות לגרום לכאב וסבל פיזי ופסיכולוגי.

האם מגיע לילדה בת 12 שסבלה מדימום כבד במשך 10 ימים בעקבות החיסון ללכת עם חברות לקולנוע לפי ועדת חריגים? האם מגיע למורה שחצי מפניו שותקו לחודש להרוויח 6000 ש"ח בחודש בלי לשלם על בדיקות מכיסו?

כיצד ועדה של אנשים זרים יכולה להחליט עבור אדם אחר כמה סבל הוא מידתי? מי קובע את הקריטריונים? האם חברי וחברות הועדה (אם יהיו בה נשים) ייצגו אליטה "אובייקטיבית" או ידרשו להבין את המציאות הסובייקטיבית בתוך ההקשר הבריאותי, החברתי וכלכלי של הפונות ופונים?

האם מגיע לילדה בת 12 שסבלה מדימום כבד במשך 10 ימים בעקבות החיסון ללכת עם חברות לקולנוע לפי ועדת חריגים? האם מגיע למורה שחצי מפניו שותקו לחודש להרוויח 6000 ש"ח בחודש בלי לשלם על בדיקות?

ועדת חריגים לתו הירוק לסובלים מתופעות לוואי חמורות היא קצה הקרחון של האבסורד של מדיניות הממשלה. בזמן שהקורונה פוגעת באופן לא מידתי באוכלוסיה מבוגרת, התו הירוק, שבא לכאורה להשטיח את רמת הסיכון בכלל האוכלוסייה על ידי סטנדרטיזציה תעשייתית של התגובה החיסונית, חל על הציבור באופן שווה ושרירותי. כך שהוא מעמיק חוסר שיוויון חברתי, כלכלי ובמקרים חריגים גם חוסר שיוויון בריאותי. כל עוד ממשלת ישראל תמשיך להתיחס למשבר הקורונה באופן חד מימדי, אולי היא תפחית סבל מקורונה, אבל לא את סך הסבל האנושי.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי – והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?

*  *  *

באמצע מרץ נחגג הישג בינלאומי בתחום הרגולציה: מועצת אירופה הציגה את "האמנה הבינלאומית הראשונה בדבר זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהקשר של מערכות בינה מלאכותית".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר אורי פריימן הוא פוסט-דוקטורנט במעבדה לחברה דיגיטלית באוניברסיטת מקמסטר, קנדה.

אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.

זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.

כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.

שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)