כולנו מביטים לעתים לאחור בזעם, כנאמר בביטוי השגור Don't look back in" anger". השאלה היא איך אפשר להימנע מכניסה לסיטואציה שתיאלץ אותנו להסתכל אחורה אל מעשינו, לכעוס ולהתחרט.
באופן אישי, אני מנסה להימנע מלהביט לאחור בכעס ולכן אני מנסה להמנע ככל האפשר מלהקלע לסיטואציות שבהן סיכויי ההדבקה בקורונה גבוהים יותר. יותר משאני חושש להידבק בנגיף, אני חושש להדביק ומעדיף לא לקחת על כתפי את האחריות הזו. אני לא מעוניין להמשיך לחיות בחרטה או באשמה, כי אין תחושה קשה מזו מבחינתי. התחסנתי 3 פעמים, אבל התרחיש הגרוע ביותר מבחינתי הוא שאייבא את הווריאנט להוריי.
כשאני חושב על אנשים שלא התחסנו, כאלה שבעודם שוכבים במיטות בתי החולים או על ערש דווי הם מאשימים את עצמם על כך שלא התחסנו, או על כך שלא נזהרו, או גרוע מכך שהדביקו אחרים, זה מעציב אותי מאד.
פיל וולנטיין ???? נפטר בגיל 61
ולנטיין, שדר פופולרי מנאשביל ומכחיש קורונה (גם בתוכניתו), הקליט ביוני שיר-לעג לקמפיין החיסונים ותמך באיברמקטין.
בסוף יולי נדבק, חלה, אושפז, ונפטר ביום שבת לאחר 3 שבועות אשפוז (כולל אקמו). https://t.co/fJmxQ0G5rW
— אמירות נכונות לשעתן (@nehonotlishatan) August 23, 2021
בעבר, אנשים שהזדעזעו מנסיעה מהירה ופראית של צעירים היו לוקחים אותם לבתי חולים, כדי לראות נפגעים מתאונות דרכים. יתכן שהפעם, כדי לעודד התחסנות, צריך לקחת את מתנגדי החיסון למחלקות הקורונה, כדי שיראו מה גורלם של מתנגדי החיסון המאושפזים במחלקות.
כשאני חושב על אנשים שלא התחסנו, כאלה שבעודם שוכבים במיטות בתי החולים או על ערש דווי הם מאשימים את עצמם על כך שלא התחסנו, או על כך שלא נזהרו, או גרוע מכך שהדביקו אחרים, זה מעציב אותי מאד
הנתונים מחזקים את התחושה כי עדיף להימנע ממצב שבו נתחרט על ההחלטה שלא להתחסן וכי הסיכון בלחלות במחלה גבוה ומדאיג יותר מהסיכון של תופעות הלוואי. לפי נתוני משרד הבריאות, התחלואה בקרב הלא מחוסנים גדולה יותר, כאשר הקורונה גורמת לתחלואה קשה ותמותה גם בקרב צעירים שאינם מחוסנים עד גיל 50 – מי שלא התחסנו כלל בשום חיסון, מהווים 69% מהחולים קשה ו-96% מהנפטרים (בין התאריכים 1.6 ל-4.9).
התחלואה הקשה אצל מבוגרים יורדת, צעירים לא מחוסנים מחליפים אותם https://t.co/3kPhLmAntV
— Haaretz הארץ (@Haaretz) September 26, 2021
אך כאמור ישנו נושא אחד שפחות מדברים עליו: להרגיש שהכל בגללך. א' (לבקשתה השם שמור במערכת מקומון פתעכשיו), תושבת פתח תקווה, איבדה לאחרונה את אחיה היקר שהלך לעולמו לאחר שחלה בקורונה וסיפרה עליו:
"חברים יקרים, אני מרגישה חובה לכתוב לכם את שעל ליבי, באמת מתוך מקום של דאגה ואכפתיות לכולכם. בימים אלה אני יושבת שבעה על פטירתו של אחי היקר, אב לשלושה ילדים קטנים בגילאי 10 ,8 ,7.
אחי היה אדם אינטליגנט ורציונלי, תמיד חקר דברים לעומק, קרא אותם ולמד הכל כדי להחליט מה נכון לו ובכלל.
הוא היה אדם דתי ומאמין ובכל מקום שבו דיבר על חשיבות האמונה והדת אנשים האזינו בריכוז. הוא היה איש של מילים וידע לעניין בסיפוריו בלי שמץ של שיפוטיות ויוהרה.
ואז באה הקורונה, גם שם הוא קרא וחקר ולמד ונמשך דווקא לצד המתנגד. הוא האמין לתאוריות וקונספירציות נגד החיסונים והמחלה עצמה. הוא בחר לא להתחסן. לפני כשבוע הוא חלה, פנה למיון ושם אילצו אותו להיבדק לקורונה, כשהתוצאה חזרה חיובית, ביקשו לפנות אותו לאישפוז קורונה אבל הוא בחר ללכת הביתה.
בימיו האחרונים המשפחה דאגה לו, הביאו לו אוכל, תרופות, כל מה שביקש וכל תחנונינו שיתפנה לקבל טיפול רפואי עלו ריקם. בערב שמחת תורה, נשם את נשמתו האחרונה, מותיר אחריו 3 יתומים, 8 אחים, אמא אחת שבורת לב ונפש ועוד המוני אנשים שאהבו, העריכו, כיבדו, למדו ממנו, וכבר מתגעגעים אליו.
אני יודעת בליבי שלו יכולתי לדבר איתו כעת ולשאול אותו מה היה עושה אחרת? הוא היה אומר שעשה טעות שלא התפנה לקבל טיפול. הקורונה כאן, הקורונה אמיתית, הקורונה גובה חיים. בבקשה, בשמי, בשם אחי האהוב ובשם כל אלפי הנפטרים מהקורונה, אם אתם חולים, מחוסנים או לא, לכו לקבל טיפול, אל תשברו לבבות, ואל תתנו לעוד משפחה לשבת שבעה. תודה".
הרב ישראל יצחק גורמן, אביו של ר' נתן גורמן ע"ה, חסיד גור בן 38 שלא חוסן ונפטר מקורונה, העניק ראיון ראשון לקו המידע של משרד הבריאות, וסיפר כי בנו התחרט על כך שלא התחסן:
"בשיחת הטלפון האחרונה שלו לפני ההרדמה הוא אמר לאשתי: 'אם בע"ה אהיה בריא, ארוץ מיד להתחסן. מתחרט שלא התחסנתי'. יש לי כעס. כואב לי מאוד שטיפשים כאלה הצליחו לשכנעו למרות שהיה ירא שמיים. אין לי מה לומר למתנגדים. יש להם עיוות חשיבתי מסכן חיים. אני קורא לכל מי שטרם התחסן: רוצו להתחסן עכשיו! יש כאן שאלה של חיים ומוות".
עדינה מאיר, שעובדת במערך האקמו בבית החולים איכילוב, אמרה בשיחה עם ניב רסקין ב"חדשות הבוקר":
"בגל הזה, באיכילוב, כל האנשים שחוברו למכשירי אקמו הם צעירים ולא מחוסנים. בסביבות גיל ה-40. […] לפני שהחולים מונשמים אנחנו שומעים הרבה מאוד צער והרבה מאוד חרטה, גם מצד החולים וגם מצד המשפחות שנמצאות לידנו כמעט 24-7. זה לא רק צער, זה גם פחד – כי ברגע שאתה מונשם אתה לא יודע אם אי פעם תחזור […].בסביבות 50% לא חוזרים. היה חולה שלא התחסן כי רצה להביא ילדים ופחד שזה יפגע לו בפוריות. לפני שהנשימו אותו הוא הביע צער שלא התחסן".
בחו"ל, תופעת החרטה בקרב לא מחוסנים, שכיחה אף עוד יותר.
San Francisco Gate פרסם 21 סיפורים קורעי לב על אנשים שמתחרטים על כך שלא התחסנו. ביניהם הסיפור של אנג'לה מוריס שבנה בן ה-13 נלחם על חייו לאחר שחלה בקורונה. מוריס אמרה שהקטע הקשה ביותר הוא לראות את בנה סובל כשהיה ניתן למנוע את סבלו, לו היה מתחסן. מוריס סיפרה:
"זה שובר את הלב, הלוואי שהייתי מקבלת החלטות טובות יותר בשבילו".
ישנו נושא שפחות מדברים עליו: להרגיש שהכל בגללך. בחו"ל, תופעת החרטה בקרב לא מחוסנים, שכיחה אף עוד יותר. San Francisco Gate פרסם 21 סיפורים קורעי לב על אנשים שמתחרטים על שלא התחסנו
אמילי בראון מאנגליה, שחלתה בקורונה ב-27 ליולי ואושפזה במצב אנוש, אמרה לאנשים לא להתחסן לאחר שהקשיבה למתנגדי החיסונים וכי זו החרטה הגדולה ביותר שלה. בראון, נשואה ואמא לשישה ילדים, בעלה ובנה הבכור שהתחסנו פעמיים סיפרו ל-BBC שהמידע ברשתות המדיה החברתיות שכנעו אותה לא להתחסן.
הסלוגן שהייתי מציע למשרד הבריאות לאמץ הוא don't look back in anger – אל תעשו משהו שתתחרטו עליו. הייתי גם מציע, בהתחשב בסיפורים האנושיים המצערים, כי בנוסף למספר החולים הקשים, המונשמים, הנפטרים, המחלימים, המחוסנים והלא מחוסנים, יגובש מדד חדש: מספר המתחרטים.
שריתה הדביקה בכוונה בקורונה את בתה בת ה-7.5 – שמאושפזת במצב קשה: "מאשימה את עצמי ואת המידע שקיבלתי"#חמש עם @ReshefRafi https://t.co/AF4Z1SgLCe pic.twitter.com/ttMH9ElZ6N
— החדשות – N12 (@N12News) October 10, 2021
עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו