השנה כל האוכלוסייה הערבית באזור מתלוננת על עונת זיתים חלשה. מה אנחנו יודעים על הזיתים ומשמעותם בתרבות הערבית ובאסלאם? האם הסיבה קשורה רק לשינויי אקלים או שיש רקע פוליטי למשבר?

השנה כל האוכלוסייה הערבית באזור מתלוננת על עונת זיתים חלשה. מה אנחנו יודעים על הזיתים ומשמעותם בתרבות הערבית ובאסלאם? האם הסיבה קשורה רק לשינויי אקלים או שיש רקע פוליטי למשבר?

מאז שהביאה היונה את ענף הזית לנוח בתיבה אחרי המבול, הוא מסמל את השלום והיציבות. ביהדות הזית הוא אחד משבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל, וענף הזית מהווה אחד מסמליה של מדינת ישראל לצדי המנורה עם שבעת הקנים.

לזיתים משמעות מיוחדת גם בקרב תושבי האזור הערביים. הזית הוא מסמליה של סוריה עוד מימי הביניים. פרשני הקוראן מסבירים כי הופעתו בספר הקודש המוסלמי מרמזת על אזור בִּלַאד א-שַאם (סוריה רבתי), שכלל שטח בו נמצאות כיום ארבע מדינות: סוריה, לבנון, ירדן וישראל. הזית נפוץ עד היום באזורנו והפך לסמל של הפלאחים (החקלאים) המהווים עדיין רוב בקרב הערבים באזור.

במרוצת השנים הפך הזית גם לסמל ערבי של הלאומיות הפלסטינית ונכנס לשפה הערבית המקומית במשלים ופתגמים רבים. לטענת הפלסטינים עץ הזית הוא משל לעם הפלסטיני: חזק אך מלא חורים ושקעים, סמל למאבקו ומצוקתו הממושכת.

קטיף הזיתים מתחיל תמיד במחצית אוקטובר והוא מהווה הזדמנות לאירוע משפחתי מאחד ומגבש של יציאה לכרמים. מבוגרים וילדים, נשים וגברים, יוצאים לחופשה מהעבודה לטובת הקטיף. רבים בגדה המערבית סוגרים את העסקים בעונה הזו כדי להתפנות למלאכת הקטיף.

הזיתים מהווים מוצר חשוב ברשות הפלסטינית, לא רק לזיתים ושמן זית. הנוצרים משתמשים בו לטקסים דתיים ומהעץ שלו בונים איקונין לכנסיות בירושלים ובית לחם. הסבון המפורסם ביותר משמן זית בחברה הפלסטינית מיוצר בשכם.

במרוצת השנים הפך הזית גם לסמל ערבי של הלאומיות הפלסטינית ונכנס לערבית המקומית במשלים ופתגמים. לטענת הפלסטינים, עץ הזית הוא משל לעם הפלסטיני: חזק אך מלא חורים ושקעים, סמל למאבקו ומצוקתו הממושכת

הזית הפלסטיני במשבר

החקלאים הפלסטינים נוהגים לחלק את התקופות לשנת זיתים פורייה, המכונה "מַאסְיֵה" ושנה חלשה המכונה "שַלְתוּנִִייֵה". אלא שלמרבה הצער, השנה הם חווים שנתיים רצופות של "שלתונייה", כנראה בשל שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ.

מחסור בזיתים מביא להתייקרות מוצריו, מה שמקשה על אוכלוסייה ענייה לרכוש אותם. זאת בידיעה כי שמן הזית מהווה מוצר יסוד במטבח הפלסטיני. יו"ר מנהלת הזיתים הפלסטינים ברמאללה, פיאד פיאד, הסביר כי ממוצע התוצרת בשטחים הוא 20-22 אלף טון בשנה, בשנה שעברה ירד ל-17 והשנה צפוי להגיע ל-15 בלבד.

לטענת פיאד לא רק שינויי האקלים מהווים בעיה, אלא גם גילם של העצים, שרובם בני כתשעים שנה ומעלה. לטענתו דרושה בדחיפות שתילתם של עצים צעירים ורעננים, שיעמדו בקשיי האקלים. בחמש השנים האחרונות עובד פיאד על פרויקט פלסטיני של "פלסטין הירוקה", שתילה של מאות אלפי עצי זית בכל שנה, בעיקר בדרום הגדה באזור חברון.

Palestine olive harvest: Campaign begins to help farmers https://t.co/3BuNR6mWPr via @AJEnglish

— Mrs S J Wilson #BrexitBrokeBritain (@GreenSteveW) October 14, 2021

פיאד אינו תולה את כל הבעיות בטבע ובחקלאות. הוא מתאר את קושי החקלאים לעבור במחסומים לאדמות רבות הנמצאות בשטחי C (הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית).

אך מחסור בזיתים מביא להתייקרות מוצריו, מה שמקשה על אוכלוסייה ענייה לרכשם. ממוצע התוצרת בשטחים, כ-20-22 אלף טון בשנה, ירד בשנה שעברה ל-17 אלף טון והשנה צפוי להגיע ל-15 אלף טון בלבד

בנוסף, הוא מסביר כי הופקעו דונמים רבים של מטעי זיתים לטובת התנחלויות וצה"ל מקשה על עבודתם של החקלאים במטעים. בנוסף, לטענתו המתנחלים לא מפסיקים לחבל בחקלאות הזיתים, לעקור עצים ולשרוף מטעים.

צילום משתולל ברשת..מתנחלים גזמו לה את העצי זית שלה לפני המסיק..אין לי מושג איפה ומתי זה צולם.ככה זה מופץ ברשת.. pic.twitter.com/Y0aWI9kgQs

— محمود محاميد ????MAHMOD MAHAMED (@Mahamed45049766) September 25, 2021

עזה – חמאס נלחם והחקלאי מפסיד

משרד החקלאות בעזה פרסם נתונים קשים על מצב הזיתים ברצועה. לפי הפרסום, השנה תחול ירידה של 65% ביבול הזיתים בשל תנאי מזג האוויר. ירידה זו תפגע באוכלוסייה כי היא תספיק רק ל-35% מהצריכה ותעלה את מחיר הזיתים וגם את מחיר שמן הזית.

המצב עלול להביא לייבוא שמן זית מחו"ל, מה שיפגע קשות בחקלאים. גם בעזה לא מאשימים רק את מזג האוויר. חקלאים רבים טוענים כי מטעיהם נפגעו קשות מהפצצות של צה"ל על הרצועה בסבב הלחימה האחרון. חקלאים לא מעטים מיהרו לקטוף את הזיתים מוקדם ממה שצריך, מחשש לסבב נוסף שימנע מהם לקטוף, מה שפגע מאד ביבולים. לטענת משרד החקלאות בעזה, נזקי הסבב האחרון לחקלאות ברצועה מוערכים ב-204 מיליון דולר.

הזית הלבנוני שוקע יחד עם המדינה

משבר הזיתים אינו רק פלסטיני, אלא כלל אזורי, כאמור. מסתבר כי גם בלבנון יש משבר רציני בתחום והיבול דל. מכיוון שהכלכלה מתרסקת וערך המטבע בירידה מתמדת, אין ביכולתם של החקלאים לשלם לפועלים ורבים מהם מגייסים את כל בני המשפחה למבצע הקטיף, כולל ילדים וזקנים.

המשבר קשה במיוחד באזור ערי החוף בדרום, שם מדווחים החקלאים על ירידה דרסטית ביבול, בעיקר בשל שינויי מזג האוויר – חודשי אביב וקיץ חמים מדיי. אלה, בנוסף למחלות עצים שונות המתפשטות באזור, הביאו למצב העגום.

חקלאים בעזה מיהרו לקטוף את הזיתים מוקדם מדי, מחשש לסבב לחימה נוסף שיחבל בקטיף, מה שפגע מאד ביבולים. לטענת משרד החקלאות בעזה, נזקי הסבב האחרון לחקלאות ברצועה מוערכים ב-204 מיליון דולר

גם באדמות בנת ג'ביל בדרום, שנהנה רוב השנים nזיתים משובחים יותר מהשפלה, מדווחים על יבול דל בשל המצב הכלכלי הקשה. גם להם אין כסף להעסקת עובדים שיעבדו במטעים כל השנה. בנוסף, בשל המצוקה הכלכלית, אין שוק למכירת השמן שמחירו עולה יחד עם שאר המוצרים.

הזית הסורי במצוקה

עביר ג'והר, מנהלת ענף הזית במשרד החקלאות הסורי, אמרה כי השנה חלה ירידה של כ-24% ביבול של הזיתים בהשוואה לשנים עברו. לטענתה בשנה שעברה ייצרה סוריה 850 אלף טון זיתים והשנה צפוי להיות 645 בלבד.

עביר הסבירה כי הגורם העיקרי לכך הוא תקופת יובש ממשוכת ומשבר האקלים. היא הביעה את חששה שמצב זה יביא לעליה משמעותית במחירם של כל מוצרי הזיתים.

מחשש למצוקת שמן זית בסוריה, החליטה הממשלה על הפסקה זמנית בייצוא שמן הזית, כדי שיישאר מספיק לצריכה מקומית. בסוריה נפגעים חקלאים רבים מירידת מפלס הפרת והיעדר השקיה מספקת, מה שפוגע בכל ענפי החקלאות, בעיקר בצפון המדינה. נזכיר שמלחמת האזרחים בסוריה החלה ב-2011 אחרי שנתיים של בצורת ממושכת.

תקווה בירדן

ירדן מתמודדת השנה עם משבר האקלים בסיוע משמעותי של משרד החקלאות ההולנדי, מהנדסים ירדנים וחוקרים מתחום החקלאות באוניברסיטאות שונות במדינה. ירדן ערכה מבצע מיוחד השנה לשתילתם של אלפי עצי זית בשבע מחוזות במדינה. החודש נערך בירדן יריד ענק למוצרי הזית שיתקיים בבירה עמאן למשך עשרה ימים ויהיה פתוח לאזרחים ולתיירים, במטרה לעודד פרויקטים בתחום ולשווק את שמן הזית הירדני למדינות בעולם.

משבר זיתים, משבר מים, חוסר יציבות פוליטית

משבר הזיתים באזור אינו רק משבר חקלאי גרידא. הוא מהווה סמל להידרדרות הכללית של האזור מבחינה כלכלית והוא גם תוצר של הזנחה ממושכת של ענף הזיתים בשל משברים פוליטיים ומאבקים אזוריים.

משבר הזיתים באזור אינו רק משבר חקלאי גרידא. הוא מהווה סמל להידרדרות הכללית של האזור מבחינה כלכלית והוא גם תוצר של הזנחה ממושכת של ענף הזיתים בשל משברים פוליטיים ומאבקים אזוריים

יציבות המשקים החקלאיים בכלל והתמודדות עם משבר הזית בפרט, תלויים מאד ביציבותם של משטרים. משטרים רופפים ועניים בסוריה, בלבנון ובשטחים הפלסטינים אינם יכולים להתמודד כראוי עם הנזקים האיומים של משבר האקלים. משטר יציב כמו בישראל או בממלכת ירדן, מסוגלים לגייס כוחות שונים, כגון משקיעים, אקדמאים ומהנדסים מקומיים וזרים, ולרכז את המאמצים הנדרשים להצלת החקלאות.

לא ניתן להפריד בין משבר הזיתים למשבר המים באזור. משברים אלה מלמדים כי אנחנו נמצאים על סף שינויי אקלים מרחיקי לכת, העלולים להביא לאסון אקולוגי ולמשבר מזון שישפיע על כל האזור.

מושגי יסוד מחקלאות הזיתים הפלסטינית

בכל זאת, נסיים במשהו אופטימי ובתקווה שירדו גשמים שבשנה הבאה תהיה עונת זיתים טובה יותר בכל האזור. אִנְשַאללַה.

להלן כמה מושגים מחקלאות הזיתים הפלסטינית (ערבית מדוברת):
סַגְ'רֵת זַתוּן سجرة زتون = עץ זית
מוֹסֵם (אל)זַתוּן موسم الزتون = עונת הזיתים
מַאסְיֵה ماسية = עונת יבול זיתים טובה, בניגוד ל- שַלְתוֹנֵה شلتونة = עונה חלשה
גַ'ד או: גְ'דַאד جد/جداد = קטיף הזיתים
זַתוּן מַרְצוּץ زتون مرصوص = זיתים דפוקים
זֵית זַתוּן زيت زتون = שמן זית
דַרְס درس = סחיטת הזיתים להוצאת השמן
גִ'פְת جفت = שאריות הזיתים אחרי הטחינה המשמות לחימום בחורף

ולסיום, שני מאכלים טעימים שמכינים עם שמן זית

מַנַאקִיש مناقيش = פיתות שמכינים עם שמן זית וזעתר בתנור (טַאבּוּן). נפוץ בכל "סוריה רבתי".
מְסַחַ'ן مسخن = פיתות עם שמן זית ועליהם עוף מבושל עם צנובר, בצל ותבלינים. ידוע כמומחיות קולינרית באזור ג'נין וטולכרם.
صحتين סַחְתֵין = בתאבון!

الليلة مشتهي عشاي مسخّن ???????????????? pic.twitter.com/fO9Zf7RwoM

— ???????? ‏﮼سعد،الشمري (@tzy8) October 10, 2021

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q

מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נקב בנאומו במספר מוגזם של לוחמי ארגונו וטען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים המוכנים לבצע כל פקודה. נסראללה מנסה להעביר שורה של מסרים לאויביו בלבנון ומחוצה לה כדי להרתיעם, אבל בשורה התחתונה הוא איננו מעוניין בעימות צבאי אלא בשמירה על מעמדו ועל האינטרסים של איראן.

המתיחות בלבנון עדיין נמשכת על רקע אירוע הדמים בשבוע שעבר בביירות ועל רקע המאמצים של ארגון חזבאללה לסלק את השופט החוקר בפרשת הפיצוץ בנמל ביירות.

המתיחות בלבנון עדיין נמשכת על רקע אירוע הדמים בשבוע שעבר בביירות ועל רקע המאמצים של ארגון חזבאללה לסלק את השופט החוקר בפרשת הפיצוץ בנמל ביירות

השיח' נעים קאסם, סגנו של חסן נסראללה, תקף את השופט החוקר ואמר: "עדיף שיילך כדי שהמצב יתייצב. הוא הפך לבעייה אמיתית בלבנון. הוא לא יביא צדק המבוסס על ראיות".

השיח' נעים קאסם, סגנו של חסן נצראללה:

השופט החוקר את פרשת הפיצוץ בנמל ביירות הפך לבעייה אמיתית בלבנון,עדיף שהוא יילך הבייתה כדי שהמצב יתייצב. אין תקווה שהוא יביא צדק המבוסס על ראיות. pic.twitter.com/oiIrXl6QyJ

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) October 24, 2021

חזבאללה חושש שהחקירה תקבע כי הוא אחראי לאסון הנורא בנמל ביירות.

סמיר ג'עג'ע, יו"ר "הכוחות הלבנונים" יצא במתקפה תקשורתית בסוף השבוע שעבר על מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, בעקבות הנאום שנשא, ואמר כי "חזבאללה הוא הסכנה הגדולה ביותר ללבנון".

הוא טען כי לארגון חזבאללה יש מטרה אחת והיא להפסיק את חקירת הפיצוץ הגדול בנמל ביירות בשנה שעברה. הוא הוסיף כי "הנאום של חסן נסראללה היה מלא בשקרים".

מנהיג המפלגה הנוצרית: חיזבאללה הוא הסכנה הגדולה ביותר ללבנון
יו"ר "הכוחות הלבנוניים" סמיר ג'עג'ע הגיב לנאום נסראללה – שטען שהמפלגה הנוצרית רוצה לגרור את לבנון למלחמת אזרחים. לפי ג'עג'ע, לחיזבאללה יש מטרה אחת – להפסיק את חקירת האסון בנמל ביירות. pic.twitter.com/4zkPAKWjyb

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) October 22, 2021

לפני כמה ימים נשא מנהיג חזבאללה חסן נסראללה נאום חשוב בעקבות אירועי הדמים בביירות ב-14 באוקטובר, שבהם נהרגו בחילופי ירי 7 אזרחים לבנונים ונפצעו כמה עשרות פעילים של חזבאללה ותנועת "אמל" השיעית מירי צלפים.

חזבאללה האשים את "הכוחות הלבנוניים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע באחריות לאירוע ובניסיון לגרור את לבנון למלחמת אזרחים חדשה.

מה שמשך את תשומת הלב העיקרית, בלבנון עצמה ומוחצה לה, בנאומו של חסן נסראללה הייתה העובדה שהוא חשף את היקף כוחו של ארגון חזבאללה.

נסראללה טען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים שממתינים לאות ממנו להיכנס לכל מערכה, כנגד דאע"ש, כנגד ישראל או כנגד "הכוחות הלבנונים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע.

נסראללה טען כי לרשותו עומדים 100 אלף לוחמים שממתינים לאות ממנו להיכנס לכל מערכה, כנגד דאע"ש, כנגד ישראל או כנגד "הכוחות הלבנונים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע

חסן נסראללה ניסה לטעת ביטחון בקרב פעילי חזבאללה כי ארגונו חזק די הצורך כדי למנוע מלחמת אזרחים בלבנון וכי איננו חושש מעימות צבאי עם "הכוחות הלבנונים" למרות החלטתו להכיל את האירועים להימנע מהסלמה.

ברור לכולם כי המספר שבו נקב חסן נסראללה של 100 אלף לוחמים הוא מוגזם ביותר. הוא רצה להראות כי הכוח הצבאי שלו גדול בהרבה מהכוח הצבאי של "הכוחות הלבנונים" המוערך בכ-15 אלף לוחמים. סמיר ג'עג'ע עצמו מיתמם וטוען כי אין לו בכלל לוחמים.

בקרב מתנגדי חזבאללה בלבנון, התקבל הנאום הזה בגיחוך רב. גולשים רבים ברשתות החברתיות לגלגו על ההגזמות של חסן נסראללה, אחד מהם כתב: "אם יש לך כוח כזה גדול מדוע אתה לא משתמש בצבא של חזבאללה כדי לשחרר את ירושלים?"

#Lebanon Army circulated this picture of arms it confiscated, so lethal if this was the year 1921. Meanwhile, Hezbollah’s Nasrallah said in a public speech that he has 100k military fighters. Leb Army didn’t hear Nasrallah. pic.twitter.com/ZFqGu7OH5B

— Hussain Abdul-Hussain (@hahussain) October 21, 2021

מנהיג חזבאללה ניסה בנאומו גם להעביר מסר, כי כוח ארגונו עולה בהרבה על כוחו של צבא לבנון. זאת בעקבות טענות שנשמעו, כי צבא לבנון צריך לרסן את פעילות הארגון. עם זאת, ארגון חזבאללה איפשר לצבא לבנון להתפרס בקו המגע בין פעילי הארגון לבין "הכוחות הלבנונים" ביום אירוע ירי הצלפים כדי לטפל באירוע ולמנוע הסלמה.

נאומו של חסן נסראללה נועד להעביר עוד כמה מסרים:

1

ארגון חזבאללה הוא שישרטט את השלב הבא בלבנון, ביסוס העליונות השיעית, הפוליטית והצבאית על פני כל העדות האחרות בלבנון. חזבאללה הוא שיקבע את ההחלטות הפוליטיות והמדיניות של לבנון עפ"י האינטרסים של איראן.

2

"הפגנת שרירים" – המטרה של נסראללה היא להרתיע כל מי שמתנגד לחזבאללה בתוך לבנון או מחוצה לה. הוא העביר בדבריו מסר לישראל ולארה"ב האומר: "אנו חזקים יותר מאשר היינו במלחמת לבנון השנייה, כל הרפתקה מצידכם תעלה לכם ביוקר".

3

דמוניזציה של "הכוחות הלבנוניים" בראשותו של סמיר ג'עג'ע. חסן נסראללה האשים אותם בנאומו כי יש להם  קשרים עם גורמים מחוץ ללבנון, דבר שהוא סכנה פוליטית וחברתית. הוא מנסה לבודד את "הכוחות הלבנוניים" מבחינה פוליטית, עם זאת טען בתוקף שלארגונו אין שום דבר נגד הנוצרים.

4

איתות לשופט החוקר את הפיצוץ בנמל ביירות כי כוחו של חזבאללה הוא רב וכי לא כדאי לו להתעסק עם הארגון ולנסות לגלגל עליו את האחריות לפיצוץ.

נסראללה ניסה לטעת ביטחון בקרב פעילי חזבאללה כי ארגונו חזק דיו כדי למנוע מלחמת אזרחים בלבנון וכי איננו חושש מעימות צבאי עם "הכוחות הלבנונים", למרות החלטתו להימנע מהסלמה

חסן נסראללה כפוף לתכתיבים המגיעים אליו ממשטר האיאתולות בטהרן. נאומו מוכיח כי איראן איננה מעוניינת בהסלמה פנימית בלבנון וכי היא מעדיפה לשלוט במדינה באמצעות "ממשלת בובות" והמליציות שלה (חזבאללה ותנועת "אמל" השיעית) בדיוק כפי שהיא שולטת בעיראק באמצעות ממשלתו של מוסטפא כאט'מי והמליציות השיעיות הפרו-איראניות.

נראה כי המתיחות בין ארגון חזבאללה לבין "הכוחות הלבנוניים" של סמיר ג'עג'ע נרגעה בשלב הזה. חסן נסראללה עצר את ההתדרדרות כדי לשמור על מעמדו של הארגון בתוך לבנון ועל המשך ההשפעה של איראן על המתרחש במדינה. זהו האינטרס העיקרי שלו. אולם המצב הכלכלי בלבנון ממשיך ומתדרדר, המתח עולה, וכל תרחיש של אלימות הוא אפשרי. העניינים גם עלולים לצאת מידי שליטה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות. המטרה כעת עם בוסטר החיסונים היא לחזור ולהמשיך לטוס לחו"ל כמו אתמול ושלשום כשהפרנו את האיזון בטבע בלי חשבון.

המשבר העולמי שנמשך כבר שנה שניה בעקבות וירוס הקורונה מלמד אותנו, בין השאר, עד כמה אנו, המדינות החזקות כלכלית, התעלמנו מהמדינות החלשות

אני מעלה את הסוגיה הזו קצת לפני כינוסה של ועידת האקלים. ועידה שנדחתה מהשנה שעברה ועדיין מארגניה לא הבינו את ההזדמנות שהביא משבר הקורונה. הזדמנות לקיים מפגשים וירטואליים שהמסר שלהם הוא הורדת הלחץ מהטבע. פחות טיסות לפה ולשם ויותר התמקדות על שמירת הטבע והפחתה מיידית של זיהום האוויר, כולל זה שנגרם סביב ענף התעופה.

שבוע לפני ועידת האקלים בגלזגו – האו"ם מפרסם דוח: על אף הסגרים ב-2020 – ריכוז גזי החממה באטמוספרה הגיע לשיא חדש@BenYaniv1
(צילום: אי-פי) pic.twitter.com/Lzy2SAWRwJ

— כאן חדשות (@kann_news) October 25, 2021

אני לא מבקש לעצור את העולם, אני מבקש למתן אותו. לאפשר לכל קהילה בעולם למצוא כיווני פרנסה חדשים ולאו דווקא תיירות בינלאומית.

הקורונה הדגימה ומדגימה עד כמה אנחנו בני האדם היבואנים והיצואנים של וירוסים וחיידקים. הקורונה גם הדגימה לנו עד כמה המדינות העשירות לא סופרות את המדינות העניות. איך בעוד במדינות העשירות מחסנים בכל מנה חדשה נגד קורונה יש המון מדינות שלא מסוגלות לספק אפילו את החיסון הראשון. כעת ברור יותר מכל שמדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות ולהמשיך הלאה. לטוס בלי סוף לראות את האטרקציות באזורים שכוחי אל, להנות ולחזור הביתה אל סיר הבשר.

כל זה לא מפריע לארגונים בינלאומיים לשוב ולטוס למפגשים החשובים ללא ספק האלה ולקבל החלטות חשובות בלי לספור את החלשים, את אלה שיקבלו חיסונים רק אם יהיה עודף.

היינו יכולים לגרום לתובנה הזאת לחלחל בליבם של בני אדם, אם היינו בדיאלוג דרך האמצעים הטכנולוגיים הנפלאים שיש בידינו. היינו יכולים לחשוב ביחד, עניים ועשירים כאחד, איך לשחרר את הלחץ ולאפשר לטבע להשתקם.

היינו יכולים לומר שכל אחת ממדינות העולם לוקחת על עצמה לעבור לשימוש באמצעים ידידותיים ליצור אנרגיה, להפחית את כמות הייצור של מוצרים, למחזר ולחדול מהפיכת שטחים פתוחים לשדות בטון. לצד כל אלה לפצות את הטבע על הרס הטבע, לפחות על ידי נטיעת עצים ושיחים.

מדינות עשירות אוהבות להתכנס ולצקצק על המדינות העניות. ארגונים בינלאומיים שבים וטסים למפגשים החשובים ומקבלים החלטות חשובות בלי לספור את החלשים

זה לא דימיוני, זה אפשרי. אנחנו חייבים לבחון היטב מה אנחנו צריכים באמת ומה לא, להפחית קניות כדי שלא נשליך עודפים לאשפה.

לפני שבוע פרסם מישהו פוסט בפייסבוק על כך שיש לו אופניים למסירה, ללא תשלום. התנאי היחיד שהוא מחתים עליו הוא התחייבות להעביר את האופניים באותו תנאי כשתם השימוש. סיפור קטן שיכול ללמד משהו את כל משתתפי וועידת האקלים בגלזגו, אלה שלא מהססים וכבר רכשו את כרטיסי הטיסה לוועידה החשובה, שדנה במשבר האקלים.

אגב, כשהילדה גרטה שטה בהפגנתיות לוועידת האקלים ב-2019, מעשה ראוי, עוד לא ידענו עד כמה רשת האינטרנט יעילה וטובה גם לוועידות בינלאומיות.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.