מתי הומור מפסיק להיות מצחיק, ועובר את הקו הדק שבין צחוק ובין ביזוי? דייב שאפל כנראה מסרב להבין את מה שאחרים חשים בבטנם, ויש מצב שמישהו צריך לתת לו קצת בראש.

אחת הפעמים הראשונות בהן ראיתי את דייב שאפל, הייתה ביוטיוב לפני כמה שנים. הוא נתן קטע מעולה שצחק על אפרו-אמריקאים, ובעיקר על מילת ה-N הכל כך טעונה רגשית בארה"ב.

הנה בן אדם שאוהב לצחוק על הכול וגם על עצמו, חשבתי לעצמי בתקופה ההיא – בדיוק כמו שאני אוהב. אבל לאורך השנים מסתבר שהאיש מטפטף את משנותיו הלא ממש נחמדות אל תוך המופעים שלו.

הנה בן אדם שאוהב לצחוק על הכול וגם על עצמו, חשבתי לעצמי בתקופה ההיא – בדיוק כמו שאני אוהב. אבל לאורך השנים מסתבר שהאיש מטפטף את משנותיו הלא ממש נחמדות אל תוך המופעים שלו

הוא אמר שישמח להצטרף לאגודות הנשים אם הן ירדו לו; צחק על יהודים, דבר שהקים עליו קול זעקה בליגה נגד השמצה; והסערה האחרונה נגעה לדרך בה הוא מתייחס ללהט"בים בכלל, ולאנשים טרנסים בפרט.

האם מדובר בהומור בלבד? או שאלו תפישות עולם מכוערות שמרימות ראש בכסות של הומור? מצד אחד הוא מדבר בלב רגיש על חברתו, סטנדאפיסטית טרנסית שהתאבדה, ומצד שני הוא מבזה אותה ומתייחס אליה כמה פעמים כאל גבר. כי הוא טרנסופוב, כך הוא אומר בפה מלא כמה פעמים במופע האחרון שלו בנטפליקס.

במופע אחר בנטפליקס הוא התייחס ל"אנשי האותיות", כלומר להט"בים – ותיאר אותנו בהגחכה מוחלטת, כשעיקר הבעיה שלו היא עם טרנסים (The T's כפי שהוא קורא להם במופע). אף אחד לא אוהב את הטרנסים, אפילו לא ההומואים (G's) והלסביות (L's) – ציין החוקר המדופלם שאפל.

אני פריק רציני של הומור, וכמה שיותר ציני ושחור כך אני אוהב אותו יותר. אבל לפעמים יש מצבים בהם מנסים להכניס תפישות עולם בעייתיות תחת כסות של הומור, וזה משאיר טעם רע בפה.

במופע האחרון שלו בנטפליקס – Closer – התלונן שאפל שתנועות הפוליטיקלי קורקט התישו אותו, ושהוא יפסיק לצחוק על טרנסים בפרט ועל להט"בים בכלל. ההתמסכנות והבכיינות הללו לא אופייניות לשאפל, שבדרך כלל דורך על הכול באמצעות ההומור שלו ובועט בכל מי שמנסה להוריד אותו.

במופע אחר התייחס ל"אנשי האותיות", כלומר להט"בים – ותיאר אותנו בהגחכה מוחלטת, כשעיקר הבעיה שלו היא עם טרנסים. אף אחד לא אוהב את הטרנסים, אפילו לא ההומואים והלסביות – ציין החוקר המדופלם שאפל

אבל דבר אחד שוכח מר שאפל הנכבד, ושוכחים גם כל אלו שתומכים בו וחושבים שמשתיקים אותו שלא בצדק. אם בדרן לבן היה מעז לעשות סטנדאפ על מילת ה-N הידועה והרגישה, "כת ה-PC של האפרו-אמריקאים" הייתה קורעת אותו לגזרים. מעניין מה היה קורה אם מישהו היה עולה לבמה, ומכריז בגאווה שהוא תומך בכוח הלבן העליון או שהוא אנטישמי, בדיוק כפי ששאפל מכריז בלי בושה שהוא טרנסופוב.

וזה בדיוק מה ששאפל המתבכיין כנראה לא ממש מבין, או אולי מבין היטב אבל משחק אותה טיפש כדי להמשיך לגרוף פרסום. בצביעות רבה הוא מרשה לעצמו לדחוף משנות גזעניות בכסות של הומור; אבל אם מישהו חלילה יעז להחזיר באותה מטבע, באופן המכוער שתיארתי – תהיה לו בעיה עם חתיכת שחור זועם.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.

לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, החליטה להעביר את עיר הבירה הממשלתית – מג'קרטה, המציינת השנה 498 שנים להיווסדה, אל עיר חדשה בשם נוסנטארה (Nusantara – "הארכיפלג האינדונזי") במרחק של כ-1300 ק"מ, הנבנית בלב יערות האי קלימנטן (בורנאו).

מפת מיקום עיר הבירה החדשה נוסנטארה באינדונזיה

יוזמה זו הוכרזה לראשונה בשנת 2019 על ידי הנשיא דאז ג'וקו וידודו (Joko Widodo), המכונה ג'וקווי (Jokowi). ב-18 בינואר 2022 אישר בית הנבחרים של הרפובליקה את חוק עיר הבירה הלאומי (IKN). ההחלטה הינה שלב אסטרטגי במימוש חזון "אינדונזיה 2045" ("Indonesia Emas 2045" – Golden Indonesia) – לקראת חגיגות 100 שנות עצמאות, שמטרתו להפוך את המדינה למפותחת, תחרותית ובת-קיימא. העיר נבנית על בסיס עקרונות הפנצ'סילה – שוויון, צדק, קיימות והכלה תרבותית.

גל רונן הוא יועץ אסטרטגי בעל ניסיון של 24 שנים בתחומי מחקר ביטחוני. בעל תואר שני בממשל מאוניברסיטת רייכמן, התמחות בטרור וביטחון, חוקר את הזירה האינדונזית ופועל לפיתוח חיבורים עסקיים בין חברות מישראל לחברות באינדונזיה.