JavaScript is required for our website accessibility to work properly. עמית אדלר: ההומור של דייב שאפל לא מפצה על הגזענות שלו | זמן ישראל

ההומור של דייב שאפל לא מפצה על הגזענות שלו

בימת סטנדאפ, אילוסטרציה (צילום: Tumisu from Pixabay)
Tumisu from Pixabay
בימת סטנדאפ, אילוסטרציה

מתי הומור מפסיק להיות מצחיק, ועובר את הקו הדק שבין צחוק ובין ביזוי? דייב שאפל כנראה מסרב להבין את מה שאחרים חשים בבטנם, ויש מצב שמישהו צריך לתת לו קצת בראש.

אחת הפעמים הראשונות בהן ראיתי את דייב שאפל, הייתה ביוטיוב לפני כמה שנים. הוא נתן קטע מעולה שצחק על אפרו-אמריקאים, ובעיקר על מילת ה-N הכל כך טעונה רגשית בארה"ב.

הנה בן אדם שאוהב לצחוק על הכול וגם על עצמו, חשבתי לעצמי בתקופה ההיא – בדיוק כמו שאני אוהב. אבל לאורך השנים מסתבר שהאיש מטפטף את משנותיו הלא ממש נחמדות אל תוך המופעים שלו.

הנה בן אדם שאוהב לצחוק על הכול וגם על עצמו, חשבתי לעצמי בתקופה ההיא – בדיוק כמו שאני אוהב. אבל לאורך השנים מסתבר שהאיש מטפטף את משנותיו הלא ממש נחמדות אל תוך המופעים שלו

הוא אמר שישמח להצטרף לאגודות הנשים אם הן ירדו לו; צחק על יהודים, דבר שהקים עליו קול זעקה בליגה נגד השמצה; והסערה האחרונה נגעה לדרך בה הוא מתייחס ללהט"בים בכלל, ולאנשים טרנסים בפרט.

האם מדובר בהומור בלבד? או שאלו תפישות עולם מכוערות שמרימות ראש בכסות של הומור? מצד אחד הוא מדבר בלב רגיש על חברתו, סטנדאפיסטית טרנסית שהתאבדה, ומצד שני הוא מבזה אותה ומתייחס אליה כמה פעמים כאל גבר. כי הוא טרנסופוב, כך הוא אומר בפה מלא כמה פעמים במופע האחרון שלו בנטפליקס.

במופע אחר בנטפליקס הוא התייחס ל"אנשי האותיות", כלומר להט"בים – ותיאר אותנו בהגחכה מוחלטת, כשעיקר הבעיה שלו היא עם טרנסים (The T's כפי שהוא קורא להם במופע). אף אחד לא אוהב את הטרנסים, אפילו לא ההומואים (G's) והלסביות (L's) – ציין החוקר המדופלם שאפל.

אני פריק רציני של הומור, וכמה שיותר ציני ושחור כך אני אוהב אותו יותר. אבל לפעמים יש מצבים בהם מנסים להכניס תפישות עולם בעייתיות תחת כסות של הומור, וזה משאיר טעם רע בפה.

במופע האחרון שלו בנטפליקס – Closer – התלונן שאפל שתנועות הפוליטיקלי קורקט התישו אותו, ושהוא יפסיק לצחוק על טרנסים בפרט ועל להט"בים בכלל. ההתמסכנות והבכיינות הללו לא אופייניות לשאפל, שבדרך כלל דורך על הכול באמצעות ההומור שלו ובועט בכל מי שמנסה להוריד אותו.

במופע אחר התייחס ל"אנשי האותיות", כלומר להט"בים – ותיאר אותנו בהגחכה מוחלטת, כשעיקר הבעיה שלו היא עם טרנסים. אף אחד לא אוהב את הטרנסים, אפילו לא ההומואים והלסביות – ציין החוקר המדופלם שאפל

אבל דבר אחד שוכח מר שאפל הנכבד, ושוכחים גם כל אלו שתומכים בו וחושבים שמשתיקים אותו שלא בצדק. אם בדרן לבן היה מעז לעשות סטנדאפ על מילת ה-N הידועה והרגישה, "כת ה-PC של האפרו-אמריקאים" הייתה קורעת אותו לגזרים. מעניין מה היה קורה אם מישהו היה עולה לבמה, ומכריז בגאווה שהוא תומך בכוח הלבן העליון או שהוא אנטישמי, בדיוק כפי ששאפל מכריז בלי בושה שהוא טרנסופוב.

וזה בדיוק מה ששאפל המתבכיין כנראה לא ממש מבין, או אולי מבין היטב אבל משחק אותה טיפש כדי להמשיך לגרוף פרסום. בצביעות רבה הוא מרשה לעצמו לדחוף משנות גזעניות בכסות של הומור; אבל אם מישהו חלילה יעז להחזיר באותה מטבע, באופן המכוער שתיארתי – תהיה לו בעיה עם חתיכת שחור זועם.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 469 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 2 ביולי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.