התייצבותו של שר המשפטים גדעון סער אתמול (רביעי) בוועדת החוקה בכנסת, לדיון שבו נבחר ח"כ צבי האוזר לנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה – הייתה הופעתו הראשונה בוועדה מאז נכנס לתפקידו.
למעלה מארבעה חודשים שהוא מכהן בתפקיד, רפורמות גדולות ומשמעותיות כבר הוכרזו והחלו להתגלגל, וכעת מצא סער את העיתוי לשלב כוחות עם הוועדה ועם היו"ר הפעיל שלה, ח"כ גלעד קריב (העבודה).
האוזר, שהיה הנציג היחיד מטעם הכנסת שהציג מועמדות, נבחר כמובן ללא קושי – שבעה מחברי הקואליציה תמכו בו ואופוזיציונר אחד, ח"כ אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת, התנגד. חברים אחרים באופוזיציה באו לדיון או לא השתתפו בהצבעה, במסגרת החרם שהם עורכים על ועדות הכנסת עד ליישוב המחלוקת בדבר ייצוגם בוועדות.
אך בחירתו של האוזר, שהייתה ידועה מראש, אינה הסיפור, אלא מה שנראה כמו התמתנות של סער בנוגע לרעיון פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
![ח"כ צבי האוזר בוועדת החוקה, 20 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/10/20211020095532_NOAM5215-1024x640.jpg "ח"כ צבי האוזר בוועדת החוקה, 20 באוקטובר 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)")
סער יצא לדרך כשר המשפטים עם שורת רפורמות שהבטיח עוד בקמפיין הבחירות שלו. בהסכם הקואליציוני שעליו חתם עם יאיר לפיד נכתב במפורש: "הצדדים מסכימים כי יש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לכך, שר המשפטים יביא הצעה לאישור הממשלה בדבר פיצול כאמור. בטרם קבלת ההחלטה יתקיים דיון במליאת הממשלה".
אתמול כבר נשמע סער הרבה יותר מהוסס. הוא הבהיר שנושא פיצול התפקיד ממילא אינו רלוונטי בלוחות הזמנים שלפני כניסתו לתפקיד של היועץ המשפטי לממשלה הבא, ב-1 בפברואר, בעוד מעט יותר משלושה חודשים.
עם זאת, סער הודיע כי בכוונתו ליידע הן את חברי ועדת האיתור והן את המועמדים עצמם, כי סוגיית פיצול התפקיד תוכרע ותקודם במהלך כהונתו של היועץ הבא, בשיתופו, וכי הנושא יובא לא רק לממשלה, כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני, אלא גם לכנסת ולוועדת החוקה, שכן לא יהיה מנוס מלעגן את הדברים בחקיקה.
"קיימתי שורה של שיחות והתייעצויות עם אנשים שמילאו תפקידים בכירים ורציניים במערכת המשפט", דיווח סער, "ובתוך השיחות עלו מודלים שונים שצריך להחליט לגביהם.
"קיימתי שורה של שיחות והתייעצויות עם אנשים שמילאו תפקידים בכירים ורציניים במערכת המשפט, ובתוך השיחות עלו מודלים שונים שצריך להחליט לגביהם"
"אני לא הסתרתי את דעתי שאני חושב שיש מקום לשינוי בעניין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אני צריך לגבש את המודל, להביא את זה לממשלה והדבר יהיה טעון חקיקה. לכן לא היה סיכוי לבצע את התהליך באופן רציני ויסודי ולהשלים אותו לפני בחירות היועץ המשפטי.
"לא זנחתי את הרעיון הזה, המלאכה תושלם בצורה יסודית ורצינית וזה יובא גם לכאן".
המסקנה שאליה הגיע סער – שכל שינוי בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ידרוש שינוי בחקיקה ולא רק בהחלטת ממשלה – היא בעלת חשיבות רבה.
היועץ המשפטי לממשלה אמנם מוזכר בדברי חקיקה רבים מאוד שמהם הוא שואב סמכויות, אך עצם קיומו של התפקיד אינו מעוגן בחקיקת הכנסת, אלא הוא תולדת ירושה מנדטורית שעברה תהליכי עיצוב בוועדת המשפטנים בראשות שמעון אגרנט ב-1962 ובוועדת שמגר שקמה אחרי פרשת בר-און ב-1998.
עצם קיומו של תפקיד היועמ"ש אינו מעוגן בחקיקת הכנסת, אלא הוא תולדת ירושה מנדטורית שעברה תהליכי עיצוב בוועדת המשפטנים בראשות שמעון אגרנט ב-1962 ובוועדת שמגר ב-1998
נראה, אם כן, שסער ניגש לנושא הפיצול בפתיחות המתבקשת, ושהדברים ששמע מפי אותם גורמים בכירים שעמם נפגש אכן הביאו אותו לחשוב מחדש על יוזמת הפיצול, והקשיים שפיצול כזה יגרום למערך הייעוץ המשפטי ולמערכת התביעה הכללית.
"את השינויים צריך להוביל בדרך קונסטרוקטיבית", אמר סער, "שיש בה ממד של דיאלוג ושיח ציבורי וכך בכוונתי לעשות". ואז הוסיף: "מה שלא תהיה ההחלטה, עדיין היועץ המשפטי יהיה בעל סמכויות רבות וכוחות רבים".
"את השינויים צריך להוביל בדרך קונסטרוקטיבית, שיש בה ממד של דיאלוג ושיח ציבורי וכך בכוונתי לעשות. מה שלא תהיה ההחלטה, עדיין היועץ המשפטי יהיה בעל סמכויות רבות וכוחות רבים"
"אני מוצא היבט חיובי בעובדה שלא נחפזת להוביל את השינוי רק מן הטעם שאנחנו עומדים ערב בחירת יועץ משפטי", החמיא לו יו"ר ועדת החוקה, ח"כ קריב. גם דעתו של קריב בעניין זה היא בעלת חשיבות, נוכח העובדה שמודל הפיצול שייבחר יובא לכנסת במסגרת הליכי החקיקה.
ועדיין, סוגיית הפיצול תהווה נושא מרכזי בדיונים שתקיים ועדת האיתור בינה לבין עצמה ואל מול המועמדים לתפקיד. כמו סטודנטים המתכוננים למבחן, המועמדים לתפקיד יצטרכו לגבש לא רק עמדה חיובית כלפי רעיון הפיצול אלא גם תוכנית עבודה מוסדרת לעניין זה – איך ייראו תמונת ה"לפני" ותמונת ה"אחרי". סביר להניח שהרעיונות שיביאו עמם המועמדים בהקשר זה יהוו אבן-בוחן מרכזית בידי ועדת האיתור בבואה לבחור את המומלצים הסופיים.
ולא רק ועדת האיתור, אלא גם סער עצמו. בתשובה לשאלה שנשאל בוועדה, הוא הודיע כי הוא נוטה לבקש מוועדת האיתור להציע לו יותר ממועמד אחד – בעדיפות, רשימה של שלושה מועמדים שמהם הוא עצמו יבחר את המועמד הסופי שמינויו יובא לאישור הממשלה.
סמכותו של שר המשפטים להנחות את הוועדה לפעול כך עוגנה בתיקון משנת 2007, ביוזמת שר המשפטים דאז דניאל פרידמן, להחלטת הממשלה המכוננת משנת 2000, שעיגנה את מנגנון האיתור והמינוי של היועץ, שגיבשה ועדת שמגר.
ומאחר שסער יהיה זה שיבחר את המועמד הסופי מתוך רשימה שתגיש לו הוועדה – זה בוודאי יהיה מועמד הרואה עמו עין בעין את תוכנית פיצול התפקיד, ומי שהביע את נכונותו ליישם את הפיצול, ולהיפרד מחלק מסמכויותיו, כבר במהלך הכהונה.
מאחר שסער יהיה זה שיבחר את המועמד הסופי, זה בוודאי יהיה מועמד הרואה עמו עין בעין את תוכנית פיצול התפקיד, ומי שהביע את נכונותו ליישם את הפיצול, ולהיפרד מחלק מסמכויותיו, כבר במהלך הכהונה
בחירתו של האוזר לוועדה מקרבת אותה להשלמת הרכבה. עד עתה נבחרו אליה נציגת לשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן, נציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא, והאוזר.
נותר עוד שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר, שתמנה הממשלה עצמה בהמלצת סער, וכן יו"ר הוועדה – שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שתמנה נשיאת העליון אסתר חיות בהסכמת שר המשפטים. בכוונתו של סער להביא להשלמת איוש הוועדה בהקדם האפשרי, על מנת שתוכל לצאת לדרך.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו