גם כששומרי הטבע בישראל חווים כמה רגעים של נחת, זה לא נמשך לאורך זמן. האסון תמיד ממתין מעבר לפינה.
בשבוע שעבר סיכמו ברשות הטבע והגנים בסיפוק את ספירת הצבאים בנגב שהצביעה על גידול באוכלוסייה, ואת השבוע הנוכחי כבר התחילו עם ספירת פגרים של נשרים.
האסון האקולוגי הגלובלי מככב השבוע בכותרות, ערב ועידת האקלים, אבל המציאות מורכבת מרצף של אסונות מקומיים כמו זה שהתרחש בנחל קינה שמדרום לערד. בבת אחת נמחקו כ-4.5% מאוכלוסיית הנשרים בישראל. הדבר משול לכך שערב אחד יצאו 400 אלף ישראלים לאכול במסעדה ויורעלו למוות. בתפקיד המסעדה של הנשרים שימש פגר של עז, שכנראה בלעה כמויות נדיבות של רעל.
בבת אחת נמחקו כ-4.5% מאוכלוסיית הנשרים בישראל. הדבר משול לכך שערב אחד יצאו 400 אלף ישראלים לאכול במסעדה ויורעלו למוות. בתפקיד המסעדה שימש פגר של עז, שכנראה בלעה כמויות נדיבות של רעל
הנשרים – מפעוט בן שנה ועד בוגר בן 16 – לא היו המטרה שאליה כוון הרעל, הם אף פעם לא המטרה. במונחים צבאיים קוראים לזה "נזק היקפי". הנשרים הם "הבלתי מעורבים": אלה שעברו בסביבה במקרה, ונקלעו לקו האש במלחמת כנופיות.
כמו ששריפות לא ניצתות באופן עצמאי, כך הרעלות לא קורות מעצמן. מישהו פיזר רעל בזדון. לפעמים בניסיון להיפטר מבעלי חיים שמאיימים על היבול או על העדר (זאבים, תנים, חזירי בר), לעיתים במסגרת מאבקי טריטוריה או רכוש מול חקלאי שכן.
כך או כך, שימוש כזה ברעל הוא פשע, וכמו הרבה פשעים בישראל, בעיקר כאלה שמתבצעים בירכתי הפריפריה – הסיכויים לתפוס את העבריין, לאכוף את החוק ולמנוע את ההרעלה הבאה, איך לומר בעדינות, לא בשמיים.
שימוש כזה ברעל הוא פשע, וכמו הרבה פשעים בישראל, בעיקר כאלה שמתבצעים בירכתי הפריפריה – הסיכויים לתפוס את העבריין, לאכוף את החוק ולמנוע את ההרעלה הבאה, איך לומר בעדינות, לא בשמיים
כ-40% מהנשרים שנפגעו בישראל בשנים 2001-2015 מתו מהרעלה, ואלה רק המקרים הוודאיים. ההערכות הן שהנתח האמיתי של הנשרים המורעלים גדול הרבה יותר – והרשויות חסרות אונים.
כדי לשפר את הסיכויים לתפוס את העבריינים ולהשחיז מעט את הציפורניים של מערך האכיפה והענישה, גובשה במשרד להגנת הסביבה כבר לפני שנה הצעה לתיקון החוק להגנת חיות הבר. זה קרה בין השאר בעקבות ההרעלה הגדולה הקודמת של נשרים שהתרחשה במאי 2019 בגמלא שברמת הגולן, שם קיפדו את חייהם 8 פרטים (שניים נוספים שרדו את ההרעלה).
תזכיר החוק כולל כמה מרכיבים. ביניהם: החלת אחריות על בעל השטח שבו התבצעה ההרעלה – שיצטרך להוכיח שאין לו קשר לאירוע כדי לפטור את עצמו מעונש; הפקחים והשוטרים שמגיעים ראשונים לשטח, לא יצטרכו להמתין לצו שופט בשביל לחפש את הרעל והראיות המרשיעות; והחמרת העונשים – 3 שנות מאסר במקום שנה וקנס של מיליון שקל לעומת 250 אלף כיום.
אלא שכיום, אפילו כשיש הרשעה, ברוב המקרים השופטים גוזרים עונשים קלים בהרבה מהתקרה שהחוק מאפשר. הגיע הזמן שהשופטים יפנימו שפשע נגד הטבע והסביבה הוא למעשה גם פשע נגד החברה ובני האדם, ושהענישה צריכה להיות בהתאם.
ברוב המקרים השופטים גוזרים עונשים קלים בהרבה מהתקרה שהחוק מאפשר. הגיע הזמן שהשופטים יפנימו שפשע נגד הטבע והסביבה הוא למעשה גם פשע נגד החברה ובני האדם, ושהענישה צריכה להיות בהתאם
תזכיר החוק הופץ, כאמור, באוקטובר 2020, רק שמשום מה הוא לא קודם מאז. נכון שבדרך היו בחירות, והתחלפו שרות, אבל, כדברי גורם בתחום שמירת הטבע, "תראה כמה דברים וכמה כותרות וכמה חוקים המשרד להגנת הסביבה הספיק להעביר ב-4 חודשים – אז אם היו רוצים, היו מעבירים גם את זה".
כשהממשלה ממסמסת הצעת חוק, הפרקטיקה המקובלת בכנסת היא לנסות לאתגר אותה באמצעות הצעת חוק פרטית מקבילה. ואכן, בימים הקרובים תונח על שולחן הכנסת הצעה לתיקון החוק להגנת חיות הבר, שחתומה על ידי שורה של ח"כים שמתבלטים בפעילותם הסביבתית בקדנציה הנוכחית.
כמעט כולם נמנים עם שורות הקואליציה: פרופ' אלון טל מכחול-לבן, שרן השכל מתקווה חדשה ויוראי להב הרצנו מיש עתיד. אליהם חברה, לתשומת לב הממשלה, השרה הקודמת להגנת הסביבה גילה גמליאל (שבמהלך כהונתה נוסח התיקון לחוק). עוד שם משמעותי – יו"ר הקואליציה עידית סילמן, שבידיה הכוח לדחוף את החוק.
בראש רשימת הח"כים שהגישו את ההצעה רשום מוסי רז – שבאופן אירוני נמנה עם הסיעה שאליה משתייכת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
כל אלה זוכים לרוח גבית מהחברה להגנת הטבע, שממנה נמסר: "הרעלות הנשרים ממשיכות, וכל פעם כולנו מזדעזעים מחדש. עד שהחוק לא ישתנה, יהיה קשה מאד לתפוס את העבריינים, וגם אם ייתפסו ספק אם יועמדו לדין.
"הרעלות הנשרים ממשיכות, וכל פעם כולנו מזדעזעים מחדש. עד שהחוק לא ישתנה, יהיה קשה מאד לתפוס את העבריינים, וגם אם ייתפסו ספק אם יועמדו לדין"
"לצערנו, מאז שהמשרד להגנת הסביבה פרסם את תיקון החקיקה לפני שנה שום דבר לא השתנה. אנחנו מקווים שבמשרד להגנת הסביבה יתעשתו ויצטרפו להצעת החוק הפרטית. למעט הנשרים שעוד נותרו בישראל, אין יותר זמן לחכות".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה קידם תיקון מקיף לחוק הגנת חיות הבר שלפיו, בין היתר, ייאסר שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר. התיקון לחוק ביקש אף לחזק את אמצעי האכיפה באמצעות מתן סמכויות והחמרת הענישה. התזכיר פורסם להערות הציבור וכאלה התקבלו.
"לאור ההרעלה האחרונה סיכמה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, עם ח"כ מוסי רז שהגיש הצעת חוק פרטית דומה, כי המשרד יתמוך בה ויסייע לקידומה בוועדת שרים לחקיקה ובכנסת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו