ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי הדהים שלשום (שישי) את הודו ואת העולם, כשהכריז בשידור חי בטלוויזיה שבכוונתו לבטל את הרפורמה בחקלאות. רפורמה שהועברה בחטף, והכניסה את הודו לשנה של הפגנות המונים, שהפכו לאיום הגדול ביותר על המשך שלטונו של מודי ושל מפלגתו, BJP.
מאז נחקקו החוקים השנויים במחלוקת בספטמבר 2020, מאות אלפי חקלאים צרים על הבירה ניו דלהי, הקימו סביבה מחנות אוהלים, ולא נסוגו גם בחורף הקשה וגם כשהקורונה החלה להשתולל ולגבות קורבנות רבים.
בחודשים הראשונים הממשלה התעמתה עם המפגינים – ההערכות הן שכ-700 חקלאים נהרגו בעימותים האלה עד עכשיו – ובהמשך ניסתה לפייס אותם והציעה דחייה של 18 חודשים.
בחודשים הראשונים הממשלה התעמתה עם המפגינים – ההערכות הן שכ-700 חקלאים נהרגו בעימותים עד כה – ובהמשך ניסתה לפייס אותם והציעה דחייה של 18 חודשים
החקלאים התעקשו על ביטול מוחלט של מה שהם מכנים "החוקים השחורים". התעקשו – וניצחו. אך גם עכשיו מנהיגי החקלאים חשדניים ולא מתכוונים לסגת, עד שיושלמו כל הליכי החקיקה לביטול מוחלט של החוקים, וזה לא יקרה לפני סוף דצמבר.
מודי וממשלתו טוענים שהחוקים היו רפורמה הכרחית ובלתי נמנעת כדי להציל את החקלאות ההודית מאסון. 60% מהאוכלוסייה בהודו מתפרנסת מחקלאות – כ-600 מיליון בני אדם. או במילים אחרות: בערך אחד מכל עשרה אנשים בעולם הוא חקלאי הודי. רובם המכריע הם בעלים של חלקות קטנטנות, של דונם ואפילו פחות, ולכן היעילות והתפוקה של החקלאות בהודו נמוכות מאוד.
הממשלה ההודית היא הגורם המרכזי בתחום, היא מפקחת על המחירים, וגם מעניקה לחקלאים סובסידיות, שלא פעם מצילות אותם מהתדרדרות לרעב. חוקי החקלאות של מודי היו אמורים לפתוח את ענף החקלאות לתחרות, ולאפשר לחקלאים למכור את התוצרת שלהם בשוק החופשי. לכאורה – רפורמה הכרחית.
אבל החקלאים לא רואים את הברכה הפוטנציאלית אלא רק את האסון המתקרב. הם מבינים שהממשלה מתכוונת להפקיר אותם, ושלבדם אין להם סיכוי להתמודד עם תאגידי המזון הגדולים, שירסקו אותם.
החקלאים לא רואים את הברכה הפוטנציאלית אלא רק את האסון המתקרב. הם מבינים שהממשלה מתכוונת להפקיר אותם, ושלבדם אין להם סיכוי להתמודד עם תאגידי המזון הגדולים, שירסקו אותם
"מבחינת החקלאי ההודי, המשמעות היא שהחוקים האלה ינשלו אותו מהאדמה שלו", מסביר דודו קינן, איש עסקים ישראלי שחי בבנגלור, מנהל חברה המתמחה בהשמה וניהול של עובדים הודיים לחברות בישראל, ומשמש גם כפרשננו לענייני הודו.
"כל מה שקורה בדרך לשם זה משני, בפועל המשמעות היא שבתוך בין חמש לעשר שנים, כמה עשרות או אפילו מאות מיליוני חקלאים בהודו יישארו בלי אדמה. הם לא יוכלו לעמוד בלחץ וייאלצו למכור אותה כדי לשרוד".
"בפועל המשמעות היא שבתוך בין חמש לעשר שנים, כמה עשרות או אפילו מאות מיליוני חקלאים בהודו יישארו בלי אדמה. הם לא יוכלו לעמוד בלחץ וייאלצו למכור אותה כדי לשרוד"
למה זה הפך להיות הדבר הכי חשוב למודי בקדנציה הזו?
"שתי סיבות: סיבה פוליטית וסיבה עסקית. למה עסקית? כי זה לכאורה יאפשר לחברים שלו, אנשי העסקים מגוג'ראט (מדינת המחוז ממנה הגיע מודי – א.ב.ד), לרכוש בקלות אדמות חקלאיות בהודו ולעשות מיליארדים. המהלך ספג ביקורת רבה בגלל ההליך החקיקתי המזורז שנעשה בתוך תקופת הקורונה".
מהלך קלאסי של "דוקטרינת ההלם"
"לגמרי. וברגע שאתה בפנים, אתה לא יכול לסגת אחורה. ברגע שהוא העז לעשות את זה, זה הפך להיות הדבר הכי חשוב מבחינתו. והוא היה חייב להגן על זה, גם כשעשרות מיליונים יצאו לרחובות. במצטבר, יותר ממאה מיליון איש הפגינו בכל רחבי הודו נגד החוקים האלה".
אנשי העסקים זו הסיבה העסקית. מה הסיבה הפוליטית?
"מדינות המחוז בהודו שייפגעו לכאורה הכי הרבה מהחוקים החדשים הן הריאנה ופנג'אב. אלה שתי מדינות מחוז שמאופיינות ברוב סיקי. הרעיון העסקי היה לאפשר לכאורה לאנשי עסקים הינדים מגוג'ראט, שכבר עכשיו מנסים להשתלט על אדמות חקלאיות בפנג'אב, להשלים את המהלך
"הרעיון הפוליטי היה להחליש את המדינות שמתנגדות למודי ולחזק את המדינות שתומכות בו. אין פשוט מזה. ואז הגיע אסון הקורונה של הודו שהוא לא מקרי. במידה רבה הוא תוצאה של כל האירועים האלה.
"הרעיון הפוליטי היה להחליש את המדינות שמתנגדות למודי ולחזק את המדינות שתומכות בו. אין פשוט מזה. ואז הגיע אסון הקורונה של הודו שהוא לא מקרי. במידה רבה הוא תוצאה של כל האירועים האלה"
"התחילו ההפגנות ההמוניות, מודי ראה את ההפגנות והחליט שאין ברירה אלא לשחרר את כל המגבלות – בעיקר על כינוסים דתיים – והתחילה מגפת קורונה מטורפת שמי נפגע ממנה בעיקר? אוטר פרדש וגוג'ראט".
אוטר פרדש וגוג'ראט הן שתי מדינות מחוז ענקיות בהודו שבהן יש רוב הינדי, שהוא בסיס התמיכה של מודי. גוג'ראט גדולה מישראל פי-9 בשטחה, ומתגוררים בה 60 מיליון אזרחים. אוטר פרדש גדולה מישראל פי-11 בשטחה ומתגוררים בה 215 מיליון אזרחים. אוטר פרדש לבדה שולחת 80 נציגים לפרלמנט של הודו, שבו 552 מושבים. מודי לא יכול להרשות לעצמו לאבד אותה.
בקיצור, המהלכים האלה בסופו של דבר חזרו בהפוכה ודפקו את מודי בבייס הפוליטי שלו.
"כן. באוטר פרדש, יש אזורים שבהם עשרה אחוז מהגברים בכפר מסוים מתו".
עשרה אחוז מתים? וואו.
"כן כן. כתבים של ההינדוסטן טיימס יצאו לסקר לאורך הגנגס. להזכירך, אוטר פרדש נגמרת לאורך הגנגס, למרגלות ההימלאיה. הכתבים עברו כפר כפר והיו בהלם מוחלט ממה שהם ראו שם. כפרים נטושים. מה שאתה לא רוצה. מצב באמת קשה.
"אוטר פרדש היא מדינת המחוז שנפגעה הכי קשה מכולם. למה זה קרה? כי היא המדינה הכי דתית, עם הכי הרבה כינוסים דתיים, מקדשים, קומבה מלה".
ואיך האסון הזה הוביל לדרמה של סוף השבוע?
"אוטר פרדש הייתה תמיד הבאנקר של מודי. המדינה הכי צפופה והכי דתית בהודו. יותר ממאתיים מיליון איש. ואוטר פרדש לא רק נפגעה מהקורונה הכי הרבה – היא גם נפגעה מגלי החום הכי הרבה.
"אוטר פרדש מתייבשת לחלוטין. היא מקבלת את המים שלה מההימלאיה. השילוב של התייבשות הקרחונים בהימלאיה, ההתחממות הגלובלית והקורונה – גרמו שם לאסון הומניטרי.
"אוטר פרדש מתייבשת לחלוטין. היא מקבלת את המים שלה מההימלאיה. השילוב של התייבשות הקרחונים בהימלאיה, ההתחממות הגלובלית והקורונה – גרמו לאסון הומניטרי"
"ואז בא מודי ואומר לחקלאים שם – שהם לצורך העניין חצי מהתושבים – חטפתם קורונה, אין לכם מים, אתם מתים מחום, וחוץ מזה ניקח לכם את האדמות.
"ובעוד כמה חודשים הולכות להיות באוטר פרדש בחירות פנימיות, ואם מודי הגיע למצב שהוא לא בטוח שהוא הולך לנצח את הבחירות האלה, אז ברור שהוא בבעיה. זה כמו שיהדות התורה לא תהיה בטוחה שהיא מנצחת בבחירות במאה שערים. זה לראות את הבייס שלו פונה נגדו בכל הכוח".
"אם מודי הגיע למצב שהוא לא בטוח שהוא הולך לנצח את הבחירות האלה, אז ברור שהוא בבעיה. זה כמו שיהדות התורה לא תהיה בטוחה שהיא מנצחת בבחירות במאה שערים"
אז הוא החליט לעשות פרסה כי הוא מבין שהוא לא יכול להתמודד עם זה.
"כן. כל מי שאני מדבר איתו אומר שזה היה באוויר כבר תקופה, ושמהרבה בחינות זה היה המבחן הגדול של מודי. ואם הוא החליט לוותר סופית על החוקים האלה – זה אומר שהוא איבד סופית את כוחו. כנראה שזה המצב. הוא לקח הימור שבדיעבד היה הימור גדול מדי.
"זה לא שלא צריך לעשות שינויים בעולם החקלאות בהודו. חייבים לעשות שינויים. חד-משמעית. עם או בלי מודי, עם או בלי החוקים האלה – אנחנו נגיע למצב של מוות המוני מרעב בהודו בעשור הקרוב. זה יקרה. יש יותר מדי הודים, פחות מדי מים.
"אבל מה שמודי ניסה לעשות לא פותר את הבעיה. ועד כמה שזה היה צפוי שהוא ייסוג מהחוקים האלה – כשהוא עשה את זה, זה לא פחות ממדהים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו