סין–פלסטין

שר החוץ הסיני וואנג יי אמר השבוע שמדינתו תומכת בהצעת הפלסטינים לערוך ועידה בינלאומית בחסות האו"ם לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני.

בשיחת טלפון שערך וואנג עם סגן ראש ממשלת הרשות הפלסטינית זיאד אבו עמר, הוא ציין כי הקהילייה הבינלאומית צריכה לקדם את עקרון "שטחים תמורת שלום" ולהכיר בפתרון שתי המדינות כ"דרך הריאלית היחידה לפתרון השאלה הפלסטינית".

בשיחת טלפון שערך וואנג עם סגן ראש ממשלת הרשות הפלסטינית זיאד אבו עמר, הוא ציין כי הקהילייה הבינלאומית צריכה לקדם את עקרון "שטחים תמורת שלום" ולהכיר בפתרון שתי המדינות

לפי וואנג, סין מקדמת שלושה מהלכים: ראשית, שיפור הריבונות הפלסטינית על האזורים שבהם קיימת כיום אוטונומיה, גם באלה הנתונים לשליטה צבאית ישראלית. הכוונה היא לממש ריבונות פלסטינית בתחומי הביטחון, פיננסים ועוד, כך לפי פרסום רשמי בטלוויזיה הסינית באנגלית, הנשלטת על ידי המפלגה.

שנית, קידום אחדות פלסטינית בין הפלגים הפלסטינים השונים. בפרסום האמור הסינים לא נוקבים בשמות הארגונים חמאס ופת"ח, אך ברור שזו כוונתם. שלישית, לדחוף את הצדדים – ישראל והרשות הפלסטינית – לחידוש שיחות השלום בהתבסס על פתרון שתי המדינות.

שר החוץ האיראני מוחמד ג'אווד זריף ושר החוץ הסיני וואנג יי אחרי החתימה על ההסכם בטהראן (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

זו לא הפעם הראשונה שוואנג מביע עניין ורצון לקדם פתרון לסכסוך הישראלי–פלסטיני. ב־2013 הוא ביקר בישראל וברשות והצהיר הצהרות דומות. שמונה שנים חלפו מאז, ובמזרח התיכון קרו דברים רבים – למעט הנושא הפלסטיני, בו נדמה שהזמן עצר מלכת.

אולם הסינים, עם עתיק עם סבלנות ברזל, ממשיכים מפעם לפעם לרדוף אחרי זנב הסכסוך הישראלי–פלסטיני. וואנג ביקר מספר פעמים באזורנו במהלך השנה האחרונה, אך לא הגיע לישראל. ב־21 ביולי הוא סייר בסוריה, מצרים ואלג'יריה, וכמה חודשים קודם לכן ביקר בערב הסעודית, מדינות המפרץ, איראן וטורקיה.

קאריס ויטי, מומחית לסין ויו"ר מכון החוקר את יחסי ישראל־סין, ציינה השבוע כי הפעלתנות הסינית בנושא הסכסוך הישראלי–פלסטיני צריכה לעלות על הרדאר של מקבלי ההחלטות בישראל.

עושה רושם שסין מחפשת למנף את הסכסוך הישראלי–פלסטיני כדי לנגח את ארה"ב. כלומר, הסינים לוקחים צד, והוא הצד הפלסטיני

עוד עליית מדרגה התרחשה אתמול בניסיון של סין להיות רלוונטית בזירה המדינית במזרח התיכון ולהיכנס בנעלי ארה"ב בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפעם-גם תוך שימוש באו"ם. סין זקוקה לנקודות בעולם המוסלמי וישראל היא מבחינתה "נזק משני".
אם ישראל לא תעצור את זה עכשיו, היא עלולה לשלם מחיר כבד בהמשך!

— Carice Witte קאריס וויטי (@WitteCarice) November 24, 2021

מצד אחד, בכירים מהדרג הגבוה בסין לא הגיעו לביקור בישראל בשלוש השנים האחרונות. מצד שני, עושה רושם שסין מחפשת למנף את הסכסוך הישראלי–פלסטיני כדי לנגח את ארה"ב. כלומר, הסינים לוקחים צד, והוא הצד הפלסטיני, והטעמים לכך אינם בהכרח הרצון לפתור את הסכסוך, אלא לנקוט עמדה בנושא נוסף שעשוי לייצר מתיחות בין ארה"ב לסין.

החידוש הפעם, לפחות מנקודת המבט הסינית, הוא השאיפה להפוך למתווכים מרכזיים בסכסוך. בחודש מאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות", סין הובילה שלוש הצעות לגינוי ישראל במועצת הביטחון, בהן כלל לא התייחסה לירי של חמאס על ישראל.

כעת, סין רוצה להפוך את האו"ם למרכז בו יתקיימו שיחות התיווך. את המהלך הזה הניעה סין בלי לפנות או לבדוק מהי העמדה הרשמית של ישראל.
נשיא סין שי ג'ינפינג, ששוחח טלפונית עם הנשיא יצחק הרצוג בשבוע שעבר, לא העלה בשיחה את רעיון התיווך ולא שאל לדעתו על מעורבות סינית בהשגת פתרון שתי המדינות.

סין רוצה להפוך את האו"ם למרכז בו יתקיימו שיחות התיווך. את המהלך הזה הניעה סין בלי לפנות או לבדוק מהי עמדת ישראל

כל העיניים אל וינה

ביום שני יתחילו בווינה סבבי שיחות לא ישירות בין ארה"ב לאיראן. הצדדים הנוספים להסכם הגרעין הקודם, ה־JCPOA (שנחתם בשנת 2015) – בריטניה, סין, צרפת, גרמניה ורוסיה – ידלגו דיפלומטית בין הצד של ארה"ב לצד של איראן.

צנטריפוגה חדשה מוצגת בתערוכה באיראן, 10 באפריל 2021 (צילום: Atomic Energy Organization of Iran via AP)

ארה"ב, שמובילה את המהלך, שואפת שאיראן תסכים שיוטלו מגבלות על תוכנית הגרעין שלה בתמורה להקלות כלכליות (הסרת סנקציות). האיראנים, מצדם, לא מוכנים להתפשר בנושא ההקלות ודורשים את הסרת כל הסנקציות. כמו כן הם ממשיכים לטעון שתוכנית הגרעין שלהם (שכבר מעשירה אורניום ברמה של 60%) – אינה למטרות חימוש אלא למטרות אנרגיה.

השבוע ניסה ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, ה־IAEA, רפאל גרוסי, לחדש את הפיקוח על מתקני הגרעין, פעם אחרונה לפני השיחות בווינה. הוא הגיע לאיראן וחזר בידיים ריקות.

השבוע ניסה ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, ה־IAEA, רפאל גרוסי, לחדש את הפיקוח על מתקני הגרעין, פעם אחרונה לפני השיחות בווינה. הוא הגיע לאיראן וחזר בידיים ריקות

"אנחנו מתקרבים לנקודה בזמן בה הדיווחים שלנו מן הנעשה באתרים האיראניים יהיו ללא מידע המשכי. לא אוכל להמשיך ולהגיד שיש לי מושג מה הולך שם", אמר לכתבים בוינה עם שובו מטהרן.

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם, רפאל גרוסי (צילום: AP Photo/Lisa Leutner)

בתגובה, פרסמו שלוש מדינות אירופאיות שעדיין חתומות על הסכם הגרעין הישן – בריטניה, גרמניה וצרפת – הודעה חריפה. "העשרות אורניום ברמות של 20% ו־60% לא מתרחשות במדינות עם תוכנית גרעין לא־צבאית.

מדובר בהעשרה חסרת תקדים במדינה ללא תוכנית גרעין צבאית. כתוצאה מקצב הייצור המדאיג, לאיראן יש כיום חומר בקיע ליותר מראש נפץ אחד ומשך זמן הפריצה עד לייצור ראש נפץ כזה, התקצר".

"כתוצאה מקצב הייצור המדאיג, לאיראן יש כיום חומר בקיע ליותר מראש נפץ אחד ומשך זמן הפריצה עד לייצור ראש נפץ כזה, התקצר"

שליחו של ג'ו ביידן לנושא האיראני, רוב מאלי, התראיין ביום שלישי לרשת הרדיו NPR ואמר שארה"ב לא תהיה "חסרת מעש" אם איראן תתקרב לנשק גרעיני. "אם הם יתחילו להתקרב מדי, הרי כמובן שלא נסכים לשבת בצד ולא לעשות כלום".

הריאיון המלא של מאלי אמור להתפרסם מחר (שישי). עוד ציין מאלי באותו הריאיון כי ישראל אכן מתנגדת להסכם והוסיף: "הישראלים מבינים שאם נחזור להסכם הם לא ינסו לעצור זאת".

השליח האמריקאי לנושא האיראני רוב מאלי, 20 ביוני 2021 (צילום: AP Photo/Florian Schroetter)

ברקע האמירות האלה, מצב הרוח של ישראל ביחס לארה"ב התדרדר. כרגע ישראל וארה"ב מנהלות דיפלומטיית־עיתונות. בוושינגטון העבירו מסרים דרך העיתון הליברלי "הניו יורק טיימס" לפני כמה ימים. באותם המסרים נאמר שהמתקפות של ישראל נגד מתקני גרעין באיראן "משיגות את התוצאה ההפוכה" וכי הן מאיצות באיראן לבנות מתקנים עוד יותר מתקדמים.

אתמול ניתנה התשובה "הדיפלומטית" בעיתון השמרני "הוול סטריט ג'ורנל". לפי הפרסום, גורמי ממשל ישראלים מנסים לשכנע את אמריקה שלא לחתום על הסכם עם איראן, משום שלטענתם זו תהיה מתנה לממשל האיראני החדש בעל הקו הנוקשה־שמרני.

לפי הפרסום, "בכירים ישראלים חוששים שוושינגטון מכינה את השטח לעסקת 'מעט–עבור–מעט'", כלומר הסכם בו איראן תזכה להקלות כלכליות וכל מה שהם יתנו בתמורה הוא השעיה חלקית של העבודה על הגרעין הצבאי.

"בכירים ישראלים חוששים שוושינגטון מכינה את השטח לעסקת 'מעט–עבור–מעט'", כלומר הסכם בו איראן תזכה להקלות כלכליות וכל מה שהם יתנו בתמורה הוא השעיה חלקית של העבודה על הגרעין הצבאי

למרות חילופי המהלומות בדיפלומטיית־העיתונות, כל הצדדים מבינים שהצהרות בומבסטיות לפני שיחות הן דבר אחד, אך כשכל השחקנים לדיונים מתכנסים פנים אל כמעט־פנים – זה אומר שכבר נעשתה כברת דרך והם עשויים לחתום על סידור כלשהו. ארה"ב לא פנויה למלחמות במזרח התיכון, והאיראנים מבינים זאת היטב ומנצלים את המצב לטובתם.