היחסים בין סין לישראל הם נושא רגיש בימים אלה. שנים אחרי שנפתחו השווקים למזרח והושקע הזמן והיחס מצד ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, נראה כי ישראל נאלצה לקרר את ההתלהבות מהמעצמה הסינית.

הממשל האמריקאי הקודם בראשות דונלד טראמפ, וגם הנוכחי של ג'ו ביידן, רמזו, אמרו ודרשו להפחית את המעורבות הסינית במיזמי תשתית לאומית בישראל. מזכיר המדינה הקודם מייק פומפאו דרש פיקוח הדוק יותר על השקעות סיניות. דרישות דומות הוצגו לשר החוץ יאיר לפיד בפגישה עם מזכיר המדינה הנוכחי אנתוני בלינקן בפגישתם בוושינגטון בחודש שעבר.

נכון לעכשיו חברה סינית מנהלת את נמל חיפה, חברה אחרת מקימה את הקו האדום ברכבת הקלה בתל אביב, נעשה רכש מסיבי של אוטובוסים מסין לפני מספר שנים והסינים מעורבים בפרויקט ההתפלה בשורק (ויש עוד: מנהרות, כבישים, קרונות שבהם הסינים מושקעים).

מאז שנפתלי בנט נכנס ללשכת ראש הממשלה לא נוצר קשר טלפוני בינו לבין נשיא סין שי ג'ינפינג. על כן, היה זה מפתיע לקרוא את ההודעה לעיתונות שיצאה מבית הנשיא יצחק הרצוג ביום רביעי:

"נשיא המדינה שוחח בטלפון עם נשיא סין. השיחה התקיימה באווירה חיובית וידידותית, ושני הנשיאים ציינו את המעמד ההיסטורי של שיחת הטלפון הראשונה בין נשיאי סין וישראל".

נשיא המדינה יצחק הרצוג בבית הנשיא בירושלים, 7 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"שני הנשיאים" נכתב בהודעה, כאילו היו הם שווים. בעולמות הדיפלומטיים קיימת רגישות לניואנסים. המקביל הדיפלומטי של המנהיג השני בחוזקו בעולם (יש יגידו החזק ביותר בעולם), הוא מנהיג הרשות המבצעת, כלומר, ראש הממשלה נפתלי בנט.

אף על פי כן, השיחה הדיפלומטית התקיימה בין שניים שאינם זהים במעמדם – נשיא סין, המנהיג הביצועי של המעצמה, ונשיא ישראל, מנהיג ייצוגי ונטול סמכויות.

השיחה הדיפלומטית התקיימה בין שניים שאינם זהים במעמדם – נשיא סין, המנהיג הביצועי של המעצמה, ונשיא ישראל, מנהיג ייצוגי ונטול סמכויות

השיחה בין שי להרצוג נערכה בתיאום מלא עם משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ. מזלם של ראש הממשלה בנט ושר הביטחון בני גנץ שיש להם את הרצוג – אדם ממלכתי שאפשר לסמוך עליו שלא יחרוג בפסיק מכללי הפרוטוקול.

כצפוי בשיחות מהסוג הזה, הם דיברו על העצמת הקשרים הבילטרליים (אם כי הרצוג, מה לעשות, לא יכול להעצים אותם, בהיותו דמות ייצוגית ותו לא). הם גם הזמינו אחד את השני לביקורים הדדיים.

הסיכוי שנשיא סין יגיע לישראל שואף כמעט לאפס. שי ג'ינפינג לא טס לעצרת האו"ם אלא נאם בפניה באמצעות וידאו. הוא גם לא הגיע לוועידת G-20 לפני כמה שבועות ברומא.

נשיא איראן לשעבר חסן רוחאני ונשיא סין שי ג'ינפינג, 14 ביוני 2019 (צילום: Iranian Presidency Office via AP))

הרצוג, נשיא החובב אנקדוטות משפחתיות היסטוריות, סיפר בהודעתו לתקשורת כי אביו, הנשיא חיים הרצוג ז"ל, היה הנשיא הראשון שביקר בסין. הרצוג גם העלה את הנושא האיראני בשיחה, האתגר הכי משמעותי עבור מדיניות החוץ הישראלית בעת הזו.

הסינים רוכשים כמויות גדולות של נפט מאיראן, למרות הסנקציות. הם תומכים בעמדת האיראנים בנוגע לחזרה להסכם הגרעין ומשקיעים מיליארדי דולרים בפיתוח שדות הנפט והגז של איראן. אם מישהו בסין מקשיב בכלל לטענות של ישראל בנוגע לאיראן, הרי שהוא בוחר להתעלם במופגן.

בשולי ההודעה של בית הנשיא נכתב כי בינואר 2022 יתקיים המפגש החמישי של ועידת החדשנות המשותפת לשתי המדינות. בוועידה הזו, אפשר כבר לקבוע מראש, לא תימסר שום חדשנות הנוגעת לתשתיות בישראל ו/או פיתוחי סייבר ו/או פיתוחים צבאיים. ספק אם האמריקאים יסכימו שישראל תחלוק משהו מכל הידע הטכנולוגי שלה עם הצי'לבה שלהם למלחמה הקרה החדשה.

מרוץ החימוש הפיננסי

אין זה סוד שבשנים האחרונות הסינים משקיעים מאמץ רב בתחום הבנקאי/מימוני. הם וגם איראן, רוסיה, ונצואלה ועוד, נכחו לדעת שארה"ב שולטת ביד רמה בענף העברות הכספים ברחבי העולם באמצעות מנגנון ה־Swift (סוג של מסלקה בינלאומית).

ברק אובמה, ולצדו ג'ו ביידן, מכריז על ההסכם עם איראן ב־14 ביולי 2015 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

בימי ברק אובמה, במסגרת הסנקציות שהוטלו על איראן, נותקו בנקים איראניים ממסלקת הכספים הבינלאומית, כלומר נחסמה הדרך להעביר כספים למוסדות בנקאיים מובילים באיראן. זו הייתה סנקציה חמורה ונדירה ביותר והיא הוסרה עם החתימה על הסכם הגרעין.

תאגיד Swift יושב בבלגיה ונשלט, מבחינה רגולטורית, על ידי האיחוד האירופי. בפועל האמריקאים הם אלה ששולטים במנגנונים בהיותם המדינה המשמעותית ביותר (בפער ניכר) – מבחינת מיקום הבנקים – שעושה שימוש במערכת.

כעת עובדים בסין, באופן אינטנסיבי, על הקמת רשת Swift מתחרה. המטבע הנסחר ברשת הסינית הוא היואן ולמסלקה המתחרה קוראים CIPS (CrossBorder Interbank Payment System).

תאגיד CIPS הוקם בשנת 2015 ובימים אלה עובד על התרחבות משמעותית, כולל הקמת חוות שרתים גדולה בקירגיסטן. בחוות השירותים הנ"ל אמורות להיערך פעולות פיננסיות הרחק מעין ציבורית

תאגיד CIPS הוקם בשנת 2015 ובימים אלה עובד על התרחבות משמעותית, כולל הקמת חוות שרתים גדולה בקירגיסטן, לשירות הסינים. בחוות השירותים הנ"ל אמורות להיערך פעולות פיננסיות הרחק מעין ציבורית.

נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לוחץ את ידו של נשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת G-20 באוסאקה, יפן (צילום: AP Photo/Susan Walsh, File)

לפי פרסום באתר בלומברג, בחודש אוגוסט 2021 ממוצע הסחר היומי ב־CIPS עמד על 49 מיליארד דולרים. לפי שעה 1,144 בנקים ומוסדות פיננסיים פעילים בשירות הסיני. מחציתם יושבים בסין. השאיפה הסינית היא להפוך את הסחר ביואן לגלובלי, ולתת תחרות בעמלות ובשימושים לדולר ול־Swift.

בין התרחבות ה־Swift הסיני לבין אמביציות התשתיות שלהם, ישראל ממשיכה ללכת על ביצים. מצד אחד היא לא מתכוונת לחבל במערכת יחסים מסחרית חשובה עם הענקית מן המזרח, אבל מאידך לכולם ידוע שארה"ב, ורק ארה"ב, תגיש סיוע לישראל בכל מה שנוגע לאיראן.

ומכאן, חזרה לשיחה בין הרצוג לבין שי. היא התקיימה בדיוק יממה אחרי שהנשיא הסיני קיים שיחת וידאו במשך שלוש שעות עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. אף שהשיחה הישראלית עם הסינים תוכננה כמה שבועות מראש – אי אפשר להתעלם מכך שישראל חיכתה לראות שהכול בסדר שם, אצל האחות הגדולה.

שיחה בין הרצוג לבין שי התקיימה בדיוק יממה אחרי שהנשיא הסיני שוחח עם ביידן. אף שהשיחה הישראלית עם הסינים תוכננה כמה שבועות מראש – אי אפשר להתעלם מכך שישראל חיכתה לראות שהכול בסדר שם

מהשיחה הלא־אישית של ביידן ושי לא יצא דבר. השניים לא ניפקו הודעת סיכום משותפת. זו היא אינדיקציה דיפלומטית לכך שאין בין המעצמות שום תיאום. בשיחה הם לא השיגו הרבה בתחום המאבק בהתחממות הגלובלית, ולא יישבו ויכוחים הדדיים על סחר חוץ.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן משוחח עם נשיא סין שי ג'ינפינג, 15 בנובמבר 2021 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

הם גם לא טיפלו בנושא ההתחמשות הגרעינית של סין ואף לא ביחס האמריקאי לטייוואן. בקיצור, חוץ מלהיות בקשר אחד עם השני, השיחה הייתה עקרה.

אם כן, נדמה שזו המשוואה. כל עוד המצב הסיני–אמריקאי מורכב, לממשלת בנט–לפיד יש את הנשיא הרצוג להישען עליו. הוא הדיפלומט–השליח, וייתכן אף שיהיה זה שייסע לסין כדי לשמר את היחסים עם האומה הענקית.