בקצה הצפוני של ירושלים, בתוך שטח גדר ההפרדה ובצל בתי הדירות של שכונת כפר עקב, שדה התעופה המהודר לשעבר של ירושלים בעטרות הופך אט-אט לעיי חורבות מאז שהמטוסים האחרונים המריאו ממנו ונחתו בו לפני עשרים שנה.

כפי שמגלה מחקרו של המרצה ומדריך הטיולים הירושלמי ד"ר אלדד ברין, שפורסם מוקדם יותר השנה, נמל התעופה – שהוקם כשדה תעופה צבאי על ידי השלטונות הבריטיים בשנות ה-20 של המאה הקודמת, וידוע גם כ"שדה התעופה עטרות" או כ"שדה התעופה קלנדיה" – היה מרכז פעילות שהתרחב בהתמדה בין 1949 ל-1967, כשירדן הייתה הכוח הכובש באזור.

בשיאו, באמצע שנות ה-60, כ-100 אלף נוסעים עברו בנמל התעופה מדי שנה, והטיסות הובילו את בני האליטות הערביות אל כ-15 יעדים ומהם, בכללם ביירות, בגדד, כוויית סיטי, דוחה, ג'דה, קהיר ואף רומא. בתי מלון מפוארים נבנו במזרח ירושלים כדי לשכן את המבקרים הרמים והנישאים.

בשיאו, באמצע שנות ה-60, כ-100 אלף נוסעים עברו בנמל התעופה מדי שנה, והטיסות הובילו את בני האליטות הערביות אל כ-15 יעדים ומהם, בכללם ביירות, בגדד, כוויית סיטי, דוחה, ג'דה, קהיר ואף רומא

כוכבי הקולנוע פיטר או'טול ועומר שריף טסו ממנו הלוך ושוב כאשר צילמו סצנות ל"לורנס איש ערב" במדבר הירדני בתחילת שנות ה-60. חברת התעופה הלאומית של ירדן, רויאל ג'ורדניאן, צמחה בשדה התעופה של הממלכה בירושלים, שעברו בו פי שניים נוסעים מאשר בנמל התעופה הבינלאומי השני של ירדן, בעמאן.

צליינים ומבקרים אחרים מגיעים לשדה התעופה ירושלים בשנות ה-60 (צילום: ארכיון משפחת ד"ר מוחמד אל-קוטוב / מתוך התערוכה "שער לעולם: שדה התעופה ירושלים 1967-1948")

גם המלך חוסיין, שהיה טייס בעצמו, נהנה משירותיו של הנמל, כפי שאפשר לראות בתמונות בתערוכה הכובשת "שער לעולם", המבוססת על מחקרו של ברין, שמוצגת כעת לציבור במכון אולברייט בירושלים.

מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון פ' דאלס השתמש בשירותיו של נמל התעופה בביקורו הרשמי באזור במאי 1953, כפי שמתעד ברין. המחקר שלו אף מדווח כי קודמתה של חברת התעופה בריטיש איירווייז, BOAC, שקלה לפתוח קו תעופה בין לונדון לירושלים.

האפיפיור פאולוס השישי תכנן לנחות בו בביקורו בארץ הקודש ב-1964, אבל מטוס הבואינג שלו היה גדול מדי בשביל מסלול הנחיתה הקצר והצר.

אף על פי כן, ביקורו פתח גל של תיירות צליינית בארץ, שהגיעה לשיאה עם הגעתם של כמה מטוסים עמוסי מבקרים של חברת תעופה איטלקית לקראת חג המולד של 1967 – מועד שבו, כידוע, השטח כבר היה בשליטת ישראל, שכבשה אותו מידי הירדנים במלחמת ששת הימים.

ביקורו של האפיפיור פאולוס השישי ב-1964 פתח גל של תיירות צליינית בארץ, שהגיעה לשיאה עם הגעתם של כמה מטוסים עמוסי מבקרים של חברת תעופה איטלקית לקראת חג המולד של 1967

המלך חוסיין ושומר הראש שלו (מימין), יחד עם ד"ר מוחמד אל-קוטוב (שני משמאל) וחבר הצוות שלו, בשדה התעופה ירושלים בשנות ה-60 (צילום: ארכיון משפחת ד"ר מוחמד אל-קוטוב / מתוך התערוכה "שער לעולם: שדה התעופה ירושלים 1967-1948")

נמל תעופה מבודד

עם הרחבת גבולותיה של ירושלים המוניציפלית והכללת עטרות בבירה הריבונית שלה, ישראל ניסתה לשמר את פעילותו של נמל התעופה הבינלאומי – בין השאר, כפי שעשו הירדנים, כהוכחה ללגיטימיות של נוכחותה באזור. אולם לא עלה בידה לשחזר את ההצלחה של ירדן.

אף על פי שמדינות ערב לא הכירו בכיבוש הירדני של השטח ב-1948 ובסיפוחן של מזרח ירושלים והגדה המערבית, הן התירו לחברות התעופה שלהן להשתמש בנמל התעופה ירושלים (ולפחות תשע חברות תעופה מערביות יוצגו על ידי סוכנויות נסיעות במזרח ירושלים הירדנית), כפי שמעיד מחקרו של ברין. הן לא גילו סובלנות דומה כלפי השלטון הישראלי.

טיסותיהן של חברות התעופה הערביות נפסקו באופן בלתי נמנע. חברת פאן אם שקלה להשיק קו תעופה לירושלים, אך נבלמה על ידי הממשל האמריקאי.

אל על ניסתה לשמר את פעילותו של נמל התעופה עבור טיסות בינלאומיות, ואף הגתה תחבולה שלפיה טיסות נכנסות יישקו קצרות למסלול בנמל התעופה בלוד ומשם יטוסו לירושלים תחת מספר אחר, מספר ברין.

אל על ניסתה לשמר את פעילותו של נמל התעופה עבור טיסות בינלאומיות, ואף הגתה תחבולה שלפיה טיסות נכנסות יישקו קצרות למסלול בנמל התעופה בלוד ומשם יטוסו לירושלים תחת מספר אחר

מטוס נוסעים של ארקיע בנמל התעופה עטרות בירושלים, 1968 (צילום: אילן ברונר/לע"מ)

אולם בסופו של דבר אלה היו טיסות בינלאומיות לירושלים, ואפילו בעלות ברית קרובות, שחששו מכל מראית עין של הענקת לגיטימציה לישראל ביחס לגורלה הבלתי פתור של ירושלים, סירבו לקחת חלק בהעמדת הפנים.

לפיכך, עטרות שירת קהל לקוחות ישראלי פנימי – בטיסות לחיפה ולמחניים בצפון, לסיני, שהיה אז בשליטה ישראלית, ולמרכז הארץ.

ראש הממשלה מנחם בגין נחת בעטרות, כזכור, כשחזר הביתה משיחות השלום עם אנואר סאדאת במצרים ב-1978. טיסות לזריעת עננים המריאו משדה התעופה, כמו גם טיסות רומנטיות בשמי ירושלים שהציעו חברות פרטיות.

ראש הממשלה מנחם בגין נחת בעטרות, כזכור, כשחזר הביתה משיחות השלום עם אנואר סאדאת במצרים ב-1978. טיסות לזריעת עננים המריאו משם, כמו גם טיסות רומנטיות בשמי ירושלים שהציעו חברות פרטיות

אבל כאשר פרצה האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, עטרות הפך מסוכן מדי לשימוש והושבת כליל.

unnamed-9 (צילום: אליהו הרשקוביץ)

כפר עקב הפלסטיני, שישראל סיפחה רשמית לירושלים משום שרצתה לשלוט בשכונה הממוקמת קרוב כל כך לשדה התעופה, התרחב מאוד, בכלל זאת כלפי מעלה בבניינים רבי קומות, והפך יותר ויותר לשטח חסר חוק – שילוב שאינו עולה בקנה אחד עם המראות ונחיתות של מטוסים בסמיכות מקום.

כפר עקב הפלסטיני, שישראל סיפחה רשמית לירושלים משום שרצתה לשלוט בשכונה הממוקמת קרוב כל כך לשדה התעופה, התרחב מאוד, בכלל זאת עם בניינים רבי קומות, והפך יותר ויותר לשטח חסר חוק

עטרות הנטוש

עדויות עצובות לעבר המרומָם של נמל התעופה ולנפילה החדה שלו ניכרות היום בעטרות – בכלל זאת שקי חול ועמדות נשק מלפני עשרים שנה בקומות העליונות של בניין הטרמינל.

האתר משמש כיום בעיקר כמסוף לאוטובוסים הנוסעים בקו מזרח ירושלים-רמאללה; הם נוסעים לאורך חלק קטן ממה שהיה בעבר מסלול ההמראה וחונים בשורות מסודרות מול מה שהיה פעם הטרמינל.

בניין הטרמינל מתנשא לגובה, מתבלה וזנוח – חלונותיו מנופצים וחללי הפנים שלו זרועים הריסות.

הטרמינל של נמל התעופה עטרות, 2021 (צילום: אריק שרגא, מתוך התערוכה "שער לעולם: שדה התעופה ירושלים 1967-1948")

הכניסה הראשית, מאבן ירושלמית, זהובה כשם שהייתה כשהנוסעים האחרונים עברו דרכה, אבל מסביב לה הכול עיי חורבות.

במפלס הקרקע אפשר לראות את מסועי הכבודה; מה שנראה כמו דלפק כרטיסים לשעבר; משרדים; ושרידי תערוכה על עברו של נמל התעופה שהתקיימה כאן ב-1998.

בקומה מעל, שאליה מוביל גרם מדרגות לולייניות, שהיה פעם אלגנטי, הניצב במרכז הבניין, אפשר להיכנס אל חדר הבקרה, שעל רצפתו פזורים כמה ניירות מאובקים של צה"ל.

בקומה מעל, שאליה מוביל גרם מדרגות לולייניות, שהיה פעם אלגנטי, הניצב במרכז הבניין, אפשר להיכנס אל חדר הבקרה, שעל רצפתו פזורים כמה ניירות מאובקים של צה"ל

המבנים הסמוכים כוללים האנגר מטוסים ומעטפת של מה שנראה כמו תחנת כיבוי.

עוד בסמיכות מקום, מזדקר מבין העשבים, עומד "כבש מטוס" מתכתי ששימש את הנוסעים באותם עשורים קודמים לעלייה למטוס – וכעת נותרו ממנו רק מדרגות חלודות שמובילות לשום מקום, או אולי לגן עדן, אם תרצו.

הטרמינל של נמל התעופה עטרות, 2021 (צילום: אריק שרגא, מתוך התערוכה "שער לעולם: שדה התעופה ירושלים 1967-1948")

בשעה שסקרתי את הזירה העגומה לפני כמה ימים, עצר לידי רכב של מג"ב, ושני שוטרים שאלו מה אני עושה כאן. אף על פי שאזור התעשייה עטרות הסמוך מדרום שוקק פעילות, מתברר שאזור נמל התעופה לשעבר אמור להיות שטח סגור – אחרי הכול, הוא ממוקם מעבר לקו הירוק, ממש בסמוך לגדר ההפרדה ותחת אותם בניינים רבי קומות של כפר עקב.

אף על פי שאזור התעשייה עטרות הסמוך מדרום שוקק פעילות, מתברר שאזור נמל התעופה לשעבר אמור להיות שטח סגור – אחרי הכול, הוא ממוקם מעבר לקו הירוק, ממש בסמוך לגדר ההפרדה

התערבות אמריקאית

למרות המיקום הלא מבטיח במציאות הפוליטית הנוכחית – דחוק בין כפר עקב מצפון, א-ראם ממזרח ואזור התעשייה והבתים הערביים המפוארים של "שכונת שדה התעופה" הכווייתית מדרום – סאגת שדה התעופה עטרות עוד לא נגמרה.

בשבוע הבא, ב-6 בדצמבר, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, בחסות משרד האוצר, הייתה אמורה לדון בקידום תוכניות לשכונה חדשה של כ-9,000 יחידות דיור שתיבנה כאן – תוכניות שנדחו שוב ושוב על ידי ממשלות ישראל בשל השלכותיהן בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אלא שהתערבות מצד ממשל ביידן ברגע האחרון הובילה להסרת הדיון מסדר היום של ועדת התכנון למועד לא ידוע, אם בכלל יעלה שוב.

אוטובוסים חונים במגרש שהיה פעם חלק משדה התעופה ירושלים בעטרות; ברקע נראים רבי הקומות של שכונת כפר עקב – שרשמית היא חלק מירושלים אבל נמצאת מעבר לגדר ההפרדה, נובמבר 2021 (צילום: דיוויד הורוויץ)

לפי בנימין שפרן, איש חינוך מירושלים הפעיל למען הבנייה בעטרות, בתוכנית שהוקפאה רוב יחידות הדיור היו מיועדות לתושבים חרדים, אבל חלקן – "אולי אלף יחידות, המספר לא סופי", לדבריו – הוקצו לערבים. רוב האזור הוא אדמת מדינה, אבל חלק ממנו הוא קרקעות פרטיות בבעלות יהודית וערבית.

התוכנית כבר קיבלה בשבוע שעבר את תמיכתה של ועדת התכנון והבנייה של מועצת עיריית ירושלים. "ירושלים היא עיר הבירה החיה, הנושמת והצומחת של מדינת ישראל", אמרה אז המשנה לראש העירייה, פלר חסן-נחום. "פרויקט המגורים יספק אלפי יחידות דיור נחוצות מאוד".

בדומה, עופר ברקוביץ', יושב ראש האופוזיציה בעירייה, בירך על אישור המועצה כ"היתר היסטורי לבנייה בירושלים".

יושבת ראש סיעת מרצ במועצת העיר, לורה וורטון, שדחפה לבניית שכונה פלסטינית, הביעה התנגדות חריפה לפרויקט; מרצ ותנועת "שלום עכשיו" הצהירו כי הן רואות בשכונה החדשה הפרדה בין הגדה המערבית למזרח ירושלים ולפיכך פגיעה נוספת בסיכויים להסדר מדיני ומדינה פלסטינית בת קיימא.

מרצ ותנועת "שלום עכשיו" רואות בשכונה החדשה הפרדה בין הגדה המערבית למזרח ירושלים ולפיכך פגיעה נוספת בסיכויים להסדר מדיני ומדינה פלסטינית בת קיימא

תוכנית אדריכלית לשכונה החדשה בשטח נמל התעופה עטרות לשעבר (צילום: עיריית ירושלים)

שפרן אומר כי ההצעה כללה גם מרכז מסחרי יהודי-ערבי משותף, בקטע הקרוב יותר לגדר ההפרדה. המחשבה הייתה שאם פרויקט הפיתוח יספק מקומות תעסוקה לפלסטינים המקומיים – שכ-2,300 מהם כבר עובדים באזור התעשייה עטרות הסמוך, ועוד אלפי אישורי עבודה אמורים להיות מונפקים בקרוב – ויכלול דיור לתושבים הערבים, הדבר היה עשוי למתן את הסכנות הביטחוניות.

אולם יום למחרת, גורמים בממשל ביידן העבירו מסר ברור לירושלים לעצור את התוכנית. גם ב"תוכנית המאה" של טראמפ, כפר עקב הוגדר כאחד השטחים שייכללו ב"בירה הריבונית של מדינת פלסטין". האיחוד האירופי כבר הביע את התנגדויותיו לתוכנית, במסגרת התנגדותו הרחבה יותר להודעותיה האחרונות של הקואליציה על הרחבת ההתנחלויות.

האיחוד האירופי כבר הביע את התנגדויותיו לתוכנית, במסגרת התנגדותו הרחבה יותר להודעותיה האחרונות של הקואליציה על הרחבת ההתנחלויות

מבט על כפר עקב וגדר ההפרדה, ממסלול ההמראה בנמל התעופה עטרות הנטוש (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשלב זה, אם כן, לא נראה שהטרקטורים יעלו על הקרקע בזמן הקרוב – למרות ששפרן מאמין כי הפיתוח הפוטנציאלי היה מספק "צדק היסטורי".

יהודים חיו באזור בין 1912 ל-1948, הוא מציין; בין תושביו הראשונים של מושב עטרות נמנה אז אף ראש הממשלה לעתיד לוי אשכול. במלחמת העצמאות המקום היה מוקד של קרבות כבדים נגד הלגיון הערבי הירדני, עד שההגנה הורתה על פינויו, שלאחריו הוא נבזז ונשרף על ידי הכוחות הירדניים ואז הוקצה להקמת נמל התעופה ההאשמי.

שפרן מציין עוד כי הרעיון של פרויקט דיור לציבור החרדי בעטרות זוכה לתמיכה רחבה גם בקרב הציבור החילוני, המקווה כי הוא יפחית את הלחץ על אזורים מרכזיים יותר של העיר; ובקרב רוב מנהיגי הציבור החרדי – אם כי חלקם מתנגדים לו בשל מיקומו, שעלול להפוך אותו לגטו, לטענתם.

שפרן מציין כי הרעיון של פרויקט דיור לציבור החרדי בעטרות זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור החילוני, שמקווה כי הוא יפחית את הלחץ על אזורים מרכזיים יותר של העיר

בניגוד לכך, החוקר ברין התנגד נחרצות לתוכנית והצהיר כי פרויקט מגורים הוא "טעות גדולה", כפי שאמר ביום רביעי שעבר לסוכנות הידיעות האמריקאית AP.

לדעתו, האתר צריך לשמש כשטח עירוני פתוח וכמרכז תרבותי. "אני רומנטיקן", הוא אמר. "יש לנו כאן את השטח הענקי הזה, בלב קהילה ערבית גדולה", שאין לה כמעט פארקים או אזורי בילוי.

ציפור חולפת על פני בניין הטרמינל הנטוש של נמל התעופה עטרות (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שפרן אומר כי מבנה הטרמינל מיועד לשימור ומעריך כי הוא עשוי לשמש כבית מלון או אולי כמוזאון. רעיון המוזאון, לפחות, ישמח את ברין, כפי שאמר ל-AP.

אם ייפתח, תהיה למקום חתיכת סיפור לספר.

* * *

התערוכה "שער לעולם: שדה התעופה ירושלים 1967-1948", שאצרה נטליה קופליאנסקיה וארגנה קרן פרידריך נאומן, תוצג עד 6 בדצמבר במכון ע"ש ו"פ אולברייט למחקר ארכאולוגי בירושלים