לפני שנים רבות, כאשר יושקה פישר היה שר החוץ של גרמניה, הוזמנתי לפגישה עם מנכ"ל משרד החוץ הגרמני. יושקה פישר חלם לעשות שלום בין ישראל לאשף, והיה מרבה לבוא לישראל ולרמאללה לתווך בין ישראל לערפאת.

לפני שנים רבות, כאשר יושקה פישר היה שר החוץ של גרמניה, הוזמנתי לפגישה עם מנכ"ל משרד החוץ הגרמני. פישר חלם לעשות שלום בין ישראל לאשף, והרבה לבוא לישראל ולרמאללה לתווך בין ישראל לערפאת

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כאשר התחילה הפגישה, המנכ"ל הגרמני נזף בי על כי ישראל לא עושה מספיק עבור ערפאת, כדי לתת לו "חומר" לעשות את כברת הדרך הנחוצה לכיוון ישראל.

עניתי לו כי אני מתפלא על עמדת גרמניה ועל עמדת השוק המשותף בכלל. "ראה", אמרתי לו, "אירופה היא התאגדות כלכלית. המזרח התיכון הוא שוק גדול לתוצרת אירופה, ובמקום לפתח ולטפח את השוק הזה, אתם תומכים ברודנים כמו ערפאת, סדאם חוסיין ואסד הפוחדים ממעמד בינוני חזק, ועושים הכל כדי לשלוט בכלכלה ולהשאיר את עמיהם עניים".

המנכ"ל ענה: "לא חשבנו על זה", והצוערת הגרמניה הצעירה שרשמה את הדברים הנהנה בראשה לאות הסכמה עם דבריי. קיוויתי שדור הדיפלומטים הבא של אירופה יחליף דיסקט – אבל זה לא קרה.

*  *  *

הדבר מבטא את חוסר היכולת של המערב להבין את המזרח התיכון, והטעות הזאת כוללת גם אותנו. הסכמי אוסלו נועדו להביא את הרודן ערפאת כדי שיילחם בחמאס "בלי בג"צ ובלי בצלם", והסוף ידוע.

כעת, כאשר מדובר על ירושת אבו מאזן, מדברים מי יהיה הרודן הבא. דחלאן? ברגותי? סינוואר? אף אחד לא מעלה בדעתו כי מה שראוי שיחליף את אבו מאזן לא יהיה איש, אלא שיטה. משטר של מפלגות פוליטיות ולא מיליציות ולא פלנגות, טיפוח שכבת בינים בורגנית, לא "מהפכנית", שתהיה עוגן ליציבות.

כשעוסקים בירושת אבו מאזן, מדברים על זהות הרודן הבא. דחלאן? ברגותי? סינוואר? איש לא מעלה בדעתו כי מה שראוי להחליפו לא יהיה איש, אלא שיטה. משטר של מפלגות פוליטיות ולא מיליציות ולא פלנגות

אשר לסוריה, המערב שוקל ברצינות להחזיר את אסד לתפארתו ולמחוק לו את הג'נוסייד שעשה לעמו ואת הרג עמו בנשק כימי ובפצצות אש.

כל כך הרבה זמן עבר עם רודנים, כל כך הרבה נזק נגרם. לא בטוח שנצליח בשיקום המעמד הבינוני המדוכא, אבל מתישהו חייבים להתחיל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.