כמה שבועות לפני הבחירות לכנסת באפריל, קיבל יובל כ"ץ הודעת ווטסאפ עמומה, על הזדמנות "להרוויח כסף טוב תמורת עבודה קלה" ביום הבחירות.

הקישור שצורף להודעה הוביל אותו לטופס גוגל שהסביר בנימה חשאית כי מדובר בסיוע למשגיחים בקלפיות ביישובים ערביים. נאמר בו ש"פרט קטן נוסף" לגבי המשרה יינתן בתדרוך שייערך ארבעה ימים לפני הבחירות, עם השר יואב גלנט מהליכוד. כ"ץ, 26, שלא עבד באותו הזמן וחיפש הזדמנות להרוויח כסף, השיב להצעה בחיוב.

בתדרוך עצמו גילו מארגני המבצע לכ"ץ ול-40 צעירים נוספים שנשכרו לעבודה כ"מתאמים בשטח", שכל אחד מהם ישגיח על כ-30 פעילים צעירים יותר שיצוידו במצלמות נסתרות כדי לתעד זיופים, לכאורה, של מצביעי הקלפיות במגזר הערבי.

הם הוזהרו מ"מצבים לא נעימים" שעלולים להיווצר אם המצלמות הללו יתגלו. אבל התיאור הזה היה רחוק מהמציאות שבה מצאו את עצמם כ"ץ וכמעט כל אחד משאר הפעילים הצעירים, שכ"ץ היה אחראי להם זמן קצר לאחר פתיחת הקלפיות.

במהלך יום הבחירות, מתאם השטח הטרי היה צריך להתמודד עם שיחות טלפון מבני נוער מבוהלים, שלא היו מוכנים לתגובות החריפות שעוררה השתתפותם במבצע המעקב. ההוראות מלמעלה היו להשאיר אותם בנקודות ההצבעה ויהי מה. אבל כמה מהם, שחששו לביטחונם, התחננו בפני כ"ץ שיחלץ אותם משם.

כמעט מיד לאחר שהפעילים החלו להיחשף, המבצע החשאי פורסם בתקשורת. הזעם על המצלמות החל להתפשט, אבל המיזם החשאי, שמומן על ידי מפלגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – ותחת השגחתו הקרובה – התברר כחוקי מספיק כדי לקבל הכשר מאוחר יותר באותו יום מוועדת הבחירות המרכזית.

המשטרה הרחיקה לזמן מה את הפעילים מהקלפיות בזמן שיו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, שקל את החלטתו, אבל לבסוף הוא נתן אור ירוק לשימוש במצלמות במקרים של "חשש לפגיעה מהותית בטוהר הבחירות". אולם, בכך שלא הגדיר מה מהווה "חשש לפגיעה מהותית", מלצר השאיר זאת לשיקולם של פעילי הליכוד.

פרטים מניהול הקמפיין חושפים עד כמה רחוק הייתה מפלגת הליכוד מוכנה ללכת כדי למנוע את תופעת הזיופים, לטענתה, במגזר הערבי.  כעת, הם מתכוננים לחזור על המבצע בבחירות ספטמבר, אבל הפעם בקנה מידה גדול יותר

המבקרים טענו שהמצלמות תרמו לשיא הנמוך של שיעור ההצבעה במגזר הערבי, אף על פי שכמה מבני המגזר עצמם דחו את הטענה הזאת. אולי מפני שהמיזם הזה נחשב בגבולות החוק, הסיפור זכה בסופו של דבר לכיסוי מוגבל בתקשורת.

אבל פרטים מניהול הקמפיין חושפים עד כמה רחוק הייתה מפלגת הליכוד מוכנה ללכת כדי למנוע את תופעת הזיופים הרחבים, על פי טענתה, במגזר הערבי – אותו ציבור שביום הבחירות הקודמות, ב-2015, נתניהו הזהיר כי הוא נע "בכמויות אדירות לקלפי". אז, השתתפותם של המצביעים הערבים בתהליך הדמוקרטי נחשבה לאיום. הפעם היא גם תויגה כבלתי חוקית באופן פוטנציאלי.

עם סגירת הקלפיות באפריל, העביר הליכוד לוועדת הבחירות מאות הקלטות מאותן מצלמות, שלטענתו מוכיחות את היקף הזיופים במגזר. אבל ככל שזה נוגע למשטרה, הבחירות עברו בשקט יחסי, והראיות האלה היו לא יותר מאנקדוטליות.

כעת, כשהם שבעי רצון מהמבצע באפריל ואינם מוטרדים מהביקורת, בליכוד מתכוננים לחזור על המבצע בבחירות ספטמבר, אבל הפעם בקנה מידה גדול יותר.

ועדת הבחירות המרכזית התכנסה ביום חמישי כדי לדון בעמדתה בנושא הצבת מצלמות בקלפי, אבל אחד ממארגני המבצע ששוחח איתנו אמר כי הם בטוחים שיוכלו להיכנס שוב לתחנות הקלפי ביישובים הערביים כשמצלמות בידיהם.

מצלמה נסתרת שהוגנבה לכאורה לתחנת קלפי בעיר ערבית ע"י הליכוד בבחירות באפריל (צילום: באדיבות חד"ש-תע"ל)

מבצע טוהר המידות

"מתאם השטח" כ"ץ – שביקש להופיע כאן בשם בדוי כדי לשמור על פרטיותו – הודה שבתחילה חש שלא בנוח עם אופי המבצע, אבל מעורבותו של גלנט, אלוף במילואים, המכהן כשר העלייה והקליטה, הרגיעה אותו. "אם שר הולך להיות שם, זה כנראה חוקי", הוא נזכר שחשב לעצמו לפני המפגש לקראת יום הבחירות.

התדרוך החל בנאומים קצרים של מארגני מבצע "טוהר המידות" ממשרד היח"צ קייזלר-ענבר. שגיא קייזלר ועופר ענבר היו מעורבים במיזם דומה בבחירות 2015 (גם אז במימון ובשיתוף פעולה של הליכוד) אך אז העדיפו להישאר מתחת לרדאר.

"המטרה ברורה מאוד. למנוע זיופים בבחירות", אמר בכיר בליכוד שמעורב במיזם והסכים לדבר איתנו בתנאי שיישאר בעילום שם. הוא הסביר את המוטיבציה למבצע בבחירות באפריל ולחזרה המורחבת עליו בבחירות הקרובות בספטמבר.

"במהלך השנים הבחנו שהיו כמה יישובים שבהם שיעור ההצבעה היה בין 90% ל-100%, וזה לא הסתדר עם כל הקריאות שנשמעו במגזר להחרמת הבחירות", אמר הבכיר, אף על פי שלא הציג שום נתונים סטטיסטיים שיתמכו בהשערה שלו.

בשנים האחרונות, כמה פעילים ואנשי תקשורת ערבים ישראלים קראו להחרמת הבחירות, אבל שיעור ההצבעה במגזר לא עלה מעל 80% מאז 1965, ועמד על ממוצע של 55.8% בחמש הבחירות האחרונות, על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אף על פי כן, במטרה לשרש את "התופעה שלא נבדקה", הסביר אותו בכיר בליכוד, גייסו קייזלר-ענבר לקראת הבחירות באפריל כ-1,200 פעילים תלמידי ישיבות דתיות-לאומיות, ציידו אותם במצלמות גוף נסתרות ושלחו אותם לקלפיות ביישובים ערביים ברחבי המדינה כנציגים של ועדת הבחירות.

לפי תקנות הבחירות, ועדת הקלפי בכל נקודת הצבעה צריכה לכלול שלושה נציגים מסיעות שונות. נציג של רשימה נוספת רשאי להיות נוכח בוועדה כמשקיף.

מספר הנציגים של כל סיעה בוועדות הקלפי הוא יחסי למספר המנדטים שקיבלה בבחירות הקודמות, מה שזיכה את הליכוד במספר הרב ביותר של נציגים באפריל. רוב הפעילים שגייס קייזלר-ענבר הגיעו מטעם הליכוד, אך המפלגה גם סגרה עסקות עם רשימות ימין אחרות, ש"השאילו" נציגים ומשקיפים לטובת המטרה.

בכיר הליכוד ששוחח איתנו טען שעצם הצבת חברי ועדה יהודים במגזר מנעה זיופים רחבים הן במבצע המצומצם יותר של 2015 והן בזה הרחב יותר באפריל.

ב-2015, הוא טען, "המספרים שלנו הראו שמנענו הונאה ששקולה לשלושה מנדטים (כ-108 אלף קולות)". אך הוא לא סיפק את המידע הפנימי שמאשש את הקביעה הזאת, ומאוחר יותר הבהיר שהיא התבססה על ראיות אנקדוטליות.

כפי שעשה בתדרוך עם המתאמים, בכיר הליכוד פירט את שיטות הזיוף השונות שמשמשות, לטענתו, בבחירות. השיטה העיקרית, הוא אמר, מתבצעת אחרי שההצבעה מסתיימת. "בוא נגיד שוועדת הקלפי מבחינה שרק 50% מהתושבים הצביעו. אז הם יכולים להחליט לתת אחוז מסוים של קולות נוספים לליכוד, למשל, בתמורה לאחוז מסוים של קולות נוספים לרשימה הערבית המאוחדת", הסביר.

לפיכך, הוא אמר, מטרת המצלמות הייתה לנטר את התנהגות חברי הוועדה האחרים יותר מאשר את זו של המצביעים. הפעילים שצוידו במצלמות לא הלכו אל מאחורי הפרגוד, היכן שהמצביעים משלשלים את הפתק שלהם לתוך המעטפה, אלא נשארו ליד שולחן ועדת הקלפי במשך כל היום, הוסיף הבכיר.

התדרוך לקראת הבחירות הגיע לשיאו עם דבריו של גלנט, שהדגיש בפני המתאמים את חשיבות המשימה שהם עומדים לבצע. "הוא לא דיבר נגד הערבים, אלא קיים דיון על ערכים, שהדגיש את החשיבות של בחירות הוגנות", משחזר כ"ץ.

מתאם השטח בן ה-26 הרגיש שהמארגנים חצו את הגבול כאשר מישהו שאל היכן יצביעו הפעילים עצמם. על פי תקנות הבחירות, אזרחים מצביעים בערי מגוריהם. אולם אותם פעילים שמונו למשגיחים לא יכלו לעשות זאת, בהתחשב בציפיית המארגנים שהם יישארו בנקודות ההצבעה שהוצבו בהן במשך כל היום.

כ"ץ מספר שאחד המארגנים אמר להם שהמשגיחים יוכלו להצביע בכל קלפי בתנאי שיחתמו על טופס הצהרה שלפיו אין באפשרותם להצביע במקום אחר. טופסי ההצהרה האלה נועדו לבעלי מוגבלויות, אבל "הם אמרו לנו שאף אחד לא בודק את זה אף פעם".

"הם מדברים על טוהר מידות בזמן שהם מעסיקים פעילים באופן לא חוקי ביום הבחירות", קובל כ"ץ. בכיר הליכוד הכחיש את ההאשמה הזו.

יואב גלנט בביקור במחנה יהודה בירושלים, ב-19 במרץ 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

כאוס מתוכנן

לדברי כ"ץ, הוא ציפה שיוכל לבלות את היום בבית קפה ביישוב כלשהו במחוז הצפון, לתקשר משם טלפונית עם כ-30 הפעילים שהיו תחת השגחתו ולנסוע לתחנות הקלפי השונות במקרה שיתעוררו בעיות.

"בפועל, משגיחים ערבים החלו לשים לב למצלמות כשעה אחרי תחילת ההצבעה, והפעילים הצעירים החלו לקבל איומים", הוא משחזר. בשעה 10:28, פרסם ynet צילום וידאו בלעדי של ערבי ישראלי תופס פעיל ליכוד עם מצלמה נסתרת.

מבקרים העלו את ההשערה שמישהו מקייזלר-ענבר הדליף את הצילומים לתקשורת כדי ליצור באז תקשורתי סביב הכנסת המצלמות ליישובים הערביים, ובכך להרתיע את האוכלוסייה המסומנת מלהגיע לקלפיות.

מצביעים ערבים שחששו שחבריהם יידעו שהם לקחו חלק בבחירות למרות הקריאות הגוברות במגזר הערבי להחרים אותן, הבינו כעת שהם עשויים להיות מצולמים עם כניסתם לנקודת ההצבעה.

כשאחד המארגנים נשאל אם הוא זה שעומד מאחורי הדיווח ב-ynet, הוא הגיב בצחוק. "אני לא הולך לענות לך על זה", השיב. "אתה יכול להסיק מזה מה שאתה רוצה". בכל אופן, פרסום הידיעה סיבך עוד יותר את העניינים עבור כ"ץ.

הוא החל לקבל שיחות טלפון מבוהלות מהפעילים בני ה-18 וה-19 שתחת השגחתו, אשר התחננו לעזרה. "ניסיתי להרגיע אותם, והזכרתי להם שהם לא עושים שום דבר לא חוקי", הוא מספר.

תקנות הבחירות הנוכחיות אינן כוללות שום סעיף העוסק בנשיאת מצלמות בתחנות הקלפי. ההוראות הנוגעות להגנת הפרטיות מתייחסות לאזרחים שמאחורי הפרגוד, לא למשגיחים האחרים בשולחן הוועדה.

ההוראה מלמעלה הייתה שלא לאפשר לפעילים הצעירים שצוידו במצלמות לעזוב את תחנות ההצבעה בשום מקרה, אבל כ"ץ אומר שכעבור זמן קצר הוא החליט לזנוח את המשימה הזאת. "המבצע הזה לא תאם את האג'נדה הפוליטית שלי, אז הדאגה היחידה שלי הייתה להבטיח את בטיחותם של הילדים האלה", הוא אומר.

כ"ץ טוען כי מארגני המבצע העמידו אותו "במצב בלתי אפשרי", ומוסיף כי לרבים מבני הנוער הפעילים לא הוסבר לפני כן למה הם עומדים להיכנס. "הם אמרו לנו בצורה עמומה שייתכן שכמה מהפעילים ימצאו את עצמם במצבים לא נעימים,  אבל לא היה ברור שזה עומד לקרות לכל אחד ואחד מהם", הוא אומר.

מנהיגי האוכלוסייה הערבית פנו למשטרה, ודרשו ממנה להרחיק את פעילי הליכוד ואת מצלמותיהם מעשרות קלפיות. כ"ץ נקרא לכמה קלפיות כדי להתערב לטובת כמה מאותם בני נוער. בשלושה מקרים אחרים, פעילים מהצוות שלו ביקשו בעצמם לעזוב את התחנות שהוצבו בהן. לדברי כ"ץ, הוא נענה לבקשותיהם.

השופט חנן מלצר, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מגמה או ראיה אנקדוטלית?

בינתיים, בשעות הבוקר המאוחרות של יום הבחירות, הרשימות הערביות חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד הגישו תלונות לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה להרחיק את המצלמות מתחנות הקלפי.

בשעה 12:30 השופט מלצר פרסם את פסיקתו – שלדברי נציג הליכוד ששוחח איתנו, העניקה "חותמת חוקית לכל הפרויקט". מלצר קבע כי ניתן להשתמש במצלמות במהלך שעות ההצבעה רק במקרים של "חשש לפגיעה מהותית בטוהר הבחירות… למשל השמעה של איומים על חברי ועדות הקלפי, הצעות למתן שוחד בחירות או חשש לאלימות במהלך יום הבחירות".

כששאלנו בעקבות זאת את דובר ועדת הבחירות המרכזית אם הפעילים אמורים להיות מסוגלים להחליט בעצמם מה מהווה "חשש לפגיעה מהותית בטוהר הבחירות", הוא סירב לענות וטען שהפסיקה הייתה ברורה.

"כל אחד יכול להחליט בעצמו מתי ישנו חשש כזה. אנחנו מאמינים שהוא קיים כל הזמן", אמר לנו אחד ממארגני מבצע "טוהר המידות".

מלצר גם נתן אור ירוק לביצוע הקלטות שמע במהלך כל שעות ההצבעה, ואישר את השימוש בצילומי וידאו במהלך ספירת הקולות בקלפי בתנאי שחברי הוועדה האחרים שמשתתפים בספירת הקולות ידעו מראש כי הם מצולמים.

כ"ץ מצטט את פסיקתו של מלצר כדי להצדיק את השתתפותו במבצע, למרות חוסר הנוחות שחש בשל "המצב הבלתי אפשרי" שבו העמידו אותו המארגנים.

"אני מבין שזה צוייר בציבור כמעין ניסיון למנוע מהערבים להצביע, אבל ממה שראיתי במהלך היום, הם באמת רימו לא מעט", אומר כ"ץ. לדבריו, הוא זוכר ניסיונות של מצביעים להגיע פעמיים לאותה קלפי עם תעודות זהות שונות; חבר ועדה שנתן לשני מצביעים שתי מעטפות לכל אחד כדי לשים בהן את הפתקים שלהם; והצעות שוחד לחברי ועדה מטעם הליכוד בעת ספירת הקולות.

"אני מבין שהחוק מתיר שימוש במצלמות, אבל מה שמטריד אותי הוא שרק אותנו, במגזר הערבי, מסמנים כמטרה. אני וידאתי שלחבר הוועדה של הליכוד תהיה ארוחה כשרה, והוא עדיין מניח שאני נמצא שם כדי לרמות"

"אולי זה לא הסתכם בהרבה קולות, אבל יכולת לראות שהם מתכננים משהו, מנסים כל הזמן להוציא אותך מהחדר כדי שתהיה להם יד חופשית", הוא נזכר.

בכפר נחף שבצפון, חבר הוועדה מטעם הליכוד אביה קטן סיפר שאחד המקומיים הגיש לו ולחבר ועדה נוסף כוסות קפה. בשעה שקטן סירב, עמיתו סיים את כוס הקפה שלו ומצא בתחתיתה שתי גלולות. הוא החל לחוש ברע ומיהר לשירותים. קטן שפך את הקפה שהוגש לו, ומצא שתי גלולות גם בתחתית הכוס שלו.

קטן (24) קרא למשטרה, וזו הגיעה למקום, הרחיקה את החשוד ואספה ראיות. דוברת המשטרה אישרה כי נפתחה חקירה לאחר שנמצא שמדובר היה בכדורים משלשלים. לדבריה, הרשויות עדיין שוקלות אם להעמיד את החשוד לדין.

מאוחר יותר אמר קטן שאף על פי שננזף מעט על ידי חברי הוועדה האחרים בשל המצלמה הנסתרת שהביא עמו, החוויה הייתה בסך הכל נעימה ומשתלמת. "קיבלתי 1,200 שקל, ועזרתי לימין להבטיח את הניצחון שלו", הוא אמר בגאווה.

אבל לדברי מוחמד דיאב, ששימש כחבר ועדת קלפי בכפר טמרה הסמוך, הפעם היחידה שהוא שמע על זיופים הייתה בחדשות. "הם תמיד מדברים על העובדה שיש זיופים ביישוב שלנו, אבל אף פעם לא ראיתי את זה. מי טיפש מספיק כדי להסתכן במאסר בשביל ה-1,200 שקל שהם נותנים לנו?", הוא שואל.

"אני מבין שהחוק מתיר שימוש במצלמות, אבל מה שמטריד אותי הוא שרק אותנו, במגזר הערבי, מסמנים כמטרה", ממשיך דיאב. "אני וידאתי שלחבר הוועדה של הליכוד תהיה ארוחה כשרה, והוא עדיין מניח שאני נמצא שם כדי לרמות".

כששאלנו את בכיר הליכוד אם הוא מזדהה עם המבקרים שהביעו חוסר נוחות מאופיו הממוקד של המבצע, השיב: "כמובן, אני מבין אותם. היינו רוצים לראות חקיקה שתדרוש התקנת מצלמות בכל הקלפיות, לא רק ביישובים הערביים".  הבכיר הצביע על האזרחים החרדים כמגזר נוסף שיש לנטר בתחנות הקלפי שלו.

עם זאת, הוא הסביר שעד שהכנסת תאשר חוק להתקנת מצלמות בקלפי, הליכוד בחר להשתמש במשאביו לאיתור זיופים שמשרתים את המפלגות הערביות, בניגוד למצביעי המפלגות שנתניהו מחשיב ל"שותפות טבעיות".

מוחמד דיאב, משגיח בבחירות בבית הספר אבן סינא בטמרה, 9 באפריל 2019 (צילום: אדם רזגון)

מהי הצלחה

בכירים בליכוד ששוחחנו איתם אמרו שהמפלגה, ובייחוד ראש הממשלה, היו יותר ממרוצים מהעבודה שעשו קייזלר-ענבר. אחד ממארגני המבצע אמר שאף על פי שנתניהו לא יזם את הפרויקט בעצמו, הוא הפך למעורב בו עד מהרה, והיה בקשר עם הנוגעים בדבר לאורך כל הדרך, הן ב-2015 והם כיום.

דקות לאחר שראש הממשלה קיבל את תוצאות הבחירות בליל ה-9 באפריל, הוא יצר קשר עם מי שהיו מעורבים במסע הבחירות של הליכוד מאחורי הקלעים, אשר נכחו באותה שעה באירוע שהתקיים בהיכל קבוצת שלמה בתל אביב, כדי להודות להם על עבודתם. קייזלר ואחד מעמיתיו היו בין המוזמנים לחגיגת הניצחון של הליכוד מאוחר יותר באותו לילה, שם הם הצטלמו עם נתניהו ועם אשתו שרה.

שגיא קייזלר (עומד מימין) וגדי דיעי מצטלמים עם שרה ובנימין נתניהו לאחר הבחירות באפריל (צילום: קייזלר-ענבר)

התמונה הזאת זכתה לתפוצה רחבה ביום המחרת, כשקייזלר-ענבר צירפו אותה לפוסט בעמוד הפייסבוק שלהם, שבו חברת יחסי הציבור נטלה אחריות בגאווה ל"השתלת" המצלמות, שסייעה להוריד את שיעור ההצבעה במגזר הערבי אל מתחת ל-50% (לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור ההצבעה במגזר הערבי בבחירות באפריל עמד על 49.2%, בהשוואה לשיעור הארצי של 68.5% . בבחירות 2015 המספרים האלה עמדו על 63.8% ו-68.5% בהתאמה).

"ששש, אל תגלו לאף אחד. זה היינו אנחנו. ראיתם את הכתבות בתקשורת שהבעירו את השטח ביום הבחירות? אלו שסיפרו על מצלמות שהושתלו בקלפיות במגזר הערבי ומנעו אלפי זיופים?", כך החל הפוסט שהעלתה חברת יחסי הציבור.

"אז כן, אנחנו 'אשמים' במהלך. אחרי הכנה ארוכה, מערך לוגיסטי מדהים ושותפות עמוקה וצמודה עם טובי האנשים בליכוד, הרמנו מבצע עם תרומה מכרעת לאחד ההישגים החשובים של הימין: 'טוהר המידות' במגזר הערבי".

"ובזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ-50%, הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות!", התגאתה החברה.

הפוסט צוטט בעצומות שונות נגד הצבת מצלמות בקלפי בבחירות של 17 בספטמבר, שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית לקראת דיונה ביום חמישי.

נורמות בינלאומיות

בין אלה שניסו לנקוט פעולה משפטית נגד מבצע "טוהר המידות" נמנית עמותת עדאלה. סאוסן זהר, עורכת דין מארגון השמאל הפועל ללא מטרות רווח, טענה שהפוסט שהעלו קייזלר-ענבר מוכיח שהמארגנים לא היו מעוניינים בבחירות הוגנות, אלא ב"הסתה נגד הציבור הערבי". יתר על כן, זהר טענה שהשימוש במצלמות נסתרות הפר את חוק הבחירות, המחייב שהבחירות יהיו חשאיות.

מלצר מן הסתם חשב אחרת כשהתיר את השימוש במכשירי הקלטה בתנאים מסוימים בבחירות באפריל. בעוד שדמוקרטיות מערביות רבות אוסרות על צילום בתחנות הצבעה, כולל קנדה ואוסטרליה, קיימים כמה יוצאי דופן שמספקים תקדים מסוים להחלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

חוק הבחירות בבריטניה אינו אוסר מפורשות על שימוש במצלמות, מה שהוביל כמה משפטנים שם לטעון שיש מקום לצלם תקלות שמתרחשות במכונות ההצבעה, כך שניתן יהיה לדווח עליהן כראוי.

תקנות הבחירות ברובן המכריע של מדינות ארצות הברית, בהן פלורידה, נבאדה וטקסס, אוסרות מפורשות על שימוש במצלמות בתחנות ההצבעה, אבל כמה מדינות אחרות, דוגמת לואיזיאנה, מתירות למשקיפים מורשים לצלם בתחנות ההצבעה כל עוד הדבר אינו מפריע למהלך הבחירות.

לקראת הבחירות לנשיאות ב-2016, תומכו הניאו-נאצי של טראמפ אנדרו אנגלין, יחד עם פעילים מאתר האינטרנט של הימין האלטרנטיבי "The Right Stuff", הודיעו על תוכניתם להציב מצלמות נסתרות בתחנות הצבעה בפילדלפיה, שנועדה, לטענתם, להרחיק מצביעים שחורים מהקלפיות.

החדשות על התוכנית התפשטו במהרה והציתו זעם לאומי. הסנטור בוב קייסי מטעם מדינת פנסילבניה שלח למשרד המשפטים מכתב שבו דרש ממנו לפעול. בתוך פחות מ-24 שעות המארגנים נסוגו מתוכניתם, וטענו שלא באמת התכוונו להוציא אותה אל הפועל.

לא הצלחנו למצוא שום דיווח מהעשורים האחרונים על מקרים של תכניות מעקב ממוקדות שבוצעו ביום בחירות על ידי מפלגה כלשהי בארצות הברית.

אישה מצביעה במהלך יום הבחירות לכנסת בעיר הבדואית רהט, 9 באפריל 2019 (צילום: צילום:AP /צפריר אביוב)

טוהר מידות 2.0

בעקבות שביעות הרצון בליכוד מעבודתם של קייזלר-ענבר, המפלגה שכרה שוב את שירותיה של החברה לקראת הבחירות הקרובות בספטמבר, והכפילה את תקציבה לכ-2 מיליון שקל. אחד ממארגני המבצע אמר שהתקציב הנוסף נועד לממן את הצבתם של פעילים נוספים ב"מיקומים יותר בעייתיים".

ח"כ דוד ביטן, ששימש כאחד מסגניו של מלצר בוועדת הבחירות המרכזית, בשעה שגם פיקח מקרוב על מבצע "טוהר המידות" באפריל האחרון, אמר ש"המבצע הצליח".

בסופו של דבר, המשטרה פתחה בחקירה בגין חשדות לזיופים בבחירות בשתי תחנות הצבעה – אחת בעפולה ואחת במועצה המקומית הדרוזית כיסרא-סומיע. אף אחת מהתחנות הללו לא נכללה בתכנית המעקב של הליכוד

באשר לחומר שאספו משקיפי הליכוד בבחירות באפריל, לדברי ביטן הוא נמסר כולו לוועדת הבחירות המרכזית. אחד ממארגני המבצע אמר שהוא כלל יותר מ-400 פיסות ראיות, בעיקר הקלטות שמע ומעט צילומי וידאו.

המארגן שלח לנו ארבע מתוך הקלטות השמע האלה, ואמר שהן הוקלטו בנקודות הצבעה באום אל-פחם ובעראבה. בכל אחת מהן אפשר לשמוע נציגים מקומיים מנסים לשכנע נציגים מהליכוד להוסיף קולות למפלגות שונות במהלך הספירה.

בסופו של דבר, המשטרה פתחה בחקירה בגין חשדות לזיופים בשתי תחנות הצבעה – אחת בעפולה ואחת במועצה המקומית הדרוזית כיסרא-סומיע. אף אחת מהתחנות הללו לא נכללה בתכנית המעקב של הליכוד.

לדברי ביטן, פעילי מבצע "טוהר המידות" מצאו הוכחות להונאת בחירות משמעותית ב-58 נקודות הצבעה.

כשנשאל כיצד הוא מסביר את חוסר ההתאמה בין מספר החקירות שפתחה המשטרה לבין מספר העדויות המרשיעות שאספו קייזלר-ענבר לטענתם, השיב בכיר הליכוד: "זו שאלה של עדיפויות. הדבר החשוב הוא להעביר חוק שמחייב הצבת מצלמות בכל תחנות הקלפי".

הבכיר הוסיף שבעקבות המבצע שהליכוד ערך ביום הבחירות, בהסכמים הקואליציוניים שהוא נשא ונתן עליהם לאחרונה הוכלל סעיף הדורש מהמפלגות להתחייב להעברת רפורמת בחירות בממשלה הבאה. נתניהו אמנם לא הצליח להרכיב קואליציה אחרי הבחירות באפריל, אבל לדברי הבכיר, אותו סעיף יכלל גם בסבב המשא ומתן הקואליציוני הבא, אם הוא ינוהל על ידי הליכוד. הבכיר אמר כי הוא בטוח שמבצע "טוהר המידות" יתרום להבטחת ניצחון נוסף של נתניהו.

לדברי אחד ממארגני המבצע, על מנת להימנע מעימותים כמו אלה שהתרחשו באפריל, שבמהלכם הרחיקה המשטרה לזמן מה עשרות פעילי ליכוד מתחנות הקלפי בחשד כי הם מפריעים לסדר הציבורי, ביטן ביקש ממלצר לפרט בכתב מה מותר ומה אסור למשגיחים המצוידים במצלמות לעשות הפעם. הוא גם ביקש מיושב ראש הוועדה לפרוש כוחות משטרה בתחנות הקלפי ה"יותר בעייתיות" כדי להגן על פעילי הליכוד החמושים במצלמות, לדברי המארגן.

מנגד, בשבועות האחרונים קיבל מלצר פניות ממפלגות שמאל, שדרשו ממנו לאסור מכול וכול שימוש במצלמות בתחנות הקלפי. משום כך קבע מלצר את השימוע שנערך בחמישי האחרון, שלאחריו הוא אמור למסור את החלטתו.

שעות לפני הדיון, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הגיש למלצר את חוות דעתו. מנדלבליט, שכנראה מתנגד לפסיקתו של מלצר ביום הבחירות, הזהיר שהשימוש במצלמות בתחנות הקלפי עלול, במקרים מסוימים, להפריע למהלך התקין של הבחירות – שזוהי עבירה פלילית.

אף על פי כן, בכיר הליכוד המעורב בתכנונו של מבצע "טוהר המידות" אמר לנו שהיות שביטן יושב לצידו של מלצר בוועדת הבחירות, הוא אינו מאוד מודאג מהאפשרות שהמצלמות ייאסרו לשימוש באופן גורף. "המצלמות האלה הפכו לנשק הסודי שלנו בבחירות", הוא אמר. "אפילו שזה כבר לא כזה סוד".