על פניו הנתונים מרשימים. למעלה ממאה ארגוני שלום פועלים במדינת ישראל. כל אחד מהם מנסה לקדם סדר יום ברור: כינוסים, הרצאות, מסעות הסברה, מתוך כוונה להרחיב את התמיכה במהלך שהוא כמעט מובן מאליו – השכנת שלום ביננו לבין שכננו הפלסטינים.

על פניו הנתונים מרשימים. למעלה ממאה ארגוני שלום פועלים במדינה ומנסים לקדם סדר יום בכינוסים, הרצאות ומסעות הסברה, להרחבת התמיכה בהשכנת שלום

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

סביר להניח שעל כמה מהם שמעתם – "פורום המשפחות השכולות", "ארץ לכולם", "עומדים ביחד", "נשים עושות שלום", "שלום עכשיו", והרשימה עוד ארוכה. כ-120 ארגונים פועלים תחת מטריה אחת – "פורום ארגוני השלום" שהקים לפני כחמש עשרה שנים אחד מאדריכלי הסכם אוסלו, ד"ר רון פונדק זכרו לברכה. בשנה האחרונה עומד בראשו אלי ספרן.

אבל כשבאים לבחון את מידת ההשפעה של הפעילות הזו על החברה הישראלית – כאן מוצב סימן שאלה בוהק.

ואין מדובר במידע מסווג. הארגונים-הקבוצות-העמותות מודעים לצורך להתאחד ולפעול במשותף, אבל זה לא קורה.

אם מחשש לאובדן תקציבים וכספי תרומות, ואם מטעמי אגו קבוצתי, הפעילות עדיין נפרדת. עד כדי כך, שלמרות המטרה המשותפת ועם כל ההבנה למידת חשיבותה, לעתים נערכים שני כנסים, שתי פעילויות, של שני ארגונים שונים באותו היום. מה שמפחית, מטבע הדברים, את עוצמת ההשפעה.

לאחרונה, מגלה לנו אלי ספרן, הצליחו כמה מהארגונים להגיע למסר משותף – שלום עם הפלסטיני – אפשרי. ותחת הכותרת הזו התקבצו כ-15 ארגונים לארוע שלום מפעים בחנתון.

المئات من العرب واليهود، في نشاط من اجل السلام ولانهاء الاحتلال، في كيبوتس حانتون، بدعوة من ١٥ تنظيم من اجل السلام، وبمشاركة وفد فلسطيني من رامالله.
מאות ערבים ויהודים בכנס למען השלום וסיום הכיבוש, בקיבוץ חנתון, בהזמנת 15 ארגוני שלום ובהשתתפות משלחת פלסטינית מרמאללה.
???? pic.twitter.com/jgfjksk14S

— עומדים ביחד نقف معًا Standing Together???? (@omdimbeyachad) September 24, 2021

בימים אלה מתארגנים בפורום ארגוני השלום לארוע נוסף בשדרות. אבל עדיין מדובר בכעשירית מהארגונים הרשומים ופועלים לאותה מטרה.

לפי שעה, אומרים חברים בפורום – האיחוד מאיים. גם הניסיון לשבור את המסגרות הארגוניות הקיימות וליצור מסגרת ארגונית אחת לא ממש מתממש.

וכך, כשארגוני הימין קוראים לתומכיהם להגיע להפגנות למען ארץ ישראל השלמה הם מגיעים באלפים ולפני הקורונה בעשרות אלפים, וכשמפלגות המרכז שמאל קוראות להגיע להפגנות למען דו-קיום מגיעים הרבה פחות. לא מכיוון שאין תמיכה בשלום בשותפות ובדו קיום, אלא רק בשל העובדה שמדובר בגופים שלא מצליחים להתעלות מעבר ליעדים הפרטיקולריים.

אם מחשש לאובדן תקציבים ותרומות או מטעמי אגו קבוצתי, הפעילות נפרדת. למרות המטרה המשותפת לעתים נערכים 2 כנסים, 2 פעילויות, של 2 ארגונים שונים – באותו יום

אלי ספרן בן ה-75 מוכן כרגע להתפשר על אחדות מבצעית ותאום. גם אצל ראשי הארגונים החלו מפנימים שמסגרת הפעילות הנוכחים לא מביאה לשינוי התודעתי בחברה הישראלית.

נראה שעד שארגוני השלום לא ילמדו לעשות שלום בתוכם, קשה יהיה להם  להתפנות למשימה החשובה יותר – לעשות שלום עם שכננו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.