חברי הכנסת אוחנה ואמסלם פועלים נגד מוסדות המדינה

דוד אמסלם, בנימין נתניהו ואמיר אוחנה בישיבת סיעת הליכוד בכנסת, 17 בדצמבר 2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
דוד אמסלם, בנימין נתניהו ואמיר אוחנה בישיבת סיעת הליכוד בכנסת, 17 בדצמבר 2018

חברי הכנסת מהליכוד אמיר אוחנה ודוד אמסלם פועלים, כל אחד מהם בסגנונו האישי, כנגד מוסדות המדינה ורשויות החוק והאכיפה, וללא עכבות ורתיעה הם הורסים את המדינה. אי-אפשר לקיים מדינה דמוקרטית אם חלק גדול מהציבור לא מקבל את חוקי המשחק, וזה מתבטא גם בכבוד למוסדות המדינה ולחוקיה. אבל שני חברי כנסת אלה, יחד עם אחרים ממפלגתם, עושים כל מאמץ כדי לשבור את אמון הציבור במוסדות המדינה ורשויות האכיפה והחוק.

חברי הכנסת מהליכוד אמיר אוחנה ודוד אמסלם פועלים, כל אחד מהם בסגנונו האישי, כנגד מוסדות המדינה ורשויות החוק והאכיפה, וללא עכבות ורתיעה הם הורסים את המדינה

הפעולה האינטנסיבית הזו שלהם בראשות מי שהיה אז ראש הממשלה ומואשם בפלילים, היא שהביאה להתלכדות כוחות של אנשים עם השקפות פוליטיות שונות, ואפילו מנוגדות, כדי להרחיק אותם מהשלטון.

הסכנה לקיום המדינה הייתה ממש מוחשית. אנשים חשו, שכחוט השערה מבדיל בין מדינה מנוהלת למצב בו כל דאלים גבר. היה חשש מוחשי, שהאיש המוכיח יום-יום שאינו נרתע מאף מעשה כדי להישאר בשלטון אכן יחצה את הרוביקון וישתלט על המדינה וחוקיה, כשנבחרי הליכוד הנרפסים בפניו ממשיכים לשרת אותו.

*  *  *

לקראת סוף שנת 2019 שמעתי ברדיו, בתכניתם של בן כספית ואריה אלדד, ראיון עם חבר הכנסת (אלוף מיל') יאיר גולן. גולן אמר, שההתנתקות מעזה ב-2005 לא הביאה לעלייה במספר הנפגעים הישראלים, אלא להיפך – מספר הישראלים שנפגעו בממוצע כל שנה לאחר ההתנתקות נמוך משמעותית ממה שהיה לפני ההתנתקות.

אל תתנו לשני שיגורים מעזה לעבר גוש דן להטעות אתכם. -תחילת שנה, החלטות חדשות, דרכים חדשות. 16 שנים, 4 מבצעים גדולים,…

Posted by ‎Yair Golan – יאיר גולן‎ on Sunday, January 2, 2022

הוא נשמע לי אדם שיודע על מה הוא מדבר, אבל אינטואיטיבית נראה היה לי שהוא טועה. החלטתי לבדוק. עשיתי חיפוש בגוגל ל: "נתונים על מספר הישראלים שנפגעו במערכות ישראל ובפעולות האיבה". בין התוצאות הראשונות שהתקבלו היה מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנעשה לבקשתו של חבר כנסת אוחנה, והוגש לו ב-23 במאי 2017. מהמחקר למדתי שטעיתי, וחבר הכנסת יאיר גולן ידע ויודע על מה הוא מדבר.

יאיר גולן נשמע לי אדם שיודע על מה הוא מדבר, אבל אינטואיטיבית נראה היה לי שטעה. החלטתי לבדוק "נתונים על מספר הישראלים שנפגעו במערכות ישראל ובפעולות האיבה". למדתי שטעיתי וגולן ידע על מה הוא מדבר

להמחשה: מינואר 2003 ועד אוגוסט 2005 (ההתנתקות) נהרגו כ-260 אזרחים ישראלים (ממוצע של כ-100 הרוגים לשנה), ואילו מההתנתקות (אוגוסט 2005) ועד סוף 2016 נהרגו כ-300 אזרחים ישראלים (ממוצע של כ-27 הרוגים לשנה). גם הזעקה של הימין על "אלפי הרוגי אוסלו", אין לה תימוכין בעובדות. תהליך אוסלו לא גרם לריבוי בהרוגים ישראלים. עובדה.

עכשיו לחבר הכנסת אוחנה. אמיר אוחנה הוא חבר כנסת מה-27 בדצמבר 2015. הוא ביקש את המחקר אודות מספרי ההרוגים של ישראל במערכות ישראל ובפעולות האיבה כדי לדעת דברים כהווייתם, אבל אני מנחש שהייתה לו גם מחשבה שהמידע ישרת אותו בפעולתו הפוליטית, והוא יוכל להשמיע דברי תוכחה מבוססים אודות "אסון אוסלו" וההתנתקות וקורבנות עודפים בגינם.

איני משקיע זמן רב בלימוד הגותו ודבריו של חבר הכנסת אוחנה, אבל הרושם שלי הוא, שחבר הכנסת אוחנה לא משמיע טיעונים הנסמכים על קורבנות שווא בגין הסכמי אוסלו וההתנתקות. אם כך אכן הדברים, הרי, ושוב אני מופתע, יש לחבר הכנסת אוחנה יושרה.

אם אני טועה ונמצא שחבר הכנסת אוחנה כן מבסס את טיעוניו על קורבנות שווא, בגין הניסיון לתהליך הפיוס בין העמים וההתנתקות, הרי שאני לוקח חזרה את ההערכה ליושרתו של חבר הכנסת.

גם אם יסתבר, שחבר הכנסת אוחנה לא מהסה דוברים וצורחים לידו אודות "אסון אוסלו" ו"קורבנות ההתנתקות", היושרה שלו לא מקבלת ציון גבוה. אבל לפי הידוע לי, אמיר אוחנה כן מגלה יושרה. מפתיע – פועל להרס המדינה, ומגלה יושרה.

כשאוחנה ביקש את המחקר אודות מספרי ההרוגים במערכות ישראל ובפעולות האיבה אני מנחש שחשב שהמידע ישרת אותו פוליטית בהשמעת דברי תוכחה מבוססים אודות "אסון אוסלו" וההתנתקות וקורבנות עודפים בגינם

בתעשייה האווירית מתרחש תהליך תמוה. מועצת המנהלים קיבלה את המלצתה של ועדת איתור, ובחרה בנובמבר 2020 למנכ"ל התעשייה האווירית את בועז לוי, איש התעשייה האווירית, שצמח בתעשייה האווירית ומילא בהצלחה רבה תפקידים מאוד בכירים, וגם משמש כמנכ"ל בפועל של התעשייה האווירית.

החלטת מועצת המנהלים על מינוי מנכ"ל דורשת את אישור שר הביטחון, ושר הביטחון מסרב לאשר אותה. לשר הביטחון ולמנכ"ל משרדו יש מועמד אחר אותו הם מעדיפים, ויש להם סיבות עלומות לכך שאין מנכ"ל קבוע לתעשייה האווירית.

כאן נכנס לפעולה חבר הכנסת אמסלם. הוא הגיש עתירה לבג"ץ בעניין. בג"ץ סרב לעתירתו בטענה שהעניין לא נוגע לו אישית, ועל-כן אין לו זכות עמידה בעניין זה בבג"ץ.

עניין זכות העמידה הוא נושא שנוי במחלוקת, ויכול להיות שיש מקום לערער על ההחלטה של שופטי הבג"ץ (קטונתי). חבר הכנסת אמסלם אכן לא מוותר, והוא מגיש עתירה נוספת לבג"ץ, שהיא למעשה ערעור על פסילת זכות העמידה שלו.

לו כך הייתה התנהלותו של אמסלם, אפילו בתוספת ראיון לתקשורת בו הוא אומר שאינו מסכים לפסיקה, והוא יערער עליה, ומוסיף שהוא יקבל את מה שבג"ץ יחליט, אז לא היה כל פסול בהתנהלותו.

אבל חבר הכנסת דוד אמסלם דיבר בכנסת בשפת ביבים כנגד שופטים בבית המשפט העליון. הוא מבזה את בית המשפט, ותורם תרומה נכבדה לאובדן אמון הציבור במערכת המשפט. במילים אחרות: דוד אמסלם פועל להשמדת מדינת ישראל. אין מקומו של דוד אמסלם להימנות על אישי הציבור המכובדים בארצנו.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אחלה פוסט. אוחנה ואמסלם זה קו קלוקס קלאן, או בוקו חראם, או גם וגם. להבדיל מהנאצים, השניים הללו מנסים להשמיד מדינה - מדינה! הם מנסים להשמיד מדינה, בחסות הגורו עוו'אנטה שלהם, ביבי. ובכל ז... המשך קריאה

אחלה פוסט. אוחנה ואמסלם זה קו קלוקס קלאן, או בוקו חראם, או גם וגם. להבדיל מהנאצים, השניים הללו מנסים להשמיד מדינה – מדינה! הם מנסים להשמיד מדינה, בחסות הגורו עוו'אנטה שלהם, ביבי. ובכל זאת, הדגש הוא החשוב – הם עושים זאת מהקטע של הריגוש, זה מטריף אותם, מרגש אותם לקרוע לגזרים כל הנקרה בדרכם – כיאה לבבוני-שימפנז בהתקף אמוק במעבה הג'ונגל: זה זה התענוג שבלקרוע לגזרים בשר מגוף הניצוד, ולאכול אותו – עם הדם הנוטף. חיות טרף סדיסטיות עם מראה אדם

עוד 769 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 29 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לשכת נתניהו: הטענה שהציע את מערכת פגסוס עבור הישגים מדיניים שקרית

בתחקיר נטען שבן סלמאן התקשר לנתניהו וכי ישראל קיבלה אישור טיסה מעל סעודיה עבור התרת השימוש בפגסוס ● זוהר: אם מישהו בליכוד מקיים שיחות עם איילת שקד הוא טועה ● השר הפלסטיני לעניינים אזרחיים: לא נחכה לאישור בנט כדי להקים מדינה ● ישראל חתמה על הסכם לרכישת חיסונים של Novavax ● פרשת אהוביה סנדק: תוגברה האבטחה סביב ראשת מח״ש קרן בר מנחם

עוד 24 עדכונים

גם זקנים מנסים להתחדש ולהתרענן

"איזו ירידה!", אמרה לי לפני שנים עיתונאית מתחילה, בת עשרים ומשהו, בהקשר לקולגה ותיק שהיה בעבר מבכירי העורכים בעיתון. בשנים האחרונות לפני פרישתו לגמלאות הוא המיר את העריכה בכתיבת מדור שבועי, חכם וגם משעשע ובעל איכויות ספרותיות. "לא, זאת בכלל לא ירידה" הגבתי, והבחורה הופתעה מתגובתי. ספק אם יכולה הייתה לרדת לסוף דעתי.

"איזו ירידה!", אמרה לי לפני שנים עיתונאית מתחילה, בת עשרים ומשהו, בקשר לקולגה ותיק שהיה בעבר מבכירי העורכים בעיתון. בשנים האחרונות לפני פרישתו לגמלאות הוא המיר את העריכה בכתיבת מדור שבועי

עולמם של מזדקנים סמוי בדרך-כלל מעיניים צעירות. הצלחה נמדדת בעיניהם, מן הסתם, בתארים, בעמדות כוח ובמיקום גבוה בהיררכיה. אותה צעירה עדיין לא חוותה תחושות של שחיקה ומיצוי. היא וודאי לא מכירה את התחושה המדכדכת שאתה ממחזר את עצמך, שחדלת מזמן להתחדש ואתה עושה שוב ושוב עוד מאותו דבר.

המשפטנית המנוחה פרופסור רות בן-ישראל הורישה לנו דוגמה מופתית ואמיצה של התמודדות עם אותה תחושה. היא הייתה, בין השאר, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וגם כלת פרס ישראל לחקר המשפט.

לפני כשנה הלכה לעולמה כמעט בת 89. עם פרישתה לגמלאות בשנת 2000 הייתה לפרופסור אמריטוס בפקולטה. בשנת 2005, בגיל 74, פרשה לחלוטין מכל עיסוק במשפטים ופנתה לציור ממוחשב של סיפורי המקרא. בשנים הבאות פרסמה ספרים, הציגה בתערוכות. בפרק האחרון בחייה עסקה גם בריקוד (במסגרת להקת קשישות), במוזיקה ובכתיבת שירה.

וכך היא הסבירה את ההסבה המקצועית הקיצונית:

"הרגשתי צורך עז להתחדש, להתרענן, ולהגשים את עצמי בדרך חדשה ושונה".

לתפנית החדה בחייה התלווה (כצפוי) קושי רגשי הכרוך, כדבריה, בוויתור על מעמדה כדמות מובילה במקצועה הקודם ובמעבר לתחתית הסולם בעיסוקה החדש. היא שקלה את היתרון שבהתחדשות – מול החיסרון שבהתחלה מחדש.

"הכף נטתה בבירור אל עבר היתרון, כתבה. הסיכוי להתרעננות ולהנאה שבלימוד ובהתבטאות בתחום חדש, גברו על החשש מאובדן היוקרה המעמדית".

עולמם של מזדקנים סמוי בדרך-כלל מעיניים צעירות. אותה צעירה עדיין לא חוותה תחושות שחיקה ומיצוי. היא וודאי לא מכירה את התחושה המדכדכת שאתה ממחזר את עצמך

בודדים עושים בזקנתם תפנית כה חדה, הסבה מקצועית של 180 מעלות. אבל לא מעטים מצליחים להתחדש בתחום עיסוקם הישן וליצור ניואנסים חדשים גם בגיל השלישי, וכבר נאמר שוב ושוב שיצירה היא מעיין נעורים.

העיתונאית-סופרת-מתרגמת רות בונדי המחוננת היטיבה להגדיר את טעמה וכוחה של כתיבה בישורת האחרונה של החיים ברשימה שחיברה בהיותה בת 85 (הרשימה פורסמה לאחר מותה בגיל 94, כבר ציטטתי אותה לאחרונה, בהקשר אחר).

"שיגרה היא סתם פיהוק עד שמגיעים לזיקנה… השיגרה היא משענת, בטחון, ידידה בשעת צרה… לא מאהבה אני נאחזת בה, אלא מתוך פחד משיבושים. הכמיהה לחידוש מתרכזת בכתיבה. רק לא לחזור על עצמי. לא לכתוב תמיד אותו דבר במילים אחרות. עלי לחפש נושאים שלא כתבתי עליהם עדיין".

גם רות בונדי נרתעה ונזהרה מ"עוד מאותו דבר".

שנתיים חלפו היום, ואת עוד לגמרי אתי ואיתנו. נשארת ותישארי. מים רבים לא יכבו את האהבה ונהרות לא ישטפוה. רק נותר הגעגוע,…

Posted by Tal Bashan on Wednesday, November 13, 2019

האם רוב היוצרים בכל תחומי היצירה – המדעית, הפילוסופית, הספרותית והאמנותית – דועכים בזקנתם? לא כאן המקום לדון בהרחבה בשאלה המורכבת. לפי דעה נפוצה, שיא היצירתיות צפוי בגיל 35-40. והיו מי שדימו יצירה מאוחרת לאוויר מעופש, משומש.

האם רוב היוצרים בכל תחומי היצירה – המדעית, הפילוסופית, הספרותית והאמנותית – דועכים בזקנתם? לפי דעה נפוצה, שיא היצירתיות צפוי בגיל 35-40. והיו מי שדימו יצירה מאוחרת לאוויר מעופש, משומש

לעומת זאת, מחקרים רבים הצביעו על מאפיינים ייחודיים של יצירה לעת זקנה. הבולטים שבהם: הצטמצמות המרחב החיצוני והתבוננות מעמיקה פנימה, חתירה לפשטות וחסכון בקישוטים אמנותיים, הבעה אינטנסיבית, אדישות יחסית למוסכמות האסתטיות של התקופה.

רות בונדי מראיינת את דוד בן גוריון (צילום: ויקיפדיה)
רות בונדי מראיינת את דוד בן גוריון (צילום: ויקיפדיה)

על כך כותבים ד"ר מירי ורון והפרופסור אמיר כהן-שלו בספרם (המומלץ!) "על שפע היש הנמלט – שירה בזקנה, זקנה בשירה".

ויש מי שמצליחים להתחדש אבל נתקלים במחסום של גילנות (אייג'יזם בלעז), באותה דעה קדומה המתייגת אדם בהתאם לסטריאוטיפ של גילו. כך, למשל, התקשורת כמעט לא מתייחסת לתערוכות של אמנים שהוכרו מזמן כמובילים. מבקרי אמנות מניחים, כנראה: כבר ראינו והכרנו אותם. דיינו. כבר לא מצפים למצוא באמנותם ניואנסים ועומקים חדשים.

הכרתי מקרוב את מכת הגילנות בתחום התקשורת. שחיקה, התיישנות ואיבוד רלוונטיות אכן אורבים לכל מי שעוסק בתחום התזזיתי. תוחלת החיים המקצועית של טאלנטים בטלוויזיה (ולעתים גם ברדיו) אינה עולה, במקרים רבים, על 15 שנים.

רבים מושכים ושורדים עד לפנסיה גם לאחר שכבר נשחקו, התיישנו ונהיו פתטיים. אבל יש גם מי שנדחקו ונעלמו בעודם במיטבם. לעתים קרובות זה קורה בגלל גישה סטריאוטיפית למבוגרים ותיוגם הסטריאוטיפי כארכאיים שזמנם עבר.

רבים מושכים ושורדים עד לפנסיה גם לאחר שכבר נשחקו, התיישנו ונהיו פתטיים. אבל יש גם מי שנדחקו ונעלמו בעודם במיטבם. לעתים קרובות בגלל גישה סטריאוטיפית למבוגרים ותיוגם כארכאיים שזמנם עבר

התופעה נפוצה למדי בעיתונות הדפוס. הנה, למשל, מעשה בכתבת, קולגה שלי לשעבר. היא ניחנה בכתיבה רעננה, קלילה וצבעונית כקצפת, אך חפה מוולגריות שנתפסה אז כסממן של "כתיבה צעירה". לעניות דעתי, קלילותה התאימה מאוד ל"ידיעות אחרונות". אבל בכירים העדיפו להטיל משימות על כתבים צעירים ממנה. "למה אתה דוחק אותי?" היא שאלה ישירות את רכז הכתבים. "עייפות החומר" הוא ענה חד וחלק.

האיש זכור לי כמי שהיה שקוע מאוד בגילוי כישרונות צעירים. אולי היה בזה גם עניין של אגו. הוא קיווה, מן הסתם, שהתגליות הצעירות ייזכרו לו ויירשמו על שמו. ספק אם טרח בכלל להכיר את כתיבתה הייחודית של אותה כתבת מקופחת. הלוא היא כבר התקרבה, אבוי! לגיל חמישים.

*  *  *

אני מנסה להיאחז באופטימיות ובדוגמאות מעודדות. אולי לגרש את הפחדים הנלווים להחלפת קידומת. אבל אי אפשר להתכחש כליל לאימת הזיקנה. במשך קרוב לשמונה שנים הייתי מתנדבת בעמותת "עמך" (המציעה סיוע חברתי ורגשי לניצולי שואה). זאת הייתה חוויה מאתגרת, מאלפת אבל גם מעציבה.

ומה הייתה האמירה הכי מדכאת (לטעמי) ששמעתי במהלך ההתנדבות? "זקנים, על מה יש להם לדבר?" אמרה לי בת 84. היא התאלמנה בגיל 80 אחרי 60 שנות נישואים, ומאז סבלה מכל רגע של לבד. בעידודו של בנה היחיד התחילה לבקר במתנ"ס, אבל ברחה משם במהירות. "כי מדברים שם רק על מחלות" אמרה. ואני חשבתי, מבועתת: "מה טעם בהמשך החיים כאשר אזלו כל הנושאים לשיחה ונשאר רק העיסוק במחלות?". הלוא כל פסיכולוג מתחיל יודע לומר שבגיל השלישי סם החיים הוא סקרנות. ההתעניינות במה שמעבר לצרותיך הפרטיות.

אני נזכרת במה שאמרה לי בראיון עיתונאי הפסיכולוגית והסופרת ניצה אייל ז"ל, שהרבתה לעבוד עם זקנים ולחקור את ההזדקנות והזקנה. לפני כשנתיים היא הלכה לעולמה. ההתפתחות הקוגנטיבית, כדבריה, אינה אמורה להיעצר עם הגיל. אבל יש במקומותינו תופעה מצערת מאוד. אנשים רבים מקדימים לעזוב את הראש שלהם, לעתים עוזבים אותו עשרות שנים לפני שהם עוזבים את גופם.

הסופרת והפסיכולוגית ניצה אייל ז"ל אמרה לי בראיון, שההתפתחות הקוגנטיבית אינה אמורה להיעצר עם הגיל. אך יש אנשים המקדימים לעזוב את ראשם, לעתים עשרות שנים לפני שהם עוזבים את גופם

הכרתי גם עמך חסרי השכלה ששימרו חיוניות גם בזקנתם. ובכל זאת, יש כנראה משהו באמירה התלמודית:

"תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים – חכמה נתווספה בהם, שנאמר: 'בשישים חכמה ולאורך ימים תבונה'. ועמי הארץ כל זמן שמזקינים טיפשות נתווספה בהם".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,022 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירקון זורם ומוקצף לים

הגלובוס הירוק של השבוע הולך לראש עיריית ירושלים משה ליאון, שהחליט לפתוח מחדש את הדיון על הבנייה ההרסנית ברכס לבן ● הגלובוס השחור ניתן למזהמי הנחלים, שסיפקו השבוע תזכורת עגומה למה שקורה כשגשמים חזקים פוגשים תשתיות כושלות ● והטיפ: נותרו ימים ספורים להשתתף במבצע ספירת הציפורים הארצית

עוד 720 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מִילִּים 118

וורדל מחזיר אותנו למקד את מבטנו במילה אחת. בלי קונטקסט. בלי פוזיציה. בלי קונוטציות. בלי פרשנות. בלי ספינים. וכשכולנו עושים את זה ביחד, בלי חשיבות עצמית, בלי מיסטיקה, בלי אסטרטגיה, רק בשביל הכיף, אז לפחות לדקות אחדות אנחנו שוב רקמה אנושית אחת חיה

עוד 1,467 מילים

למקרה שפיספסת

מכירת סוף כהונה

הסדרי הטיעון המקלים עליהם חתם מנדלבליט - ללא בקרה ציבורית או צורך לתת דין וחשבון לציבור - תואמים את כלל כהונתו: התכופפות מתמשכת בפני פוליטיקאים שסרחו, תוך גרימת נזק חמור לעקרון השוויון ולשלטון החוק ● גם הודעתו של היועמ"ש לסנגורי נתניהו על הפסקת המו"מ להסדר טיעון אינה מסמנת סוף פסוק בפרשה ● ומילה על אתי כרייף והופעתה אמש ב"עובדה" ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
"...ומעל לכל: הטמעת המסקנה, הן בקרב הציבור והן בקרב הפוליטיקאים, כי נבחר ציבור משוכלל מספיק, הרוקם מבעוד מועד תוכנית למנות לצמרת מערכת אכיפת החוק מועמדים שיש להם חולשות, כלפיו או בכלל –... המשך קריאה

"…ומעל לכל: הטמעת המסקנה, הן בקרב הציבור והן בקרב הפוליטיקאים, כי נבחר ציבור משוכלל מספיק, הרוקם מבעוד מועד תוכנית למנות לצמרת מערכת אכיפת החוק מועמדים שיש להם חולשות, כלפיו או בכלל – עלול להצליח בתוכניתו."

זיקוק נהדר של סיפור המטלית והנוכל.

עוד 1,377 מילים ו-1 תגובות

ישראל וטורקיה - האם הצינה בין שתי המדינות מפשירה?

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור – מצרים, סעודיה, האמירויות וכאמור גם ישראל.

בימים האחרונים התגברו הסימנים להפשרה אפשרית במערכת היחסים בין ישראל וטורקיה. מדובר בניסיון טורקי, שמתקיים בחודשים האחרונים, כחלק ממאמץ לשפר את היחסים עם מספר מדינות באזור

דבריו של הנשיא ארדואן בדבר ביקור צפוי של הנשיא יצחק הרצוג בטורקיה בחודש הבא (שלא הוכחשו בישראל) מהווים את שיאה של המגמה בה חזינו בחודשים האחרונים.

קדמו לכך, כזכור, סיומה המהיר של פרשת מעצר בני הזוג הישראלים בטורקיה, שיחות הטלפון בין הנשיא ארדואן ועמיתו הישראלי הרצוג, ושיחת הטלפון הנדירה בין שרי החוץ (הטורקי דרש בשלומו של לפיד שחלה בקורונה).

המהלכים הללו ממחישים את ההבנה באנקרה, כי עקב הבידוד הטורקי באזור, ולנוכח הארכיטקטורה האזורית המרשימה שנבנתה בעשור האחרון והקשיים מבית של ארדואן (כלכלית ופוליטית), מתבקש מאמץ לחמם את מערכות היחסים הקרירות עם מספר מדינות מפתח באזור.

באנקרה מבינים כי הבידוד הטורקי באזור, הארכיטקטורה האזורית המרשימה שנבנתה והקשיים מבית של ארדואן – מחייבים מאמץ לחימום מערכות היחסים הקרירות באזור

ההבהרה האמריקאית לפיה וושינגטון איננה תומכת בפרויקט השאפתני – East Med Pipeline –  נסכו עידוד באנקרה, שמא ניתן להסב לעברה (ודרכה) תוכניות יצוא של גז ממזרח הים התיכון.

איך ישראל צריכה להגיב? האם להיענות לחיוכים ולמסרים? ואם כן, האם בתנאים מסוימים?

ובכן, עקרונית ערוצים פתוחים עדיפים על פני היעדר דיאלוג בין הדרגים המדיניים הבכירים בשתי המדינות, ובמיוחד לנוכח מעמדה ומשקלה של מדינה כטורקיה. אולם, בשנים האחרונות נקודות המחלוקת בין המדינות העמיקו עד מאד, ואף קיבלו, בעיקר מן הצד הטורקי, ביטויים פומביים חריפים.

המחלוקת מתמקדת בסכסוך הישראלי–פלסטיני ובהתנהלות הטורקית מול החמאס; במקומו של האסלאם הפוליטי באזור (וממשלו של ארדואן נושא אותו בגאון); ואל מול מערכת היחסים ההדוקה שהתבססה בשנים האחרונות בין ישראל, יוון, קפריסין ומצרים, כולל סביב הקמתו של פורום הגז האזורי, שלמעשה ממחישים את "מידורה" של אנקרה ממערך הבריתות שנוצקו באזור.

בנסיבות הנוכחיות שומה על ישראל להתנהל לאורם של מספר עקרונות:

  • מצבה האסטרטגי של ישראל ומרחב התמרון המדיני שלה משופרים. מבחינה זו המקח וממכר מול אנקרה צריך להתנהל בנחת ובאורך רוח.
  • חימום דו השיח המדיני עם אנקרה אסור שיבוא על חשבון מערכות היחסים הקרובות והאמון הרב שהושג עם יוון וקפריסין.
  • המחלוקת בסוגיה הפלסטינית תישאר בעינה, כולל האופן בו טורקיה רואה את החמאס. אולם, נוכחותם (הפעילה) של בכירי החמאס בטורקיה; הפעילות הטורקית המוגברת בירושלים; והרטוריקה החריפה (והפוגענית) כלפי ישראל (ובעיקר מצידו של הנשיא ארדואן) חייבים לקבל מענה ראוי, שישרת את האינטרסים הישראלים.
  • הפוטנציאל לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ראוי (ובלתי נמנע) שיעלה על שולחן הדיונים בין המדינות. אולם מאליו ברור, שתנאי הכרחי לדיון מעשי בהקשר זה תלוי במידת האמון שנוצרת, או משתקמת, בין שתי המדינות, ומדובר בתהליך ממושך שלא נבנה במחי כף אחת.

בשורה התחתונה, חשוב לזכור, כי מדובר במדינה מרכזית באזור, עם רלוונטיות שלה לסוגיות מרובות, שנוגעות לאינטרסים ישראליים חיוניים. מבחינה זו, אם ניתן לגשר על הפערים והמחלוקות ראוי לעשות כן, ולו בכדי לבחון האם ועד כמה ניתן לאתר מחדש מפגשי אינטרסים בין ישראל וטורקיה, שבשנים האחרונות התמסמסו. חשוב גם לזכור את היקף הסחר העשיר בין המדינות ואת הקשרים האזרחיים, התרבותיים ואף ההיסטוריים.

כמדינה מרכזית עם רלוונטיות לסוגיות שנוגעות לאינטרסים ישראליים חיוניים, ראוי לנסות לגשר על המחלוקות עם טורקיה, אם ניתן, ולו כדי לבחון מחדש מפגשי אינטרסים

ישראל מצויה, כפי שתיארנו, בצומת אסטרטגית נוחה, ומשום כך חיוני מאד לבחון בחיוב את האיתותים מאנקרה, אולם באופן שיענה על האינטרסים החיוניים שלה, ומערך היחסים המרשים שכוננה באזור בשנים האחרונות.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 539 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

דווקא גנץ, ולא בנט, הוא זה שפועל להכשיר מאחזים

המתנחלים לא מבינים מה קפץ על גנץ, שהיה עד כה די עוין כלפיהם, אבל הם גם לא ממהרים לקבל אותו כאביר ההתנחלויות החדש ● פרסום ראשון: מזכ"ל מפלגת העבודה קורא לגדי איזנקוט להתמודד על ראשות המפלגה ומאתגר שוב את ההנהגה של מרב מיכאלי ● וליצמן קפץ על מכירת החיסול של מנדלבליט, שמוכר במחירי הפסד רגע לפני סיום הכהונה ● פרשנות

עוד 1,275 מילים ו-1 תגובות

אף על פי שהיא פועלת הרחק מתחת לרדאר הציבורי, הרכב ועדת השמות הממשלתית, כמו החלטותיה, מהווה מקור למחלוקת מתמשכת מאז קום המדינה ● הרגישות המיוחדת סביב מתן שמות ליישובים ולמקומות גאוגרפיים אינה מפתיעה: מדובר במאבק סמוי ברובו אך רווי יצרים - על ההיסטוריה, הזהות, הבעלות, הזיכרון והתודעה הקולקטיבית של תושבי הארץ ● דעה

עוד 1,289 מילים

מצרים מתחילה לשנות את יחסה להכחשת שואה

לפני שבוע אימצה עצרת האו"ם החלטה ישראלית נגד הכחשת שואה ● אחד התומכים בהחלטה היה השגריר המצרי לאו"ם, ימים ספורים לפני שמצרים ציינה בפעם הראשונה את יום השואה הבינלאומי ● בתוך כך, רוחות המלחמה במזרח אירופה מאיימות לפגוע בכלכלה האמריקאית: ארה"ב מאיימת בסנקציה טכנולוגית תקדימית, אך היא עשויה לחזור אליה כמו בומרנג ● פרשנות

עוד 871 מילים

הקורונה הורגת: בשנה שעברה, כמו ב-2020, נרשמה תמותה עודפת גבוהה בכל העולם ● שיטות הערכה שונות מציגות מספרים שונים, אבל כולן מראות שבזמנים ובמקומות שבהן התחלואה בקורונה עלתה, התמותה הכללית גדלה ● הסגרים לא עזרו אבל החיסונים הורידו את התמותה ● ובמדינות עם מערכת בריאות כושלת, כולל ארה"ב, נרשמה התמותה הגבוהה ביותר, ולא רק מקורונה

עוד 3,094 מילים

עיתון הבית של המנהיג העליון של איראן פרסם השבוע איום של בכיר ח'ותי נגד ישראל, בעקבות מתקפות המורדים על איחוד האמירויות ● בישראל לא הגיבו לאיום, אבל פוקחים עין על הזירה בתימן, במיוחד לנוכח אמצעי הלחימה הזורמים לשם מאיראן ● פרשנות

עוד 560 מילים ו-1 תגובות

משרד הבריאות: תלמידים שחלו בקורונה לא יידרשו להיבדק במשך 60 ימים מהחלמתם

מנדלבליט סגר את החקירה נגד השוטרים שרדפו אחר אהוביה סנדק ● ליצמן חתם על הסדר טיעון - יודה בהפרת אמונים בפרשת לייפר, וייגזר עליו מאסר על תנאי ● בנט על נתניהו: "כשהבין שלא אאפשר לו לגרור את ישראל לבחירות, הוא ממש איים - 'אני אפעיל עליך את כל המכונה שלי, את הצבא' ● בית הדין לעבודה ביטל את השביתה שעליה הכריזה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד

עוד 45 עדכונים

"הוא נשאר כדי להגן על הקהילה היהודית"

הוא שלח את בנו לארה"ב עוד בשנות ה־50, התעקש להישאר באיראן אחרי המהפכה האסלאמית כדי לסייע לקהילה היהודית – והוצא להורג בכיתת יורים ● עורכת מדור הצילומים ברשת אן־בי־סי חושפת את הסיפור הנשכח של סבא שלה, חביב אלגניאן, מנהיגה החילוני של הקהילה היהודית באיראן: "הוא עזר ליהודי איראן לעלות לארץ הרבה לפני המהפכה"

עוד 1,008 מילים

הוועד הורה לעובדים להחרים את השופטת שמונתה לבדוק את התלונות

מעקב הנהלת הרכבת מינתה שופטת לבדוק עשרות תלונות של עובדים על התעמרות שיטתית מצידה של הסמנכ"לית ורד פרוינד ● אולם השבוע הצהיר ועד העובדים כי מדובר ב"מהלך מכור" והנחה את העובדים להימנע משיתוף פעולה עם השופטת ● יו"ר הוועד גילה אדרעי: "זה חלק מהמאמץ הכללי להפחיד, כדי שתזכרו מי יכול לפגוע בכם" ● הנהלת הרכבת: "יבוצעו שינויים והתאמות בתהליך לפי הצורך"

עוד 769 מילים

"אבא, זה נכון שאתה אדם רע?"

לרשויות המקומיות, שירותי הרווחה ולמערכת המשפטית אין את הכלים להתמודד עם הסתה מצד אחד ההורים, שעשויה להביא לניתוק קשר מוחלט ● ארגוני נשים טוענים ש"ניכור הורי" הוא כלי אסטרטגי שמכסה על התנהגות אלימה, מנגד נטען כי גם נשים סובלות מהתופעה ● במקרה הטוב מופנות המשפחות לטיפול אצל גורמים פרטיים: "זה סיוט כי אני ממש מזהה שינויים בהתנהגות הילדה שלי"

עוד 1,467 מילים ו-1 תגובות

יפעת שאשא-ביטון: התנהלות אגרסיבית - לא בבית ספרנו

במשרד החינוך פועלים להוצאת צווי מניעה ● משרד הבריאות מכחיש את הטענה כי שרון אלרעי-פרייס לחצה על יפה בן דויד להתנגד לביטול הבידודים; "ספינים שמטרתם להכפיש" ● נחמן אש אישר מתן חיסון רביעי לבני 18 ומעלה הסובלים ממחלות רקע ● ארדואן: הנשיא הרצוג יגיע לביקור רשמי בטורקיה בפברואר - ייתכן שהביקור ייפתח דף חדש ביחסי טורקיה וישראל

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה