לרגע היה נדמה שזה קורה. אחרי שנתיים של מגפה וחיפושים אחר פתרונות למערכת החינוך – איך לקיים מקסימום לימודים עם מינימום סכנת הדבקה – יצאה הכרזה חגיגית מטעם שרת החינוך וראש הממשלה: 100 מיליון שקל יוקצו לרכישת מטהרי אוויר לגנים ולבתי הספר היסודיים, שיותקנו בכיתות עד תחילת חודש מרץ.

מטהרי האוויר, הוסבר, ישמשו ככיפת ברזל נגיפית, יסתערו על הווירוס שמשוטט בחלל הכיתות ויאפשרו לעשרות ילדים להצטופף כמה שעות ביום ובכל זאת לחזור הביתה בלי להדביק את סבא וסבתא.

מבלי להיכנס לתהייה מדוע שנתיים של מגפה לא הספיקו למערכת החינוך בשביל לגבש תכנית מסודרת ללמידה בחוץ ובקבוצות קטנות, מסתמן שיש פער בין ההצהרות האופטימיות ליישום בשטח, שכמו תמיד קשור גם לפערים החברתיים והכלכליים בישראל. כך לפחות טוענים בלא מעט עיריות שאמורות ליישם את פרויקט המטהרים ולהתקין אותם בכיתות.

"מאז שקיבלנו את הקול קורא למערכות טיהור אוויר בבתי הספר והגנים, אנחנו מנסים להבין מה עבר למשרד החינוך בראש", אומר בכיר בעירייה בסדר גודל בינוני בפריפריה. "הרי אין תמי 4 במערכת החינוך, ואם יש זה על חשבון ההורים.

"מאז שקיבלנו את הקול קורא למערכות טיהור אוויר בבתי הספר והגנים, אנחנו מנסים להבין מה עבר למשרד החינוך בראש. הרי אין תמי 4 במערכת החינוך, ואם יש זה על חשבון ההורים"

"החברה שנבחרה במכרז להיות ספק דורשת להחליף מסנן כל חצי שנה, בעלות של 340 שקל לכל יחידה. עכשיו נכפיל את זה במאות כיתות וגנים, ואם ניקח בחשבון שמשרד החינוך מכסה רק את עלות המכשיר – לא התקנה ולא אחזקה – מי ישלם את זה בסוף? או שמא נרכוש פיל לבן שאחרי כמה זמן פשוט יפסיק לעבוד?

"הרשויות הגדולות שיכולות להרשות לעצמן הולכות על זה, בעיקר מסיבות פוליטיות, בזמן שהרשויות הקטנות לא עומדות בעלויות".

ראש הממשלה נפתלי בנט, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, סגן שרת החינוך מאיר יצחק הלוי ומנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר במשרד החינוך בירושלים, 20 בדצמבר 2021 (צילום: חיים צח, לע"מ)

הבכיר מהעירייה בפריפריה לא לבד. בישיבת הנהלת איגוד המנכ"לים של העיריות והרשויות המקומיות, שהתקיימה לפני מספר ימים, עלו שלל טענות על הפער בין התוכניות על הנייר למימוש. מנכ"ל עיריית ראשון לציון, דורון מילברג, סיכם את הטענות במכתב ששיגר בשם מנכ"לי העיריות למנכ"לי משרד הפנים והחינוך.

הטענה הראשונה נוגעת להיקף התקציב: "משרד החינוך מתקצב 1,600 שקל לכיתה", כותב מילברג, "כשבפועל העלות למערכת הינה 3,000 שקל. כלומר הרשות צריכה לעשות 'משפט שלמה' באיזה כיתות להתקין ובאיזה לא".

"משרד החינוך מתקצב 1,600 שקל לכיתה, כשבפועל העלות למערכת הינה 3,000 שקל. כלומר הרשות צריכה לעשות 'משפט שלמה' באיזה כיתות להתקין ובאיזה לא"

הגורם מהעירייה בפריפריה מסביר: "התקצוב המוגבל אומר שבפני ראש העירייה יש שתי אפשרויות – או להכניס את היד עמוק לכיס ולממן סכומים שברשויות קטנות אין סיכוי לעמוד בהם, או להתייצב בפני התושבים ולהסביר למה בכיתה של הילד שלהם אין מטהר ובכיתה אחרת יש".

בעיריות גילו שרשימת ההוצאות מתארכת הרבה מעבר לעלות המטהר עצמו: "ההתקנה אמורה להתבצע בתקרה", כותב מנכ"ל עיריית ראשל"צ במכתבו, "נתון זה יחייב בדיקות בטיחות ואישורים מטעם הרשות.

"בנוסף, לצורך התקנת המערכת, הרשות אמורה לבצע נקודת חשמל לכל מערכת – סדר גודל עלות 500-700 שקל לנקודה. בכמות כיתות גדולה מדובר בעלות שיכולה להגיע לסכומים כבדים".

דורון מילברג

אחרי שלב ההתקנה מגיע אתגר התחזוקה השוטפת: "נושא האחזקה ותפעול המערכת לא ברור. לכמה זמן המערכת יעילה? איך מתחזקים ומי? לעניות דעתנו", מסכם מנכ"ל עיריית ראשל"צ, "הקול הקורא לא נבחן מקצועית בצורה מעמיקה דיו, גם כשהכוונה היתה טובה".

מילברג מקנח בהמלצה מצננת לעמיתיו מהעיריות ברחבי הארץ: "מציע לכם לבחון היטב את כדאיות ההגשה לקול הקורא".

בכירה בעירייה מהדרום מציינת שגם לוח הזמנים שבו העיריות נדרשו לעמוד כמעט בלתי אפשרי: "היה זום ענק של משרד החינוך עם כל העיריות בארץ, הסבירו איך זה הולך לקרות. לנו, למשל, יש כ-200 כיתות וגנים, זה אומר שנצטרך לשלם על כ-100 כיתות על חשבוננו – אלה סכומים שרשות כמונו לא יכולה לעמוד בהם. וכל זה אמור להסתיים עד  פברואר – אחרת לא נקבל בחזרה את ההוצאות.

"כל מי שיודע כמה זמן לוקח לכתוב מכרז, לפרסם ולבדוק אותו, יודע שזה לא אפשרי. אני מזכירה שכשיצאו לפרויקט התקשוב של בתי הספר – שהוא מאוד מבורך ובסך הכול עבד טוב – דיברו על חודש וזה לקח שנה.

"כל מי שיודע כמה זמן לוקח לכתוב מכרז, לפרסם ולבדוק אותו, יודע שזה לא אפשרי. אני מזכירה שכשיצאו לפרויקט התקשוב של בתי הספר – שהוא מאוד מבורך ובסך הכול עבד טוב – דיברו על חודש וזה לקח שנה"

"במשרד החינוך הסבירו שהם לוחצים על לוח זמנים קצר כי רוצים להספיק את שנת הלימודים הנוכחית, אבל זה לא ריאלי. בנוסף, כל כמה חודשים צריך להחליף את המסנן, צריך מישהו שיעשה את זה. בקושי יש לנו מי שמנקה את המסנן של המזגן.

"רוב הערים הקטנות החליטו לא ללכת על זה. זה אומר שלרשויות האחרות, החזקות, יישאר יותר כסף מהתקציב וזה רק יגדיל את הפערים. 100 מיליון שקל מתקציב המדינה זה המון כסף, אפשר לעשות בסכום הזה דברים יותר אפקטיביים".

תלמידים בחטיבת ביניים בנתניה, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

במשרד החינוך מכירים את הטענות אבל מסרבים להתרגש וסבורים שיש באמתחתם תשובות טובות. "100 מיליון שקל שהקצתה הממשלה זה תקציב מאוד נדיב", אומר לזמן ישראל גורם במשרד שעוסק בנושא. "אבל הוא אכן מוגבל.

"בהתאם למגבלה הזו תקצבנו רק ב-1,600 שקל לכיתה בידיעה שזה לא מכסה הכול, אבל אמרנו לעיריות שיתחילו מלמטה, מהגילאים הכי צעירים שהם פחות מחוסנים, ויעלו בגילאים ככל שהתקציב מאפשר להן. זו גם התשובה לתושבים שישאלו את ראש העיר למה הכיתה שלהם לא ממוגנת – כי זו כיתה יותר בוגרת".

"אמרנו לעיריות שיתחילו מלמטה, מהגילאים הכי צעירים שהם פחות מחוסנים, ויעלו בגילאים ככל שהתקציב מאפשר להן. זו גם התשובה לתושבים שישאלו למה הכיתה שלהם לא ממוגנת – כי זו כיתה יותר בוגרת"

באשר לטענה על העלויות הכבדות של התחזוקה וההתקנה, אומר הגורם: "הצענו לעיריות שיכניסו הכול לתוך המכרז, שכל ההוצאות האלה יהיו על החברה שתיבחר לספק את המטהרים. בהזמנה שעשינו במשרד הצלחנו להגיע להכול כולל הכול ב-2,500 שקל לחדר, כולל החלפת המסננים והתחזוקה".

את הטענה של העיריות בדבר הלו"ז הצפוף מדי דווקא קיבלו במשרד החינוך, ודחו את הדדליין בחודשיים – המועד החדש הוא אפריל. זה יותר הגיוני מבחינת העיריות, אבל זה אומר שבשנת הלימודים הזו, במקרה הטוב, הילדים ייהנו מאוויר מטוהר במשך שבועות ספורים.

משרד החינוך בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באשר לפער שנוצר בין רשויות חזקות לחלשות, טוען הגורם במשרד החינוך: "כל רשות יכולה להתקין מטהרים, כמובן שלא בכל הכיתות. לרשויות חזקות יש יותר כלים, לא יקרה כלום אם רשות חזקה תכניס את היד לכיס, אבל ככה זה בכל דבר – יש רשויות שמתקינות מתקציבן לוח חכם בכיתות, אין לנו שליטה על זה.

"בסך הכול, עד עכשיו, מתוך 100 מיליון שקל כבר הועברו לעיריות 60 מיליון. יש עיריות שהציגו לפני כמה ימים תוכניות ואתמול הכסף כבר הועבר לחשבון שלהן. וזה אומר שלמרות הטענות, הרבה עיריות נכנסו לפרויקט ומתקדמות איתו".

"בסך הכול, עד עכשיו, מתוך 100 מיליון שקל כבר הועברו לעיריות 60 מיליון. יש עיריות שהציגו תוכניות ואתמול הכסף כבר הועבר לחשבון שלהן. וזה אומר שלמרות הטענות, הרבה עיריות נכנסו לפרויקט ומתקדמות איתו"

מעבר לסוגיות התקציביות והלוגיסטיות, בחלק מהעיריות מטילים ספק ביעילות של המטהרים ומרימים גבה באשר להליך בחירת הספקים: "המשרד לא הציג ראיות או הוכחות ליעילות ולאפקטיביות של המערכות המדוברות, ולמעשה לא ברור האם התקנת מערכות אלה מומלצת ויעילה", כתב מילברג, מנכ"ל עיריית ראשון לציון, במכתבו.

"התחילו פיילוט בירושלים לראות אם זה אפקטיבי", מספרת נציגת העירייה הדרומית, "אבל אחרי חודש קיפלו אותו, אמרו שיש הוכחות מארצות הברית שזה עובד ופרסמו את הקול הקורא. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה".

הגורם במשרד החינוך מאשר שהפיילוט הופסק באמצע, אבל מבהיר: "משרד החינוך הוא לא סמכות בריאותית. זו החלטה של משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה שקיבלו את כל המידע המדעי וההוכחות שהמטהרים יכולים לסייע במידה משמעותית במיגון הכיתות. אנחנו במקרה הזה רק הגורם המבצע, מול העיריות כמובן. ובינתיים הביצוע מתקדם יפה מאוד".