יתד נאמן פרסם אתמול כתבה ארוכה תחת הכותרת "חינוך – לא משנים". על פניו דובר שם בעיקר על הצורך לשמר את ההפרדה בין בתי הספר של החינוך העצמאי למוסדות הפטור והסכנה כביכול שבהרחבת בתי הספר הממלכתיים-חרדיים.

למעשה, העיתון של מפלגת דגל התורה הליטאית יצא בהתקפה חזיתית על יוזמה שנולדה בשנה האחרונה ומעורבת בה אחת החסידויות החשובות, שעשוייה ליצור אפקט דומינו בהשתלבות של חרדים בהשכלה ותעסוקה והשגת תקציבים מהמדינה בלא מעורבות של המפלגות החרדיות.

היוזמה נולדה לפני כשנה והבשילה לפני שבועיים וחצי: חסידות בעלז הציעה למשרדי החינוך והאוצר להכניס לימודי ליבה לתלמודי התורה שלה, בהם כ-9,000 תלמידים, תמורת תקציב, שעשוי להגיע ל-75% או יותר. בתי הספר של החסידות הם חלק מ"מוסדות הפטור", בהם כ-50 אלף תלמידים, שמקבלים מהמדינה תקציב בשיעור נמוך של כ-40%, ושאר הנטל מגיע מתרומות והורים.

בעיית לימודי הליבה נוגעת לבנים בחינוך החרדי, ש-56% מתלמידי היסודי בהם ו-84% מתלמידי העל-יסודי לא לומדים את מקצועות החול, לעומת הבנות שרובן כן לומדות.

היוזמה נולדה לפני כשנה: חסידות בעלז הציעה למשרדי החינוך והאוצר להכניס לימודי ליבה לתלמודי התורה, בהם כ-9,000 תלמידים, תמורת תקציב, של 75% או יותר

"חינוך – לא משנים". העיתון יתד נאמן בהתקפה חזיתית על הכוונה של בעלז להכניס לימודי ליבה תמורת תקציב

המגעים החלו אחרי שסורבה בקשת החסידות להשתלב ברשת החינוך העצמאי שמזוהה עם המפלגות החרדיות. הרשת כוללת כמאה אלף תלמידי יסודי שמקבלים מימון מלא מהמדינה, אך לומדים לימודי ליבה בהיקף מזערי בלא פיקוח של משרד החינוך.

המימון המלא של הרשת המתחרה הוא הסיבה שבבעלז מחפשים דרכים להשתוות אליה. אם במשרד החינוך ייענו לבקשת החסידות, גם אחרות צפויות ללכת בעקבותיה ולמעשה יש כאן ציר עוקף של המפלגות החרדיות להשגת תקציבים מהמדינה תמורת הגברת הקצב של שילוב בחינוך. במשרד האוצר מסרו בתגובה כי הנושא נמצא כרגע בדיונים מקצועיים שעדיין לא הבשילו.

"אם חסידות בעלז תדע להשלים את המהלך ומשרד החינוך יידע להיענות לו אז מבחינת שילוב ליבה ותעסוקה של חרדים אנחנו בגיים צ'יינג'ר. האירוע הוא פוטנציאל לרעידת אדמה", אומר ח"כ משה טור-פז מיש עתיד, שתיווך בין החסידות למשרדי הממשלה, כמי שהיה בעבר ראש מנהל חינוך בירושלים ופעל לשילוב לימודי ליבה בעיר.

"אם חסידות בעלז תדע להשלים את המהלך ומשרד החינוך יידע להיענות לו אז מבחינת שילוב ליבה ותעסוקה של חרדים אנחנו בגיים צ'יינג'ר. האירוע הוא פוטנציאל לרעידת אדמה"

"הזדמנות שאסור להחמיץ"

ועד החינוך של בעלז פנו אל טור-פז לפני שנה עם ההצעה להכניס לימודי ליבה, לפני שלושה חודשים נערך זום עם משרד החינוך, ולאחר מכן פגישה פנים מול פנים. לפי איך שהוא מתאר את זה, יש רצון טוב בשני הצדדים ללכת עד הסוף:

בני ברק. אם יבשילו המגעים בין בעלז למשרד החינוך, חסידויות אחרות עשויות להצטרף ליוזמה

"שאלתי 'כמה רחוק תהיו מוכנים ללכת?' הם ענו לי ש'אם נשתכנע שזה לא יפגע באורח חיינו, נכניס מתמטיקה, אנגלית ובגרויות, הכל. רק שיביאו מורים שמקובלים עלינו, ושהפיקוח יהיה חרדי'. אמרתי להם שאם יילכו לצעד הזה אפשר יהיה ללכת הרבה צעדים קדימה. ואז הם אמרו לי 'אנחנו בפנים'.

"אני מקווה שבמשרד החינוך והאוצר יידעו להושיט יד בחזרה לחסידות שגם מותקפת היום מאוד בכל מני מקומות. זה לא שמישהו בחינוך העצמאי מוכן להכניס אותם פנימה עם התקצוב המלא. באוצר אומרים שהתאכזבו בעבר ממוסדות שלא עמדו בתנאים, אבל אני מתרשם מכנות הכוונות של החסידות.

"אני מקווה שבמשרדי החינוך והאוצר יידעו להושיט יד בחזרה לחסידות שגם מותקפת היום מאוד. זה לא שמישהו בחינוך העצמאי מוכן להכניס אותם פנימה עם התקצוב המלא"

"יש אצלם שלטון יחיד. אם האדמו"ר מבעלז הגיע למסקנה שטובת החסידות ללמוד ליבה ברמה גבוהה וזה לא יסכן את אורחות חייהם ומצב החסידות ישתפר, אז נגמר הדיון וזה הכוח להניע תהליכים בצורה מהירה, כל עוד הם עומדים מאחורי זה יש כאן הזדמנות פז שאסור להחמיץ".

אתה מעריך שעוד חסידויות יצטרפו למהלך הזה?
"התלמידים החרדים מהווים 28% מכיתות א' וגדלים בקצב כפול מהשאר, זה וואן וויי טיקט. אבל אם בשנה הבאה 9,000 תלמידים יכניסו ליבה בהיקף 50% ומעלה וגופים חסידיים נוספים יצטרפו המספר יהיה כפול ומשולש. יש פה הבקעה גם במובן שעד היום תהליכים בחברה החרדית היו בשוליים ופה זה במיינסטרים, לא יפקפקו ביהדות של בעלז".

"החרדים מהווים 28% מתלמידי כיתות א' וגדלים בקצב כפול מהשאר, זה וואן וויי טיקט". ישיבת פוניבז', מוסד הדגל של החרדים הליטאים

האם אין כאן כרסום במאמץ להרחיב את בתי הספר הממלכתי-חרדי, שמפוקחים באופן מלא על ידי המדינה ועדיין מהווים רק 3% מכלל מוסדות החינוך החרדים?
"המחוז החרדי במשרד החינוך משותק ב-8 השנים האחרונות כי הממשלות לא נתנו לו לזוז וגם הם צריכים לפתח כישורים ותכניות לימוד והכשרות מורים, אבל זה תחילתו של שינוי".

"המחוז החרדי במשרד החינוך משותק ב-8 השנים האחרונות כי הממשלות לא נתנו לו לזוז וגם הם צריכים לפתח כישורים ותכניות לימוד והכשרות מורים. זה תחילת השינוי"

"אני מאמין בממלכתי חרדי, אבל אפילו אם הם יגדלו בתוך עשור פי שמונה מהיום ל-24% ממוסדות החינוך החרדיים, עדיין שלושת רבעי מהם לא יילמדו ליבה. לכן המהלכים כאן הם משלימים".

שר האוצר טען השבוע שבגלל שהחרדים לא עובדים יוקר המחיה גבוה. אתה רואה במהלך הזה תשובה לבעיה שהוא מדבר עליה?
"בהשתלבות חרדים בתעסוקה ירדנו ל-48% מהגברים. העתיד בחינוך החרדי הוא שליש מהחרדים בממלכתי-חרדי, שליש במסלול כגודל הליבה גודל התקציב. אלה מהלכים אסטרטגיים לאומיים שלא יפגעו בחברה החרדית וכולנו צריכים לחבק ולתקציב אותם, אני מקווה שכך יהיה".

"העתיד הוא שליש בממלכתי-חרדי, ושליש במסלול ליבה תמורת תקציב". ח"כ משה טור-פז (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

הליטאים מפחדים

האם השידוך בין בעלז למשרד החינוך יצליח? בקרב החרדים שאיתם שוחחנו לא ששים להצטייר כמי שהולכים קדימה בשילוב לימודי חול. אך גורם מהחסידות שמקורב למגעים אומר כך:

"האדמו"ר מבעלז לא פוחד להיות חלוץ בשום דבר ולכן הליטאים כל כך מפחדים, זה משהו שיכול להפיל את החינוך העצמאי. במובן של, 'הי, למה אתם מקבלים תקצוב מלא ומה באמת אתם עושים' ופתאום הכוח שלהם ייחלש והם לא יהיו היחידים ששולטים בחינוך.

"האדמו"ר מבעלז לא פוחד להיות חלוץ בשום דבר ולכן הליטאים מפחדים, זה יכול להפיל את החינוך העצמאי. פתאום בתי הספר של בעלז ייקבלו תקצוב מלא והכוח של הרשת ייחלש"

"זה מאיים על העצמאות והתקציבים שלהם, פחות ברשת בני יוסף של ש"ס אבל יותר בחינוך העצמאי, ואם מישהו מנסה לחבל בזה אלה הם, אתה רואה את הכתבה ביתד נאמן שהיא חריגה מאוד. החסידות ניסתה להיכנס לחינוך העצמאי שנשלט על ידי דגל התורה וגור אבל בתירוצים שונים לא הכניסו אותם.

"ברשת החינוך העצמאי חייבים בלימודי ליבה אבל זה לא נמדד בתוצאות, לא בודקים אותם והתקציבים מגיעים בכל מקרה. לעומת זאת בחסידויות שלא נמצאות בחינוך העצמאי, ("מוסדות הפטור", ע.ש.), יש היום שיעור חול שיכול להיות בהיקף של שעה ביום, אין דבר כזה שלא לומדים בכלל, השאלה באיזה רמה, כמה זמן ומה לומדים. כשאני הגעתי לישיבה רוב התלמידים לא ידעו ABC.

תלמוד תורה בירושלים. "הליטאים מפחדים כי זה מאיים על העצמאות שלהם" (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מה הפוטנציאל של המהלך הזה לבתי הספר של החסידויות?
"זה לא שבעלז תחלן את הציבור החסידי, הם ירחיבו את זה בצורה מוגבלת, ויבדקו אותם בסוף השנה ולפי זה יתנו תקציב. לא יילמדו עכשיו 5 שעות ביום לימודי חול, אבל יעשו את זה בצורה מקצועית, יש פה מוסדות שגדלים ואי אפשר לתקצב אותם רק מתרומות.

"פריצת הדרך כאן היא לא רק בשביל הכסף אלא חלק מתפיסת עולם של האדמו"ר שרואה חסידים שלא לומדים ואין להם פרנסה ואז הם הולכים להיות מחסנאים באושר עד או דברים מהסוג הזה. הוא אחד הבודדים שכבר שנים תומך ביציאה לעבודה.

"פריצת הדרך כאן היא לא רק בשביל הכסף אלא חלק מתפיסת עולם של האדמו"ר שרואה חסידים שלא לומדים ואין להם פרנסה ואז הם הולכים להיות מחסנאים באושר עד"

"האדמו"ר מבעלז היה הראשונים שהסכימו לקחת תקציבים מהמדינה והחרימו אותו והיום אין מי שלא לוקח, גם הקנאים לוקחים בדרך עקיפה. לדעתי עוד כמה שנים כל חסידות שלא יסכימו להכניס לחינוך העצמאי תיכנס לתכנית הזו, זה יתפוס תאוצה ויהיה פה אפקט דומינו. בינתיים מנסים להיאבק באדמו"ר אבל אני מעריך שלאט לאט גם צאנז וחסידויות אחרות יצטרפו".

"אפשר להשלים בשנה אחת"

לעומת אותו מקורב לחסידות שביקש להישאר בעילום שם, חרדים אחרים שאיתם שוחחנו פחות מתלהבים מהמהלך.

"הבעיה היא בהשמה, לא בהשכלה. חילונים חוששים להעסיק חרדים". העיתונאי יעקב פלבינסקי

"לא מונעים היום השכלה מחרדים: יש לי אח שעובד בהייטק ולמד מחשבים רק אחרי החתונה, עד אז הוא לא למד אנגלית. כך גם אחי הקטן שלומד עכשיו. במקום לסחוב 12 שנה אפשר להשלים את זה בשנה אחת", אומר יעקב פלבינסקי, עיתונאי שכותב לעיתון "משפחה" וכלי תקשורת אחרים. הוא עצמו בן 26, וגדל בקהילה של חסידי גור בנוה שרת בצפון תל אביב.

הפגישה עם פלבינסקי מתקיימת בחלל העבודה השיתופי אחים גלובל בבני ברק. המקום הזה נמצא בתפוסה מלאה ומהווה תשובה להאשמה של ליברמן כלפי ההשתתפות הנמוכה של החרדים בכוח העבודה. מתברר שלא מעט מהם כן עובדים, ואפשר למצוא כאן גברים ונשים שעוסקים בתחומים שונים, כגון תקשורת, סטארט-אפים, פיננסים ועוד.

לדברי פלבינסקי, מוטב לתת תמריצים כלכליים מאשר סנקציות, אבל גם באופן הזה המהלך המסתמן של ליבה תמורת תקציב עלול להצטייר כפעולה של הממשלה נגד הציבור החרדי. ככלל, הוא חושב שהחסם שעומד בפני השתלבות חרדים בתעסוקה הוא לא היעדר השכלה אלא נכונות המעסיקים לשלב אותם.

"לחרדי שרוצה השכלה יש את כל הכלים לעשות את זה, יש הרבה מרכזים מותאמים לחרדים ומכללות בלי סוף. הבעיה היא בהשמה: כולם מדברים על השכלה אבל בסוף השאלה היא האם מקומות עבודה מעוניינים להעסיק חרדים?

"חסרה הסברה על הכדאיות שבזה לעסקים. לאדם החילוני עדיין יש רתיעה, הוא אומר לעצמו יבוא עובד חרדי ויבקש הפרדה באירועים, ואם ידליקו מוזיקה שהוא לא רוצה שירת נשים ואוכל כשר, אז למה לי להתעסק עם זה'. אבל צריך להבין שחרדי שבא לעבוד בפאלו אלטו או בגוגל וצ'ק פוינט לא ידרוש את זה, הוא יודע מה זה החברות האלה ולא ירצה לשנות אותן".

"למעסיק החילוני עדיין יש רתיעה: הוא אומר לעצמו, 'יבוא חרדי ויבקש הפרדה באירועים, ואם ידליקו מוזיקה שהוא לא רוצה שירת נשים ואוכל כשר, אז למה לי להתעסק עם זה'"

חלל העבודה מרכ אחים גלובל בבני ברק. ליברמן מאשים את החרדים ביוקר המחיה, אך כאן אפשר למצוא גברים ונשים חרדים שעובדים בהייטק, פיננסים, תקשורת ועוד

הוא מציין את הורדת גיל הפטור כמשהו שעשוי לתרום הרבה יותר לשילוב חרדים בהשכלה ותעסוקה.

"הצבא רוצה לקחת אותם לשירות לא משמעותי שהמדינה תסתדר בלעדיו. במקום שבגיל 18 יתחילו לעבוד, ללמוד, לפרנס ולהכניס כסף לקופת המדינה דוחקים אותם לעבוד בשחור. צבא זה סוג של טאבו. יותר קשה לחרדים לתת לילדים להתגייס מאשר ללמוד אנגלית שאיתה אין בעיה מהותית".

תמריץ למסגרת לא ממלכתית

אחת הביקורות על המהלך הזה הוא בחשש מאפליה של בתי הספר הממלכתיים חרדיים מצד אחד וכן מוסדות אחרים ששייכים לחינוך המוכר שאינו רשמי.

"הדיל הוא יותר ליבה ומבחני מיצ"ב והשאלה היא מה התמורה". ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה

"הסיטואציה שבה גורמים חרדים מביעים עניין בלימודי ליבה היא חיובית. למדינה יש מקל וגזר והשילוב שלהם בדרך כלל מיטבי, פה הדיל הוא יותר ליבה ומבחני מיצ"ב והשאלה היא מה התמורה", אומר ד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

"אפשר לעשות מסלול שייתן לבעלז את התמריץ הכלכלי ללמד ליבה אבל לא נכון להפוך את זה למאה אחוז כי אז מייצרים עוד מסגרת חינוך שממומנת באופן מלא והיא לא ממלכתית. יש פה בעיה כי החינוך הממלכתי הוא זה שצריך להיות ממומן במאה אחוז. רשת החינוך העצמאי ובני יוסף גם מקבלות מימון מלא וחורגות, זה לא טוב, לא הייתי מוסיף עוד בן חורג.

"אפשר לעשות מסלול שייתן לבעלז את התמריץ הכלכלי ללמד ליבה אבל לא נכון להפוך את זה למאה אחוז כי אז מייצרים עוד מסגרת במימון מלא והיא לא ממלכתית"

"יש פה גם בעיה של אפליה: למה שבתי הספר הנוצרים והדמוקרטים, שגם שייכים למוכר שאינו רשמי, ייקבלו רק 75% ובעלז מאה אחוז? במה הם טובים יותר מאחינו הנוצרים והדמוקרטיים? היוזמה טובה ונכונה אבל צריך לתפור אותה כמו שצריך מבחינת הפיקוח והתקצוב שלא ישבור את כל המשוואה".

לצד שאלת גובה המימון, במשרד החינוך יצטרכו להכין גם את התשתית ללימוד עצמו.

"השמחה מוקדמת מדי, המהלך חשוב אבל התחלתי, זה פיילוט", אומר הרב בצלאל כהן, שלפני 9 שנים הקים ישיבה חרדית בשכונת בית וגן בירושלים וניהל אותה עד לפני שנתיים.

"יש בעיה של אנשי מקצוע בחינוך החרדי". הרב בצלאל כהן (צילום: משה הולצמן)

"יש פה מהלך ניסיוני וחדשני אבל הוא בסך הכל מטפל במספר קטן של תלמידים ורק בסוגיה אחת של החינוך החרדי היסודי, בלי לנגוע בכלל בגיל תיכון ואחרי תיכון, וכך צריך להתייחס לזה.

"יש בעיה של הכשרת צוותים. גם אם יילמדו את כל המקצועות יש הרבה דברים שהם לא יודעים בהיבט הפדגוגי של ההוראה. זה כך גם במקצועות הקודש, ובעיני זו בעיה יותר חמורה שנוגעת לשאלה איך לומדים ומה זו תלמידאות ואוריינות?

"יש מחסור באנשי מקצוע בחינוך החרדי שיכולים לעסוק בלקויות למידה, בעיות התנהגות, ייעוץ חינוכי ופגיעות. יש גם נושא שדובר בו רבות בשנים האחרונות, של אפלייה בחינוך החרדי על רקע עדתי או הורים שעובדים וזה מהווה חסרון כביכול לילדים. יש לא מעט מוסדות שמיועדים בהגדרה לילדי אברכים.

"נקח למשל את שיטת לימוד הגמרא: כל סוגייה עוברת דרך המון נושאים ואם אתה לא מאוד מוכשר, בשביל ללמוד אותה צריך אמצעים פדגוגיים, בוא נתחיל מהכי טריוויאלי – לוח. בישיבות חרדיות אין בכלל שימוש בלוח, גם בבתי ספר יסודיים הוא לא רווח ובטח שלא שום דבר אחר חוץ מלוח.

"זו שיטת לימוד שמתאימה לטובים ביותר, אבל לכל היתר מאוד קשה, אז לא מעט מהתלמידים נשארים מאחור. הטובים ביותר מבינים וכל השאר בוהים בחלל הכיתה".

"בשביל ללמוד גמרא צריך אמצעים פדגוגיים, בוא נתחיל מהכי טריוויאלי – לוח. בישיבות חרדיות אין שימוש בלוח, גם בבתי ספר יסודיים הוא לא רווח ובטח לא שום דבר אחר"