לפני כשבועיים "בן אנד ג'ריז" שוב עלו לכותרות, כאשר פרסמו ציוץ פוליטי בחשבון הטוויטר הרשמי שלהם. הפעם בחברת הגלידות החליטו להביע את דעתם הנחרצת על המשבר סביב אוקראינה.

כן, מדובר באותו מותג שרק לפני מספר חודשים עורר סערה ושלל זעקות גוועלד במדינתנו הקטנה בשל ההחלטה שלא למכור גלידה מעבר לקו הירוק.

לפני כשבועיים "בן אנד ג'ריז" שוב עלו לכותרות, כשפרסמו ציוץ פוליטי בחשבון הטוויטר הרשמי שלהם. הפעם החליטו בחברת הגלידות להביע דעה נחרצת על המשבר סביב אוקראינה

ראוי לציין שהתגובה של נציגי המוסדות הרשמיים והתקשורת בישראל למהלך, כמו גם בארה"ב עצמה, הייתה מוגזמת ואפילו מביכה. לכן אולי זה אירוני במקצת שכעת אני מוצא את עצמי כותב תגובה ארוכה ומפורטת להתבטאות אחרת של אותה חברה – הפעם בנוגע לסכסוך אחר לחלוטין, וביבשת אחרת לגמרי.

מעולם לא חשבתי שאי-פעם אגיע לשלב הזה בחיי שבו ארגיש צורך להתפלמס בנושא פוליטיקה ומדיניות חוץ עם יצרנית גלידות אמריקאית. אך עם כל המבוכה שבדבר, "בן אנד ג'ריז" הציגו בהצהרה שלהם תפיסה נפוצה אך שגויה מאוד, וזו הזדמנות נהדרת להתייחס אליה.

כך נכתב בחשבון הטוויטר שלהם:

"אינך יכול למנוע מלחמה ולהתכונן אליה במקביל. אנו קוראים לנשיא ביידן לעשות דה-אסקלציה למתחים, ולעבוד למען השלום במקום להתכונן למלחמה. לשלוח אלפי חיילים אמריקאים לאירופה בתגובה לאיומי רוסיה על אוקראינה רק תגביר את להבות המלחמה".

You cannot simultaneously prevent and prepare for war. ⁰⁰We call on President Biden to de-escalate tensions and work for peace rather than prepare for war. ⁰⁰Sending thousands more US troops to Europe in response to Russia’s threats against Ukraine only fans the flame of war.

— Ben & Jerry's (@benandjerrys) February 4, 2022

טרם ידוע אם היה כאן ניסיון התפלמסות מודע עם הציטוט המיוחס למחבר הרומאי וגטיוס כי "הרוצה בשלום, ייכון למלחמה" – אך בכל אופן הטיעון שבבסיס הציוץ רחוק מהמציאות.

מעולם לא חשבתי שאגיע לשלב בחיי בו ארגיש צורך להתפלמס בנושאי פוליטיקה ומדיניות חוץ עם יצרנית גלידות אמריקאית. אך עם כל המבוכה שבדבר, "בן אנד ג'ריז" הציגו בהצהרה שלהם תפיסה נפוצה אך שגויה מאוד

לא רק שההכנה למלחמה אפשרית במקביל לניסיונות למניעתה, אלא שבמקרים רבים מוכנות טובה למלחמה יכולה אף למנוע אותה.

עצם הנוכחות הצבאית האמריקאית כבר מנעה מלחמה וכיבוש בעבר. אחת הדוגמאות הקלאסיות היא משבר מיצרי טאיוואן בין השנים 1954-1955, כאשר הרודן הסיני מאו דזה-דונג ניסה לספח בכוח את מדינת האי הקטנה, שהייתה השריד האחרון לסין הטרום-קומוניסטית.

כוחותיו של מאו הפגיזו את האיים הסמוכים לטאיוואן, והראו כוונות ברורות לפלוש לאי עצמו. בתגובה, ארה"ב שלחה לאיזור כ-70 ספינות חמושות, כאשר שבע מתוכן היו נושאות מטוסים. בנוסף, לאחר מכן ארה"ב חתמה על הסכם הגנה הדדי עם טאיוואן. מיותר לציין שההפצצות של האיים נפסקו זמן לא רב לאחר כך, והמשבר הסתיים ללא שפיכות דמים נוספת.

אמנם למען ההגינות ראוי להוסיף כי פעולה זו גררה מרוץ חימוש מול סין, והרצון של סין לספח את טאיוואן נותר סוגיה בוערת עד עצם היום הזה.

Taiwan ranked 2nd freest in Asia by Freedom House https://t.co/jAPdQcA0YP pic.twitter.com/kPUsJNKjlw

— Taiwan News (@TaiwanNews886) March 4, 2021

אך בזכות מהלך זה טאיוואן שמרה על עצמאותה וזכתה בהזדמנות להתפתח לדמוקרטיה-ליברלית משגשגת, שתושביה נהנים מזכויות אזרח ורמת חיים גבוהה מכפי שאי-פעם היו יכולים לקבל אילו היו מסופחים בכוח לסין האוטוקרטית והקומוניסטית.

עצם הנוכחות הצבאית האמריקאית כבר מנעה מלחמה וכיבוש בעבר. דוגמה קלאסית היא משבר מיצרי טאיוואן בין 1954-1955, כשהרודן הסיני מאו דזה-דונג ניסה לספח בכוח את מדינת האי הקטנה

ההמחשה הקלאסית למדיניות ההפוכה – כלומר, דוגמה לפייסנות יתרה כלפי ניסיונות ההתפשטות של מעצמה אזורית, היא כמובן "מדיניות הפיוס" של רה"מ הבריטי נוויל צ'מברליין. המדיניות הזאת, על אף שמה הבלתי מזיק, באה בסופו של דבר על חשבון הריבונות של מדינות חלשות יותר כמו אוסטריה, צ'כוסלובקיה, ולבסוף פולין (אמנם לאחר הפלישה לפולין מר צ'מברליין נאלץ להכריז מלחמה על גרמניה, אך בפועל מדינתו לא התערבה צבאית עד שגרמניה פלשה למדינות סקנדינביה).

כמובן שהתגובות עם ההשוואה המתבקשת לא איחרו לבוא.

Petain & Chamberlain, the all-new flavor by Ben&Jerry's. pic.twitter.com/XTMfN4L97P

— Zeb Posada is Available for Commissions. (@zebposada) February 6, 2022

אמנם קשה לא להודות, שההאשמה הזאת בתמיכה ב"פייסנות צ'מברליינית" נשמעת מעט שחוקה כעת, לאחר שבמשך שנים הוטחה ללא הצדקה נגד כל מי שאינו מיליטנטי מספיק.

אז לטובת חמומי המוח המיליטנטיים שאולי קוראים את זה, הייתי רוצה ליישר קו: אין שום דמיון בין הפלסטינים לגרמניה הנאצית ערב מלחמת העולם השנייה – לא ביחסי הכוחות, לא בהיסטוריה, ולא בשאיפות. אין אפילו שום דמיון (בינתיים) בין גרמניה של אז לבין איראן של היום.

אך במקרה הספציפי של רוסיה ההשוואה הזו היא דווקא במקום. אמנם מיותר לציין כי אין מקום לדמיון בין המשטר ברוסיה הפוטיניסטית למשטר הנאצי, אך בסאבטקסט של רבים ממתנגדי נאט"ו יש כאן איזו עצימת עיניים מול האיום הממשי מאוד על ריבונותן של מדינות קטנות במזרח אירופה, לטובת פיוס המעצמה האזורית הגדולה.

B&J be like pic.twitter.com/hWNo8H960j

— ????Artūrs Luņevs © (@LArtour) February 6, 2022

כפי שהגרמנים טענו שחבל הסודטים בצ'כוסלובקיה צריך להיות שלהם כיוון שרוב תושבי החבל הם גרמנים ומעוניינים להצטרף לגרמניה – כך גם רוסיה הציבה דרישות לגבי שטחים שבהם יש רוב, או אפילו מיעוט אתני גדול, של רוסים: בין אם מדובר בחצי האי קרים, מחוזות לוהנסק ודונצק במזרח אוקראינה, או חבל טרנסניסטריה, ששומר על עצמאותו ממולדובה רק בזכות הנוכחות הצבאית הרוסית.

בסאבטקסט של רבים ממתנגדי נאט"ו יש כאן איזו עצימת עיניים מול האיום הממשי מאוד על ריבונותן של מדינות קטנות במזרח אירופה, לטובת פיוס המעצמה האזורית הגדולה

וכאשר אין מספיק מיעוטים רוסיים בנמצא (כמו במקרה של גיאורגיה) – אז בקרמלין מסתמכים על הפספורטים הרוסיים שאותם הם מחלקים לקבוצות האתניות שמעוניינות ליישר את האינטרסים הגיאו-פוליטיים שלהן עם רוסיה.

כפי שגרמניה פעלה לספח בכוח את אוסטריה בטענה שאוסטרים וגרמנים – עם אחד הם, כך רוסיה פועלת כעת להכחיש ולמחוק את הזהות האוקראינית, בזמן שמקיפה את המדינה מכל צדדיה במה שמסתמן כהכנה לפלישה אפשרית.

1. המפה הזו, ללא החיצים והתוספות, הופיעה ב"גרדיאן" הבריטי. החיצים ושמות הערים והישובים בכתב עיפרון הוספו על ידי. זהו ניסיון להעריך כיצד עשויה להיראות תנועת הצבא הרוסי לעומק אוקראינה, כולל תנועה מהירה לאיזור קייב מכיוון בלארוס בצפון. חשוב לשים לב לאפשרות של חבירה של כוחות שיבואו pic.twitter.com/OCXW2xjTsH

— Yair Navot (@Ynav) February 20, 2022

לסיכום, הייתי רוצה להאמין שכולנו רוצים להימנע ממלחמה, ולמצוא פתרונות לא-אלימים לסכסוכים. אך כאשר מדובר במעצמה אזורית בעלת נטיות התפשטות טריטוריאליים, התחמשות והכנה למלחמה לא רק שאינה שוות ערך לחרחור מלחמה, אלא להיפך – בעלת סיכוי גדול יותר למנוע אותה.

כפי שגרמניה פעלה לספח בכוח את אוסטריה בטענה שאוסטרים וגרמנים – עם אחד הם, כך רוסיה פועלת כעת להכחיש ולמחוק את הזהות האוקראינית, בזמן שמקיפה את המדינה מכל צדדיה במה שמסתמן כהכנה לפלישה אפשרית

אני סבור שביידן נהג נכון כאשר שלח תגבורת צבאית לאזור. כפי שטענתי במאמר הקודם שלי – מדיניות החוץ של פוטין אינה אימפולסיבית, אלא קרה ומחושבת, והגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית לא רק שלא תגביר את הלהבות מצד הקרמלין, אלא להיפך, תגרום להם לשקול את צעדיהם הבאים ביתר זהירות.

אנטוני וולקוביצקי הוא יליד בלארוס הסובייטית, אך גדל והתחנך בחיפה. בוגר תואר ראשון במדעי המדינה מאוני' חיפה, במסגרתו למד יחסים בינלאומיים באוני' ווארשה. התגורר כשנתיים וחצי באיחוד האירופי (פולין, צרפת, יוון). היה פעיל ב-European Students for Liberty, וממייסדי תנועת "חופש לכולנו" (לפני שהפכה לעמותה רשומה).

בתאריך 11.3.2022, פרסמה שאהד אבוסלמה פוסט בעמוד האינסטגרם שלה, המתאר כיצד היא שמחה על כך שתומכים פרו ישראלים מאוכזבים מהפסקת החקירה נגדה מצד הנהלת אוניברסיטת שפילד האלאם בה היא מלמדת. ומכשלון הדרישה להשעייתה משם.

View this post on Instagram

A post shared by Shahd Abusalama (@shahdismailpaints)

מעבר לניסיונותיה החוזרים והנשנים להסוות את הפרסומים והדעות האנטישמיות שלה, לדעתי, כדעות פוליטיות, באותו פוסט היא אף פרסמה קישור לראיון שערכה עם הראפר הבריטי הפופולרי Lowkey, אשר בשיריו, כמו בשיר LONG LIVE PLAESTINE, מאשים את ישראל בכיבוש, רצח עם וטרור.

בראיון, אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“.

אבוסלמה מתארת את ה"רדיפה" ממנה סבלה בעקבות הציוצים הרבים, בהם היא הקפידה להשוות את מדינת ישראל לשלטון הנאצי בגרמניה. היא טענה שהשואה היהודית, בה נרצחו 6 מיליון יהודים בשל דתם, זהה ל“נכבה“

הרי הנכבה הייתה אירוע בה התפנו מבתים כ-600 אלף ערבים בעקבות פלישת צבאות שבע מדינות ערב לגבולות מדינת ישראל עם הקמתה בשנת 1948. משבר הפליטים הזה היה נמנע אם הפלסטינים היו תומכים בתוכנית החלוקה של האו"ם.

אבוסלמה, הלומדת לתואר דוקטור בקולנוע באוניברסיטת שפילד האלאם הושעתה יום לפני שהייתה אמורה להתחיל את משרת ההוראה שלה באוניברסיטה ונפתחה נגדה חקירה בעוון הסתה.

כהגנה, אבוסלמה תקפה את הגדרת IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה), אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין. זאת כיוון שכל אמרותיהם יחשבו לאנטישמיות לפי ההגדרה. לכן, לטענתה, היא מועמדת לחקירה בשל לא כלום.

הגדרת IHRA לא נוצרה כדי להשתיק פלסטינים או למנוע ביקורת כלפי מדינת ישראל. הסיבה לעצם קיום ההגדרה היא למנוע התנהגות אנטישמית כנגד יהודים וכנגד מדינת ישראל. במקרה זה, אבוסלמה לא הציגה ביקורת מנומקת כלפי מדינת ישראל אלא השוותה את מדינת ישראל לגרמניה הנאצית וזו אנטישמיות מובהקת.

להגנתה, אבוסלמה תקפה את הגדרת  הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה, אותה אימצה האוניברסיטה בה היא מועסקת, בטענה שעצם קיום ההגדרה משתיק את חופש הביטוי של תומכי פלסטין

למרות השמחה הרבה לאור המחשבה שנמצא מוסד אקדמי המגנה ופועל כנגד אמירות אנטישמיות מעין אלה, בכוחו של קמפיין מסיבי שתמך באבוסלמה, בשיתוף הלחץ הציבורי שכלל מעל ל-150 ארגונים אקדמאים, פעילים, מוסדות אקדמיים ועיתונאים, נסגרה החקירה כנגדה. מאז אבוסלמה חזרה ללמד ואף קיבלה לטענתה תנאי העסקה טובים יותר.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה ומתארת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות שביצעה מדינת ישראל. במסגרת המניפולציה הזו היא מציגה במכוון שורה של מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה.

דוגמאות לכך ניתן למצוא במאמרה אודות הפגנות השיבה בעזה שכתבה בבלוג שלה, בו היא מציגה את המצב הביטחוני בעזה כמלחמה מתמדת אל מול מדינת ישראל, אשר לטענתה ״פועלת באופן לא אנושי אל מול אוכלוסייה אזרחית״.

אבוסלמה מתארת ירי חסר אבחנה לעבר מפגינים תמימים, זאת, למרות הוראות הפתיחה באש המחמירות של צה"ל, ששונו בעקבות ההפגנה על הגדר עם עזה באוגוסט 2021, בה נפל הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל, לאחר ש"מפגין תמים" ירה בראשו מטווח אפס.

אבוסלמה מקפידה שלא לציין את רמת ומטרת האלימות השוטפת בהפגנות ומציגה את המפגינים כקורבן הסובל מדיכוי אלים למרות שתמונת המצב שונה מהמציאות אותה היא מציירת.

מעבר לפגיעה בחיילים ששומרים על הגבול עם הרצועה, כבר שנים שתושבי עוטף עזה והחקלאים סובלים מטראומות נפשיות ונזק לרכושם כתוצאה מקולות ירי, שיגורי מרגמות ובלוני תבערה המשוגרים מהרצועה על מנת לפגוע באזרחים.

לפי חשיפת ה-JC (שבועון יהודי שמקורו בלונדון)  איסמעיל אבוסלמה, אביה של שאהד אבוסלמה, הוא טרוריסט מורשע, שנידון למאסר עולם על ידי ישראל ב-1972 בעוון הטמנת פצצות במספר אתרים בישראל, כולל אוניברסיטת בר-אילן. הוא נידון למאסר עולם, אך שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל בשנת 1985.

אבוסלמה גדלה ברצועת עזה וטוענת שחוותה "זוועות" כתוצאה מפעולות ישראל. במסגרת המניפולציה היא מציגה במכוון שורת מקרים, ללא השתלשלות אירועים מלאה, כדי להציג את ישראל כמדינת טרור ולהכפיש את שמה

ניתן להניח שאבוסלמה מזדהה עם התנגדות אלימה הדוגלת בטרור בכך שהיא מתפארת בפעולות של אביה. בהתאם לרוח המשפחתית, היא מהללת טרוריסטים ברשתות החברתיות.

בשנת 2012, היללה שאהד אבוסלמה את סאמר עיסאווי, שהורשע במהלך האינתיפאדה השנייה בפתיחה באש ללא הבחנה על כלי רכב אזרחיים. ב-2014 היא העלתה לפייסבוק פוסט המהלל את הרוצחת דלאל מוגרבי שהשתתפה בפיגוע בכביש החוף שבוצע על ידי ארגון הפת"ח ב-1978, בו יחד עם חמושים פלסטינים נוספים רצחו צלם חיות בר אמריקאי. לאחר מכן, החוליה חטפה מונית ואוטובוס, ובמהלך נסיעתם ממעגן מיכאל ועד לגלילות ירו על מכוניות חולפות. בסך הכל באותו פיגוע נהרגו 35 אנשים, מתוכם 9 ילדים ונפצעו 71.

אוניברסיטת שפילד האלאם, המאמצת את הגדרת האנטישמיות של IHRA, הגדרה המשמשת ככוח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא חינוך, זיכרון ומחקר לשואה, זיהתה את ההסתה האנטישמית שמבצעת אבוסאלמה.

האוניברסיטה השעתה אותה ונפתחה כנגדה חקירה, שלבסוף הסתיימה בלא כלום. ההחלטה המבישה הזאת מוכיחה שמוסד הלימודים בחר לזנוח את עמדתו ולהיכנע לתומכי טרור מאשר להוות סביבת לימודים בטוחה וראויה לסטודנטים הלומדים בו.

Sheffield Hallam Uni investigates tweets defending ‘stop Palestinian Holocaust’ poster https://t.co/T8oDl7Hs36 via @JewishNewsUK

— judy evans (@judyevans14) December 27, 2021

אבוסלמה צוברת לגיטימציה בכך שהיא מצטיירת לעולם כפעילת זכויות אדם הפועלת בדרכים לגיטימיות, אך בפועל היא פועלת ותומכת בדרכי טרור ברורות. ניתן לסתור את זהותה ככזו בכך שאם היא או הסטודנטים הפרו פלסטיניים אותם ביקשה לייצג, היו נוהגים בדרכים לגיטימיות והיו מביעים את עמדתם בלבד, לא היה צריך להיאחז בהגדרת IHRA ולהגדיר אותם כאנטישמיים.

יש לזכור שתומכיה של אבוסלמה התנגדו להגדרת IHRA וראו בה גורם לאפליה וגזענות, אך קבלו באהדה את פעולות הטרור, הפיגועים והתנגדות פלסטינית אלימה. עולה השאלה מדוע תומכיה של אבוסלמה מגנים אלימות, אך מצד שני פועלים באותו האופן שעליו הם מלינים. בנוסף, ישנה קהילה אקטיבית של תומכים פרו פלסטינים באוניברסיטה, אשר לפי הפרסומים בעמוד האינסטגרם שלה, הקבוצה כבר פעילה משנת 2019 ומארגנת כנסים, סדנאות ופעילויות הזדהות.

נראה שהדעות שלה לא היוו את הסיבה שבגינה אבוסלמה הושעתה, אלא כיוון שבין שלל פעולותיה האנטישמיות, היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה.

היא ניצלה את מעמדה האקדמי ותמכה בכרזה המתארת את מדינת ישראל כמבצעת פעולות לא הומניטריות בבני אדם, בתוך גבולות האוניברסיטה. הטענות הללו הוכחו כשגויות ומבטלות את אמינותה של אבוסלמה

קיים חשש שאבוסלמה, המלמדת תקשורת וקולנוע, תלמד חומר באופן משוחד ותשטוף את ראשם של אלו האמורים בעתיד הקרוב לספק תמונת מצב ניטרלית לעולם. כל שנותר לקוות הוא שאוניברסיטאות נוספות לא יפלו ללחץ חברתי מתוקשר, אלא ישמרו על ערכיהן וימנעו הסתה אלימה כנגד יהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט, ויהוו סביבת לימוד בטוחה וניטרלית לכלל הסטודנטים במקום לשמש כמוקד הסתה ואלימות.

לירן קוליוק הוא סטודנט להנדסת תעשייה וניהול במכללת אפקה. כתב ב-CAMERA Fellowship, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות.

העדויות של שר הבטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר חושפות את חילוקי הדעות שנוצרו עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. על פי עדויות אלו, ביום שישי ה-5 באוקטובר 1973 שרר בישראל חשש שתפרוץ מלחמה באותו יום או למחרת, אבל נעשו ברורים עם האמריקאים שטענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף.

עדויות דיין וגולדה חושפות חילוקי הדעות עם האמריקאים ערב מלחמת יום כיפור. בשישי, ה-5 באוקטובר 73', חששו בישראל ממלחמה באותו יום או למחרת, אך האמריקאים טענו שהערבים לא מתכוונים לתקוף

האמריקאים הרעיפו ידיעות מרגיעות, בלשונו של דיין, ודרשו מישראל להימנע ממתקפת מנע גם בשבת בבוקר. יתכן שחילוקי הדעות המודיעיניים עם האמריקאים הם ששיתקו את מנהיגי ישראל ערב המלחמה והם חומר הנפץ שעליו דיבר חבר הועדה והרמטכ"ל בדימוס יגאל ידין.

עדות הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו)

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים. דיין חשש שישראל תואשם כמי שפתחה במלחמה שוב או דרדרה את המצב למלחמה על ידי גיוס מילואים, ובראייתו זה היה שווה לירייה הראשונה במלחמה. דיין חשש שאם ישראל תואשם בפתיחת המלחמה היא לא תקבל סיוע צבאי אמריקאי, כפי שקרה ב-1967 עם האמברגו הצרפתי. ועדת אגרנט התייחסה לחשש הזה כאל תסביך דה-גול של דיין.

דדו העריך, כי אם היו מאשרים לו לעשות את המכה המקדימה, המלחמה הייתה קצרה יותר והיינו מסתדרים גם ללא הסיוע האמריקאי.

רב אלוף בדימוס חיים לסקוב שאל: "אתה ציפית שתהיה לך אפשרות למכה מונעת אחר הצהריים? דדו ענה: "אני כן חושב על להיות מוכן להתקפה עד הרגע האחרון. ער למגבלה הפוליטית הגדולה מאוד של הדבר, אני שוב מדבר על המכה המונעת, אך כשנהיה בטוחים שהולכת להיות מלחמה, חשוב איך לנצח הכי מהר והכי טוב".

דדו העיד ב-10 ישיבות של ועדת אגרנט, וביום עדותו השלישי ב-4 בפברואר 1974 עלה באופן חריף נושא המגבלה הפוליטית, בשפתו של דדו, שבגללה התנגד שר הבטחון דיין למכת המנע ולגיוס המילואים

דדו הסביר לוועדה, שבפגישה עם ראש הממשלה אמר: "אני מבין את הבעיה הפוליטית. אגב, גם היום אני מבין את הבעיה הפוליטית שהייתה במקרה הזה דומיננטית ולא מבוטלת, אם כי מבחינה אופרטיבית אני ראיתי אז – והיום עוד יותר – את היתרון העצום שהמכה המונעת הייתה מקנה לנו מבחינה אופרטיבית, אבל מבלי להתעלם שזה באמת מסובך מהבחינה הפוליטית.

חבר הועדה ד"ר יצחק נבנצאל אמר: "החשש הפוליטי היה בראש וראשונה, שארצות הברית תגיב כמו שדה-גול הגיב ב-1967".

דדו אישר שזה היה הסיכון הפוליטי והוסיף בעניין המכה המונעת:

"מצבים שלא התרחשו קשה להוכיח אותם. אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי של הבוקר, היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 והייתה נמשכת עד שעה  2 או 3. יכול להיות שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת לחלוטין.

"כי תקיפת טילים יזומה עם כל האלקטרוניקה וכל ההטעיות, היה בה סיכוי לזכות במה שלא היה לנו אחר כך במלחמה. חיל האוויר תקף טילים והשמיד סוללות טילים אבל אף פעם לא כמו לפני תזוזה ולפני כל ירי.

"כך שאני יכול לעשות סצנריו שלו הייתה מכה מונעת ב-11 12, עם פתיחת המתקפה הסורית, אם היא בכלל הייתה מתחילה לפי התוכנית, חיל האוויר היה יכול לתת אפקט טוב מאוד לכוחות הבלימה. בצורה שבשבת בלילה המצב לא היה חמור. בשבת בבוקר לא היינו צריכים להביא את אוגדת העתודה לצפון אלא היינו שולחים אותה לדרום וחיל האוויר היה מתפנה ביום ראשון לדרום".

אני יכול לעשות סצנריו, ולא מופרך, שלו כן הייתה לנו מכה מונעת על הטילים ועל חיל האוויר הסורי, לפי התוכנית המקורית שלי היא הייתה מתחילה ב-11 או 12 ונמשכת עד 2 או 3. יתכן שכל ההתקפה הסורית הייתה נכשלת

דדו חזר על דבריו:

"כתוצאה מזה המלחמה הייתה יותר קצרה בכמה ימים והיינו גומרים אותה בלי אספקה אמריקאית. לכן אני אומר – הסצנריו האידיאלי – נניח שהיינו עושים את זה בין השעות 11 ל2 ו-3, והוא באמת היה מצליח לשבור את מערך הטילים ולזכות בחופש פעולה ולעבוד עליהם עד 6 בערב, יכול להיות שהמערכה בסוריה הייתה אחרת.

"חיל האויר היה מתפנה יותר טוב ביום א' לתעלה ולתקיפת טילים בתעלה, את אוגדת העתודה היינו שולחים לדרום ולא לצפון, והמלחמה הייתה יותר קצרה וגם לו האמריקאים לא שלחו אספקה היינו מסתדרים. אבל זו אידיאליזציה של מצב שאינני יכול להוכיח אותו".

ויכוח שהסתיים בכעס וחוסר הסכמה

דדו אמר לוועדה שהוויכוח בינו לבין דיין בנושא גיוס המילואים היה כעוס ומתוח והסתיים בחוסר הסכמה. דיין אמר: "אם ככה. נלך לגולדה". לכן גם גיוס שתי האוגדות, שעליהן הסכים דיין בוויכוח עם הרמטכ"ל, עוכב כשעתיים עד האישור של גולדה מאיר.

דיין רמס את תורת הביטחון של מדינת ישראל כשמנע גיוס מילואים מוקדם ומכה מונעת ולמעשה שיתק את צה"ל בתחילת המלחמה.

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל ביום שישי ולהורות על גיוס מילואים מלא או חלקי? החלטת הועדה שהביאה לזיכויו של דיין מאחריות אישית למחדל הייתה ששר הביטחון לא התרשל בתפקידו ונהג באופן סביר כשלא נקט באמצעי זהירות נוספים מעבר למה שראש אמ"ן והרמטכ"ל המליצו בפניו.

הפסיקה של הועדה גם בשאלה הזו אינה הגיונית ובהחלט היה מקום לדרוש משר הבטחון לעשות הערכת מצב עצמאית משלו, אבל השאלה המתבקשת והמהותית הרבה יותר הייתה צריכה להיות: האם טעה שר הבטחון בהערכת הכוחות והאם פעל נכון כשהתנגד לגיוס מילואים מוקדם ולפתיחה עם מכה מונעת, בשל החשש לעצירת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל במלחמה?

ועדת אגרנט ניסחה שאלה מתחכמת שנועדה אולי לפטור מאחריות למחדל את שר הביטחון – האם היה מקום לדרוש משר הביטחון לעשות ביום שישי הערכת מצב שונה משל ראש אמ"ן והרמטכ"ל

דדו היה ער למגבלה הפוליטית ובכל זאת חשב אז, וגם לאחר המלחמה, שהיה צריך לגייס מילואים מוקדם יותר ולפתוח במכה מונעת. לשיטתו צה"ל היה מסתדר גם לו האמריקאים לא היו שולחים אספקה כי כך המלחמה הייתה קצרה יותר וקשה פחות.

ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.