הזמן של
Ofer Arad
לאדוארד סעיד יש אג'נדה ברורה (פירוק מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי) והוא מתעלם לחלוטין מהיבטים רבים של ההיסטוריה כדי לתמוך באג'נדה שלו. בחירה באדוארד סעיד כדוגמנא היא בחירה אומללה...
כל הזמן // יום חמישי, 20 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה תדון ביום ראשון בהקמת ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות

דיווח: כ״ץ אמר לפעילי ליכוד "נתניהו בדרך החוצה, זה יקרה יותר מהר ממה שאתם חושבים" ● דיווח: המשטרה השתמשה בתוכנת ריגול של NSO נגד מקורבו של ביטן שהפך לעד מדינה ● דיווח: הצעת הפרקליטות לנתניהו – קלון ועד 9 חודשי עבודות שירות ● הנשיא הרצוג ספד ליבגני אריה: אבידה קשה לעולם התרבות הישראלי ● עופר כסיף למירב בן ארי: את צורחת כתרנגולת

עוד 57 עדכונים

צינור הגז ממזרח הים-התיכון לאירופה – סוף פסוק?

צינור הגז, ה–East Med Pipeline, שנועד לחבר את שדות הגז במזרח הים התיכון – בנתיב שעובר בין ישראל, קפריסין ויוון ומשם לאירופה – היה הפרויקט היומרני ביותר שנדון זה מספר שנים בעקבות גילויי הגז באזור בעשור האחרון.

האיחוד האירופי נרתם לכך ומימן סקר היתכנות של הפרויקט השאפתני. יחד עם זאת, לאורך כל הדרך היתכנות הצינור נתקלה בסימני שאלה מרובים בשל העלות הגבוהה שלו (ההערכה נעה סביב שבעה מיליארד דולר) ואורכו (קרוב לאלפיים ק"מ).

צינור הגז, ה–East Med Pipeline, שנועד לחבר את שדות הגז במזרח הים התיכון – בנתיב בין ישראל, קפריסין ויוון ומשם לאירופה – היה הפרויקט היומרני ביותר שנדון מזה שנים בעקבות גילויי הגז באזור בעשור האחרון

גם באיטליה, לשם היה אמור הצינור להגיע מיוון נשמעו קולות מסויגים לרוב, בעיקר מסיבות הנוגעות לאיכות הסביבה והתנגדות התושבים באזור אליו היה אמור להגיע הצינור. טורקיה מצידה התנגדה לפרויקט בטענה שהוא עובר במים הכלכליים שלה, ובמיוחד לאחר ההסכם שחתמה עם הממשלה בטריפולי, שכידוע נדחה על ידי רובם המכריע של השחקנים הרלוונטיים בזירה הבינלאומית.

כך או כך, השגרירות האמריקאית באתונה פרסמה לאחרונה, ב-10 בינואר, הודעה בה אישרה למעשה דיווחים קודמים בתקשורת היוונית בדבר נסיגה אמריקאית מתמיכה בפרויקט. בהודעה נאמר, שארה"ב מסיטה את תמיכתה לעבר חיבור כבלי החשמל המתוכננים בין מצרים, ויוון (ואפריקה), כמו גם לכיוון הכבל בין ישראל, קפריסין ויוון: "הפרויקטים הללו לא זו בלבד שיחברו בין משקי אנרגיה חיוניים, אלא יסייעו גם להכין את האזור למעבר לאנרגיה נקיה". בה בעת הודגש כי "ארה"ב נותרה איתנה בתמיכתה במאמצים לקדם שיתוף פעולה אזורי, כולל במסגרת 3+1, שכוללת את ארה"ב, ישראל, יוון וקפריסין".

מה עומד מאחורי שינוי העמדה האמריקאית?

סביר שהסיבה העיקרית נובעת מאי מעשיותו הברורה של הפרויקט. זאת ועוד, יש בכך גם לתרום להפחתת המתח באזור, לנוכח העמדה הטורקית. אין גם להוציא מכלל אפשרות אינטרס אמריקאי כלכלי "אגואיסטי", בדמות העדפתה למכור (יותר) גז מונזל לאירופה במידת הצורך, מה שהיא כבר עושה כעת.

סביר שהסיבה העיקרית לשינוי העמדה האמריקאית נובעת מאי מעשיותו הברורה של הפרויקט. יש בכך גם לתרום להפחתת המתח באזור, לנוכח העמדה הטורקית. ויתכן אינטרס אמריקאי כלכלי "אגואיסטי"

כאמור, גם באירופה לא נרשמה התלהבות רבתי מהצינור, למרות שהאיחוד האירופי מימן סקר היתכנות. יצוין, שכבר בסוף אוקטובר 2021 מקור בנציבות האירופית הגדיר את הפרויקט כ"מסובך", וכמי שאינו עולה בקנה אחד עם היעדים ארוכי הטווח לעבר אנרגיה ירוקה.

מה משמעותה והשלכותיה של העמדה האמריקאית העדכנית?

ברור למדי, שבשלב זה מדובר בהקפאתו של הפרויקט, שכאמור ממילא לא נהנה מסיכויי היתכנות גבוהים. יש לזכור, שלאורך כל הדרך חשיבותו העיקרית של הצינור הייתה מדינית-אסטרטגית. הוא היווה המחשה, אמנם יומרנית ביותר, של המשולש שנוצר בין ישראל, יוון וקפריסין, ושל פוטנציאל האנרגיה של האזור עבור אירופה.

הפוטנציאל לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה היווה זרז משמעותי למפגשי אינטרסים מרובים ורחבים יותר במגוון תחומים. המשולש הישראלי–יווני–קפריסאי תרם גם במידה משמעותית לארכיטקטורה האזורית שנבנתה בשנים האחרונות, ובעיקר עם הקמתו של פורום הגז האזורי בינואר 2019. אגב, שרת האנרגיה הקפריסאית היא הנשיאה התורנית של הפורום השנה, שמטהו נקבע כידוע בקהיר.

זאת ועוד, חלופות היצוא האזוריות של הגז הטבעי התקבעו בשנים האחרונות באזור עצמו (הסכמי היצוא בין ישראל למצרים וירדן), ודרך מתקני ההנזלה במצרים. במילים אחרות: היתכנותו המעשית של צינור ה–East Med  פחתה, אף ללא האג'נדה הירוקה של האיחוד האירופי.

לאורך כל הדרך חשיבותו העיקרית של הצינור הייתה מדינית-אסטרטגית. הוא היווה המחשה, אמנם יומרנית ביותר, של המשולש שנוצר בין ישראל, יוון וקפריסין, ושל פוטנציאל האנרגיה של האזור עבור אירופה

האם יהיה בכך כדי לפגום בשיתוף הפעולה המדיני-אסטרטגי במשולש הישראלי–יווני–קפריסאי? האם תיפגע מערכת היחסים האמריקאית–הלנית, שהתהדקה עד מאד בשנים האחרונות? התשובה שלילית לשתי השאלות.

ניתן להפליג ולהוסיף, כי מבחינות רבות הפרויקט היומרני של צינור הגז "עשה את שלו". הוא המחיש את הפוטנציאל האסטרטגי שנוצר במזרח הים התיכון, הידק את מפגשי האינטרסים ומערכת היחסים בין וושינגטון, אתונה וניקוסיה, הישג לא מבוטל כלל ועיקר אם זוכרים את המשקעים ההיסטוריים בין שלש המדינות.

יש להניח, כי בין שלוש המדינות השותפות לפרויקט – ישראל, קפריסין ויוון – האחרונה היא המאוכזבת ביותר. ישראל מצויה בשלב המתקדם ביותר מבחינת ניצול מאגרי הגז שלה; קפריסין הצליחה לחתום על הסכמים עם ישראל, מצרים ולבנון (זה האחרון אמנם טרם אושרר בפרלמנט הלבנוני) ביחס למים הכלכליים שלה, וגילתה מאגרי גז בתחומה. היא מצויה אמנם בעימות חזיתי מסובך מאין כמותו עם טורקיה, אולם זו סוגיה מורכבת בפני עצמה, שלא זה המקום להיכנס אליה. יוון טרם הצליחה להסדיר את חילוקי הדעות שלה, העמוקים ומורכבים מאין כמותם, עם טורקיה ביחס למים הכלכליים, ואף אינה קרובה לכך. מבחינה זו היא מצויה מאחור ביחס למיצוי פוטנציאל האנרגיה במזרח אגן הים-התיכון.

למרות זאת, הברית שנוצרה בין ישראל והמדינות ההלניות חשובה לאין ערוך מהיתכנותו, או כעת הקפאתו, של פרויקט בסדר גודל מעין זה. מפגשי האינטרסים והאמון שנבנו בין שלוש המדינות הינם נכס אסטרטגי בפני עצמו, ומהווים את אחד מאבני היסוד של מערכת היחסים האזורית של העשור האחרון.

אנקרה, יש להניח, שבעת רצון מההחלטה האמריקאית. יש לצפות, שתברך עליה, ותראה בכך חיזוק לעמדתה, אף שכאמור ההיתכנות הכלכלית של הצינור ממילא הייתה נתונה בספק רב. ואכן, הנשיא ארדואן חש להבהיר (ב-17.1), כי יצוא גז ישראלי לאירופה יכול להיעשות רק דרך טורקיה, ושניתן לשאת ולתת על התנאים לכך. הוא הזכיר שמתקיים דיאלוג עם הנשיא הרצוג וכי רה"מ בנט "שולח מסרים במישורים שונים". במילים אחרות: אנקרה הזדרזה לשלוח איתות חיובי לעבר ירושלים.

הברית שנוצרה בין ישראל והמדינות ההלניות חשובה לאין ערוך מהיתכנותו, או כעת הקפאתו, של פרויקט בסדר גודל מעין זה. מפגשי האינטרסים והאמון שנבנו בין שלוש המדינות הינם נכס אסטרטגי בפני עצמו

כך או כך, האתגר לייצב את מערכות היחסים המתוחים באגן המזרחי של הים-התיכון, ובעיקר בין טורקיה ושאר השחקנים המרכזיים באזור, נותר בעינו. נדרשת לכך מדיניות אמריקאית אסרטיבית יותר, שבנסיבות הנתונות לא נראה שוושינגטון מעוניינת להוביל אותה.

אחד המבחנים המעניינים של המדיניות האמריקאית בהקשר האנרגטי במזרח הימ"ת נוגע דווקא לזווית הלבנונית: האם אספקת הגז ממצרים, דרך ירדן וסוריה ללבנון אכן תתממש? ובכן, עושה רושם שכן, כולל לאחר הערבות האמריקאית, מן הימים האחרונים, כי עסקה זו לא תיפגע עקב הסנקציות המוטלות על משטר אסד בסוריה, וכמובן התיווך האמריקאי ביחס לקו הגבול הימי הישראלי–לבנוני (ובהקשר זה סימני השאלה הרבה יותר גדולים).

מזרח הימ"ת מוסיף לייצר גלים מעניינים ביותר, באופן ששב וממחיש את הצומת המרתקת בה מצויה ישראל.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 946 מילים

למקרה שפיספסת

"באמצעות תקנות מס הכנסה, המדינה מעודדת זלילת עוגיות"

מי שמגיש בישיבת עבודה כיבוד של עוגיות ומשקאות ממותקים, זכאי להחזר של 80% מרשות המסים ● מי שמעדיף אגוזים ותמרים, לא יקבל שקל ● בדיוק כמו עם הסבסוד של הלחם הלבן, שוב מתברר שהמדינה משתמשת בכלים כלכליים כדי לעודד צריכת מזון לא בריא ולא סביבתי

עוד 621 מילים

משגב ויתרה לסח'נין ב-2017 על 1,200 דונם, אבל משרד הפנים טרם אישר את ההסכם ואף טרם הקים ועדה לבדוק אותו ● בסח'נין אומרים שהביצוע נתקע בגלל הפלונטר הפוליטי ● מנכ"ל יוזמות אברהם: "הממשלה לא רוצה שיעברו אדמות לערבים. מבחינה חוקית מספיק אישור השר, אבל כשרוצים לעכב מקימים ועדה שתשב עשר שנים" ● משרד הפנים בתגובה: "זה הנוהל"

עוד 2,100 מילים

משרד הרווחה לא יודע כמה ילדים ישראלים מנוצלים לקיבוץ נדבות

נפתלי אמבש, ניצול הכת הירושלמית, העיד בחודש שעבר בכנסת על אוזלת היד של הרשויות בישראל להוציא ילדים מהגורמים המנצלים: "לא הצליחו לעזור לי כי זה לא היה העניין של אף אחד" ● בזמן שהמשטרה התחילה בפיילוט שבמסגרתו ילדים פלסטינים מועברים לטיפול המשטרה הפלסטינית – אין לאף גורם רשמי נתון על מספר הילדים הישראלים המנוצלים

עוד 1,454 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

דור ה-Z מוביל שינוי חברתי גלובלי

בשנת 2018, בוועידת האו"ם לשינויי האקלים של שנת 2018, עמדה מול באי הוועידה נערה בת 15 בשם גרטה טונברג, הלוקה באספרגר ו-OCD ואמרה:

”אנשים סובלים. אנשים מתים. המערכות האקולוגיות שלנו מתמוטטות. אנו בפתחה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם מסוגלים לדבר עליו הוא כסף, ואגדות על צמיחה כלכלית נצחית. איך אתם מעזים?“.

בשנת 2018, מול באי בוועידת האו"ם לשינויי האקלים, עמדה נערה בת 15 בשם גרטה טונברג, הלוקה באספרגר ו-OCD ואמרה: "אנו בפתחה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם מסוגלים לדבר עליו הוא כסף"

במילים אלו מתחה גרטה טונברג קו ישיר אל הדברים שאמר למעלה ממאה שנים קודם לכן צ׳יף רוב וולף:

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו, רק אז אולי יבינו בני האדם שאי אפשר לאכול כסף".

בני דור ה-Z אליו שייכת טונברג, נולדו לאחר עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות. רובם נולדו אחרי אסון התאומים ולצד גל פיגועי הטרור בשנות ה-2000 במערב. הם חיים בתחושה של איום קיומי גובר ותפיסת העולם כ"לא בטוח". הם בעלי מודעות גלובלית גדולה יותר וחשים אחריות אישית על העולם אותו הם תופסים כ"שלנו".

יותר מהדור שקדם להם הם מוטרדים בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים, יצירת עולם טוב. הם בעלי זיקה קהילתית גבוהה יותר למרות שגדלו לכאורה בבדידות מול מסכים.

הם מגלים סובלנות רבה יותר כלפי אחרים וצפויים להיות הדור המגוון ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, עם קצב גידול מהיר של משפחות מעורבות וקבלת הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים לחברה כפי שלא היה בעבר. ברובם הם חסרי אמונה בממסד ובממשלות או לפחות לא מקבלים אותם כמובנים מאליהם.

זו לא הפעם הראשונה שהדור הצעיר מערער על סדרי עולם ישנים המייצגים בעיניו מסורת רעה והרסנית: הנוער לשלטון! קראו ילדי הפרחים בשנות ה-60 על רקע מלחמת וייטנאם. רובם התיישרו לקונצנזוס הנוח של חיים ״נורמטיביים״ כפי שרוח החברה הכתיבה, או דוכאו על ידי הממסד (אבי הופמן).

יותר מהדור שקדם להם הם מוטרדים בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים, יצירת עולם טוב. הם בעלי זיקה קהילתית גבוהה יותר למרות שגדלו לכאורה בבדידות מול מסכים

הדור הצעיר כמנוף לשינוי אינו רעיון חדש. הילדים גויסו כשומרי הסף לחגירת חגורות בטיחות, והקמפיין המונומנטלי משנות ה-60 נגד קטיפת פרחי הבר, זכור ככזה שיצר שינוי תודעה עמוק והשפעה מוצלחת.

גם ארגוני הנוער ותנועות הנוער משתייכים לעולם בו המבוגרים מחנכים את הצעירים. הצופים, הנוער העובד, ועד פעילויות לנוער כמו תנועת "אחריי", שומרי הגן" או "חמש אצבעות" ממשיכות להיות עמוד השדרה בחינוך הבלתי פורמלי – אבל מובלות על ידי מבוגרים ולכן מבחינות רבות מייצגות את העולם הישן.

לא מדובר ברצון לבטל את החשיבות של פעילויות אלו, למרות שמדובר במסגרות ותיקות ושמרניות יחסית. נראה כי הדור הצעיר מודע לכוחו, דורש את ההשתנות הגלובלית בתחומים שונים ואף מוביל אותה. גם אם ההובלה נעשית על ידי מנהיגות מבוגרת, הרי שכיום יותר ויותר, הרוח הגבית ומצפן המדיניות מוכתבים על ידי הדורות הצעירים והמבוגרים חשים שהצדק עימם ומאפשרים לנוער להשפיע יותר מבעבר.

נראה כי הדור הצעיר מודע לכוחו ודורש את ההשתנות הגלובלית. גם אם ההובלה נעשית ע"י מנהיגות מבוגרת, הרוח הגבית ומצפן המדיניות מוכתבים ע"י הצעירים, והמבוגרים מאפשרים להם להשפיע יותר מבעבר

אבל הפעם זה שונה. ההבדל הגדול הוא שכאן לא מדובר על רתימת הנוער בקמפיין שיצרו המבוגרים, אלא על הובלה ספונטנית ומנהיגות אותנטית של הנוער לנושאים שמעסיקים אותם. דור ה-Z פועל באופן שלא נעשה עד עכשיו וזה להתארגן באופן הכי טבעי שהוא מכיר: רשתות חברתיות דיגיטליות היוצאות החוצה לשטח.

כפי שכתב יובל נח הררי בספרו על ההיסטוריה של המחר:

"כדי לעשות מהפכה אין די במספרים…. אלא ברשת של אנשים… היודעים לשתף פעולה".

מחאת האקלים ומחאות אחרות הנן נביטה של ארגוני נוער שנוצרו על ידי נוער.
העולם מוכן למהפכה הזו. דור ה-Z מדבר טכנולוגיה כ"שפת אם" המהווה את הפלטפורמה דרכה מתנהלות מערכות החיים.

הגלובליזציה הפכה את הגיוון האנושי (דייוורסיטי) לערך מוביל, ערעור הגבולות של תקינות וחוסר תקינות ואפילו התיישרותו של הממסד הדתי לתפיסות חדשות.

הצורך בשינוי ברור והמוטיבציות לרסן את הדור הצעיר נמוכות יותר וגם פחות אפשריות לנוכח המצב הקיים. גם לא מדובר על מרד לשם מרד – אלא אמירה פוזיטיבית עם מטרה טובה ומוגדרת. מעבר ל"המבוגרים לא מבינים" ניצבת עמדה: זה העולם שלנו, המבוגרים נכשלו בדאגה לעתיד. זה תפקידנו ואנחנו נדאג לו!

אם בשנות ה-60 דובר על "שלום, שוויון ואחווה", ובעקבותיו 60 שנה ללא מלחמות עולמיות וצמיחה כלכלית, כיום מדובר על אקולוגיה, הוגנות חברתית וסביבתית על פני הגלובוס כולו כדי שלא נאבד את היקום שאנו חיים בו ובמשך עשרות שנים הורסים אותו במו ידינו. השינוי המבוקש מצטרף למוכנות של הדור המוביל את השינוי, לשלם מחיר בוויתור על נוחיות והרגלים ישנים.

לא מדובר על מרד לשם מרד – אלא אמירה פוזיטיבית עם מטרה טובה ומוגדרת. מעבר ל"המבוגרים לא מבינים" ניצבת עמדה: זה העולם שלנו, המבוגרים נכשלו בדאגה לעתיד. זה תפקידנו ואנחנו נדאג לו!

המבוגרים שבינינו צריכים לתת לאש הזו לבעור, לפתח סביבת השראה ולפנות לפעלתנות מרחבי המימוש. המטרה משותפת – הצלת הכדור בו יחיו ילדינו והדורות הבאים.

דני עבודי הוא מנהל מרכז ק.מ.ה באורנים. הוא בוגר תכנית מנדל למנהיגות חינוכית במסגרתה חקר את נושא המצויינות כערך ופיתוח אישי כמנוף לשינוי חברתי. הקים וניהל את חברת ההייטק "שארפ מינד סולושנס" לפיתוח יכולות חשיבה. בהמשך פנה לחינוך, והקים מיזמים חינוכיים וטכנולוגיים לקידום החינוך הציבורי על בסיס מקומי. עבודי בוגר הפקולטה להנדסה, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. מתגורר באבן יהודה, נשוי ואב לשניים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 747 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 3 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החרדים התנגדו לחוק שהם למעשה תומכים בו

חברי הכנסת החרדים נאמו אחד אחרי השני נגד חוק הגיוס ● כשגי'דא רינאוי-זועבי ממרצ הצביעה נגד, אחמד טיבי ואריה דרעי פצחו בחגיגות ● אבל מאחורי הקלעים, המציאות שונה ● החרדים יודעים היטב כי חוק הגיוס החדש לא נועד לגייס חרדים, אלא נועד להסדיר בחוק את אי-הגיוס שלהם ● "אם אנחנו היינו כותבים את החוק, זה לא היה כל כך שונה", אומר פוליטיקאי חרדי בכיר ● פרשנות

עוד 670 מילים

סוגרים את הים (בחורף)

מייד כשהחל פרק הגשם האחרון - כמו בכל אירועי הגשם בחורף הנוכחי - הכריז משרד הבריאות על חופי הים כמזוהמים ומסוכנים ● בתהליך שקט שעבר מתחת לרדאר הציבורי, הפך הים הישראלי בחורף למוקד של זיהום ומחלות, והרשויות מזהירות: שומר נפשו ירחק

עוד 974 מילים

מדינה שלמה דנה במשך שבוע בשאלה האם נתניהו יחתום על הסדר טיעון עם או בלי קלון - מבלי שיש לאיש מושג מה המילה הזו בכלל אומרת, מי מוסמך לקבוע את זה ובאילו נסיבות ● מי הכניס את המונח לספר החוקים ומי יצק בו תוכן? ● ולמה זו בכלל לא שאלה משפטית? ● אמיר בן-דוד הלך לברר אצל המומחים על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על קלון

עוד 2,852 מילים ו-2 תגובות

לאן נעלם המטבע שהבטיח לשנות העולם?

בדיוק לפני שנתיים היה אמור לצאת לעולם מטבע דיגיטלי חדש שישנה את כל יחסי הכוחות בעולם המוניטרי ● המיזם, בהובלת פייסבוק, איים כל כך על ההגמוניה רבת השנים של הבנקים והממשלות על מערכות הכסף - עד שקרס בסוף אל תוך עצמו ● לפחות בינתיים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,087 מילים ו-1 תגובות

היועמ״ש דורש הבהרות ממפכ״ל המשטרה לגבי השימוש בפגסוס

המפכ״ל: המשטרה לא מפעילה יכולות טכנולוגיות מול אזרחים ומפגינים תמימים ● בר-לב: לא היה שימוש בתוכנה נגד מפגינים והמשטרה גם לא ביקשה אישור לכך ● ארדואן: הרצוג אולי יבקר בטורקיה בקרוב ● ליברמן: אין הגיון בתו בירוק - אפעל לבטלו ● ג'ידא רינאוי זועבי לא מבטיחה שתצביע בעד חוק הגיוס כשיובא מחדש למליאה ● ארה״ב הזהירה מנסיעה לישראל עקב רמות התחלואה

עוד 44 עדכונים

הנחיית פרקליט המדינה קובעת כי לא בכל מקרה ראוי ללכת על הסדר, והצדקה לחתימה על הסדר טיעון קמה רק כאשר "הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור" ● במקרה של נתניהו, טובת הציבור היא לאפשר חשיפה פומבית, בהליך הוכחות בבית משפט, של הראיות שעמדו נגדו ● וטובת הציבור היא להימנע ממסר לנבחרי ציבור עתידיים, שמי שיאיים על המערכת יזכה להקלות ● פרשנות

עוד 1,062 מילים ו-1 תגובות

מורה נבוכים לחוקת הליכוד

עדיין לא ברור אם נתניהו יחתום בכלל על הסדר טיעון שיחייב אותו, בין השאר, לפרוש מהחיים הפוליטיים - אבל בליכוד כבר בוחנים את האפשרויות העומדות בפני בכירי המפלגה בהחלפתו של היו"ר הוותיק וניצול המצב לחזור לשלטון ● הליכוד, המפלגה הוותיקה ביותר ואחת הבודדות שמקיימת פריימריז, מתנהלת על פי חוקת המפלגה ● ובמקום שבו יש חוקה - יש גם פרשנויות סותרות לכל צד

עוד 1,163 מילים

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

עוד 3,099 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו הסכים להסדר טיעון עם קלון

ח"כית ממרצ התנגדה – חוק הגיוס נפל בקריאה ראשונה; בנט גנץ ולפיד: הצעת חוק הגיוס תעלה מחדש בשבועות הקרובים ● המחקר על החיסון הרביעי: לא מספיק להגן מהדבקה באומיקרון ● רה"מ החליט: הבידוד יקוצר לחמישה ימים כפוף לבדיקות אנטיגן; כל אזרח שיהיה מעוניין בכך יקבל ערכות בדיקה בחינם ● לפיד: "הממשלה תחזיק מעמד גם אם נתניהו יחתום על הסדר"

עוד 68 עדכונים

בחוץ הם קוראים לו לסרב לעסקה. בפנים, הם מתכננים לרשת אותו

עדיין לא ברור שנתניהו יחתום על הסדר טיעון, אבל בליכוד כבר החל המאבק המר על הירושה ● ובינתיים, כולם תוהים מה נתניהו עצמו יעשה אם אכן יחתום על עסקה ויפרוש לפחות זמנית מהחיים הפוליטיים ● "נתניהו יצא למסעות שלו וימלא את הקופה המשפחתית מחדש", אומר מקורב למשפחה ● "הוא לא יתעסק בשטויות של הפריימריז והמחליף שלו", מעריך אחד מבכירי הליכוד ● פרשנות

עוד 645 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה