"הסכם קצא"א" הוא הסכם בין החברה הממשלתית הישראלית קצא"א לחברת רד-מד לנד ברידג' – מיזם משותף של חברות ישראליות וחברה אמירתית, שמטרתו אחסון ושינוע נפט גולמי בכמות עצומה, בתשתיות של קצא"א באילת ובאשקלון.

מדובר למעשה בהשכרה ארוכת טווח של חלק ניכר מיכולת האחסון של קצא"א ל-10 שנים, עם אופציה להארכה ל-10 שנים נוספות. המשמעות של ההסכם היא שלקצא"א לא תהייה כל שליטה על מקורות הנפט הגולמי שיפורק ויאוחסן במכלי האחסון שלה, או ישונע בצינור שלה.

המשרד להגנת הסביבה הכריז בנובמבר 2021 על מדיניות של "אפס תוספת סיכון" ביחס למפרץ אילת, שמשמעותה היא אפס תוספת נפט במפרץ אילת –  קצא"א תהא מנועה מלהרחיב את פעילותה בתחום הנפט במתקניה שבאילת. בתגובה, קצא"א הגישה ב-10 לפברואר 2022, עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד מדיניות זו.

המשרד להגנת הסביבה הכריז בנובמבר 2021 על מדיניות "אפס תוספת סיכון" ביחס למפרץ אילת, לפיה קצא"א תהא מנועה מלהרחיב את פעילותה בתחום הנפט במתקניה שבאילת. קצא"א עתרה נגד מדיניות זו

שני אשכנזי פרסמה ב-10 לפברואר בגלובס כי החברה הממשלתית קצא"א, הגישה עתירה לבית המשפט נגד מנכ״לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד.

קצא"א מבקשת בעתירה כי בית המשפט יבטל את החלטת המשרד להגנת הסביבה שלא לדון בתוכנית החירום המפעלית של החברה לטיפול באירוע זיהום ים בנפט למכלל אילת. למעשה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה, ולחייב את המשרד להגנת הסביבה בהוצאותיה בהליך.

לפי המאמר:

"מהעתירה משתמע כי בחברת קצא"א מאיימים כי ביכולתם לממש בפועל את ההסכם. זאת, למרות מדיניות ה'אפס תוספת סיכון', בהסתמך על היתרים שונים שקיבלה לאורך השנים".

קצא"א תובעת את המשרד להגנת הסביבה https://t.co/dW9w2Jw9Fw pic.twitter.com/w7VAzE4FeE

— Globes גלובס (@globesnews) February 10, 2022

מסתבר שקצא"א אינה רואה עצמה מחוייבת למדיניות המשרד להגנת הסביבה, ולהחלטת מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"לית משרד רה"מ החליפי, החלטה שנמסרה לבג"ץ, המכיר במדיניות זו.

על פי החלטת מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"לית משרד רה"מ החליפי, בתום הליך הבחינה הממשלתי, בדצמבר 2021:

"מצאנו כי הסוגיה דנן מטופלת על-ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, תוך הסתייעות בגורמי המקצוע שהעניין מצוי במומחיותם; ועל כן איננו רואים מקום או צורך במעורבות נוספת מעבר לכך". כאן וכאן.

קצא"א טוענת בכתב העתירה (סעיף 20 ב.):

"לקצא"א זכויות מוקנות וברורות על פי תוכנית סטוטורית שאושרה כדין בחודש ספטמבר 2020, להפעיל את מסוף הנפט לשימוש שאינו מוגבל בנפח הפעילות" (סעיף 20ב').

"ככלל, ומטבע הדברים, נפח הפעילות נקבע על-ידי העותרת [קצא"א]" (סעיף 58).

מסתבר שקצא"א אינה רואה עצמה מחוייבת למדיניות המשרד להגנת הסביבה, ולהחלטת מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"לית משרד רה"מ החליפי, החלטה שנמסרה לבג"ץ, המכיר במדיניות זו

במילים אחרות, קצא"א טוענת שאינה מוגבלת בכמות הנפט שהיא תשנע, שרק היא רשאית לקבוע את כמות הנפט שתשנע דרך מפרץ אילת, ושהיא תשנע נפט ברחבי ישראל כאוות נפשה, איך שנראה לה, ואף אחד לא יעצור בעדה.

יתרה מזאת, קצא"א אומרת למעשה שהיא תפעל רק לפי השיקולים של הנהלתה גם אם הם ייפגעו באינטרסים של המדינה. נשאלת השאלה מה יקרה אם שיקולים אלו יביאו לעסקה רווחית של שינוע נפט ממקורות הנמצאים תחת סנקציות אמריקאיות או לסיכונים סביבתיים? השאלה נשארה פתוחה.

אילנה קוריאל פרסמה ב-10 לפברואר מאמר ב-Ynet ובשרשור ארוך בטוויטר על מכתב חריף של האוצר נגד המשרד להגנת הסביבה. מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב כתב במכתב שנשלח למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, כי משרדו מתנגד למדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה.

מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב תוקף את מדיניות "אפס תוספת סיכון" של @SvivaMinistry: מדיניות תקדימית, לא סבירה במדינה מתוקנת ובעלת השלכות כלכליות משמעותיות, שנעשתה ללא דיון. המדיניות לא תאפשר בניית תשתיות חיוניות בישראל ותעצור את הפיתוח במדינה. זאת במכתב למנכ"ל משרד רה"מ יאיר פינס

— ilana curiel (@ilanacuriel) February 11, 2022

אלא שלמשרד להגנת הסביבה יש לא רק סמכות להורות במקרים מסויימים על "אפס תוספת סיכון", יש לו סמכות, והוא עושה זאת בשוטף, להגביל כמויות מאוחסנות ומשונעות של חומרים מסוכנים.

אזכיר שקצא"א היא חברה ממשלתית הכפופה למשרד האוצר.

אציין גם שעתירת קצא"א ומכתב בלינקוב הם בניגוד להצהרתם של 7 שרי ושרות ממשלה רלוונטים, לפיה יש לעצור/לבטל את העסקה: שרת האנרגיה, השרה להגנת הסביבה, שר התיירות, שר הביטחון, שר הבריאות, שר החוץ, ושרת התחבורה.

למשרד להגנת הסביבה יש לא רק סמכות להורות במקרים מסויימים על "אפס תוספת סיכון", יש לו סמכות, והוא עושה זאת בשוטף, להגביל כמויות מאוחסנות ומשונעות של חומרים מסוכנים

ובניגוד למה שמספרים לנו, חברות ממשלתית וחברות פרטיות, אינן יכולות לעשות הכול כדי להשיא את רווחיהן. הן כפופות, לדוגמה, לאישור ממשלתי לייצוא מוצרים בטחוניים, לחוקי הגנת הסביבה וכו'. בנוסף, חברות ממשלתיות כמו קצא"א (וחברות פרטיות) כפופות לאינטרסים של המדינה, כמו שראינו בעסקת מטוסי הפלקון של החברה הממשלתית אלתא, בה הממשלה התערבה וביטלה הסכם שכבר נחתם ושולמה בו מקדמה.

בעסקת מטוסי הפלקון, ב-1999 נחתם ההסכם שעל פיו התחייבה ישראל למכור לסין שלושה מטוסי ביון מתקדמים מתוצרת ישראל, מסוג פלקון. שווי העסקה נמדד במיליארדי דולרים, ומשרד ההגנה הסיני שילם לאלתא מקדמה בסך של כ-190 מיליון דולר. ארצות הברית התנגדה נחרצות לעסקה, ובעקבות התנגדות זו ממשלת ישראל פעלה לביטול ההסכם כשנה לאחר שנחתם. בעקבות זאת ישראל שלמה פיצויים לממשלת סין בסך של כ-350 מיליון דולר.

אז מה יש לנו במקרה של קצא"א:

• חברה ממשלתית התובעת משרדי ממשלה, ודורשת מבית המשפט לחייב את המשרד הנתבע בהוצאות שלה בהליך.
• חברה ממשלתית המאיימת לפעול בניגוד למדיניות המשרד להגנת הסביבה, ובניגוד להחלטת מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"לית משרד רה"מ החליפי, החלטה שנמסרה לבג"ץ, המכירה במדיניות זו.
• חברה הטוענת שהיא ורק היא, רשאית לקבוע את כמות הנפט שהיא תשנע ברחבי ישראל.
• חברה ממשלתית המוכנה להטיל על המדינה סיכונים גיאו-פוליטיים, סיכונים כספיים, וסיכונים סביבתיים.
• מנכ"ל משרד האוצר הכותב בתוקפנות נגד שרה במשרד הגנת הסביבה.

חברות פרטיות וממשלתיות כמו קצא"א כפופות לאינטרסים של המדינה. בעסקת מטוסי הפלקון, למשל, הממשלה התערבה וביטלה הסכם שנחתם עם מקדמה, ושילמה פיצויים לממשלת סין, כ-350 מיליון דולר

איך קורה שאף אחד בממשלה, במשרד האוצר או ברשות החברות לא דורש להבין מי בקצא"א נתן את ההוראה לעתור נגד המשרד להגנת הסביבה ונגד מדיניות "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת" של המשרד להגנת הסביבה?

איך קורה שאף אחד בממשלה במשרד האוצר או ברשות החברות לא דורש לכנס את דירקטוריון קצא"א ולפטר מיידית את מי שנתן, ואת מי שעומד מאחורי או אישר הוראה זו?

כדי להשיג את מטרותיה, קצא"א יצאה למתקפה תקשורתית, הכוללת עתירה לבית המשפט, פרסום מאמרים ומסע יחסי ציבור, ומכתב תמיכה של רם בלניקוב, מנכ"ל האוצר.

המכתב התוקפני של רם בלניקוב מביש. במקום להעמיד במקומם את מנהלי קצא"א על העתירה לבית המשפט כנגד משרד להגנת הסביבה, על התפיסה שאני ואפסי עוד, שרק הם והחברה עצמה רשאית לקבוע את כמות הנפט שתשנע דרך מפרץ אילת, הוא כתב מכתב תמיכה הכולל בין השאר אי דיוקים, ורווי בחצאי אמת. במקום הסיכום במכתב של רם בלניקוב (סעיף 19), אני מציע את נוסח הסיכום הבא:

לסיכום, עמדתנו היא כי מדיניות רחבה שכזו בדבר הרחבת הפעילות המשמעותית בתחום הובלת הנפט במפרץ אילת הנגזרת מהסכם קצא"א, מחייבת בחינה מקדימה של ההשלכות שלה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה השלכות בעניין אפשרות שינוע נפט ממקורות הנתונים לסנקציות אמריקאיות.

ראוי ונדרש להביא בפני הממשלה הצעת החלטה לשינוי במדיניות הממשלה ביחס לחברת קצא"א, כך שהחברה תפעל רק לטובת מדינת ישראל, מבלי להטיל על המדינה סיכונים גיאו-פוליטיים, וסיכונים סביבתיים ואחרים. כאמור, הדברים נאמרים לא רק ביחס להסכם קצא"א ולנזקים מיישומו, אלא גם באופן כללי שכן פיתוח כלכלי תקין, מחייב, בין השאר, מדיניות של 'אפס תוספת סיכון סביבתי'".

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקפה של הטענה הרוסית, כי הפלישה לאוקראינה נועדה לבצע "דה-נאציפיקציה" של מדינה זו. לברוב הוסיף כי אפילו להיטלר היה "דם יהודי", וכי כמה מן האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים. דבריו היו בבחינת שחרור קן ענק של צרעות.

לפני מספר ימים דחה שר החוץ של רוסיה, לברוב, את הטיעון האוקראיני, לפיו מוצאו היהודי של הנשיא זלנסקי שולל את תוקף טענת ה"דה-נאציפיקציה" באוקראינה, וכי אפילו להיטלר היה "דם יהודי"

יום לאחר מכן פרסם שר החוץ של ישראל, יאיר לפיד, גינוי חריף לדבריו של עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה, ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה.

שר החוץ לפיד הוא בנו של טומי לפיד, שכילד שרד בקושי רב, כמעט בדרך נס, את השואה, ודיבר על כך לא פעם. תגובתו של לפיד טיפוסית לצאצאים של ניצולי השואה, המגיבים ביתר חריפות מאשר ניצולים רבים בעצמם. הניצולים לרוב שקטים יותר ועגומים יותר. הם ראו הכל ושמעו הכל. הצאצאים כאילו נכנסים לנעלי הוריהם, השורדים, וחיים מחדש את חייהם.

מה מלמדים אותנו ההיסטוריה והמדע אודות שתי טענותיו של לברוב – "הדם" של היטלר והאנטישמים היהודיים?

למחרת פרסם שר החוץ לפיד גינוי חריף לדברי עמיתו הרוסי, שאותם הוא הגדיר כ"בלתי-נסלחים". הדיפלומטיה הישראלית נכנסה להילוך גבוה ותבעה התנצלות רוסית פומבית. במקביל תקף "יד שם" את רוסיה

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר.

אביו של היטלר נולד בשנת 1836 בעיר גראץ שבאוסטריה. האם התגוררו יהודים בגראץ לפני 1836? היסטוריונים רבים משיבים על שאלה זו בשלילה, בעוד שאחרים טוענים שכן, היו אז יהודים בגראץ. אבל גם אם צודקים אלה הטוענים שכן, האם נוכל לדעת בוודאות שאחד מאותם יהודים – מי? – קיים יחסי מין עם סבתו של היטלר, שבעקבות זאת ילדה ילד "בלתי-חוקי", שלא מנישואין, וילד זה הוא אביו של היטלר?

במאי 2019 סיכם כתב-העת המכובד "Journal of European Studies" את הנושא בלשון מלומדת זהירה:

"הקונצנזוס הנוכחי ביחס לסבו של היטלר מצד אביו אינו כולל בסיס רְאָיָיתִי איתן (אין, או שיש מעט מאוד, עדויות לגבי סבו של היטלר, או שבכלל היו יהודים בגראץ לפני שנת 1836). לפי ראיות אחרות, הנובעות ממקורות מוקדמים יותר, יתכן שהקונצנזוס הנוכחי הינו שגוי (יתכן שיהודים חיו אז בגראץ). מוצעות דרכים למחקרים נוספים, אשר עשויים לתת מענה לשאלה (כיום אנו יודעים קרוב לאפס – אנו זקוקים למחקר נוסף)".

האזכור המוקדם ביותר הידוע לגבי הסב היהודי שנטען כי היה להיטלר מיוחס להנס פרנק, יועצו המשפט האישי של היטלר וראש הממשל הנאצי בפולין הכבושה. ב-1946 נתלה פרנק, לאחר שהורשע בנירנברג כאחד מבכירי פושעי המלחמה הנאצים.

Study suggests Adolf Hitler’s paternal grandfather was Jewish | The Jerusalem post – this would be sick if true. Ichh. The thought of Hitler with Jewish blood. But my conclusion from reading this is the evidence is just not there https://t.co/TUxM47TL78

— Rabbi Shmuley (@RabbiShmuley) August 8, 2019

לברוב לא המציא שום דבר. השמועה לפיה סבו של היטלר מצד אביו היה יהודי הופיעה לא מכבר בכל רחבי האינטרנט, אך היא הסתובבה שנים רבות קודם לכן. מדוע? משום שמעט מאוד, כמעט שום דבר, ידוע על סבו של היטלר

האם הסיפור על הסב היהודי היה פשעו האחרון של פרנק, או אולי היה זה היטלר בעצמו, שרצה להפיץ את הסיפור כאשר ידע שהכל אבוד? להקניט את היהודים בהאשמה כי אחד מהם נושא בעקיפין באחריות לגורלם הנורא? לעולם לא נדע.

הסיפור בדבר סב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה.

האיש היה מרושע באופן כה קיצוני, עד שהוא בלבל את דעתם של רבים. הוא רצח מיליונים, עקר מיליונים מבתיהם, ושינה את ההיסטוריה העולמית באופן דרמטי, ולכן בני אדם לעולם לא יפסיקו להעלות שמועות וניחושים לגביו.

ומה יש למדע לומר על "דם" יהודי – או דם אחר כלשהו? ישנם ארבעה סוגים ראשיים של דם, ועוד מגוון של תת-סוגים. המדע מלמד אותנו כי לסוג הדם יש חשיבות עליונה לגבי תפקודו הגופני של אדם, אך אין הוא רלוונטי כלל לאופי או למוסריות של האדם. אולם "דם" שימש כמטאפורה לתכונות האופי העוברות, כביכול, בתורשה.

הייתה זו ספרד הקתולית של המאה ה-15 שהמציאה את האנטישמיות הגזענית, לא הדתית. החברה בחצי-האי האיברי רצתה ליצור מחסומים של אפליה נגד המספר הגדל והולך של יהודים שלא מכבר המירו את דתם, "הנוצרים החדשים". דרישות משפטיות להוכיח את "טוהר הדם" ((limpieza de sangre) לאורך מספר דורות אחורה סיפקו את המחסומים הנדרשים.

חוקי הגזע האנטישמיים של גרמניה הנאצית חיקו את האובססיה הספרדית העתיקה לגבי טוהר גזע או "דם". האם היו לכך הדים בהיסטוריה הרוסית ובנצרות האורתודוקסית? לברוב אמור לדעת את התשובות לשאלות אלה.

הסיפור בדבר הסב היהודי המיוחס להיטלר ימשיך להטריד – המחאות הישראליות רק יחזקו אותו – בדיוק כמו אגדה אחרת, שאותה ניתן להפריך בקלות, לפיה הפיהרר לא התאבד בבונקר שלו, אלא נמלט לדרום אמריקה

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מבין האנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שלטענה זו יש בסיס היסטורי מוכר היטב. תומאס דה טורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, ראש האינקוויזיציה הספרדית במאה ה-15, הוציא להורג "חשודים" רבים, ומילא תפקיד מפתח בשכנועו של מלך ספרד, פרדיננד, לגרש את היהודים מספרד בשנת 1492. אולם במשפחתו של טורקמאדה עצמו היתה בעיית "דם" שהוסתרה. דודו היה “converso", כלומר נוצרי חדש/ממוצא יהודי.

זמן לא רב לאחר מכן פתח התיאולוג הגרמני יוהנס פפרקורן, שנולד כיהודי והמיר את דתו לקתולי, במלחמה נגד היהדות, לה הוא הקדיש את חייו. הוא תבע להשמיד את התלמוד ולהכריח את יהודי גרמניה להמיר את דתם, או שיגורשו או שישועבדו לעבדים.

לפחות בעולם המערבי, "שנאה עצמית" יהודית לא נעלמה מעולם. היא הופיעה בצורות בלתי-אנושיות נוראות, במיוחד במהלך התקופה הנאצית. בחלק מן הארצות הכבושות יהודים מעטים מאוד סייעו לגרמנים לגלות יהודים שהסתתרו ולמסור אותם לגירוש ולהשמדה. רק מעטים אולצו לנהוג כך. מה מניע את השנאה הזו, שיש כאלה המביעים אותה כיום כאשר הם מכחישים את זכות הקיום של מדינת ישראל (אין הכוונה לאלה המגנים את המדיניות הישראלית)?

הערתו השנייה של לברוב, כי כמה מהאנטישמים הגרועים ביותר היו יהודים, עוררה פחות זעם – משום שיש לה בסיס היסטורי מוכר היטב. לטורקמאדה, האינקוויזיטור הגדול, היה דוד יהודי מומר

כל המיעוטים החיים בקרב רוב, יודעים כי חברים אינדיבידואלים במיעוט צפויים להתרחק, להיסחף ולהתבולל. בכל דור ודור היו יהודים שהסתלקו מן היהדות בשקט. אולם כמה מהם חזרו לאחר מכן והצטרפו בקול גדול אל רודפי היהודים. אין לכך הסבר רציונלי. האם לברוב פגש טיפוסים כאלה בברית המועצות לשעבר? אין לכך מקבילות בהיסטוריה המודרנית של עמים אחרים. האם היהודים ייחודיים אפילו במובן זה?

ד"ר שלום סלומון ואלד מכהן כעמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. התמחותו היא בהיסטוריה של ציביליזציות (ספרו "עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות - לקחים לעם היהודי" הופיע ב-2014) וכן ביחסי ישראל עם סין והודו.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כידוע, פלש ובחש בשורה ארוכה של מדינות במהלך שנות שלטונו. הוא אחראי, ישירות או באמצעות רודנים בני חסותו, לכמה וכמה מלחמות אכזריות ומדממות, לפשעי מלחמה, לפשעים נגד האנושות, ולטבח עם לכאורה.

אפשר לומר די בביטחון שפוטין אחראי, במישרין או בעקיפין דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה קשה או אנושה במיליוני בני אדם, שלא לומר עשרות מיליוני בני אדם. אנשים שאיבדו את חייהם, או את יקיריהם, או את ביתם, או את עולמם, או את שלמות גופם או את שלמות נפשם, או את מולדתם או את פרנסתם. מיליונים ברחבי העולם שהופגזו, או נאנסו, או עונו, או נבזזו, או נשחטו או הפכו פליטים.

אפשר לומר שפוטין אחראי, במישרין או דרך הפרוקסים שלו, לפגיעה במיליוני בני אדם שאיבדו את חייהם או חיי יקיריהם, את ביתם, מולדתם, פרנסתם, עולמם, שלמות גופם או נפשם

שלא לדבר על בני עמו שנכלאו, עונו, הורעלו, נרצחו, או נשכחו מאחור – גופות נרקבות על אדמת אויב.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה.

כידוע, גם בלי קשר לפוטין כדור הארץ בסכנה גדולה ועל ספו של מסלול בלתי הפיך לכיליון. משבר האקלים הגלובלי מאיים להחזיר את העולם – דרך שורת אסונות טבע קטלניים וקטסטרופות אקלימיות – לאותו מרק קדמוני מבעבע של נוזלים וגזים.

העולם, גם בלי קשר לפוטין, נמצא על זמן שאול. כדי לא להגיע לנקודת האל-חזור מתגייסים מנהיגי העולם, ברמה כזו או אחרת של יעילות, כדי להציב יעדים דחופים למעבר לאנרגיות ירוקות ולהפסקת פליטות החומרים המזהמים שחונקים את כדור הארץ. אבל פוטין?

פוטין חי בעולם הישן. בעולם שבו זה לגמרי סבבה להניע טורי משוריינים אינסופיים שמפגיזים מכל הבא ליד, להטיס אינספור מטוסים שיטילו אינסוף פצצות, לשגר אינסוף טילים ורקטות עם ראשי נפץ קונוונציונלים או לא.

Raining death #Azovstal pic.twitter.com/GLpmqo6tme

— Illia Ponomarenko ???????? (@IAPonomarenko) May 15, 2022

לגמרי סבבה מבחינת פוטין להשתמש בנשק כימי, בפצצות מצרר, בפצצות דלק אויר, בפצצות זרחן, בפצצות תרמיט שממטירות אש בטמפרטורות של 3500 מעלות צלזיוס, מתפזרות ומתלקחות כמו זיקוקים על שטחים עצומים, ממטירות מוות וחורבן, ממיסות מבנים ומותירות פגיעות מחרידות של בשר חרוך עד העצם וכשל נשימתי או כשל תפקודי של איברי הגוף, וכמעט אינן ניתנות לכיבוי במים.

טילים כאלה, ששוגרו השבוע למפעל הפלדה אזובסטל במריופול, לחופיו הצפוניים של ים אזוב, שם התבצרו תחת מצור והפגזות רוסיות הלוחמים האחרונים של מריופול. אלה אמנם הסגירו עצמם בימים אלה לצבא הרוסי ולגורלם העלום, אך הההפגזות החריפות הולידו סכנה חדשה.

אבל מעבר לכל בני האדם ברחבי העולם שפוטין אחראי לסבלם ברמה כזו או אחרת, פוטין הוא גם איום ממשי ואקוטי על שלומה ושלמותה של הפלנטה

כותבת חברת הפרלמנט האוקראיני לסיה וסילנקו, יחד עם העיתונות האוקראינית העצמאית "קייב אינדיפנדט": יתכן שההפגזות על מפעל אזובסטל פגעו במאגרי המימן הגופרתי לחופי ים אזוב. אם תתרחש דליפה של הכימיקלים המסוכנים לתוך הים, הם יהרגו את כל הצמחייה והדגה ולמעשה את כל החיים בים הזה. הים ייעלם, והנזק הסביבתי יהיה גלובלי.

#Russia bombing of #Azovstal likely damaged reservoirs of hydrogen sulfide. If that green stuff leaks into the Azov sea ALL flora and fauna will be killed. That sea will be no more. The environmental damage will have global effect pic.twitter.com/YtzxrYGbKm

— Lesia Vasylenko (@lesiavasylenko) May 18, 2022

כזכור, פוטין לא מנופף רק בנשק כימי ובאדישות פושעת לאפשרות דליפת כימיקלים, אלא פלש באלימות לשני מתחמים של כורים גרעיניים, בצ'רנוביל ובז'פוריז'ה, הכור הגדול באירופה.

פוטין לא מסתפק בזה. הוא מפזר גם איומים בנשק גרעיני על העולם. למעשה, כמעט כל דבר שאינו לרוחו, כולל סיוע צבאי הגנתי מוגבל למדינה שהותקפה צבאית על ידו, על אדמתה, ללא כל פרובוקציה – יכול להיות עילה לאיום בנשק גרעיני מצד פוטין או מצד שר החוץ שלו סרגיי לברוב.

אבל בשבועיים האחרונים, בטלוויזיה הממלכתית הרוסית (שופר שלטוני מובהק לאחר שכל ערוצי המדיה הביקורתיים נסגרו) – עלה איש הטלוויזיה דמיטרי קיסליוב, ושלף איום גרעיני ציורי ומופרע על בריטניה:

"אופציה נוספת היא להטיל במעמקי הים טיל תת מימי המכונה פוסידון, הוא ינוע למטרתו בעומק קילומטר ובמהירות של 200 ק"מ לשעה ויהיה בלתי ניתן לעצירה.

הוא יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני של הטורפדו הזה ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי אדיר בגובה 500 מטר, שמכיל כמובן כמויות אדירות של קרינה רדיואקטיבית.

"הטורפדו יישא ראש נפץ גרעיני של 100 מגאטון, והפיצוץ התרמו-גרעיני ליד חופי בריטניה יגרום לגל צונאמי רדיואקטיבי אדיר בגובה 500 מטר, שיטביע את בריטניה"

ברגע שהצונאמי יכה בחופי האיים הבריטיים הוא יטביע את בריטניה, ומה שיישאר יהפוך למדבר רדיואקטיבי שלא ראוי למחייה למשך הרבה מאוד שנים".

And another nuclear threat to the UK from Russian state TV's Dmitry Kiselyov:

He says his country's Poseidon nuclear underwater drone could cause a tsunami that would "plunge the British Isles into the depths of the sea" and turn them into a "radioactive desert" (with subs) pic.twitter.com/usElgqHeIG

— Francis Scarr (@francis_scarr) May 1, 2022

וזה לא האיום הגרעיני המפורש היחיד שנשקף מכיוונו של פוטין. שמחה בלוטניק העלה בטוויטר פוסט עם תמונה שנוטרה בתכנית טלוויזיה רוסית, לפיה יש "סבירות כי במקרה של מלחמת עולם, המתקפה הגרעינית של פוטין תחל על שלוש הערים – לונדון, פריז וברלין תוך 200 שניות, והדגישה כי אף אחד לא ישרוד. לפי טענה זו, פצצות האטום הרוסיות מגיעות לברלין תוך 106 שניות, לפריז תוך 200 שניות, וללונדון תוך 202 שניות.

מפת מתקפה אטומית על ערי העולם בתכנית טלוויזיה רוסית – צילום מסך מהטוויטר של שמחה בלוטניק

In Kharkiv, Russian troops completely destroyed Ukraine's only Center for Plant Genetic Resources. This was one of the largest world collections

They turned 10 K of samples to ashes, incl varieties that are hundreds y.o. and cannot be restored,–researcherhttps://t.co/hkYFf5McMN pic.twitter.com/zeN2lgJLVw

— Euromaidan Press (@EuromaidanPress) May 17, 2022

חוץ ממוזיאון הצמחים החשוב הזה, חלק גדול מהייצוא האוקראיני מתבסס על חקלאות. בעיקר על חיטה ושעורה. אוקראינה היא יצואנית החיטה החמישית בחשיבותה בעולם, והיא נקראת גם "סל הלחם של אירופה". או "אסם התבואה" העולמי.

החיטה הזו, שהייתה אמורה להזין יחד עם רוסיה שליש מהעולם, יוצאת מאוקראינה באוניות. אבל פוטין הטיל מצור על הנמלים ונתיבי השיט של אוקראינה בים אזוב ובים השחור, והחיטה נתקעה.

כעת אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. דיוויד ביסלי, ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם, הפציר בנשיא רוסיה לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב בגלל שהנמלים האלה נחסמים".

אספקת המזון ועורקי החיים של מאות מיליוני בני אדם באירופה, אפריקה ואסיה, בסכנה. ראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם הפציר בפוטין לפתוח מחדש את הנמלים בטענה ש"מיליוני אנשים ברחבי העולם ימותו ברעב"

אם מישהו ינסה לעשות את תחשיב החיים שאבדו, נפגעו, אוימו, הועמדו בסכנה, או עדיין עומדים בסכנה ברחבי העולם בגללו, ויוסיף את התרחיש שהוא מנופף בו של שימוש בנשק גרעיני, שיאיץ באופן חסר תקנה את משבר האקלים הגלובלי, נדמה לי שמעולם לא היה אדם, מלבד אדולף היטלר, שהיווה כזה איום על הפלנטה.

רונית צח היא עורכת זירת הבלוגים של זמן ישראל. עיתונאית רוב חייה הבוגרים, עם חיבה מיוחדת לטריוויה אקטואלית. אמא לשתי בנות, חתול וחתולה