בנימין נתניהו נמצא בתפקיד כפול אל מול הבדיקה המתבצעת כעת בעניין השימוש שעשתה משטרת ישראל ברוגלת פגסוס ובתוכנות פריצה נוספות.

מצד אחד, הוא ראש הממשלה לשעבר, שפעילותה הבלתי חוקית של המשטרה, ככל שהייתה כזו, נעשתה במשמרת שלו; מצד שני, הוא עומד למשפט בהליך פלילי שבו נטען, בין היתר על ידי סנגוריו שלו, כי הראיות שנאספו נגדו הוכתמו באמצעות העבירות שהמשטרה עצמה ביצעה במסגרת החקירה.

הכובע הכפול שעל ראשו של נתניהו בפרשה זו הוא רק תחילת המורכבות האופפת כעת את המהלכים שעשויים להוביל להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הריגול המשטרתי, או לוועדת בדיקה ממשלתית.

האינטרסים המניעים את נתניהו בפרשה זו הם כשלעצמם פקעת מסובכת, וראיה לכך אפשר למצוא בשינוי החזית מצד אנשיו של נתניהו, שדרשו בתחילת השבוע שעבר הקמת ועדת חקירה ממלכתית ומאוחר יותר שינו טעמם והסבירו מדוע חייבת לקום ועדה שהרכבה ייעשה בתיאום בין כל המחנות הפוליטיים בכנסת.

חלק מההערכות מדברות על כך שנתניהו הבין כי ועדת חקירה ממלכתית עלולה להסב לו נזק רב, אם יתברר כי השימוש שעשתה המשטרה ברוגלות נגד שורה ארוכה של בעלי תפקידים במרחב הציבורי – ממנכ"לי משרדי ממשלה, עבור בעדים וחשודים בפרשות פליליות מרכזיות וכלה בראשי המפגינים בבלפור – נעשה בידיעה ובאישור של הדרג הפוליטי. משום כך, שינה טעמו ביחס להקמתו של גוף חוקר שהרכבו וסמכויותיו אינו מצויים בשליטתו.

אמי פלמור בעת כהונתה כמנכ"לית משרד המשפטים, 7 באוגוסט 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ואולם, בעוד הוויכוח הפוליטי והציבורי בדבר שאלת הקמתה של ועדת חקירה הולך ונמשך, ממשיך צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים עמית מררי לאסוף מידע מהמשטרה בדבר השימוש בתוכנות הריגול.

המידע הזה, ההולך ונאסף, נוגע בין היתר לטענות בדבר השימוש שעשתה המשטרה ברוגלה ביחס לשלמה פילבר – עד מפתח בתיקי האלפים שאמור להתחיל את עדותו בשבועות הקרובים – ואולי גם ביחס לעדים נוספים במשפטו של נתניהו.

נקודת ההצטלבות הזו הביאה לביטול חלק מהדיונים במשפט נתניהו בשבוע שעבר, ועשויה להשפיע גם על הצעדים המיידיים הבאים במשפט. היום (ראשון) בצהריים אמורה הפרקליטות להגיש לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים  עדכון באשר למידע שאסף עד עתה צוות מררי והנוגע לחדירת המשטרה לטלפון של פילבר.

בעוד שבשלב הראשון, לאחר הפנייה הראשונה של הסנגורים אל השופטים נוכח הפרסומים בפרשה, הודיעו השופטים שהמשפט יימשך כסדרו, הרי שבשבוע שעבר הם כבר ביטלו שניים משלושת הדיונים שהיו קבועים, והמשכו של המשפט בשלב הנוכחי לוט בערפל.

אין כוונה שהמשפט יבוטל, אולם מבחינה דיונית אפשר שיהיה צורך לעצור אותו כעת עד שיתברר אילו חומרים מצויים בידי המשטרה והפרקליטות, והאם יש צורך להעבירם, כמצוות החוק, לידי הסנגורים, כמו כל חומר חקירה אחר.

אין כוונה שהמשפט יבוטל, אולם מבחינה דיונית אפשר שיהיה צורך לעצור אותו עד שיתברר אילו חומרים מצויים בידי המשטרה והפרקליטות, והאם יש צורך להעבירם לידי הסנגורים, כמו כל חומר חקירה אחר

שופטי נתניהו – עודד שחם (מימין), רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם, בבית המשפט המחוזי ירושלים, ב-24 במאי 2020 (צילום: Amit Shabi/POOL)

וזו בדיוק נקודת ההצטלבות של נתניהו: בצד של ועדת חקירה יש לו אולי הרבה מה להפסיד. אך בינתיים, בעוד המשטרה מוסרת מידע לצוות מררי בנוגע לפעולות שנעשו כלפי פילבר ועדים נוספים בתיקי האלפים – יש לנתניהו הרבה מאוד מה להרוויח באשר לאופן התקדמות משפטו הפלילי. לא רק בהיבט של עיכוב המשפט למשך עוד פרק זמן בלתי ידוע; אלא מעצם העובדה שתוצרי הבדיקה שנעשית כעת במשטרה ובמשרד המשפטים עשויים לעבור לידיהם של סנגוריו.

לנתניהו יש הרבה מאוד מה להרוויח, לא רק בעיכוב המשפט למשך עוד פרק זמן בלתי ידוע; אלא מעצם העובדה שתוצרי הבדיקה שנעשית כעת במשטרה ובמשרד המשפטים עשויים לעבור לידיהם של סנגוריו

ראשונים פנו לבית המשפט סנגוריהם של שאול ואיריס אלוביץ'. "פורסם כי נעשה שימוש בתוכנה ללא היתר לצורך חדירה ושאיבת תוכן סלולרי נרחב לאחד המעורבים המרכזיים בתיק זה", הם כתבו לבית המשפט. "צוין אף שמו של עד המדינה מר פילבר הצפוי לעלות ולהעיד במהלך השבועות הקרובים. פרסומים אלה לא הוכחשו".

בבקשתם דרשו מהפרקליטות למסור תשובות, בין היתר לשאלה האם נעשה שימוש בפגסוס או ברוגלה דומה במסגרת חקירת תיקי האלפים, ביחס לנאשמים או לכל חשוד או עד אחר, ומי נתן אישור לפעולות אלה.

אחר כך נכנסו לתמונה גם סנגוריו של נתניהו, שביקשו מבית המשפט להורות לתביעה למסור לסנגורים כל חומר חקירה הנוגע לשימוש בתוכנת פגסוס בתיקי האלפים, בתיקים אחרים שהסתעפו מהם, או במסגרת פעולות מודיעיניות, שתוצריהן אינם נחשבים בדרך כלל כחומרי חקירה הנמסרים לסנגורים.

בנימין נתניהו ופרקליטיו עמית חדד ובעז בן צור בבית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בפברואר 2021 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

"התשובה, המזעזעת את אמות הספים, היא כן", כתבו בעז בן צור ועמית חדד לבית המשפט, "נעשה שימוש בתוכנת ריגול בתיקי האלפים. השימוש נעשה ללא צווים שיפוטיים מתאימים. חומר מסוג זה לא נמסר להגנה עד כה".

הפרקליטות מסרה לבית המשפט ביום שלישי האחרון כי הבדיקה שעורך צוות מררי עודנה בעיצומה, והיא נעשית גם "במישורים טכנולוגיים". לצורך הבאת התמונה המלאה בפני בית המשפט, מסרה הפרקליטות, יידרשו עוד ימים אחדים, ולכן תימסר היום הודעת עדכון בנושא.

העניין שמעורר הממשק שבין פרשת פגסוס לבין תיקי האלפים ברור. זה עשוי להיות טוויסט דרמטי בעלילה, אם משפטו של ראש הממשלה יטה את מסלולו נוכח גילוי שערורייה במשטרת ישראל שעשתה, דווקא בחקירה החשובה ביותר שניהלה מזה שנים, שימוש בלתי חוקי באמצעים טכנולוגיים כלפי עדי מפתח בפרשה.

המידע החדש עשוי להיות מהותי גם ביחס לאופן שבו בית המשפט יבחן את משקלן של כמה מהראיות המרכזיות נגד נתניהו, ובראשן עדויותיהם של עדי המדינה פילבר וניר חפץ, שגם לגביו נטען כי המשטרה עשתה שימוש ברוגלה.

אלא שגם אם יתברר שהמשטרה עשתה שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, ואפילו אם יתברר שהפעולות הללו נעשו גם במסגרת החקירות בתיקי האלפים – עניין זה, כשלעצמו, איננו מהווה הצדקה להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

גם אם יתברר שהמשטרה עשתה שימוש בלתי חוקי בתוכנת פגסוס, ואפילו אם יתברר שהפעולות הללו נעשו גם במסגרת החקירות בתיקי האלפים – עניין זה, כשלעצמו, איננו מהווה הצדקה להקמת ועדת חקירה

שלמה פילבר בעת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת בדיון בבית המשפט העליון בירושלים, 15 במאי 2017 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

הכתמת עדותו של שלמה פילבר בכך שהמשטרה שאבה את תוכן הטלפון הסלולרי שלו, איננה הצדקה מספקת להקמת ועדת חקירה ממלכתית. ועדה כזו איננה תחליף לחקירה פלילית לבחינת הפרות חוק שנעשו, אם נעשו, על-ידי מערכת אכיפת החוק. תכליתה של ועדת חקירה ממלכתית איננה חקירת חשדות לפלילים. לשם כך יש בישראל גופי חקירה.

ועדת חקירה ממלכתית איננה תחליף לחקירה פלילית לבחינת הפרות חוק שנעשו, אם נעשו, על-ידי מערכת אכיפת החוק. תכליתה של ועדת חקירה ממלכתית איננה חקירת חשדות לפלילים. לשם כך יש בישראל גופי חקירה

תכליתה של ועדת חקירה ממלכתית היא אחרת – והיא חקירה כוללת של אירוע מרכזי בחיי העם והמדינה, מחדל ממשלי, ביטחוני או כלכלי, במטרה למצות את כלל המסקנות האפשריות מתוכו, לבחון את התנהלות השחקנים הרלוונטיים ולשכלל את שיטת הממשל כך שאותם מחדלים ושגיאות לא יישנו.

כשם שלא כל עבירה פלילית שולית מצדיקה הטלת מאסר עולם, כך לא כל תקלה המתגלה במערכת משטרית מצדיקה הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ההחלטה על הקמת ועדה כזו צריכה להיעשות על בסיס תשתית נתונים, וזו עדיין אינה בנמצא. תוצריו של צוות מררי, הן בהקשר של תיקי האלפים והן בהיבט הכולל, אמורות להניח תשתית כזו לקבלת החלטות ענייניות ורציונליות – הן בשאלה באיזה אופן יימשך משפט נתניהו (וזה חייב להיות ברור: השאלה איננה "האם" יימשך המשפט, אלא רק "כיצד"), והן בשאלה אם יש להקים גוף חוקר בכיר יותר, ככל שיתברר שבמשטרה נהגה פרקטיקה של שימוש בלתי חוקי באמצעים טכנולוגיים כדי לחדור לצנעת הפרט של שורה ארוכה של אזרחים.